הרצאות מאת רודולף שטיינר

Architecture as a Synthesis of the Arts

שמונה הרצאות שניתנו בברלין ובדורנאך בין ה-12 בדצמבר 1911 לבין ה-26 ביולי 1914 GA286

עם נספח הכולל רישומי שיחות במינכן ובשטוטגרט ב-7 וב-30 במרץ 1914,

תמצית מתוך הרצאות שניתנו בדורנאך ב-31 בדצמבר 1923 ב-1 בינואר 1924, ושתי כתבות עיתונים.

תרגמה מאנגלית: תומר רוזן גרייס, הרדוף 2011

 לספר המלא: ראו כאן

האבולוציה של האדריכלות

במעבר בין התקופות בנות אלף השנים

ב. התמודדות עם ביקורת הקהל

מינכן, 30 במרץ 1914 (מבוא להרצאה)

הרשו לי לפתוח בכמה מילים על נושא שעשוי לעניין כמה מחברינו. הצבת הבניין שלנו בעולם היא מעשה שהקארמה שלנו מחייבת אותנו לעשות. הביקורת שפוגשת היוזמה שלנו מאז שנרקמה התוכנית להקים בניין כאן במינכן, מצביעה על כך שבהקשר הזה אין לנו ברירה אלא להתעלם מכל דבר המצוי במחלוקת עם עיקרי מדע-הרוח. עלינו לקבל כמובן מאליו את העובדה שכל האנשים מבחוץ לא יבינו נכונה את הפרויקט שלנו. כיוון שיוזמתנו זו, שהיא כה זרה להשקפה המודרנית, תמשוך את תשומת לבו של קהל רחב יותר אל מדע-הרוח שלנו, הרי שמדע-הרוח הזה יהפוך למושא לעוינות גדולה יותר מאשר היה קורה אחרת. אנשים לא יכולים שלא להבחין בדבר-מה המוצב ממש נגד עיניהם, ולפיכך ייוודע [לציבור הרחב] יותר אודות מדע-הרוח מאשר היינו מעדיפים שיקרה. הבניין ימשוך ביקורות שתכלולנה כבר גם את מדע-הרוח, ואופיין של הביקורות הללו יהיה גלוי לעיני כל. אלא שאל-לנו להתעלם מכך, שמה שאנו מתמודדים עמו הוא פעימת לבה של התקופה שבה אנו חיים.

האלף הראשון כאתגר לאבולוציה האנושית

עם התקרב שנת 1000 לספירה, נשמות אירופאיות בכל רחבי האזור חשו שמתרחש משהו משמעותי באבולוציה. וכיוון שאופן ההבחנה הלך ונעשה חומרני, הם חשבו על כך במונחים של סופו הפיזי של העולם. אולם זו הייתה רק פרשנות חומרנית לחוק אוניברסאלי.

נכון בהחלט, שבסוף כל אלף מתרחשים אירועים שיש להם משמעות עבור כל החיים האנושיים. כבר הצבענו על כך בהקשר להופעתו המתקרבת של גופו האתרי של כריסטוס, אשר ילך וייעשה גלוי לעין ככל שתתקרב שנת 2000.

עם התקרב הזמנים המיוחדים הללו, תמיד מצטיינת האבולוציה האנושית באירועים רוחיים משמעותיים. למרות היותנו רק בתחילת המאה העשרים, אפשר בעזרת ראייה רוחית לראות כיצד, עם חלוף הזמן, כוחות לוציפריים ואהרימניים יקיפו יותר ויותר את בני האדם. באופן דומה, כאשר התקרבה שנת 1000 לספירה, הכוחות הלוציפריים והאהרימניים הללו, הפועלים נגד אימפולסי-הכריסטוס בעולם, הפיצו בקרב נשמות אנוש אי-הבנה באשר לסוף העולם.

אילו היו רווחות כיום דרכי החשיבה הללו, אזי אנשים היו מדברים שוב על סוף העולם. בתקופה שבה האלף הנוצרי הראשון קרב לסיומו, אימפולסים אנטי-כריסטיאניים עלו והופיעו, לא כל כך כרעיונות מוחשיים, אלא במעמקי הנפש המתפתחת. האימפולסים הללו הביאו אל העולם צורות מחשבה המושפעות ישירות מאהרימן ומלוציפר.

האסלאם והקשת המחודדת

באותה תקופה, התרבות האסלאמית של ערב אשר התפשטה על פני אפריקה אל דרום אירופה היוותה כלי להשפעה זו. אינני מתכוון לדוֹגמות של האסלאם ולאידיאות שהתפשטו ברחבי ספרד, אלא לאימפולסים שחדרו אל מעמקי נפשותיהם של בני האדם. אחת ההשפעות הללו נבעה מצורה בעלת משמעות כבירה – הקשת שהגיעה לשיא בנקודה אחת. זהו אחד מסימני ההיכר של אהרימן. דברים כגון אלה מוברחים אל-תוך האבולוציה האנושית.

נותני ההשראה לאדריכלות הנורדית ולגתאנום

כאשר חיפשתי את הישויות שנתנו לנו את ההשראה לצורות של הבניין שלנו בדורנאך, גיליתי שאותן ישויות היו אף אלה שהתנגדו לאהרימן וללוציפר לקראת סוף האלף הראשון. כאשר העמים הנורדיים היגרו מן הצפון דרומה, הם הביאו עמם צורות אדריכליות שבוצעו בעץ. עבור הסגנון האדריכלי החדש שאנו מפתחים – אף שהוא יהיה בלתי מושלם, כיוון שאין לנו האמצעים לעשותו טוב יותר – קיבלנו השראה ליצור צורות אשר מדגישות את ההיבט המעוגל – הן בקנה המידה הגדול והן בפרטים הקטנים יותר. ההבדל הוא, שהנורדים השאירו מרחב ריק במקום שבו הבניין שלנו מכיל צורות מלאות בעץ; ולהפך – את מה שהנורדים מילאו בעץ, אנו משאירים בבניין שלנו כמרחב ריק ופנוי.

היה הכרחי אם-כן, שנציית לישויות נותנות ההשראה בצורה יותר קפדנית מאשר צייתו להן בסוף האלף הראשון, כאשר הן רצו להתנגד ללוציפר ולאהרימן.

כוחות אופוזיציה ורצוננו לעבוד עם כריסטוס

הרבה השתנה מאז. דברים רבים קרו בתרבות ובחיי הרוח של בני האדם. בבקשנו למזג יחדיו את כל מה שאנו רוצים להכניס לתוך צורות הבניין שלנו, צריך להיות לנו מאוד ברור, שהרבה ממה שנחשב לכריסטיאני והנושא את שם הכריסטוס, יש לו למעשה אפקט אנטי-כריסטיאני, וכי האמצעי הערמומי ביותר של הכוחות הלוציפריים והאהרימניים הוא להביא אימפולסים אנטי-כריסטיאניים לתוך העולם בשם כריסטוס עצמו. עלינו להיות יותר ויותר מודעים לכך, שאפילו בצורות האינדיבידואליות, כל פרט ופרט צריך להתבצע בהרמוניה עם הכוחות הרוחיים המתקדמים של האנושות, אפילו אם הבניין הנוכחי יכול כיום לייצג רק התחלה מאוד בלתי מושלמת.

במלים אלה לא התכוונתי להלל את הבניין שלנו שלא בצדק, אלא ביקשתי רק להצביע על דבר-מה שעלינו להיעשות מודעים לו. רציתי לתת לכולכם השראה לאהוב את הבניין שלנו, כך שהוא יחיה בלבבכם כמשהו שצריך לרצות אותו ולא כסתם גחמה. ככל שנאהב יותר את הבניין שלנו, כך נצליח יותר להציבו בפני העולם בדרך שתתאים לרצונן של הישויות העובדות עם אימפולסי הכריסטוס בתקופה הנוכחית.

קבלו את הבניין שלנו ואת כל מה שקשור אליו אל תוך לבבכם. דעו כי חנוכת הבניין הזה בסוף שנה זו תהיה אירוע חשוב. העובדה שהוא ייבנה בדורנאך ולא כאן במינכן זו הקארמה שלנו ולא אשמתנו. בגלל הגורל שלנו הוא מוקם במקום בודד, במקום אשר המיקום שלו הופך אותו לחשוב לחיי הרוח בתקופה המודרנית.