מכיל 150 עמודים    מחירו: 85 ש”ח   הוצאת הרדוף

לרכישה

כמות במלאי: 33

ספרו של מנפרד קיבר, ‘שלושת הנרות של ורוניקה הקטנה’ הוא יותר מאשר אגדה אזוטרית דמיונית למבוגרים – זוהי התגלות פואטית של גן העדן האבוד: הלידה לחיים חדשים בעולם חדש.

ורוניקה הקטנה חיה בגן הרוחות, ואילו בבית הצללים היא גרה בתודעה עמומה בלבד, כמו בחלום. אולם אז הגיעה האפלה, גן הרוחות נעלם כבתוך צעיף ערפל, ובית הצללים חדר לתודעתה. זהו אחד המפתנים בהוויה האנושית שעל כולנו לחצות אותם.

אלא שבני האדם שוכחים זאת… כולנו גרים בבתי צללים, וכולנו פוסעים מעל מדרגות ומפתנים הנראים באור פנימי בלבד. קשה לעבור מעל מפתנים ומדרגות אלה בהולכנו מקצה האופק ועד קצהו, מן החשיכה אל האור. אולם אז חולפת שעת חצות והשחר מפציע…

*****************************

ואמירה אישית שלי, דניאל זהבי, ספר זה במהדורתו הראשונה ליווה אותי לאורך שנים רבות. כל שנה הייתי קורא אותו שוב ומגלה סודות רוחניים שנסתרים בתוכו. כל שנה ספר זה ריגש אותי מחדש וחיזק אותי בדרכי הרוחנית. מכל הספרות הרוחנית הקיימת זהו הספר שהכי השפיע על נפשי ורוחי.

במשך 7 שנים הספר לא היה במלאי. וזה גרם לי צער רב. ולשמחתי הבקשות החוזרות ונשנות שלי לבת של ורדה, המתרגמת, ולנכדה שלה, תומר רוזן גרייס, הביאו את הפרי של מהדורה חדשה ומתוקנת.

מאוד ממליץ!

על הסופר מנפרד קיבר

מנפרד קיבר (Manfred Kyber) נולד ב־1.3.1880 בריגה. אביו היה בעל אחוזה בליבוניה (Livland), שם יכול היה קיבר הבן להתמסר באין מפריע לטבע ובמיוחד לבעלי חיים.

הוא למד בגימנסיה בריגה ובפטרסבורג, ולאחר מכן למד פילוסופיה באוניברסיטת לייפציג. שהותו שם הייתה עבורו תקופה מאושרת, אך גם תקופה של אכזבות מרות. שם בא במגע עם המדע נטול המציאות של המאה התשע־עשרה בדלותו, בעריצותו ובריקנותו הפנימית. זה עמד בניגוד מוחלט לרגישותו ולאופיו של הצעיר, אשר מילדותו היה קשור קשר עמוק ביותר לטבע, ואשר כל חשיבה אנליטית מכאנית, כל דוגמאטיות נוקשה וכל התנשאות אינטלקטואלית היו זרים לו. הוא החליט להפסיק את לימודיו כדי להתפנות יותר למחקר של העל־חושי בצורותיו השונות.

הוא הכיר בהשפעת העל־חושי על החיים ועל התרבות של האנושות. מלייפציג עבר לאזור ברלין, ובעשר שנות שהותו שם הוציא את כתביו הראשונים – שירים, נובלות וסיפורי צפון. ב־1912 יצא לאור הכרך הראשון של הספר “בין החיות”, אשר הביא לו פרסום רב. מאוחר יותר יצא הספר “שלושה סיפורי מסתורין” וכן ספר שירים בשם “גֶניוּס אַסטְרי”. ספר שירים זה הקדיש קיבר לד”ר רודולף שטיינר, אותו הכיר בברלין ועימו קשר קשרי ידידות עמוקים.

תפיסת העולם של קיבר הייתה דומה לתפיסתו של פרנציסקוס איש אסיזי, ואגדות שכתב אודותיו מעידות על כך. אחרי מלחמת העולם הראשונה חי זמן מה בשטוטגרט, שם עסק בביקורת אמנות התיאטרון. בעיר זו נתן מספר הרצאות על אגדות ילדים וגם שורת הרצאות בנושא “מבוא כללי לאוקולטיזם”. הרצאות אלה השפיעו עמוקות על קהל המאזינים. גם ספר האגדות הראשון שלו יצא בתקופה זו ונתקבל בשמחה ובהתלהבות על ידי קטנים וגדולים כאחד. לאחר הקובץ הראשון הופיעו “משחקי אגדות”, “הנפשות הנודדות”, “המוות והילדה”, “אגדות הודיות”, “להטוטן המלך” וכן “גרוטסקות”.

ב־1923 עייף קיבר מחיי העיר ועבר לגור בעיירה שלווה בחבל וירטמברג, שם המשיך בכתיבתו בעשר שנותיו האחרונות. לכל אלה שבאו אליו מתוך מצוקה פנימית, יכול היה לתת כוח ואהבה לחיים. הוא ראה זאת לעצמו כתפקיד קדוש להוביל את האנושות אל שביל הרוח.

קיבר היה חבר כבוד בהרבה ארגונים להגנה על בעלי חיים. הוא עצמו היה צמחוני והתנגד לניתוחי חיות. רבות פעל למען חקיקת חוק הגנה על בעלי חיים. ב־1930 זכה בפרס הבינלאומי להגנה על בעלי חיים בז’נבה.

בשנת 1931, כפסגת שליחותו וכפנייה אחרונה לאנושות, יצא לאור ספרו “אנושות חדשה – עיונים בשעה השתים־עשרה” (Neues Menschentum. Betrachtungen in zwölfter Stunde).

גולת הכותרת של יצירותיו, שלושת הנרות של ורוניקה הקטנה, הוא הרומן היחיד שכתב. ספר זה, שיצא לאור ב־1929, משקף את השקפתו ואת אישיותו של קיבר בדמותו של יוהנס. הוא אומר: “הייתה זו דרך ארוכה ומלאת תלאות עבורי, עד שלמדתי להדליק באפלה את שלושת הנרות של ורוניקה הקטנה. אך כאשר שלושת הנרות הללו דולקים, נראה הקיום, למרות כל הסתירות שבו, מלא משמעות; ואתמול, היום ומחר נחים מאוחדים בחיק אחד.”

בהתבוננות על מפעל חייו של מנפרד קיבר אפשר לחוש את הראייה האינטואיטיבית של המשורר, את הידע הרוחני של האיש האזוטרי ואת העשייה המוסרית של האתיקאי.

ב־10 במרץ 1933 עבר מנפרד קיבר את הסף בלוונשטיין, אחרי מחלה קצרה, ושם גם נקבר.

ורדה שילֹה