שיעורים אזוטריים – 02

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

מחזור שלישי הרצאה 2

ברלין 8.2.1913 GA266

תרגמה מאנגלית: אורנה בן-דור

אחיי ואחיותיי היקרים!

אם נשים לב וניישם את כל מה שניתן לנו עד עתה בדרמות המסתורין ובשיעורים האזוטריים, אם באמת נעשה כל זאת בדבקות שלמה, אזי נוכל להיכנס הרחק לתוך עולמות הרוח. בני האדם המודרניים לא זקוקים לשום דבר נוסף על מנת להיכנס לתוך עולמות הרוח הגבוהים. עלינו לחיות באופן מלא במדיטציות, בריכוז ובהגיגים, ולהשאיר בחוץ כל דבר אחר. ניתן להשיג דבר מה רק על ידי דבקות קפדנית לכללים הניתנים. שעות המדיטציה אמורות להיראות כדבר מה יפה ומרומם בחיים האזוטריים שלנו. במהלך המדיטציות צריך אדם תחילה להשקיע עצמו באופן מלא בתכנים של התרגילים. לכן חייב אדם לרוקן את נפשו מכל מחשבות ורגשות היום יום, וחייב לחיות בתוכן הניתן על ידי התרגילים. ואז להפוך את המודעות ריקה מתוכן – אפילו מחומר מדיטטיבי ולהקשיב בזמן הערות. נכון שהדבר קשה למדי. אחדים אומרים שהם שומעים את פולסי הדם שלהם, ושזה מפריע להם. זה בסדר, נניח להם לשמוע את הפולסים של הדם. הם ירגישו את החיים בדם וכך יהפכו למודעים לחלק מהחיים הפנימיים.

חיים אקזוטריים (חיצוניים) מתרחשים בעולם ההכרה. אנו מכירים דבר מה משום שאנו עומדים מול אובייקט (חפץ), מתבוננים בו והופכים אותו לתמונה מנטאלית. הדבר משתנה ברגע שאנו מודטים. דרך מדיטציה נכנסים אנו לעולם אחר שבו נמצאים לפנינו האידיאות, המחשבות והתפישות שלנו, מחוצה לנו: אנו יודעים שאנו קשורים אליהם. אבל אנו לא יכולים להיפטר מהם, אנו רצים אחריהם. מחשבות עולות ממעמקי הנפש. אנו רואים ישויות כמו חיות אוכלות בשר שטורפות אותם. אנו מקשרים עצמנו באופן מלא עם המחשבות , וכדומה.

כך שכאן אנו חווים דברים, בעוד שבחיים האזוטריים אנו יודעים אותם. במדיטציות אנחנו בעולם החוויות. אל לנו להפוך מייד לאידיאות את מה שמתקרב אלינו בעולם זה. עלינו רק לפתוח עצמנו, להקשיב ולהרגיש מה שרוצה לזרום לתוך נפשותינו. הדבר מפתח את פרחי הלוטוס כך שהם יכולים להפוך לפעילים. לאחר מכן אנו מגיעים לעולם של חסד או של צורות מעצבות.

אך רק מי שהכין עצמו לעולם זה חווה אותו כעולם של חסד. עבור אדם שאינו בשל זה מלא בדברים מחרידים שיכולים לקרוע אותו לגזרים. עבורו אהבה הופכת שם לשנאה, יופי לכיעור ועכשיו הוא אוהב את מה שתיעב עד כה, וכדומה. כל דבר הוא הפוך. אדם הופך להיות באמת בשל מספיק עבור חוויה נכונה של עולמות אלו של הצורות, אם הוא עבר דרך התאמנות של משמעת- עצמית.

מה עשו האלוהים על מנת להגן עלינו מהחוויה של עולם הצורות כאשר אנו עדיין לא בשלים? הם נתנו לנו עונג, הנאה של פעילות יצירתית כאן על פני העולם הפיזי. היופי שאנו חשים בעבודות האומנות, ברפאל, בלאונרדו, בדיוק כפי שראינו בסצנה השלישית של שומר הסף, אינם דברים נמשכים, כמו כן גם לא עבודת האומנות עצמה, מה שהינו נצחי הינו החלק הרוחני – מה שעבר דרך נפש האומן כאשר הוא עבד, שממנו נוצרה עבודת האומנות.

מה הוא אלוהים במאיה? (אשליה).מה שצריך להיאמר עתה חייב להישמע פרדוקסאלי למדי. אלוהים אינו מה שאנו חווים באביב בכוחות הבונים, בדברים הנובטים והצומחים, בכל הדברים היפים והמאירים – אלוהים הינו אמתי ופעיל כאשר אנו רואים את הכוחות ההרסניים של הטבע. אלוהים הינו בסערות הסתיו, בכל הדברים המרסקים, המנפצים והמפרקים. הדבר נשמע נורא ומזעזע, אבל זוהי עובדה: אלוהים פעיל ביותר בכל הדברים ההרסניים והמפרקים. אנו שואבים הנאה מעבודה עם הדברים הפיזיים על מנת להגן עלינו מהכניסה לעולם הצורות, (העולם המעצב), החסד- מוקדם מידי. בתודעת יום ערה אנו מופרדים ממנו כמו בשכבה דקה של קרח. כאשר אנו בהתאמנות אזוטרית אל לנו להביא את הלימוד האזוטרי הזה לתוך החיים החיצוניים (אקזוטריים) או לרצות לנהל חיים חיצונים בהתאמה עם הלימוד הזה. הדבר יכול להוביל לשיגעון.

החינוך שלנו בחיים אזוטריים חייב לנבוע מעקרונות פדגוגיים אקזוטריים. אדם צריך להעמיד זאת בפני עצמו כאידיאל, שחיים אזוטריים צריכים להתנהל לגמרי באופן עצמאי. עלינו לשמר שלווה מוחלטת בהקשר לתרגילים הרוחניים, בדיוק כפי שעלינו להישאר שלווים בחיי היום יום בנוגע לכל האירועים, רעיונות וכדומה, כך שלא נהפוך למרוגשים או למדוכאים. אדם משיג שלווה זו על ידי יראת כבוד בחשיבה וברגישה, וחי בתוך שלושת המנטרות: זה חושב אותי – זה מפעיל אותי – זה שוזר אותי, על ידי כך שהוא מניח לשלושת המשפטים לעבור דרך נפשו שוב ושוב.

ואז נוכל להבין גם את הוורס הרוזנקרויצרי באופן הנכון:

באלוהים ניוולד,

בכריסטוס נמות,

ברוח הקודש נתחייה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *