רוחות הטבע – 03

רוחות הטבע - פנטומים, רוחות רפאים ודמונים

רודולף שטיינר

7 הרצאות שניתנו במקומות ובזמנים שונים

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

תיקונים והערות: הגר דרור מליניאק

תיקונים: דליה דיימל

לספר, המכיל גם מבוא מורחב מאת וולף-אולריך קלונקר – ראו כאן

פנטומים, רוחות רפאים ודמונים

ברלין 4.6.1908 GA102

בהרצאה האחרונה עסקנו במיוחד בנוכחות של כל מיני ישויות רוחיות הנמצאות, אם אפשר להתבטא כך, בין ממלכות הטבע הניתנות לתפיסה הסובבות אותנו. ראינו במיוחד כיצד במקום שבו ישויות מממלכות טבע שונות נמצאות יחדיו, היכן שהצמח דחוס קרוב לאבן באביב, היכן שאבן רגילה נוגעת במתכת, כפי שקורה בהתמדה תחת לאדמה, היכן שיש שיתוף כמו בין הדבורה לפרח, כיצד בכל מקום כזה מתפתחים כוחות המושכים ישויות שונות, שקראנו להן ישויות אלמנטליות, לתוך קיום ארצי. יתר על כן, בקשר עם ישויות אלמנטליות אלו עסקנו בעובדה של ניתוק מסויים, של תלישות של הישויות מן ההקשר הכללי שלהן. ראינו שהישויות האלמנטליות המכונות במדע הרוח 'סלמנדרות' מוצאן מחלקים מנותקים של נפשות קבוצתיות של חיות. הללו, אם אפשר לומר כך, העזו ללכת רחוק מדי לתוך עולמנו הפיזי ולא יכלו למצוא את דרכן חזרה ולהתאחד שוב עם הנפש הקבוצתית, אחרי המוות וההתפוררות של החיה. אנו יודעים כי במהלך הרגיל של חיינו לישויות של אדמתנו, לישויות החיות, הצמחים והמינרלים, יש 'נפש אגו' – אם אפשר לכנות זאת כך – יש להן באמת נפש אגו כמו לאדם, השונה רק בעובדה שנפשות האגו של ישויות אחרות נמצאות בעולמות אחרים. אנו יודעים שהאדם הוא הישות שבמחזור האבולוציה שלנו יש לה אגו אינדיבידואלי כאן על המישור הפיזי – לפחות במשך חיי הערות שלה. אנו יודעים עוד שהישויות שאנו קוראים להן חיות הן במצב כזה – פחות או יותר – שלחיות בעלות צורה דומה יש נפש קבוצתית או אגו קבוצתי במה שמכונה העולם האסטרלי. נוסף על כך, לישויות שאנו מכנים צמחים יש תודעת שינה חסרת חלומות עבור העולם הפיזי כאן, אבל יש להן אגואים קבוצתיים השוכנים בחלקים התחתונים של העולם הדוואכאני; ולבסוף, לאבנים, למינרלים, יש אגואים קבוצתיים בחלקים העליונים של הדוואכאן. למי שנע בראיה רוחית בעולמות האסטרלי והדוואכאני יש שם יחסים עם הנפשות הקבוצתיות של החיות, הצמחים והמינרלים באותו אופן כמו שכאן בעולם הפיזי יש לנו יחסים במשך היום עם נפשות או אגואים אנושיים אחרים.

כעת עלינו להבהיר כי בדרכים רבות האדם הוא ישות מורכבת מאוד – לעיתים קרובות דיברנו על מורכבות זו בהרצאות שונות. אבל הוא ייראה יותר ויותר מורכב ככל שנתקדם הלאה לתוך הקשרים עם העובדות הקוסמיות הכבירות. כדי להבין שהאדם אינו אותה ישות פשוטה הנראית בהתבוננות תמימה אנו רק צריכים לזכור שבלילה, מההירדמות ועד היקיצה, האדם של מחזור האבולוציה הנוכחי הוא ישות שונה למדי מזו שהוא מהווה במשך היום. הגופים הפיזי והאתרי שלו נחים במיטה והאגו עם הגוף האסטרלי עולים ויוצאים מחוץ להם. הבה ונתאר את שני המצבים, ובמקום הראשון את הגופים הפיזי והאתרי. הם שוכבים שם, ואם נתעלם ממצב המעבר של החלום, יש להם מה שאנו מכנים תודעת שינה חסרת תוכן, תחושות או חלומות. אבל לאגו ולגוף האסטרלי שבחוץ יש, במחזור הנוכחי של האבולוציה, אותה תודעת שינה חסרת חלומות. האדם הישן, גם במרכיבים שנשארו כאן בעולם הפיזי וגם באלה שבעולם האסטרלי, יש אותה תודעה כמו לצומח המכסה את האדמה. אנו צריכים להעסיק עצמנו קצת עם שני חלקים נפרדים אלה של האדם הישן.

מהרצאות אחרות אנו יודעים שהאדם של הזמן הנוכחי צמח לאט ובהדרגה. אנו יודעים שהוא קיבל את הניצנים הראשונים של הגוף הפיזי בהתגשמות של האדמה שלנו בעבר קדום שאנו מכנים האבולוציה של שבתאי. אנו יודעים שבהתגשמות השניה של האדמה, באבולוציית השמש, הוא קיבל את הגוף האתרי או גוף החיים; בהתגשמות השלישית, אבולוציית הירח, הוא קיבל גם את הגוף האסטרלי, ובהתגשמות האדמה הנוכחית של הפלנטה שלנו הוא רכש את מה שאנו מכנים האגו. כך האדם התפתח לאט ובהדרגה. גוף פיזי זה שהאדם נושא היום הוא למעשה החלק הוותיק ביותר שלו, החלק שעבר דרך שינויי הצורה הרבים ביותר. הוא עבר ארבעה שינויים. הנבט הראשון, שהתקבל על ידי האדם על שבתאי הקדום, עבר דרך שלושה שינויים, על השמש, על הירח, ולבסוף על האדמה, וזה מתבטא באיברי-החושים של האדם הנוכחי. הם היו איברים שונים למדי על שבתאי הקדום, אבל הניצנים הראשונים שלהם היו שם כששום חלק אחר של הגוף הפיזי לא התקיים עדיין. אנו יכולים להביט על שבתאי הקדום כישות יחידה, המורכבת כולה מאיברי-חישה. על השמש נוסף הגוף האתרי, הגוף הפיזי עבר שינוי, וצמחו איברים שאנו מכנים כיום בלוטות, גם אם בתחילה הן התקיימו רק בניצניהן. ואז על הירח, כאשר הגוף הפיזי עבר שינוי שלישי באמצעות ההטבעה של הגוף האסטרלי, נוספו איברים אלו שאנו יודעים כאיברי העצבים. לבסוף, על האדמה נוספה מערכת-הדם הנוכחית, הביטוי של האגו, כפי שמערכת העצבים היא ביטוי של הגוף האסטרלי, מערכת הבלוטות של הגוף האתרי, ומערכת החושים היא הביטוי הפיזי של הגוף הפיזי עצמו. ראינו בהרצאות קודמות שמערכת הדם הופיעה בפעם הראשונה באבולוציית האדמה שלנו ואנו שואלים: מדוע הדם זורם בצורה הנוכחית בכלי הדם? מה מבטא דם זה? דם הוא הביטוי של האגו ובזה אנו לוקחים בחשבון אי הבנה אפשרית, כלומר, שהאדם אינו מבין למעשה את הגוף הפיזי האנושי הנוכחי.

הגוף האנושי כפי שהוא כיום הוא רק צורה אחת מני רבות. על הירח, על השמש, על שבתאי, הוא היה שם אבל תמיד שונה. על הירח, למשל, לא היתה עדיין ממלכה מינרלית, על השמש לא היה עולם צומח במובן שלנו, ועל שבתאי לא ממלכת החי – היה שם רק האדם עם הנבטים הפיזיים הראשונים שלו. כעת, כשאנו מהרהרים בכך צריך להיות ברור שהגוף האנושי הנוכחי אינו רק גוף פיזי, אלא גוף פיזי-מינרלי, ולתוך החוקים של העולם הפיזי – ומכאן זה 'הגוף הפיזי' – נטמעו החוקים והחומרים של ממלכת המינרלים, אשר חדורים בו כיום. על הירח הגוף הפיזי האנושי לא הטמיע עדיין חוקים אלה: אם מישהו שרף אותו לא נוצר אפר, כי לא היו מינרלים במשמעות הארצית הנוכחית. הבה ונזכור שלהיות פיזי ולהיות מינרלי זה שני דברים שונים למדי. הגוף האנושי הוא פיזי משום שהוא נשלט על ידי אותם חוקים כמו האבן; הוא באותו זמן מינרלי משום שהוא מלא וספוג בחומרים מינרליים. הנבט הראשון של הגוף הפיזי היה נוכח על שבתאי, אבל לא היו גופים מוצקים, לא מים ולא גזים. על שבתאי לא היה דבר אלא מצבים של חום. הפיזיקאי המודרני אינו יודע דבר על תנאים כאלה משום שהוא חושב שהחום יכול להופיע רק בקשר עם גזים, מים או חפצים מוצקים. אבל זוהי שגיאה. הגוף הפיזי אשר הטמיע כיום את ממלכת המינרלים היה על שבתאי הקדום מערכת מסועפת של חוקים פיזיים. אנו הננו חוקים פיזיים הפועלים בסדרות, בצורות, אשר אתם לומדים לדעת כחוקים בפיזיקה. באופן חיצוני האדם הפיזי הופיע על שבתאי באופן טהור כישות החיה בחום. עלינו, אם כן, להבחין בבירור בין היסוד המינרלי והעיקרון הפיזי הממשי של גוף האדם. זהו חוק פיזי המושל בגוף הפיזי. זה שייך, לדוגמא, לעיקרון הפיזי שלאוזן שלנו יש צורה שכזו, שהיא קולטת קול בצורה מסוימת מאוד; לטבע המינרלי של האוזן שייכים החומרים הממלאים פיגומים אלה של חוקים פיזיים.

כעת, משהבהרנו זאת והבנו במיוחד כיצד איברי-החושים, הבלוטות, העצבים והדם הם ביטויים של טבענו המרובע, הבה ונפנה שוב להתבוננות באדם הישן. כאשר אדם ישן הגופים הפיזי והאתרי שוכבים במיטה, הגוף האסטרלי והאגו נמצאים בחוץ. אבל כעת הבה ונזכור שהגוף האסטרלי הוא העיקרון של מערכת העצבים והאגו של מערכת הדם. כך במשך הלילה הגוף האסטרלי נוטש את החלק של הגוף הפיזי אשר, אם אפשר להתבטא כך, הוא הגורם לו, כלומר, את מערכת העצבים. כי רק כאשר הגוף האסטרלי הפך חלק של האדם על הירח יכלה להתפתח מערכת עצבים. כך הגוף האסטרלי עוזב בקשיחות את מה ששייך לו, את מה שלמעשה הוא אמור לקיים, ובאותו אופן האגו נוטש את זו שקרא לחיים. העקרונות של הדם והעצבים נמצאים בחוץ והגופים הפיזי והאתרי הישנים נותרו לגמרי לבד. אבל עכשיו שום דבר מן הטבע החומרי פיזי אינו יכול להתקיים בצורה שנקבעה על ידי העיקרון הרוחי כאשר עיקרון רוחי זה איננו שם יותר. זה כמובן לא בא בחשבון. מערכת העצבים לעולם לא תתקיים אם ישות אסטרלית אינה פעילה בה. כך בלילה כולכם עוזבים בנבזות את מערכות העצבים והדם ומוותרים עליהן לטובת ישויות אחרות בעלות טבע אסטרלי. ישויות בעלות אותו טבע כמו האגו שלכם יורדות עכשיו לתוך האורגניזם שלכם. כל לילה האורגניזם האנושי תפוס על ידי ישויות המתאימות כדי לקיים אותו. הגוף הפיזי והגוף האתרי הנחים במיטה חדורים בו בזמן על ידי ישויות אסטרליות וישויות אגו; הן נמצאות למעשה בתוך הגוף הפיזי. אנו יכולים לקרוא להן פולשות, אבל זה אינו נכון בשום מובן. אנו צריכים לקרוא להן רוחות שומרות, משום שהן מקיימות את מה שהאדם זונח בקשיחות בלילה.

זה לא רע כל כך עבור האדם להשאיר את גופיו כל לילה. כבר אמרתי שהגוף האסטרלי והאגו פעילים ללא הפסקה בלילה. הם משחררים את הגוף הפיזי מבלויי הסחבות שהיום נתן לו, שבמובן רחב אנו קוראים להם עייפות. האדם מתרענן ומתחדש בבוקר משום שבמשך הלילה גופו האסטרלי והאגו שלו הסירו את העייפות שניתנה לו על ידי הרשמים של חיי היום יום. פעילות כל-לילית זו של הגוף האסטרלי בסילוק חומרי העייפות היא עובדה ברורה לתפיסה על-חושית. האגו והגוף האסטרלי פועלים מבחוץ על הגופים הפיזי והאתרי. אבל במחזור הנוכחי של האבולוציה שלו האדם עדיין לא התקדם מספיק כדי לבצע פעילות כזו באופן בלתי תלוי. הוא יכול לעשות זאת רק תחת הדרכתן של ישויות אחרות, גבוהות יותר. כך נלקח האדם כל לילה לחיקן של ישויות גבוהות, אם אפשר לומר כך, והן מעניקות לו כוח לפעול בדרך הנכונה על גופיו הפיזי והאתרי. אלה הן בה בעת הישויות – לכן איננו קוראים להן אורחים לא קרואים – המטפלות בלילה בדרך הנכונה במערכות הדם והעצבים של האדם.

כל עוד לא מופיעות תופעות לא נורמליות, שיתוף הפעולה של הישויות הרוחיות עם האדם מוצדק. אבל אי סדירויות שכאלה עלולות לחדור, וכאן אנו באים לפרק במדע הרוח שהוא חשוב באופן יוצא דופן עבור חיי המעשה של הנפש האנושית. צריך לדעת אותו במעגלים הרחבים ביותר, ולא רק באופן תיאורטי, אלא כנותן יסוד לפעילויות מסוימות של חיי הנפש של האדם. בדרך כלל איננו מדמים לעצמנו שלעובדות של חיי הנפש יש השפעה כה מרחיקת לכת. בהקשרים מסוימים גם הערתי את תשומת לבכם לעובדה שרק כשהם נראים לאורו של מדע הרוח מאורעות בחיי הנפש מוצאים את ההסבר האמיתי שלהם. כולנו מכירים את המשמעות העמוקה של האמירה: "מבחינת מדע הרוח שקר הוא סוג של רצח." הסברתי שסוג של פיצוץ מתרחש באמת בעולם האסטרלי כאשר אדם משקר – אפילו, באופן מסויים, אם הוא רק חושב זאת. מתרחש משהו בעולם הרוח כאשר אדם משקר, שיש לו השפעה הרבה יותר הרסנית בעולם הרוח מאשר כל אסון בעולם הפיזי. אבל דברים שאדם מתייחס אליהם בשלב מסויים של התבוננות מדעית-רוחית, ומאפיין אותם עד כמה שהוא יכול בשלב זה, משיגים יותר ויותר בהירות ותוקף כאשר הוא מתקדם בידע של מדע הרוח.

היום נלמד על השפעה אחרת של שקר, השמצה ודיבה, גם אם מילים אלו אינן משמשות כאן במובן ההמוני הרגיל. כאשר אנשים צובעים את האמת, בדקות רבה, מתוך מוסכמה, למשל, או מתוך כל מיני סוגים של שיקולים חברתיים או מפלגתיים, אנו עוסקים כאן בשקר במובן של מדע הרוח. מבחינות רבות כל חייו של האדם רוויים, אם לא בשקרים, אז בגילויים הנושאים צבעים של כזב. המטריאליסט הנאור יכול תמיד לראות שנותר רושם על גופו הפיזי אם הוא מקבל מכה בגולגולת מגרזן, או אם ראשו נכרת על ידי רכבת, או שיש לו כיב קיבה או שהוא מותקף על ידי בצילוס. הוא יודה אז שנוצרות השפעות על הגוף הפיזי. מה שבדרך כלל אינו נלקח בחשבון הוא שהאדם הוא אחדות רוחית, ולמה שקורה במרכיביו הגבוהים, הגוף האסטרלי והאגו, יש השפעה ממשית ישר לתוך טבעו הפיזי. לא נלקח בחשבון, לדוגמא, שלביטוי של שקר וכזב, אי אמת אפילו בפעולות של החיים, יש השפעה ברורה על הגוף הפיזי האנושי. ראיה רוחית יכולה לחוות את הדבר הבא. אם אדם אמר שקר במשך היום, ההשפעה שלו נשארת בגוף הפיזי והיא נראית על ידי תפיסה על-חושית בעוד האדם ישן. הבה ונניח שאדם זה הוא כולו כזב, ערמה של שקרים, אז יהיו לו הרבה השפעות כאלה על גופו הפיזי. כל זה מתקשה, אם אפשר להתבטא כך, בלילה, ואז קורה משהו מאוד חשוב. התקשויות אלו, 'שטחים מגודרים' אלו, בגוף הפיזי, לא נעימים לישויות אשר צריכות לתפוס פיקוד על הגוף הפיזי מהעולמות העליונים בלילה ולמלא את התפקידים שממלאים הגוף האסטרלי והאגו בשעות העירות. כתוצאה מכך, במהלך החיים, בגלל מחלות גופניות שהן תולדה של שקרים, חלק מישויות אלה אשר ירדו לתוך האדם בלילה מתנתקות. כאן שוב יש תהליך של התנתקות המוביל לעובדה שעם מותו של האדם גופו הפיזי לא רק הולך בשבילים שנועדו לו באופן נורמלי. ישויות מסוימות נותרו מאחור, ישויות שנוצרו בגוף הפיזי באמצעות ההשפעה של שקר ודיבה, וניתקו מהעולם הרוחי. ישויות אלה, המנותקות בדרך עוקפת זו, מסתלקות כעת בחשאי, הומות ומזמזמות בעולמנו ומשתייכות לקבוצה זו שאנו מכנים 'פנטומים'. הן יוצרות קבוצה מסויימת של ישויות אלמנטליות המשתייכות לגופנו הפיזי ואינן נראות לעין הפיזית. הן מתרבות באמצעות שקרים והשמצות המאכלסים את כדור הארץ שלנו בפנטומים. בדרך זו אנו לומדים לדעת מחלקה חדשה של ישויות אלמנטליות.

אבל לא רק שקרים ודיבות אלא גם דברים אחרים השייכים לחיי הנפש משפיעים על הגוף האנושי. שקרים והשמצות פועלים כך על הגוף הפיזי וגורמים להינתקות של פנטומים. דברים אחרים פועלים שוב בדרך דומה על הגוף האתרי. אינכם צריכים להשתומם בשל תופעות אלה של הנפש; בחיי הרוח אדם צריך להיות מסוגל לקחת דברים ברוגע ובשלווה. לדוגמא, דברים הגורמים לתוצאות מזיקות לגוף האתרי הם חוקים וכללים רעים, או מידות חברתיות רעות השוררות בקהילה. כל מה שמוביל להעדר הרמוניה, כל מה שגורם לחוסר התאמה בין אנשים, פועל בדרך כזו באמצעות הרגש שהוא יוצר בחיים הרגילים כך שההשפעה נמשכת לתוך הגוף האתרי. ההצטברות בגוף האתרי הנגרמת על ידי התנסויות אלה של הנפש גורמת שוב להתנתקות מן הישויות הפועלות פנימה מעולמות הרוח ואלה גם כן נמצאות עכשיו בסביבתנו – אלה הן 'רוחות רפאים'. כך, אנו רואים, ישויות אלה הקיימות בעולם האתרי, עולם החיים, צומחות מתוך חיי בני האדם. אנשים רבים מהלכים בינינו ועבור מי שיכול לראות דברים כאלה בראיה רוחית, גופם הפיזי מלא וגדוש, אפשר לומר, בפנטומים, גופם האתרי מלא וגדוש ברוחות רפאים, ובדרך כלל אחרי מותם או זמן קצר לאחר מכן כל אלה עולים מעלה ונעלמים ומאכלסים את העולם.

כך אנו רואים באילו דקות ותחכום המאורעות הרוחיים של חיינו נמשכים, כיצד שקרים, השמצות, ארגון חברתי גרוע, משאירים את יצירותיהם באופן רוחי בקרבנו על אדמתנו. אבל עכשיו אתם יכולים גם להבין שאם בחיי היום יום הנורמליים הגוף הפיזי, הגוף האתרי, הגוף האסטרלי והאגו משתייכים זה לזה יחדיו, ואם הגוף הפיזי והגוף האתרי צריכים לאפשר לישויות אחרות להידחק פנימה ולפעול עליהם, אזי הגוף האסטרלי והאגו גם הם אינם במצב נורמלי. בכל אופן, הם בעמדה שונה במקצת ביחס לגופים הפיזי והאתרי. לשני אלה יש באדם הישן תודעה של צמחים. אבל לצמחים יש מצד שני אגו משלהם למעלה בדוואכאן. מכאן הגופים הפיזי והאתרי של אדם ישן צריכים בדומה לכך להיתמך על ידי ישויות המגלות את תודעתן מהדוואכאן. כעת, זה נכון שהגוף האסטרלי והאגו נמצאים בעולמות עליונים, אבל הם עצמם ישנים שינה ללא חלומות כמו הצמחים. זה שלצמחים יש רק גופים פיזי ואתרי ולאדם במצב השינה שלו יש גם גוף אסטרלי ואגו אינו משנה דבר בנוגע לטבע-הצמחי. באמת, האדם נמשך מעלה לתוך הרוחי, לעולם האסטרלי, אבל עדיין לא גבוה מספיק עם האגו שלו כדי להצדיק את מצב-השינה. כתוצאה מכך צריכות עכשיו ישויות להיכנס לתוך גופו האסטרלי גם כאשר האדם הולך לישון. ואכן כך הוא: השפעות מהעולם הדוואכאני נדחקות כל הזמן לתוך גופו האסטרלי של האדם. הן כלל אינן צריכות להיות השפעות לא נורמליות; הן באות ממה שאנו מכנים האגו הגבוה של האדם. כי אנו יודעים שהאדם צומח בהדרגה לעולם הדוואכאני, הואיל והוא מתקרב יותר מתמיד למצב של ספיריטואליזציה, ומה שהוכן שם שולח את השפעותיו לתוכו היום כאשר הוא ישן. אבל לא רק השפעות נורמליות יש שם. זה קורה בפשטות רק במקרה שבני האדם מעריכים ומוקירים את חירותו של האחר.

המין האנושי בהווה רחוק עדיין מאוד מכך. חישבו רק כיצד האדם המודרני רוצה ברוב המקרים לשלוט בהכרתו של אחר, כיצד אינו יכול לשאת שמישהו אחר חושב ואוהב באופן שונה, כיצד הוא רוצה לעבוד על נפשו של האחר. בכל מה שפועל מנפש לנפש בעולמנו, מהנתינה של עצות בלתי מוצדקות ועד לכל אותן שיטות שאנשים משתמשים בהן כדי להכניע אחרים, בכל פעולה שאינה מאפשרת לנפש חופשית להתעמת עם נפש חופשית, אלא משתמשת אפילו במידה הקטנה ביותר באמצעי כפיה של שכנוע ושידול, בכל הכוחות הללו הפועלים מנפש לנפש אשר כה משפיעים על הנפשות ומתבטאים בלילה בגוף האסטרלי, משיג הגוף האסטרלי 'גדרות' אלו ובכך מתנתקות ישויות מעולמות אחרים ומעופפות דרך העולם שלנו שוב כישויות אלמנטליות. הן משתייכות למחלקה של הדמונים. קיומן בא להן רק בזכות העובדה שחוסר סובלנות ודיכוי מחשבה משמשים בדרכים שונות בעולמנו. כך נוצרו צבאות אלה של דמונים בעולמנו. למדנו שוב היום להכיר ישויות שהן מציאותיות בדיוק כמו הדברים שאנו קולטים דרך חושינו הפיזיים, ושלבטח משפיעות על חיי אנוש. האנושות היתה מתקדמת באורח שונה למדי אם חוסר סובלנות לא היתה מייצרת את הדמונים אשר ממלאים את עולמנו ומשפיעים בהתמדה על האנשים. הם בה בעת רוחות של דעה קדומה. אדם מבין את מורכבויות החיים כאשר הוא לומד אודות הסבך המקשר את עולם הרוח במשמעות הנעלה שלו והעולם האנושי שלנו. כל הישויות הללו, כפי שאמרנו, הן כאן, והן הומות ומעופפות דרך העולם שבו אנו חיים.

כעת, הבה וניזכר במשהו אחר שגם בו דובר לפני כן. הצבענו על כך שבאדם של השליש האחרון של התקופה האטלנטית, לפני המבול האטלנטי, הקשר בין הגוף האתרי לגוף הפיזי היה שונה למדי מזה שהיה לפני כן. היום החלק הפיזי של הראש והחלק האתרי שלו חופפים למעשה. זה היה שונה למדי באטלנטיס העתיקה; שם החלק האתרי של הראש בלט הרחק החוצה, בייחוד באזור המצח. כעת יש לנו נקודה מרכזית עבור החלקים האתרי והפיזי בערך בין הגבות. שני חלקים אלה התמזגו בשליש האחרון של התקופה האטלנטית וכיום הם חופפים. לכן אדם מסוגל לומר 'אני' לעצמו וחש עצמו אישיות עצמאית. כך הגופים האתרי והפיזי של הראש התחברו יחדיו. זה התרחש כך שהאדם יוכל להיות ישות החושים שהוא בתוך עולמנו הפיזי, כך שיוכל להעשיר את חייו הפנימיים באמצעות מה שהוא מכניס פנימה דרך רשמי החושים, דרך ריח, טעם, ראיה וכן הלאה. כל זה התגלם בתוך ישותו הפנימית, כך שכאשר רכש זאת הוא יכול להשתמש בזה עבור התפתחות נוספת של היקום כולו. את מה שהשיג אי אפשר להשיג בשום דרך אחרת, ולכן תמיד אמרנו שאל לנו לקחת את מדע הרוח במשמעות סגפנית, כבריחה מהעולם הפיזי. כל מה שמתרחש כאן נלקח אתנו החוצה מהעולם הפיזי והוא יאבד לעולם הרוח אם לא ייאסף כאן תחילה.

אבל האנושות מתקרבת עכשיו יותר ויותר למצב חדש. בעידן פוסט-אטלנטי זה עברנו דרך תקופות תרבות שונות: ההודית הקדומה, הפרסית הקדומה, שמלפני זמנו של זאראטוסטרא, ואז התקופה שאנו מכנים בבלית-אשורית-כלדית-מצרית, ואז היוונית-רומית, וכעת אנו עומדים בתקופת התרבות החמישית של העידן הפוסט-אטלנטי. אחרי התקופה שלנו יבואו התקופות השישית והשביעית. בעוד שבמהלך עידני עבר עד לזמננו המבנה המאוחד של גופינו האתרי והפיזי התחזק והתייצב, התהדק יותר בפנימיותו, האדם מתקרב לזמן בעתיד שבו הגוף האתרי ישחרר עצמו שוב בהדרגה ויהיה לבלתי תלוי. הדרך חזרה נלקחה כבר. יש אנשים היום בעלי גוף אתרי הרבה יותר משוחרר משל אחרים. שחרור זה של הגוף האתרי נכון לאדם רק אם במשך התגשמויותיו השונות בתקופות תרבות אלו הוא ספג כה הרבה לתוכו שכאשר גופו האתרי יצא החוצה שוב הוא ייקח עמו את הפירות הנכונים מעולם החושים הפיזי של האדמה, פירות המתאימים להשתלב בתוך הגוף האתרי שהפך עצמאי יותר ויותר. ככל שהמושגים שהאדם מוצא בתוך העולם הפיזי רוחיים יותר, כך ייקח יותר עמו בגופו האתרי. כל הרעיונות התועלתיים, כל המושגים הקשורים למכונות ותעשיה המשרתים רק צרכים חיצוניים וחיים חיצוניים, אינם מתאימים להשתלב בגוף האתרי. אבל כל המושגים שאדם ספג מהאמנות, היופי, האמונה – וכל דבר היכול להתמזג בספרת החכמה, אמנות, אמונה – כל זה מעניק לגופו האתרי של האדם יכולת ואפשרות לארגון עצמאי. מכיוון שאפשר לחזות זאת מראש, לעיתים קרובות הדגשנו כאן שתפיסת-העולם של מדע הרוח צריכה לשלוח את האימפולסים והפעילויות שלה לתוך חיי המעשה. אסור שמדע הרוח ישאר נושא לשיחה במסיבות תה או בכל מקום אחר הנבדל מהחיים הרגילים; הוא צריך לפלס דרכו לתוך כל הציביליזציה שלנו. אם המחשבות המדעיות רוחיות יובנו יום אחד, אז אנשים יבינו שכל דבר המוגשם בתקופתנו צריך להיות חדור בעקרונות רוחיים. אנשים רבים, כמו, למשל, ריכרד ווגנר, חזו מראש בתחומים מסוימים חדירה כזו של עקרונות רוחיים. יום אחד אנשים יבינו כיצד לבנות תחנת רכבת כך שהאמת תזרום ממנה החוצה כמו ממקדש ותהווה למעשה בפשטות ביטוי המתאים למה שנמצא בתוכה. יש עדיין הרבה מאוד לעשות. אם כן, אימפולסים אלה צריכים להשפיע והם יהיו משפיעים כאשר מחשבות מדעיות-רוחיות יובנו יותר.

יש לי עדיין זיכרון חי מנאום שנתן לפני כ-25 שנה ארכיטקט מפורסם.[1] הוא דיבר על סגנון בארכיטקטורה וביטא את המשפט הראוי לציון: "סגנונות ארכיטקטוניים אינם מומצאים, הם צומחים מתוך חיי הרוח!" ובאותה הזדמנות הראה מדוע תקופתנו, אם היא באמת מייצרת סגנונות ארכיטקטוניים, רק מחיה סגנונות ישנים ואינה מסוגלת למצוא סגנון חדש כי אין לה חיי רוח פנימיים. כאשר העולם ייצור שוב חיי רוח הכל יהיה אפשרי. אז נחוש שהנפש האנושית קורנת לקראתנו מכל דבר שנביט בו, בדיוק כפי שבימי הביניים כל מנעול על הדלת ביטא את מה שהנפש האנושית הבינה בצורות חיצוניות. מדע הרוח לא יובן עד שיפגוש בנו בכל מקום בדרך זו כמתגבש בצורות. אבל אז המין האנושי גם יחיה כרוח ברוח. אז יכין האדם יותר ויותר משהו שייקח עימו כאשר יעלה שוב לתוך עולם הרוח, כאשר גופו האתרי יהיה לעצמאי. לכן אנשים צריכים להשקיע עצמם בעולם הרוח כדי שהאבולוציה תתקדם הלאה בדרך הנכונה.

שום דבר אינו מסמל כה יפה את החדרתו של העולם ברוח כמו סיפור הנס של חג השבועות. [הפנטקוסט – במסורת הנוצרית] כאשר אתם הוגים בו, הוא כמו חיי רוח המחלחלים בתוך העולם אשר צוינו באורח נבואי באמצעות הירידה של 'לשונות האש'.[2] כל דבר צריך לקבל שוב חיים באמצעות הרוח; היחס האינטלקטואלי המופשט שיש לאדם לחגי השנה צריך גם כן להיות שוב מוחשי וחי. כעת, בזמן זה של חג השבועות, הבה וננסה להעסיק את נפשנו במחשבות שיכולות לבוא מההרצאה של היום. אז החג, שכפי הידוע לנו מיוסד על בסיס רוחי, יציין שוב משהו חי עבור האדם כאשר גופו האתרי יבשיל עבור יצירה רוחית. אבל אם האדם לא יספוג את רוח חג השבועות, אז יצא הגוף האתרי מתוך הגוף הפיזי בעודו חלש מדי להתגבר על מה שכבר נברא, עולמות אלו של רוחות רפאים, פנטומים ודמונים, אשר העולם ברא כתופעה הקיימת לצידו.

  1. הינריך פון פרסטל, 1828-83, המתכנן של כנסיית הנדר בוינה. ראה גם: Rudolf Steiner, Studien zu seinem Lebensgang und Lebenswerk מאת אמיל בוק, שטוטגרט 1967, עמוד 41.
  2. מעשי השליחים, פרק 2, פסוק 3.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *