שליחותו של מיכאל – 05

שליחותו של מיכאל

גילוי מסתורי ישות האדם, המהותיים

רודולף שטיינר

סדרה בת שמונה הרצאות

דורנאך: שש הרצאות GA194

מינכן: 2 הרצאות מתוך 12 הרצאות בנושא: מרכז אירופה בין מזרח למערב GA174a

תרגום מאנגלית:עלי אלון

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

תודה על התיקונים מול הגרמנית: הוצאת מיקרוקוסמוס

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

הרצאה 5

29.11.1919

פועלו והשפעתו של מיכאל כציר נגדי להשפעה אהרימנית

אך ורק דרך ידע החוקים המהותיים והחשובים ביותר של האבולוציה האנושית, יוכל אדם לרכוש לעצמו תודעה של ממש שתתמוך בנפשו. עליו ללמוד להכיר את המאורעות באבולוציה האנושית ולעשותם חלק מחיי נפשו. זהו התפקיד של האדם המודרני. והנה, יש לקחת היטב בחשבון – הערתי הערה זו לפני ימים אחדים – שהאבולוציה של האנושות לכשעצמה, מהוה אבולוציה של ישות חיה. כשם שקיימת צמיחה מאורגנת באינדיבידואליות האנושית הבודדת, כן קיימת צמיחה מאורגנת באבולוציה של כל הגזע האנושי. והיות וההווה הוא פרק הזמן שבו עלינו להיות מודעים לדברים מסוימים, והיות והישות האנושית נוטלת חלק, במהלך חייה החוזרים ונשנים עלי אדמה, במערכים השונים של ההיסטוריה של האבולוציה האנושית, כך נחוץ הדבר לפתח הבנה להלכי הנפש האנושיים השונים, בתקופות השונות של אבולוציית האנושות. לעתים קרובות אני אומר, שמה שמכונה בפינו כיום היסטוריה מהוה למעשה שקר מוסכם; וזאת מן הסיבה שסיפור מחדש מופשט של מאורעות, וחיפוש אחר סיבה ותוצאה בתהליכים ההיסטוריים במובן חיצוני אינם מתחשבים בטרנספורמציות ובמטמורפוזות של חיי הנפש האנושית עצמה. כשאנו עורכים בחינה מנקודת ראות זו – יכולים אנו להראות בנקל שזוהי דעה קדומה להאמין שהלך הנפש של האדם המודרני שרר גם בזמנים שאליהם מגיעים לאחור המסמכים ההיסטוריים הראשונים. אך לא כך הדבר. לישויות אנוש, אף הפשוטות ביותר, הפרימיטיביות ביותר, מן המאות התשיעית והעשירית לספירה, היה הלך נפש שונה לחלוטין מזה של ישויות אנוש לאחר מחצית המאה ה-15. יכולים אנו להתחקות אחר דבר זה עד לתוך השכבות הנמוכות יותר של הגזע האנושי, וגם לתוך רמות גבוהות יותר. תנסו נא למשל להתוודע לספר המוזר מאת דנטה אודות 'המונרכיה'. אם תקראו דבר כזה, לא כמשהו מוזר, אלא בתבונה היסטורית תרבותית, כי אז תתנו דעתכם לכך, שספר כזה מאת בא-כוח תקופתנו, מכיל דברים שנפש ישות אנושית מודרנית לא היתה יכולה לאומרם.

בספר זה, שנועד להוות מחקר רציני אודות היסודות החוקיים והפוליטיים של המונרכיה, מנסה דנטה להראות, שהרומאים היו האנשים המצוינים ביותר בעולם. הוא מנסה להראות, שכיבוש האדמה כולה, כפי שהיתה ידועה בעת ההיא, היה הזכות הראשונית של הרומאים. הוא מנסה להראות, שכיבוש כל האדמה על ידי הרומאים מהוה זכות גדולה יותר מאשר, למשל, הזכות לעצמאות של עמים ייחודיים, קטנים יותר. כי הרי היה זה רצון האלוהים שהרומאים ישתלטו על עמים שונים קטנים יותר, לטובתם של הללו. דנטה מביא הוכחות רבות, ברוח זמנו, מדוע צדקו הרומאים בכיבוש האדמה. והרי להלן אחת מן ההוכחות הללו: הוא אומר: מוצא הרומאים מאאניאס. אאיניאס התחתן שלוש פעמים. ראשית עם קריזֶה; על ידי נישואין אלה רכש לעצמו את הזכות כאב קדמון של הגזע, לכבוש ולמשול על אסיה. בפעם שניה התחתן עם דידו. ועל ידי נישואין אלה רכש לעצמו את הזכות, כאביהם של הרומאים למשול על אפריקה. ואז הוא התחתן עם לאויניה. על ידי כך הוא רכש את הזכות לרומאים למשול על אירופה. הרמן גרים, שפעם דן בעניין זה העיר את ההערה המרשימה הבאה: איזה מזל שבעת ההיא אמריקה ואוסטרליה עדיין לא נתגלו!

