שיעורים אזוטריים
רודולף שטיינר
GA266
תרגם מאנגלית: דניאל זהבי
תיקונים: דליה דיימל, עציון בקר, דפני ליטמן
כרך 2
פרק 61
מהתוכן של שיעורים אזוטריים
המבורג 19.5.1910
לפני שנתחיל בלימוד האזוטרי של היום, הבה נכוון תפילה ברוח יום חמישי. שכן על התלמיד האזוטרי לרכוש יותר ויותר צניעות וענווה אמיתיות כדי שלא יפנה לאלוהות הגבוהה ביותר בענייניו, אלא שייקח בחשבון שבינה – שאין ביכולתנו לרכוש ולו שמץ ממנה עם האינטלקט האנושי הגדול ביותר – ובינינו, קיימות כל ההיררכיות הגדולות.
רוח כבירה חובקת,
באורך קורנים חיי האדמה,
חיי בתוך חייך.
אַתְּ הווה.
נפשי פועלת בנפשך.
עם הנהגתך אפסע בדרכי.
אני חי איתה.
ישותך היא דימוי של ישותי.
אַתְּ הווה.
הישות המנהיגה בנפשי מוצאת אותך, רוח חובקת-כל.
נשימת הווייתך מעניקה לי את האושר העליון.
אַתְּ הווה.
רוח כבירה חובקת,
מי ייתן והאני שלי יישא את עצמו מלמטה כלפי מעלה,
מי ייתן ויקבל סימן ממך בחיבוק-כל.
מי ייתן ורוח ישותי תואר
על ידי אור מבשרייך.
מי ייתן ונפש ישותי תוצת בלהבות האש של משרתייך.
מי ייתן והרצון של האני שלי יאחז
בעוצמת המילה הבוראת שלך.
אַתְּ הווה.
מי ייתן וישותך תחדור לרצוני
כדי שהאני שלי יהיה אחוז על ידי הבנת האור הקורן שלך,
בחום-האהבה של חייך
למילת הבריאה של ישותך.
אַתְּ הווה.
היום נבאר את המדיטציות שלנו מכיוון אחר. התלמיד האזוטרי רוצה לנסות לגשת לרוח הכריסטוס בצורה אינטנסיבית יותר ולקשור את עצמו אליו באופן יותר קרוב באמצעות המדיטציות שלו מכפי שהיה יכול באמצעות הכריסטיאניות האקזוטרית. כניסתו של עיקרון הכריסטוס לאבולוציה של אדמתנו הייתה אירוע כה נוקב אפילו לגבי ההיסטוריה החיצונית, כך שאנחנו מחשבים את חלוקת הזמן שלנו בהתאם לכך. עוד כשראה זורואסטר בשמש את דמותה של רוח השמש הקרבה, הוא אסף תלמידים סביבו כדי להופכם למשרתיו של אהורה מאזדאו הגדול, והוא הכין את עצמו באופן הולך וגובר לקחת את רוח השמש הזו לתוכו.
כאשר האדמה עם כל ישויותיה נושאת את מבטה אל השמש, עליה לומר לעצמה שהיא אינה יכולה לעשות את מה שהשמש יכולה, כלומר, לשלוח אור. אילו אור השמש לא היה חודר את האדמה, והאדמה לא הייתה יכולה לשקף אותו היא הייתה גוש אפל, שחור. מאז שהכריסטוס נהפך לרוח פלנטת האדמה דרך אירוע גולגותא, הוא נמצא בכוח שנובט דרך כיסוי הצמחייה הירוקה של האדמה.
המאסטרים של החוכמה וההרמוניה של הרגשות נותנים לנו את האמיתות העולמיות הגדולות בסמלים, וכאן זה בעיקר צלב הוורדים אשר – כאשר הוא משתקף בנו – יכול לעורר ולחזק את כוחה של רוח הכריסטוס בתוכנו. בשיעורנו האזוטרי האחרון ראינו שצלב אדום מביא לידי ביטוי רגש של בושה בצבעו האדום. כעת אנו יודעים שכל הצבעים מפיקים אצלנו את הצבע המשלים שלהם, שלגבי אדום הוא הירוק. כך שהמראה של הצלב השחור מעורר את אור השמש הלבן והקורן של כריסטוס בתוכנו, והוורדים האדומים מעוררים כוח כך, שחיים ירוקים יכולים לנבוט מתוך האור הבוהק של כוח הכריסטוס. אם נדמיין צלב ורדים עם הרגשה זו ונאפשר לה לחיות כך בתוכנו, נהיה שותפים לחלק אחד של כוח אדמתנו, של רוח אדמתנו, של רוח הכריסטוס.
כתלמידים אזוטריים, עלינו תמיד לנסות לחשוב מחשבות טובות על דברים שנראים לנו כמאיה. עלינו להיות חדורים בהרגשה שניצוץ של הכוח הזה רדום בכל דבר, שיכול לפרוץ בשלב מסוים כדי לגבור על כל הדברים הרעים. צריך גם להיות לנו אמון מוחלט שכל הדברים הטובים והחיוביים עלי אדמות יהיו וגם מוכרחים להיות המנצחים.
הערות ב’, תמצית:
הצלב הוא הגבוה ביותר מבין כל הסמלים. אפשר להוציא ממנו את כל ההיסטוריה העולמית, ואפילו מדע הטבע יכול להיבנות ממנו… במאמרי “חינוך הילד לאור האנתרופוסופיה“[1]
צוין כי לאדום יש השפעה מרגיעה כלפי בפנים. ניתן יהיה לראות אז שהנפש שקועה בְירוק… ירוק חי, נובט, פורץ, זוהי פעולת רוח הכריסטוס באדמה. האדמה חדורה בו, וזה נכון הלכה למעשה שאנחנו על פני האדמה צועדים על גופו של כריסטוס. והירוק הוא גופו האתרי.
במודטנו את צלב הוורדים, הוא גם נעשה לאור בתוכנו, וכוח הכריסטוס יעורר את פעולתו של הירוק בנפשנו, שגם התעורר גם באדמה על ידי אותו כוח. כשכוח זה פעיל בתוכנו, נרגיש אז ביטחון שהולך וגדל בנו, שאהבה טהורה חייבת להתגבר על כל רע ושאמת יכולה להימצא. עבורנו זה טמון במילים: בקרני האור הטהורות…
————————————————————————————————-
- יצא לאור בעברית בהוצאת מיכאל. ↑