רודולף שטיינר

נאמרו לפני 16 הופעות של אוריתמיה בין השנים 1913-1924

GA277

תרגם מאנגלית: עלי אלון

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר המלא המכיל גם הקדמה מאת: קָארִי וַן אוּרְדְט – ראו כאן

הרצאה שביעית

אוקספורד 18.8.1922

האם רשאי אני לומר מילים אחדות, מילות הקדמה לפני ההופעה שלנו באוריתמיה? כמובן, שלא להסביר אותה, היות ובטוחני שכולנו מסכימים שלהסביר יצירת אמנות – דבר בלתי אמנותי הוא! על האמנות לממש את האפקט שלה על ידי מחישה בלתי אמצעית. האוריתמיה מהווה אמנות, צורת אמנות המשתמשת במדיום שכיום עדיין איננו ידוע היטב, ויצירתה נובעת ממקור אמנותי שגם הוא בלתי ידוע עדיין. ברשותכם אגיד משהו על מדיום אמנותי זה ועל מקורו.

על נקלה עלולים להתבלבל בין האוריתמיה ובין אמנויות קרובות אחרות, שאנו רשאים להכיר בהן באורח מלא. אין לומר דבר נגדן. העובדה הפשוטה היא שהאוריתמיה נועדה להיות משהו אחר: לא ריקוד, לא מימיקה ולא פנטומימה. תנועות ותנוחות גפיים אלה של האוריתמיסטים הבודדים או של קבוצות מגלות דיבור נראה לעין מהותי. אתם יודעים שיכול אדם לחקור מה מתחולל באורח על-חושי אצל ישות אנושית כשהיא שרה, כאשר צליל שירה בוקע ועולה מהאורגניזם שלה. דרך מעין מחישה הישות העל-חושית מגלה באותם רגעים, אדם שנטיות לתנועה, התכוונות לתנועה, לא התנועות עצמן, אלא כוונות לתנועה – שוזרות ומתנחשלות דרך הישות האנושית כולה.

כוונות לתנועה אלה נעצרות ברגע התהוותן והן עוברות טרנספורמציה לתנועות פיזיות של אורגנים יחידים, של פיקת הגרון והאורגנים הסמוכים אליה, שאז מתמסרים לאוויר, ביוצרם על ידי כך צליל, הצליל המתנגן של מוזיקה או צליל דיבור.

כוונות לתנועות אלה, שניתן לגלותן אצל הישות האנושית על ידי מחישה על-חושית, עשויות להגיע לידי התבטאות כדיבור נראה לעין כשהן מופעלות על ידי הישות האנושית כולה או על ידי קבוצות של ישויות אנוש. אלה הן התנועות שתראו בפעולה רבת-ביטוי ביותר של גפי האורגניזם האנושי, הינו – הזרועות וכפות הידיים.

והנה – אין לראות במחווה הבודדת כמהווה כבר מבע-נפש, כשם שלא ניתן פרשנות נפש לצליל בודד בדיבור. צליל אפשר לפרש אך ורק בזיקתו אל צלילים אחרים. כך הדבר ביחס לאוריתמיה. עליה לעשות את הרושם המידי שלה על ידי רצף של תנועות.

ניתן גם לגרום לשיר שיהיה נראה לעין כשהאוריתמיה מלווה על ידי מוזיקה. וכאשר קוראים בקול דברי שירה מביאים אותם למחישה חזותית על ידי הדיבור הנראה לעין של האוריתמיה. אין שום דבר פנטסטי בזה. התנועות מגיעות ובאות מהאורגניזם האנושי כולו כדבר מובן מאליו כקול וכצליל הבאים מפיקת הגרון.