ברם, מסקנה כזאת היתה די ברורה מאליה לרוח נאורה מזמנו של דנטה ואמנם לרוח יוצאת מגדר הרגיל ביותר מן העת ההיא. זה היה מיצג משפטי של העת ההיא. כעת אבקשכם לתאר לעצמכם שאיזשהו עורך דין מן העת הנוכחית היה מסיק מסקנות כאלה. לא תוכלו לתאר זאת לעצמכם. ובמידה מועטת כזאת תוכלו לתאר לעצמכם, שאורח המחשבה, שבו משתמש דנטה בקשר לנושאים אחרים, יוכל להתהוות במערך נפשו של אדם מן העת הנוכחית.

עובדה ברורה בהחלט מראה שעלינו להתחשב בעובדה שהנפש האנושית עברה טרנספורמציה. חוסר היכולת להבין דברים אלה היה נסבל במידה מסוימת עד לזמננו. אולם אין זה נסבל עוד בזמננו ובמיוחד לא יהיה זה נסבל לאנושות בעתיד, מן הסיבה הפשוטה, שלאנושות, עד לזמננו אנו, או לפחות עד לסוף המאה ה-18 היו אינסטינקטים מסוימים. (מאז המהפכה הצרפתית העניינים השתנו בהדרגה, אך עדיין נותרו שרידים קדומים במערכי הנפש הנדונים). מתוך אינסטינקטים אלה יכלה האנושות לפתח תודעה שתמכה בנפש. אולם במצב הנוכחי של האורגניזם המשתנה בתמידות של האנושות, לא קיימים עוד אינסטינקטים אלה, והאדם חייב לרכוש לעצמו במודעות את הזיקה אל האנושות כולה. דבר זה, ככלות הכל, מהוה את המשמעות העמוקה יותר של הבעיה החברתית בעת הנוכחית. מה שמכריזות הבריות במצעי המפלגה שלהן – אלה הן נוסחאות שטחיות גרידא. מה שמתנחשל במעמקי נפשות אנוש מוצא לעצמו ביטוי בנוסחאות אלה; האנושות חשה שקיים צורך לרכוש זיקה מודעת של האינדיבידואל אל האנושות כולה, היינו, לרכוש אימפולס חברתי.

והנה, אין אנו יכולים לעשות זאת מבלי למקד את תשומת לבנו אל חוק האבולוציה. הבה ונעשה זאת שוב לאחר שעשינו זאת שוב ושוב בקשר לשאלות אחרות. הבה וניטול את פרק הזמן מן המאה ה-4 לספירה ועד ה-16. רואים אנו כיצד מתפשטת הכריסטיאניות באירופה. מגלים אנו שהתפשטות זו של הכריסטיאניות בציביליזציה של אירופה – נושאת אופי שאודותיו דיברתי אתמול ובהזדמנויות קודמות. מגלים אנו שננקטת זהירות רבה במהלך פרק זמן זה להבין את סודות גולגותא במושגי אנוש ובאידיאות כפי שנמסרו על ידי תרבות יוון. והנה חל שינוי באופי האבולוציה. אנו יודעים שבעצם חל שינוי זה קודם לכן, עוד במאה ה-15, בסביבות מחציתה, אך הוא התבלט בבירור רק במאה ה-16. בעת ההיא החלה החשיבה לפי מדעי הטבע לאחוז בשכבה העליונה של האנושות ולהתפשט עוד ועוד.

