שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 57

שיעורים אזוטריים – כרך 2 – פרק 57

שיעורים אזוטריים

רודולף שטיינר

GA266

[הערות מהזיכרון של מאות שיעורים אזוטריים שהעביר רודולף שטיינר בשנים 1904-1914 וטקסטים מדיטטיביים ותרגילים שרשם ב-Aus den Inhalten der esoterischen Stunden, חלקים: 1, 2 ו-3]

תרגם מאנגלית: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל, עציון בקר

כרך 2

פרק 57

מתכני השיעורים האזוטריים

קלן    27.2.1910

עלינו למצוא את דרכנו לחיים דרך לימוד. אל לנו להיכנס לחיים עם השקפות חד-צדדיות וביקורתיות. אם נבדוק את כל מה שמציעים לנו המדע, האמנות והשקפות העולם השונות בהתאם למצב המדע הנוכחי, נמצא בדרכנו שלושה כוחות מאיימים: ספק, אמונות טפלות, ואשליית האישיות. אל תימנעו מהם, חיקרו אותם באופן עצמאי, מכיוון שעלינו לא להסתגר בפני המדע המודרני, לא מהמצאותיו ולא מתוצאות המחקר שלו. זו אפילו חובתנו לקחת אותם בחשבון, אם כי בחוגים האנתרופוסופים שלנו אנו לומדים באופן שונה לגמרי שהמדע לועג וצוחק ממנה. המדע לא יכול לקבל זאת מנקודת מבטו, כי הוא יודע רק את החומר והוא יכול לחבר את חקירותיו רק לדברים חומריים ופיזיים קיימים. בעשותנו צדק עם המדע עלינו להטיל ספק לגבי מה שמלמדים אותנו כאן; אל לנו לפחד מהטלת ספק, כדי שנגיע לבהירות פנימית בעצמנו. בכך אנו נאבקים לקראת תורת הנסתר מתוך תודעתנו.

ומה הכוונה בכיבוש אמונות טפלות? אנו מכנים אמונה טפלה כאשר אפריקאי רואה ומעריץ אלילים המעוצבים כפסל או בגוש של עץ. זוהי אמונה טפלה כל עוד הוא לא חושב על משהו רוחני העומד מאחוריו. אנו יכולים לדבר גם על אמונות טפלות כאשר אנו רואים כיצד מלומדים מודרניים בונים אלילים בהשערותיהם לגבי אטומים ומולקולות, שגם נותרו עניין היפותטי אם לא מודים בקיומו של הרוחני העומד מאחוריהם. אל לנו לתת לאמונות טפלות כאלה להתעורר בנו.

לספק ולאמונות טפלות נוסף דבר שלישי. זוהי האשליה של האישיות. שלושת הכוחות הללו המתנשאים מעלה ומטה באדם רוצים לשלוט בו. אך אם נאבקנו לידע האמת באמצעות ספקות עזים, ועברנו דרך אמונות טפלות לאמונה ברוח העומדת מאחורי כל החומר, נוכל גם להתגבר על האשליה לגבי אישיותנו. לרוב זהו הדבר הקשה ביותר. גם אם אנו מרגישים לפעמים שאנחנו בני אדם חופשיים כלפי פנים ואנו חושבים שאנחנו מתעמתים עם אנשים ודברים בעולם ללא דעות קדומות, לעיתים קרובות מידי זה משתקף לנו על ידי האשליה של אישיותנו.

יש לשים לב גם למשהו אחר. אל תיקחו את לימודנו לסוגים אחרים של מפגשים חברתיים, אלא דברו עליהם רק כאשר אתם מתכנסים למטרה זו. אל תתווכחו עליהם עם גורמים חיצוניים, ואל תדברו עליהם בזמן הארוחות שבהם על הסדר רק שיחה סתמית. עדיף להימנע ממפגשים שבהם דנים רק בענייני היומיום. אך אם אתם חייבים ללכת אליהם מכיוון שעמדתכם בחיים או שיקולים אחרים מאלצים אתכם לעשות זאת, זה יהיה בגישה שונה מאשר בעבר. אז לא תעשו זאת מתוך הנאה פנימית, אלא כחובה כדי שלא תעליבו אף אחד בגלל טבעכם. אני לא אומר זאת כדי לתת דרשה מוסרית, כי אין אני אוסר על דבר, אבל בכל זאת עלי לומר לכם זאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *