רודולף שטיינר

GA266

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

עריכת תרגום: עציון בקר

תיקונים: דליה דיימל

חלק 2

פרק 91

מהתוכן של שיעורים אזוטריים

ברלין 30.10.1911

אם נשתקע במעמקי ישותנו, נמצא שם ישויות רבות. זה אולי נראה לנו מוזר בהתחלה, אך ככל שנלמד להסתכל לתוך עולם הרוח, כך נלך ונבחין שמספר ישויות רוחיות פועלות בנו – לעיתים קרובות כדי לבטל את ההרס שאנו בני האדם מחוללים בטיפשותנו. בואו נשאל את עצמנו מהיכן נובעת המחלה. אנו יודעים שלכל מחלה יש סיבה פיזית וגם רוחנית שיש לחפש בחוסר מוסריות, תשוקות או טעויות אחרות במהלך קיומי הנוכחי, אך בעיקר בקודם לו. ההתגברות על כל מחלה משחררת כוח, אך אין זה אומר שיש לגרור מחלה זמן רב ככל האפשר כדי ליצור התקדמות מהירה. כל אחד צריך לעשות כמיטב יכולתו כדי להבריא במהירות. אבל אם הוא היה חולה שלושה שבועות או שישה חודשים, עליו לראות זאת כקרמה ולשאת זאת בסבלנות וברוגע.

אך יש סיבה נוספת מדוע מחלה מביאה תועלת. מאז עידן למוריה והלאה דרך אטלנטיס ועד מיסטריית גולגותא, האנושות הלכה ושקעה עמוקות בחומר. מחמת העובדה שאנו עוקבים אחר הדחפים והתשוקות שלנו, התרחקנו יותר ויותר מהיעדים שהאלים הציבו לנו. המחלה היא זו שמכופפת את האימפולסים כלפי מטה ונותנת לנו שוב כיוון כלפי מעלה.

המדע המודרני מגנה את התורות התיאוסופיות ומכנה אותן חלומות, אך פשוט קיראו את הבשורה של יוחנן או כל ספר תיאוסופי, ותראו את האפקט המחיה והמרענן שיש להם, בעוד שספר מטריאליסטי או מוניסטי מייבש את נפשכם. ומכיוון שחשיבה מטריאליסטית טהורה רק מנצלת כוחות, התוצאה בקיום הבא תהיה שאנשים כאלה יהיו רפי-שכל. מוחם יהיה מסה מימית ספוגית; הם ירצו לחשוב, אך לא יוכלו. רפיון-שכל זה הוא דבר טוב המונע מאנשים אלה לשקוע באופן בלתי הפיך. שכן דרך העובדה שהמוח נשמר מפני חשיבה מטריאליסטית, הנצחי יכול לפעול על ליבת ישותו של האיש לאחר שני גלגולים רצופים, ולהשפיע עליו כך שהוא יחתור שוב למעלה.

משהו שכולכם תחוו במוקדם או במאוחר במדיטציה הוא שמרגישים משוחררים לגמרי, הגוף האתרי מתרחב, ומרגישים נישאים לגבולות עולם רחוקים, ואז לפתע, מרגישים כאילו מרותקים לעולם זה ולא יכולים להתרחק ממנו; זה כאילו יושבים במלחציים. זה טוב. זוהי הקרמה שלנו מגלגולים קודמים שמרתקת אותנו כך בעוצמה. אם התרגיל שלנו היה מעלה אותנו מיד לעולם הרוח לפני שטיפלנו בקרמה שלנו, התוצאה עלולה הייתה להוות נפילה ארוכה. מיהזל [Mehazel] הוא המנהיג של הצבאות האלה שמקבעים אותנו לאדמה. כמו סמאל, עזאזל ועזאל, אנו לומדים להכיר אותו כשאנחנו יורדים לפנימיותנו. ואז באמת נראה שהפנימיות שלנו היא שדה פעולה לשדים, וכפי שנאמר בכתבי הקודש: “שמי לגיון.” אנו אמורים להכיר את הישויות הללו בדרכנו האזוטרית, כך שנהיה נבונים ובהדרגה נתעלה מעליהם. עזאל פועל בצורה כזו שהוא מתאם את מה שנגרם מיחס שטחי לעולם הרוח. אנו משתלטים על עבודתו של עזאל כשאנחנו רוכשים שלוות-נפש. אין הכוונה בשלוות-נפש לגבי שמחה או תלונות על כאב, אלא להכיר במציאות של פעולה קרמתית בכל דבר. אל לנו להאמין רק באופן תיאורטי ברעיון הקרמה, אלא יש לחוש שהקרמה פעילה בכל מה שפוגע בנו. זהו שלב ההלקאה בחניכה הכריסטיאנית, כלומר, צריך להתעמת בשלווה עם כל כאבי החיים שפוגעים בנו כמו מכות של שוט ולדעת שהם מחוייבים באופן קרמתי. זוהי שלוות-נפש אמיתית.

אנו יודעים שהעולם הפיזי הוא רק תמונת מראה הפוכה של העולם האסטרלי. המדיטציה החשובה מאוד בכדי להפוך את המילים “העולם הוא רק מאיה” ליעילות היא הבאה: שם למעשה הכל הפוך. מה שאנחנו רואים מלמעלה למטה נמצא באמת מלמטה למעלה. שורש של צמח נמצא למעלה והפרח למטה. השמיים המכוכבים שיש לפנינו הם תוצאה של ישויות רוחניות שבאמת פעילות מאחורינו. כל צליל שמתקבל באוזן שמאל מגיע מימין. עלינו להכיר את העובדות הללו וגם את הצבעים המשלימים. אם למישהו יש הרבה נקודות אדומות תארו לעצמכם שהן ירוקות, או תארו לעצמכם שאיברים בולטים הם שקעים. יש לדמיין את הירוק בצמח כסגול אדמדם ואת השורש החום ככחול כהה. על האדם להשתקע בכל התרגילים האלה בכבוד ובמסירות. זהו הרגש שבו אנו יכולים לקוות להתקרב לאלוהות העולם; מסתם חשיבה האלוהים אינו אלא מושג מופשט. אם אנו זוהרים בחשיבתנו ביראת-כבוד, במסירות ובענווה, אנו עשויים לקוות לחדור לעולם הרוח.