אם כן, יש להקדיש התעניינות רבה יותר ברצף תנועות מאשר בתנועות הבודדות. המוזיקה אינה עניין של צלילים בודדים אלא של רצף מלודי או הרמוני של צלילים עוקבים. גם האוריתמיה אינה מהווה עניין למחוות בודדות אלא למה שנגרם באורח יצירתי ברצף של תנועות. בהינתן מדיום זה של שיר או דיבור נראים לעין, נותר עדיין לעצב זאת למשהו אמנותי. ראשית כל אין האוריתמיה מהווה סתם דיבור, סתם צליל. הפעילות האמנותית מתחילה רק כשנכנסים לתוך קטע מוזיקלי או פיוטי ונעשים מודעים לאלמנט האוריתמי שהם מכילים, כשזה חבוי בתוכם. כי אל לנו לשכוח לעולם שאוריתמיה חבויה זו, שביום מן הימים תיעשה גלויה, נמצאת אצל משורר אמיתי, בנפשו, אף ללא מודעותו. אם זו נועדה להיות יצירת אמנות מהותית – הוא יעצב את השירה שלו מתוך כל ישותו ולא מאורגן אחד ויחיד כלשהו. משום כך, כשמציגים אנו פואמות באוריתמיה ומלווים אותן בקריאה-בקול ובדקלום – זה חייב להיות שונה ממה ששומעים כשנמסר לקהל התוכן בפרוזה של שיר.

על הפיוט לעצב את השפה. כל אלמנט מוזיקלי שמצוי בשפה, כל הדימויים המצויים בצלילים – יש להפיקם על ידי קריאה-בקול ודקלום. אם לא כך הדבר אין אפשרות להשתמש בהם בלווי האוריתמיה. הדגשת התוכן של הפרוזה פשוט אינה מתקשרת למה שהאוריתמיה עושה. בעצם – על מנת לפתח את אמנות הקריאה-בקול והדקלום, כפי שהיינו רוצים, עלינו לחזור לזמנים קודמים שהיו אמנותיים יותר מאשר פרק זמן זה. זמנים כשהאלמנט המוזיקלי בשפה והמבנה שלה נחשבו לבעלי ערך יותר מאשר תוכן הפרוזה. והנה – דווקא משום שהקריאה בקול והדקלום חייבים להיות בעלי אופי שונה – עלי להתנצל בפניכם. מרת ד'ר שטיינר ביקשה ממני להתנצל על העובדה שלמרות שאין היא אישה אנגליה הרי שהיא זו שתדקלם את השירים באנגלית. היא נאלצת לעשות כן היות וחשוב הדבר להאזין לאמנות חדשה זו של קריאה בקול ודקלום, המצויה בראשית התפתחותה והיא מוגשת לפניכם כאן. עלינו להמתין להתפתחותה באופן מלא בלשונות השונות.

מלבד האוריתמיה שתראו, קיימות שתי צורות אחרות שלה שמיד אזכיר. האחת היא אוריתמיה תרפויטית. כל התנועות בשימוש כאן על הבמה בביצוע אמנותי לקוחות מהאורגניזם האנושי כדבר מובן מאליו, כצורך – כדיבור עצמו. הן מייצגות את האורגניזם האנושי הבריא. והנה – לא תנועות מדויקות אלה אלא אחרות, שעברו מטמורפוזה מהן, מרכיבות את האוריתמיה בשרות הריפוי. יכולים אתם למצוא אוריתמיה מרפאה בפעולה כעת במוסדות הרפואיים שלנו בארלשהיים ובשטוטגרט, כאמצעי רפואי מיוחד. ניתן לראות כבר עכשיו מה שימושית תהיה בפעולה בריאותית ותרפויטית, כשבהדרגה יהא זה צורות אחרות מהצורות האמנותיות המוגשות לפניכם היום.

התחום השלישי של האוריתמיה הוא התחום הפדגוגי. לא אכנס לזה עכשיו, היות ומחר יהיה לנו העונג להראות לכם כמה קטעים מאוריתמיית ילדים ואז אומר מילים מספר בהקדמה. החשיבות באוריתמיה פדגוגית ברורה מאז ייסוד בית ספר וולדורף בשטוטגרט שבו כלולה האוריתמיה נוסף לגימנסטיקה כנושא מן המניין. באותה טבעיות שהילדים מתחנכים לדיבור ולשיר כך הם מתחנכים לדיבור נראה זה ולשיר נראה זה.

עתה עלי לומר את מה שלעולם אינני שוכח להזכיר: שעלינו לבקש מכם, ידידים יקרים, להיות נדיבי לב בשיפוטכם! האוריתמיה מצויה עדיין בראשית ניצני התפתחותה וכל צורת אמנות בהכרח תהיה בלתי מושלמת בתחילתה. אנו מהווים לעצמנו שופטים מחמירים ביותר. יודעים אנו היטב מה חסרה עדיין האוריתמיה שלנו. ואנו משתדלים מחודש לחודש לשפר אותה.

למשל, היום תראו משהו שלפני שנה עדיין היה חסר. כל תמונת הבמה נהייתה אוריתמית. אתם תראו לא רק אוריתמיסטים מתנועעים. אתם תראו גם אפקטים של אור אשר חופפים לרצף סצנות האוריתמיה. גם שם לא צריכה ההתעניינות העיקרית להתמקד במומנטים הבודדים של צבע, אלא ברצף, והייתי אומר, ברצף ה'דמוני' של אפקטי האור אשר חייבים להתאים בדיוק לרצף התמונה האוריתמית.

כשמכיר אדם בחוסר הבשלות הנוכחי של האוריתמיה שלנו וכשהוא נותן דעתו למדיום האמנותי שעימו פועלים אנו ולמקורות האמנותיים שמהם יש לאל ידנו ליצור ללא הרף – רשאי יהיה לומר שאמנות זו מסוגלת להשתכלל עד לרמה גבוהה ביותר, היות ומשתמשת היא בכלי שיש להכיר בו ככלי אמנותי חשוב ביותר – שהוא הישות האנושית בעצמה, האורגניזם כולו של הישות האנושית. כל הרזים הקוסמיים וכל החוקים הקוסמיים כלולים בפנימה. אם מישהו מפיק דיבור נראה מהישות האנושית כולה – הוא מוצא משהו שבאמת ובתמים יכול לגלות את סך הרזים והחוקים הקוסמיים. האדם מהווה מיקרוקוסמוס, ואם משתמשים במיקרוקוסמוס זה בתור מדיום אמנותי – הוא עשוי לתת ביטוי לסודות השוררים בקוסמוס כולו. ועל כן יש לצפות שלמרות חסרונותיה העכשוויים תשתכלל האוריתמיה בעתיד עד כדי כך שהיא תוכר באורח מלא בתור צורת אמנות לצד הצורות הוותיקות הידועות יותר.

ועתה אומר מילה על ההופעה עצמה. אנו חילקנו את התוכנית לשני חלקים. בסוף החלק הראשון תוצג תמונה מתוך אחד ממחזות המיסטריה שלי. המחזה מתאר את התפתחותו של אדם שבהדרגה עולה בידו להיכנס לתוך העולם העל-חושי. ראוי במיוחד להשתמש באוריתמיה כדי להראות מה קושר את האדם אל העולם העל-חושי.

התמונה תראה, שכל דבר שיוהנס תומזיוס חווה יחד עם רעיו: קפזיוס, שטראדר ואחרים מעמיק עד כדי כך בנפשו שהוא מופיע לפניו בדמות הכפיל שלו. תקופת הבחרות שלו מופיעה לפני הראיה הפנימית שלו ומופיע שומר-הסף שלפניו ניצב אדם בהיכנסו אל העולם הרוחי. גם יוהנס רואה דמות – את אהרימן, המגלם רשעות ורוע. אלה הן התרחשויות פנימיות בנפשו של יוהנס תומזיוס. כל מה שמתחולל בספירה העל-חושית מוגש על ידי האוריתמיה ומוקרא בקול על ידי מרת ד"ר שטיינר. יוהנס תומזיוס מתואר על הבמה כישות אנושית פיזית רגילה. כל דבר שנהגה פיזית חייב להיראות כפיזי גם על הבמה, בה בשעה שכל מה שמתחולל בעולם העל-חושי ניתן להגישו ברמה גבוהה יותר על ידי האוריתמיה.

בתחילת החלק השני של התוכנית תוצג תמונה נוספת מתוך אחד ממחזות המיסטריה שלי שבו מופיעים לפני קפזיוס הכוחות הלוציפריים של מיסטיקה וסנטימנטליות, וכן הכוחות האהרימניים של רוע, עורמה, פקחות ועוול. קפזיוס איננו מופיע, הואיל והוא חווה התרחשות זו כחלום. דבר זה נרמז על ידי דמות מיוחדת המדברת לפני שקפזיוס חוזר לעצמו מתוך חיזיון חלומו. אם כן, יש לנו תמונות מתוך דרמות המיסטריה בסוף החלק הראשון של התוכנית ובתחילת החלק השני. אני מאמין שהכל נהיר לכם עתה.