מאת: אורי בן דוד

אורי בן דוד הוא מחנך, אמן נגן קלרינט ומוסיקאי. אוריתמיסט. ניהל במשך שנים את מרכז המוסיקה בעמק יזרעאל, ובין השאר ייסד את תוכנית ״מפנה״ לטיפוח מנהיגות מוסיקאלית רב תרבותית בשיתוף הפילהרמונית ומנהלה המוזיקלי המאסטרו זובין מהטה. ממקימי קהילת שקד בטבעון. פעיל ויזם חברתי.

29.1.2020

חזון אנתרופוסופי בחיים החברתיים?

התלהבות ותקווה מילאו את ליבי, כאשר נתבשרתי על ביקורו של הארי סלמאן בחודש מרץ הקרוב בישראל. ביקורו יוצר הזדמנות פז להפנות 'תשומת לב מעשית' ולמקדה באתגר החברתי העיקרי של זמננו – טיפוח תרבות האדם והקהילה. ברשותכם, 'אגש ישר לעניין', ללא הקדמות ומילות רקע, ואתמקד באתגר מרכזי זה.

בפתח ספרו 'העולם החברתי כאתר התקדשות' – החזון האנתרופוסופי בחיים החברתיים, כותב הארי סלמאן: "אנו ניצבים בתחילתה של תקופת תרבות חדשה. תרבות זאת לא תיוסד עוד על ידי מנהיגים גדולים של האנושות, אלא על ידי אנשים שייבנו יחדיו 'מרכזי מסתורין' חדשים דרך מפגשים אנושיים וצורות חדשות של עבודה משותפת.

דור חדש של צעירים מחפש את האנתרופוסופיה. על מנת שיוכל למצוא אותה, עליו לשבור מסורות רבות השולטות כיום בכיפה. ספר זה מבקש לעודד אנשים בני כל הגילאים לגלות ולפתח צורות של חיים משותפים המובילות לעתיד."

אז מהו בעצם החזון האנתרופוסופי בחיים החברתיים? האם קיים חזון מעשי כזה? כיצד ניתן לבנות יחדיו 'מרכזי מסתורין' (מרחבי תרבות אנושית) חדשים דרך מפגשים אנושיים וצורות חדשות של עבודה משותפת? אילו צעדים ויוזמות חברתיות עשויים ליצור את אותו מרחב שאכן יאפשר לדור חדש של צעירים למצוא את האנתרופוסופיה (ובנימה הומוריסטית – לא בהכרח את האנתרופוסופים.)?

שאלות אלו ואחרות, עשויות לעורר את ההרגשה, שהקושי הכרוך ביצירתו של חזון חברתי מעשי ובעיצובה של דרך חיים להגשמתו נובע בין השאר מן העובדה, שמדובר כאן ב'יצירה אמנותית של ממש', באמנות חברתית המבקשת להתגשם בזמננו. ואכן, נדרשת הכשרת תשתית ממשית שתאפשר את מהלך הגשמתה של אמנות זאת – בין השאר גם ייסוד הכשרות שיאפשרו את מימושה, הלכה למעשה.

התבוננות ביצירה האנתרופוסופית במהלך המאה העשרים ובפתח המאה העשרים ואחת, עשוייה לגלות, שלצד היקף רחב ועשיר של יצירה חיונית זו להתחדשות התרבות האנושית בזמננו – קיימת 'אי בהירות בלשון המעטה' באשר למאפייני החזון האנתרופוסופי בחיים החברתיים, אותו מציג הארי סלמאן בספרו.

המעשה האנושי המקודש

בספרו 'כלים שלובים', בפרק שכותרתו: 'מיתוס וזיכרון היסטורי במשנתו של בובר, "זכרון אורגני" והיסטוריה', כותב אהוד לוז: "כיצד עשוייה מסורת דתית קולקטיבית לסייע ליחיד להיפתח לאמונה? המענה לשאלה זו במסגרת הנחותיו הרוחניות של בובר ותפיסתו את האמונה, כפי שאומר בובר, הוא בהתקדשות, כלומר, בעצם הנכונות של האדם להתחייבות מוחלטת.

אולם, למה עלינו להתחייב? דבר זה לעולם אינו נתון לנו מראש. הוא ניתן לנו אך ורק בתוך הסיטואציה הקונקרטית של "התגלות", כלומר של ה"פגישה" כאן ועכשיו. שהרי בכל התגלות שהיא, אין האדם מקבל תכנים או נורמות של עשייה, אלא "נוכחות בחינת כוח" בלבד. אף כי בטוחים אנו במשמע של התגלות זו בעבורנו, אין בידינו לפרט משמע זה, או להעבירו לזולת בחינת אמת אובייקטיבית בעלת תוקף כללי, אלא רק לעשותו, שכן רק בעשייתנו אנו שומעים." עד כאן, באשר לתפיסת האמונה של בובר.

אם כן, מעשה אנושי מקודש נובע מתוך אמונה ונכונות להתמסרות מלאה של האדם, נכונותו להתחייב ולהתמסר במלוא ישותו, ברוחו, נפשו וגופו, בדרך בריאה ומוסרית עד כמה שניתן, למען מטרה אנושית ראויה, העולה מתוך נסיבות חייו הממשיים, האמיתיים. ומעצם איפיון זה של המעשה המקודש, ברור שהוא יכול לנבוע רק מתוך בחירה חופשית עד כמה שניתן, של האדם עצמו.

הספר "העולם החברתי כאתר התקדשות" אותו כתב הארי סלמאן, פותח בפנינו כיווני חשיבה, הרגשה ועשייה – כיוונים מעוררי השראה ומעשיים ליצירת מרחבי תרבות אנושית מקודשת. ואולם, חשוב לזכור שהרעיונות והכיוונים המעשיים והרלבנטיים כל כך לזמננו, אותם מציג בחיות רבה הארי סלמאן בספרו, לא יוכלו להוות תחליף למעשה האנושי היזום, הכרוך בהתמסרות מלאה מתוך רגש חירות ואחריות לבני האדם שעימם הוא חי ויוצר, לעולם החברתי שאותו הוא מבקש לקדש, יחד עם חבריו.

נושאים רלבנטיים לשיח יצירתי בהשתתפות הארי סלמאן:

1. להיות אדם בקהילה – דרכים לטיפוח יכולת השתלבות במרקם חיים קהילתי, בין השאר בהשראת תכנים מספרו של ראובן שליב 'העצמיות המשלבת' – להיות אינדיבידואל חברתי.

2. הגשמת ה'אבטיפוס' החינוכי-קהילתי, התרבותי-פוליטי ('אבטיפוס' חברתי), המיושם בקרית טבעון – ביטוי מעשי למימוש חזון 'העולם החברתי כאתר התקדשות'.

3. שאלת אפשרות ייסודה של חברה (קהילה) אנתרופוסופית בישראל – מתוך תהליך מימושו של ה'אבטיפוס' החברתי בעוד ועוד קהילות ישראליות החיות ויוצרות בהשראת חינוך ולדורף והאנתרופוסופיה.

יוזמות שעשויות לקום במהלך ביקורו של הארי סלמאן:

1. הקמת צוות נושא ארצי שיישא את אימפולס הגשמתו של ה'אבטיפוס' החברתי במרחבים המוניציפאליים

מתוך אימפולס זה עשוייה להיות מיוסדת כאמור החברה האנתרופוסופית הישראלית (הקהילה האנתרופוסופית בישראל), תוך יצירת קשרים עם נציגי ארצות שונות ויחדיו, לפעול במשותף להגשמתו של חזון חברתי אנתרופוסופי, ולהתחדשותה של החברה האנתרופוסופית הכללית לקראת ציון מאה שנים לייסודה.

2. הקמת צוות נושא שיפעל לקידומו של חזון חברתי אנתרופוסופי בחברה הישראלית, בין השאר במסגרת שנות יסוד והכשרות.

3. להמשיך את הקשר והתהליך עם הארי סלמאן ולקבוע מועד לביקור נוסף בישראל בעתיד הקרוב.

הערה: תיאור מאפייני ה'אבטיפוס החברתי' ניתן למצוא במאמר: 'נושאים את גורל העולם', שהתפרסם בגיליון החגיגי של מגזין אדם עולם, שיצא לרגל ציון מאה שנים לייסודו של ביה"ס ולדורף הראשון בשטוטגרט.