הבה ונמקד את תשומת לבנו בחשיבה זו שלפי מדע הטבע, בהתייחסות לתכונה מסוימת. קיימות תכונות רבות לחשיבה זו, שלפי מדעי הטבע שאפשר להזכיר, אך היום ברצוננו להדגיש תכונה אחת במיוחד והריהי להלן: אם אנו חושבים, מאמינים ומודרניים באמת ובתמים במשמעות העת הנוכחית – אין אנו יכולים להתמודד בבעיות צורך הטבע וחירות אנוש. החשיבה המדעית-טבעית של העת המודרנית לוחצת יותר ויותר לכיוון תפיסת הישות האנושית כזהה ליתר הטבע, כשזה נחשב לזרימה של סיבות ותוצאות בקביעה הדדית. כמובן שישנם היום בני אדם רבים אשר רואים בבירור שהחירות, שחווית החירות הינה עובדה בתודעת אנוש. דבר זה אינו מונע מהם להיות בלתי מסוגלים להתמודד עם בעיה זו, כשהם נתלים במערך המיוחד של החשיבה לפי מדע הטבע. בחושבנו על ישות האדם לפי דרישת מדע הטבע המודרני – אין אנו מסוגלים לגשר בין חשיבה זו ובין החשיבה אודות חירות אנוש. כמה אנשים מזלזלים בנושא חירות אנוש, בקשר למשמעות אחריות אנוש. הכרתי פרופסור בנושא חוק הפשע שהחל את הרצאתו בנושא זה מדי פעם בפעם בהערה הבאה: "רבותי, עלי להרצות בפניכם על חוק הפשע. הבה ונתחיל בהנחת האקסיומה שאכן קיימת חירות אנושית ואחריות אנושית; הואיל ואילו לא היו קיימות חירות אנוש ואחריות אנוש, לא יכול היה להתקיים חוק הפשע. חוק הפשע קיים, מכל מקום, כי עלי להרצות לכם עליו ועל כן קיימות גם החירות והאחריות." וכחנות זו פשוטה במידת מה, אך מצביעה היא על הקושי המתהווה אצל ישויות אנוש כשעליהן לשאול את השאלה: כיצד ניתן לגשר בין כורח הטבע ובין חירות? במילים אחרות, הדבר מראה שהישות האנושית אולצה, במידה הולכת ורבה, במהלך האבולוציה של המאות האחרונות, להכיר בעליונות מסוימת של כורח הטבע. אין מבטאים זאת במילים אלה, אך למרות זאת חושבים על עליונות מסוימת של כורח הטבע. מהי עליונות זו של כורח הטבע?

אנו ניטיב להבין זה את זה אם אזכיר לכם משהו, שאני מזכיר תכופות. הוגי הדעות המודרניים סבורים, שהם פועלים ובעצם חושבים ללא דעות קדומות, אלא אך ורק כאנשי מחקר מדעי בהניחם, שהאדם מכיל גוף ונפש. האנשים – ועד הפילוסוף הגדול וילהלם וונדט (Wandt), שגדולתו באה לו בשל חסדיו של המוציא לאור שלו גרידא – האנשים טוענים, שאם הם חושבים ללא דעות קדומות, עליהם לראות את האדם כמכיל גוף ונפש, אם מייחסים הם כלל איזשהו תוקף לנפש. ורק בחשאי מופיעה האמת ואומרת, שהאדם מכיל גוף, נפש ורוח. הפילוסופים, שרואים עצמם בלתי משוחדים באמונתם, שהאדם מכיל גוף ונפש אינם יודעים, שתפיסתם מהוה תוצאת תהליך היסטורי, שתחילתו במועצה האקומנית השמינית בקונסטנטינופול כשהכנסייה הקתולית רומית ביטלה את הרוח בביסוס הדוגמה, שמאז ואילך על הנוצרי המאמין לחשוב על האדם כמכיל גוף ונפש, כשלנפש מספר תכונות רוחניות. זה היה חוק הכנסייה: הפילוסופים עדיין מלמדים זאת היום ואינם יודעים שהם רק מצייתים לחוק כנסייתי; סבורים הם שבידם מדע ללא דעות קדומות. זהו המצב היום ביחס לדברים רבים הקרויים בשם: 'מדע ללא דעה קדומה'. העניין דומה ביחס לכורח הטבע. במהלך כל האבולוציה בין המאות הרביעית ול-16 לבש מושג האלוהים צורה מיוחדת. אם נוטל אדם בחשבון אספקטים אינטימיים יותר של האבולוציה הרוחית במאות שנים אלה – הוא ייעשה מודע לעובדה שמושג מוגדר למדי של האלוהים טופח במידה הולכת ורבה בחשיבת אנוש; מושג של אלוהים שהגיע לשיאו באימרה: אלוהים (האומניפוטנט) = הכל יכול. אנשים מעטים יודעים, שלא היתה לכך משמעות לבני האדם לפני המאה ה-4 לספירה לדבר על אלהים הכל יכול.

ידידיי היקרים, אין אנו עוסקים באמיתות נוצריות עקרוניות, שבהן נמצא כמובן את ההגדרות הבאות: אלהים הוא כל יכול, חכם מכל. כל הדברים הללו רחוקים מן הממשות. לפני המאה ה-4 איש לא היה מעלה על דעתו לראות ביכולת העליונה תכונה יסודית של הישות האלוהית, אם היתה לו הבנה ביחס לעניינים אלה ואם באמת חי בהם. כי בעת ההיא עדיין שררו שובלי תפיסת היוונים. בחשיבה אודות הישות האלוהית לא היו האנשים מדברים על אלוהים הכל יכול, אלא על אלוהים החכם מכל, היודע כל.

אלהים הכל-יכול

(לפני כן: אלהים-היודע כל)

המאה ה- 4 המאה ה- 16

………………………………………………………………………………………….

החכמה נחשבה לתכונה היסודית של הישות האלוהית. מושג הכל-יכול חדר אך בהדרגה לאידיאת הישות האלוהית מן המאה ה-4 ואילך. הוא המשיך להתפתח. מושג האישיות הושם בצד והתואר הועבר למערך-גרידא של הטבע המאופיין יותר ויותר באופן מכאני והתפיסה המודרנית של כורח הטבע, הטבע הכל-יכול אינה אלא תוצאה של מושג האלוהים מן המאה ה-4 ועד המאה ה-16. אלא שהתכונות האישיות ננטשו וזה אשר הכיל את מושג האלוהים הועבר למערך החשיבה אודות הטבע.

והנה, ידידיי היקרים, מדעני הטבע הכנים של ימינו היו מתנגדים בכל תוקף לגילויי דעת אלה. כשם שפילוסופים רבים סבורים שהם חושבים על האדם ללא דעות קדומות בראותם אותו כמכיל גוף ונפש, בה בשעה שלאמתו של דבר הם רק מחקים את המועצה האקומנית ה-8 שהתכנסה בקונסטנטינופול בשנת 869; כשם שפילוסופים אלה תלויים בזרם היסטורי, כן תלויים כל ההקלים, הדרויניסטים והפיזיקאים, במערך הטבע שלהם, בזרם התיאולוגי שהתפתח בפרק הזמן מאוגוסטין הקדוש ועד קלוין. יש להבין היטב דברים אלה. זהו אופיו המוזר של כל זרם אבולוציוני, שהוא כולל באבולוציה – אינבולוציה או דבולוציה. ובשעה שהתפתח המושג 'אלוהים הכל יכול' היה קיים תת-זרם בתחומים התת-מודעים של חיי נפש אנוש שהפכו אז לזרם עליון מוביל; כורח הטבע. (ראו – אדום בדיאגרמה) ומאז המאה ה-16 קיים תת-זרם חדש המתכונן, בדיוק בזמננו, להיעשות לזרם עליון (כחול).

אופייני הדבר לתור מיכאל, שמה שהוכן בצורת תת-זרם של כורח הטבע חייב להיעשות מאז ואילך לזרם עליון. אולם אם ברצוננו לרכוש לעצמנו תפיסה אפשרית של מה שהכין עצמו כך, עלינו להבין את הרוח הפנימית של אבולוציית האדמה.

לאחרונה הסבתי את תשומת לבכם לעובדה, שמה שמתחולל באבולוציה של האדמה ושל האנושות במיוחד נע בקו יורד. האנושות על האדמה והאבולוציה של האדמה עצמה, נעים בנתיב הניוון. הסבתי את תשומת לבכם לעובדה, שזוהי אמת גיאולוגית מוכרת בימינו; שגיאולוגים רציניים מודים בכך שקרום האדמה נתון בתהליך של קמילה. האנושות עצמה שרויה במיוחד בתהליך קמילה על ידי כוחות ארציים חושניים. והאנושות, בתהליך האבולוציה שלה, חייבת לקלוט אימפולסים רוחיים שיפעלו נגד ההתדרדרות. ועל כן חייבים להיכנס לתוך האנושות חיים רוחיים מודעים. העובדה חייבת להיות ברורה לנו, שכבר עברנו את נקודת השיא של אבולוציית האדמה. על מנת שאבולוציה זו תוכל להמשך, יש לקלוט את הרוחיות ביתר בהירות וביתר הבחנה.

בתחילה נראית עובדה זו כמופשטת, אולם לחוקר הרוחי אין זו עובדה מופשטת. יודעים אתם שיכולים אנו להתחקות אחר אבולוציית האדמה דרך עידני סטורן, שמש וירח הקדומים עד לעידן האדמה. ניתן לאפיין אבולוציה זו גם באופן הבא: בדברנו על האנושות דרך עידני סטורן, שמש וירח הקדומים כעל הכנה, כעל קדם מצב, רק על האדמה עצמה השיג האדם, בקבלו את האגו שלו, את האנושיות (Humanhood) המהותית שלו והוא יקבל אלמנטים נוספים לתוך ישותו המהותית במהלך העידנים האבולוציוניים העוקבים של האדמה. והנה יודעים אתם, שהרוחות הקרויות בשם ארכאי, הרוחות העכשוויות של האישיות או רוחות-הזמן היו בעידן סטורן הקדום בשלב אבולוציה שבו נמצאת הישות האנושית היום. אלא שבצורות שונות לגמרי, באספקט חיצוני שונה לחלוטין. ביטאתי זאת בספרים שלי באומרי: מה שמגדירים אנו היום כארכאי, כרוחות האישיות, היו אדם בעידן סטורן הקדום. הארכאנג'לוי (מלאכי-עליון) היו אדם במהלך עידן השמש הקדומה, והאנג'לוי (מלאכים) במהלך עידן הירח הקדום. במהלך עידן האדמה אנו – אדם. האבולוציה שלנו התנהלה במהלך של העידנים הנ"ל בדרך הכנה. אם נלך לאחור לעידן הירח הקדום יהיה עלינו לומר: כאן היו המלאכים ישויות אנוש; ישויות אנוש שהופעתן היתה שונה לחלוטין, כמובן, מזו שלנו, היות ושררו תנאי קיום שונים בהחלט על הירח הקדום. אולם בד בבד עם אנשי ירח אלה, המלאכים, התפתחנו אנו בקדם-עידן של אבולוציית האדמה, במצב מתקדם מאוד, כך שהמלאכים היו צריכים להתחשב בקיומנו. במיוחד, במהלך השלב היורד של אבולוציית הירח הקדום היינו, לעיתים, מטרד למלאכים. כך מתרחש עמנו בהתדרדר אבולוציית האדמה: מאז נכנסה אבולוציית האדמה לשלב היורד שלה – ישויות אחרות גורמות לכך שנחוש בקיומן. ידידיי היקרים, זוהי תוצאה חשובה באופן יוצא מגדר הרגיל של המחקר המדעי רוחי שיש להתחשב בה ברצינות; ברצינות רבה מאוד – שהנה בהיכנסנו לפרק הזמן של אבולוציית האדמה כשישויות מסוימות גורמות לנו לחוש בקיומן והן, בעידן יופיטר, שהוא השלב הבא באבולוציית האדמה, יתקדמו לצורת אדם, צורה שונה של אדם, כמובן, אך למרות זאת ניתן להשוותה עם ישות האדם. כי אנו נהיה ישויות שונות על יופיטר. הללו הקרויים אנשי יופיטר קיימים כבר עכשיו כשם שאנו היינו קיימים על הירח הקדום. הם קיימים, אך אינם נראים באופן חיצוני; אך הנה הסברתי לכם לאחרונה מה פירוש הדבר להיות נראה באופן חיצוני ושהאדם אף הוא מהווה ישות על-חושית. באורח על-חושי קיימות בהחלט ישויות אלה.

אני מדגיש שוב: זוהי אמת רצינית ביותר שישויות מסוימות מוחשות והן קיימות בסביבת האדם. הן גורמות להיותן מוחשות מאז אמצע המאה ה-15, במידה הולכת ורבה. ברשותן של ישויות אלה בייחוד אימפולס כוח והוא דומה מאוד לכוח הרצון האנושי, אותו כוח רצון שאודותיו אמרתי לכם אתמול שהוא קיים בשכבות העמוקות יותר של תודעת אנוש. לישויות בלתי נראות אלה זיקה לאותו אלמנט שהתודעה הרגילה אינה מודעת לו היום; אולם כבר הן מסבות להיותן מוחשות בעוצמה רבה מאוד בהתפתחות האנושות בימינו.

לאדם המתייחס למחקר הרוחי ברצינות מהותית יש לבעיה זו חשיבות רבה. ניצבתי נוכח בעיה זו בעוצמה רבה במיוחד – בעת שדיברתי אודותיה אל כמה מידידינו בצורה זו או אחרת – היה לי עימות בבעיה זו באורח תובעני – לדעת, הבה ונאמר, כאשר בשנת 1914 פרצה עלינו שואת מלחמה זו. והאדם שואל בהכרח את עצמו: כיצד השתלט מאורע זה על האנושות האירופאית, שבלתי אפשרי להסיק על גורמיו באופן הנהוג לגבי מאורעות היסטוריים קודמים. מי שיודע שלא יותר מאשר 30 או 40 בני אדם נטלו חלק באירופה במאורעות הקובעים של שנת 1914 ואשר גם יודע את הלך הנפש שבו היו נתונים רוב האנשים הללו – מולו תתייצב בעיה חשובה זו. כי לרוב האנשים האלה, עד כמה שהדבר הזה עלול להישמע מוזר כיום – לרוב האנשים הללו, ידידיי היקרים, היה מצב תודעה קהה ועמום. במהלך מספר השנים האחרונות, רבות התרחש שנגרם על ידי תודעת אנוש עמומה. במקומות הקובעים בשנת 1914 רואים אנו בכל מקום, שלהחלטות החשובות ביותר בסוף יולי ובתחילת אוגוסט, הגיעו בתודעה עמומה; ודבר זה נמשך הלאה והלאה עד ימינו. זוהי בעיה איומה בטבעה. אם נחקור זאת באורח מדעי רוחי נגלה שתודעות עמומות אלה היוו את שערי הכניסה, שדרכם יכלו ישויות רצון אלה להשתלט על התודעה של בני אדם אלה; הם השתלטו על התודעה העמומה, המואפלת של ישויות אנוש אלה ופעלו באמצעות תודעתן. וישויות אלה שהשתלטו כך, שעדיין מהוות הן תת-ישויות אנוש – איזה סוג ישויות הן? עלינו להציג שאלה זו ברצינות רבה: איזה סוג ישויות הן?

ובכן, ידידיי היקרים, אנו שואלים על מקור האינטליגנציה האנושית; על מקור ההתנהגות האינטליגנטית האנושית כך שבאומרנו זאת נאמר פשוט שהכלי שלה נמצא במערך הראש. ואנו רואים שמערך אינטליגנטי זה של נפשנו נובע מפעלו של מיכאל הארכאנג'ל המוצג בדרך כלל באופן השלכת הדרקון למטה, זהו סימבול נדוש למעשה, היות וכאשר מדמים נכון את מיכאל עם הדרקון, עלינו לראות בעיני רוחנו קודם כל את ישותו של מיכאל ואז את הדרקון, שכולל בו למעשה את כל אשר נכנס לתוך זה הקרוי התבונה שלנו, לתוך האינטליגנציה שלנו. לא לתוך הגיהנום משליך מיכאל את יריביו אלא לתוך ראשי אנוש – שם ממשיך לשכון אימפולס לוציפרי זה. וכבר אפיינתי את האינטליגנציה האנושית כאימפולס לוציפרי עיקרי. על כן יכולים אנו לומר: אם נסתכל לאחור באבולוציה של האדמה נמצא את פעלו של מיכאל, ולפועלו זה של מיכאל קשורה הארת האדם עם התבונה שלו.

ישויות תת-אנושיות אלה, שאופיין העיקרי כולל אימפולס שחופף מאוד לרציית אנוש, לכוח הרצון האנושי, מופיעות כעת מלמטה, הבה ונאמר, בה בשעה שגדודי הכוחות המושלכים על ידי מיכאל באים מלמעלה, ובה בשעה שהללו האחרונים השתלטו על כושר האינטליגנציה האנושי השתלטו הקודמים על כושר הרצון האנושי, הן מתלכדות עמו ומהוות ישויות שנוצרות מספירת אהרימן. השפעות אהרימניות פעלו דרך אותן תודעות עמומות. ואמנם, ידידיי היקרים, כל עוד אין לוקחים בחשבון כוחות אלה בתור כוחות שקיימים באורח אובייקטיבי בעולם, כשם שלוקחים בחשבון את מה שקרוי היום בשם מגנטיות, חשמל וכן הלאה – אין משיגים ראיה מעמיקה לתוך אותה מהות, לאותו טבע שלפי ההמנון לטבע מאת גיתה כולל את האדם. כי הנה הטבע, כפי שחושבים עליו במדעי הטבע כיום, אינו כולל את האדם, אלא רק את הקליפה הפיזית האנושית.

בתחילת התהוות האדמה עניין לנו בנפילת ישויות לוציפריות. כיום עניין לנו בעלייתן של ישויות אהרימניות. הישויות הקודמות משפיעות על כוח הדימוי האנושי והאחרונות על כושר הרצון האנושי. עלינו להכיר את הגעתן של ישויות אהרימניות אלה בתוך האבולוציה של האנושות. עלינו להכיר בדבר שישויות אלה מגיעות ובאות ועלינו להתחשב בתפיסת הטבע שכוללת בה, בינתיים, את האדם; כי ממלכת בעלי החיים תהיה כלולה רק מאוחר יותר בתקופת האדמה. על בעלי החיים אין לישויות אלה השפעה עדיין. אנו לא נבין את הגזע האנושי אם לא נביא בחשבון ישויות אלה. לישויות אלה, הנדחפות מאחור, הבה ונאמר, כי מאחוריהן ניצב הכוח האהרימני, שמעניק להן את כוח הרצון החזק שלהן, שיוצק לתוכן כוחות ישירי-פעולה; ישויות אלה המהוות בתור שכאלה תת-ישויות אנוש, נשלטות בכל הוויתן על ידי רוחות אהרימניות עליונות ועל כן מכילות בהן משהו שעובר במידה מרובה מעל טבען וישותן, ועל כן מגלות הן משהו בהופעתן אשר, בלוקחו בשבי ישויות אנוש פועל בעוצמה רבה יותר, בעוצמה עזה יותר מאשר מה שיכולה הישות האנושית החלשה להשתלט עליו כיום, אם אין היא מחזקת זאת באמצעות הרוח. מה המטרה של חבורה זו? ובכן, ידידיי היקרים, כשם שמטרת החבורות שמיכאל דוחף כלפי מטה היא ההארה האנושית, החדרת-אנוש בהיגיון, כן מטרתן של חבורות אלה, חדירה מסוימת לתוך רציית אנוש. ומה ברצונן לעשות? הן מתחפרות, הבה ונאמר, בשכבה העמוקה ביותר של התודעה, שבה הישות האנושית עדיין ישנה היום במצב העירות שלה. האדם אינו נותן דעתו לכך כיצד נכנסות ישויות אלה לנפשו וכן לגופו. כאן 'יונקות' הן, בכוח המשיכה שלהן, כל מה שנשאר לוציפרי, שלא נעשה חדור בכריסטוס. לזה מסוגלות הן להגיע; על זה יכולות הן להשתלט.

ידידיי היקרים, תקופתנו מעלה בעיות אלה ומביאה אותן אלינו. אל לנו להתעלם מדברים אלה. אין בהם מן הנוחיות. נוח להם לבני האדם לחשוב באופן שונה, כלומר – לא לחשוב כלל על האדם, לא להתחשב בו בכלל. זה לא מסוכן לדבר על דברים אלה במלוא האמת, היכן שרוב האינדיבידואלים של האנושות כלל לא אוהבים את חוש האמת. מתעלמים מכך שסנטימנטליות של אי-הבנה יכולה למצוא דברים אלה כאכזריות נפשית.

תוצאות הבנת דברים אלה צריכה להיות: תפיסה ישירה בצורך של אימפולס כריסטוס. יש להכיר בדבר היכן חסר אימפולס כריסטוס. אתמול הראינו, שבשכבה האמצעית של התודעה חייב לשלוט אימפולס כריסטוס; היום רשאים אנו להוסיף: אם אימפולס כריסטוס שולט בשכבה האמצעית של התודעה, אם אדם מחדיר עצמו באמת ובתמים באימפולס כריסטוס – כי אז כוחות אהרימניים אלה אינם יכולים לחדור דרך השכבה האמצעית כלפי מעלה ואין הם מסוגלים, בכוחותיהם הרוחיים, למשוך כלפי מטה את הכוחות האינטלקטואליים. הכל תלוי בדבר זה. נחוץ ביותר היום שאנו נכיר את טבען של ההשפעות שמגיעות ובאות אלינו מישויות חוץ-אנושיות, תת-אנושיות המושפעות מצידן על ידי ישויות אחרות. חשיבות השפעות אלה באותה מידה, כהשפעות רבות המושרשות אך ורק בעולמות של האדם. לפני שבוע דיברתי אליכם על השפעתו של מיכאל. אפיינתי בפניכם השפעה זו. זוהי השפעה נחוצה מאוד. כשם שנכון הדבר שהשפעתו של מיכאל גרמה להשפעה הלוציפרית על האינטליגנציה האנושית, כן נכון הדבר שעכשיו עולה הציר הנגדי, כלומר הופעתן של ישויות אהרימניות מסוימות, ורק עקב הפעילות המתמשכת של מיכאל, מצוידת הישות האנושית נגד מה שעולה שם. אפילו מבחינה פיזיולוגית מסוכן הדבר היום להיצמד לכורח-טבע גרידא, לאותו סוג של פטליזם שבא לידי ביטוי בכורח הטבע. היות והחינוך – הן בבית הספר והן בחיים, במושגים המבוססים אך ורק על כורח הטבע, על השלטון המירבי של כורח הטבע – מחליש את הראש האנושי וישויות אנוש נעשות על ידי כך פסיביות מאוד ביחס לתודעה שלהן. כה פסיביות, עד שכוחות אחרים יכולים להיכנס לתוך תודעה זו, והישויות האנושיות אינן מצליחות לרכוש את העוצמה הנחוצה לשם קליטה לתוך נפש אנוש את אימפולס כריסטוס בצורתו הנוכחית. זוהי חובתי, ידידיי היקרים, לדבר בעת הזאת על הנושא שהתחלתי לדבר אודותיו היום (ואמשיך לדבר בו מחר) היינו על הופעתן של ישויות אהרימניות מסוימות, שעלינו ליטול בחשבון. אודות תופעה זו יודעים כיום אנשים רבים, אולם נותנים הם לה פירוש מוטעה. מפרשים הם מהותה באורח שגוי משום שאין הם יודעים דבר על השילוש המהותי – לוציפר – כריסטוס – אהרימן, ואין הם רוצים לדעת דבר על כך ומערבבים בין אהרימן ולוציפר, ואז האבחנה בלתי אפשרית. רק אם נעבד בבהירות את האלמנט האהרימני, ונכירהו בניגודו לאלמנט הלוציפרי, נדע את טבע ההשפעות העל-חושיות המתהוות כעת כקוטב-נגדי להשלכת הדרקון למטה על ידי מיכאל, ואז אפשר יהיה להכיר כיאות את האופי היסודי של ישויות אהרימניות אלה המתהוות כעת. דומה הדבר להרמת ישויות מסוימות מתוך המעמקים האהרימניים. וישויות אלה מוצאות נקודות תורפה מיוחדות אצל הישות האנושית, אם זו נכנעת לאימפולסים האינסטינקטיביים הבלתי מרוסנים ואינה שואפת לבהירות ביחס אליהם.

והנה קיימת היום שיטה, או בעצם אנטי-שיטה להסתיר את האלמנט האינסטינקטיבי על ידי הדיפת מושג ממקומו והנחת אחר במקומו, כך שאי אפשר לעצב שיפוט נכון בקשר אליו. חישבו נא על זעקת הקרב של הפרולטריון בתקופה המודרנית. מאחרי זעקת קרב זו ניצבות דרישות מוצדקות מאוד של האנושות – לעיתים קרובות דן אני בזה. אולם אין מתייחסים אל דרישות אלה. באידיאה שלנו אודות המערך החברתי התלת-ערכי מתייחסים אליהן לראשונה. מתייחסים אל משהו שונה בתכלית שינוי: פועלי כל הארצות התאחדו. מה פירוש הדבר? פירושו של דבר הוא, שעליכם לטפח את האנטיפטיה שלכם כלפי המעמדות האחרים, את מה שדומה לשנאה והתלכדו; כלומר, אהבו איש את רעהו, לכדו את רגשות השנאה שלכם, בקשו אהבת מעמד אחד, בקשו ביניכם אחר אהבת חברי מעמד אחד בינם לבין עצמם מתוך שנאה כלפי חוץ. אהבו זה את זה מתוך שנאה על בסיס שנאה, ובה הנחתם שני מושגים בעלי קטבים מתנגדים. הדיפת אינסטינקטים חזרה מערפלת מאוד את מושגי האדם, עושה אותו בלתי מסוגל לדעת במה עוסק הנהו בעצמיותו. קיים למעשה סוג של אנטי-שיטה, אם רשאי אני להשתמש בביטוי הפרדוקסלי, כדי להאפיל, דרך חשיבת אנוש בימינו, על השתלטותם של החיים האינסטינקטיביים שמציעים נקודות התקפה חזקות במיוחד לישויות האהרימניות שתוארו לעיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *