קוסמוסופיה – 07

קוסמוסופיה

רודולף שטיינר

הרצאה 7      דורנאך      8 לאוקטובר 1921     GA207

תרגמה מאנגלית: אורנה בן-דור

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת כחותם – ראו כאן

לימודינו עד כה הובילו אותנו להתייחס למערכת היחסים בין הישות האנושית לעולם הרוח, ומערכת יחסים זו בתורה הפכה עבורנו את ההצצה להתפתחות אותה עובר האדם בין מוות ללידה חדשה להכרחית. היום ניקח את זה כנקודת הפתיחה שלנו.

אתמול אמרנו שהישות האנושית נושאת דרך שער המוות את מה שאנו מכנים תודעת המינרל. ניתן לכנות תודעה זו בשם הזה משום שהתוכן העיקרי שלה הינו עולם המינרלי וחוקיו, ותודעה זו נצבעת, או נכון יותר נספגת בחוויות וברגשות המוסריים של האדם. כשהיא נושאת עמה את מה שמגיע משני הכיוונים הללו, מפלסת הישות האנושית דרכה בעולם דרכו היא פוסעת בין מוות ולידה מחדש. כאשר אנו מתייחסים לטיבה של הישות האנושית לאחר המוות, אנו מגלים שהגוף האסטרלי והאני שיחררו עצמם ממה שהקיף אותם כסוג של קליפה, כלומר מהגוף הפיזי והגוף האתרי.

עתה אם נדמה את האבולוציה של האנושות, יחד עם הגופים הקוסמיים הפלנטריים השייכים אליה, נוכל לדעת מהתיאור הניתן בספר – מדע הנסתר בקוויו העיקרים, כיצד בעבר היא עברה דרך אבולוציית סטורן, שמש וירח, וכיצד מגיעה אז הישות האנושית לאבולוציית האדמה, שבה היא עדיין לוקחת חלק. כמו כן אנו יודעים שבמיוחד באבולוציית ה-סטורן התעצב העיקרון הראשון של הגוף הפיזי כסוג של איבר חישה אוניברסאלי שהתפתח הלאה באבולוציות שמש, ירח ואדמה. אנו יודעים שהעיקרון הראשון של הגוף האתרי התווסף במהלך אבולוציית השמש, זה של הגוף האסטרלי על אבולוציית הירח, ואבולוציית האדמה הינה הזמן בו מתפתח האני של האדם.

כאשר אנו מתייחסים לישות האנושית כאל שלמות, אנו מגלים שהאגו שלה נמצא ברשותה דרך הקשר שלה עם האדמה, משום שדרך אותם הכוחות הקיימים באדמה נוצר האני ומתעצב. ניתן לומר עתה שכשהישות האנושית עוברת דרך שער המוות, כשהיא נושאת איתה את האני שלה דרך שער זה, היא אכן לוקחת איתה דרך שער המוות את כל מה שקיים ברשותה מהאבולוציה הארצית שלה, כל מה שהיא רכשה בתוך האבולוציה הארצית. אנו נושאים דרך שער המוות רק את מה ששייך לאבולוציה הארצית, והאבולוציה הארצית היא זו שדרכה עולם המינרלים התווסף לממלכות האחרות. גם את זה ניתן ללמוד מספרי- 'מדע הרוח בקוויו העיקרים'. זו הסיבה שהעולם המינרלי החיצוני קשור עם אבולוציית האני. והעובדה שהאני עובר דרך שער המוות עם תודעה מינרלית קשורה בעיקר למה שהישות האנושית רכשה בפועל מתוך האדמה.

הבנת הארצי רק באופן הכללי, כפי שהוא מופיע לפנינו כגוף העולם, הינה הבנה פגומה ביותר. אנו צריכים להשוות את האדמה כגוף העולם, לטיפה גדולה באוקיינוס אינסופי של החלל. אבל טיפה זו בנויה באופן הזה שהיסודות שלה מגוונים – היא מכילה יסודות בעלי ערכים שונים ויעדים שונים. צריך רק להתבונן על המתכות באדמה על מנת לגלות שהיעד שלהם לא זהה. מה שהישות האנושית מגלמת לתוך עצמה מהאדמה ומתודעת המינרל נובע מהאדמה כולה, והוא נובע ממנה משום שהאדמה הינה פלנטה מושלמת בקוסמוס. מה שנפרד ליסודות מינרלים שונים פועל אז באופן כזה שהישות האנושית לוקחת עמה דרך שער המוות לא רק את מה שהאני שלה הפך להיות, אלא גם לזמן מה, את מה שהיה גופה האסטרלי. תיארתי זאת בספריי – מדע הנסתר בקוויו העיקריים ותיאוסופיה (גוף, נפש רוח), כמעבר של הישות האנושית דרך עולם הנפש.

לכן עלינו לומר שכאשר עוזבת הישות האנושית את האדמה היא מפתחת תודעת מינרל. בתחילה נחדרת תודעה זו בכל מה שהיא לוקחת עימה מהאדמה המובחנת ביסודותיה השונים, מהאדמה ככזו המורכבת מיסודות מגוונים. הזמן של המעבר שלה דרך עולם הנפש מורכב מזה. לכן אנו יכולים לומר שהישות האנושית לוקחת עימה דבר מה שמתקדם הלאה ושבתחילה אינו רק האני אלא במובן מסוים הפרי האסטרלי של האדמה (ראה ציור).

אם נעקוב אחר הישות האנושית בדרכה הלאה, לאחר שהיא מניחה בצד פרי אסטרלי זה של האדמה, כפי שתואר בספרי – גוף,נפש רוח, שם מדובר על כך שזמן קצר לאחר המוות משלים האדם את מעברו דרך עולם הנפש – נגלה שהאני שלו מתקדם הלאה. בתחילה הוא חדור בתודעה מינרלית. כאשר אנו נושאים את מבטנו הרוחני למקום בו נמצאת הישות האנושית, אנו מגלים את התודעה המינרלית של הישות האנושית שנפטרה, כלומר את עולם המחשבה, שקשור לכל מה שהינו מינרלי. למעשה המצב הוא כזה, שעולם מחשבה זה נישא על ידי האדם דרך המוות הפועל על פני האדמה, וכמו כן גם בקוסמוס, דרך מה שהינו הממלכה המינרלית. (ראה ציור בסוף ההרצאה).

זוהי מערכת יחסים יוצאת מן הכלל וראויה לציון. כאשר אנו מתבוננים על המינרלים שלנו כאן על פני האדמה, כאשר אנו מסתכלים על הממלכה המינרלית הנמצאת גם בעננים – כי גם שם קיימות תופעות מינרליות – ושואלים עצמנו מה העיקרון הרוחי שפועל שם, אנו חייבים לענות שבתצורות המינרליות הללו, שחושפות שם לפנינו את צידם החיצוני כאשר אנו מתבוננים בהם כישויות אנושיות על פני האדמה עם חושינו הפיזיים – בכל ההשפעות המינרליות הללו חיות להן המחשבות שאליהן מגיעה המחשבה האנושית לאחר המוות. אם אנו מתבוננים בממלכה המינראלית בצורה תבונית, כשאנו מניחים למבטנו לבחון ממלכה מינרלית זו בתשומת לב, אנו יכולים לומר שבכל הפעילות המינרלית קיימת פעילות פנימית של מה שיוצר את התודעה של המתים בתחילת נתיבם מעבר לאדמה. לכן אנו חייבים – ולא רק מסיבות חיצוניות – לכנות את הממלכה המינרלית חסרת-חיים, ממלכה מתה. אך אנו חייבים לכנות אותה ממלכה מתה גם במובן שבתחילה המחשבה האנושית, המחשבות האנושיות בפועל הנמצאות בתוך הישות האנושית מייד לאחר המוות, פועלות לתוך ממלכה מינרלית זו.

כאשר ממשיכה אז הישות האנושית את מסעה, היא מגיעה קרוב יותר לשעת חצות של הקיום. לפני זמן זה ואחריו, היא מפתחת, במובן שעליו דיברתי אתמול, תודעה שהינה יותר דמוית-צמח. לא תודעת המינרל שהייתה ברשותה לפני כן אלא תודעה שעולה דרך הישות האנושית החדורה בכוחות-יצירה צמחיים. הישות האנושית מקבלת מהעולם שנמצא מעבר לאדמה דבר מה שונה ממה שהאדמה, בהיותה כפי שהיא, מעניקה לה. בנוסף למה שהאדמה נותנת לה, מקבלת הישות האנושית דבר מה שהינו סוג של תודעה גבוהה יותר, ואנו רואים שהיא מפתחת תודעה דמוית-צמח. במהלך זמן זה היא פועלת על אזור הצמחים הן על פני האדמה והן בקוסמוס. (ראה ציור בסוף ההרצאה)

אחד מסודות הקיום הינו זה, שכאשר אנו לומדים להכיר את הצמחייה המכסה את האדמה, את כל הקיום הצמחי, מתגלה בפנינו רק הצד החיצוני. יש לזה גם צד פנימי. כמובן שצד פנימי זה לא נמצא מתחת לשורשים או מעל הפריחה. כאשר אנו מדמים לעצמנו את פריחת הצמח, אנו רואים את האספקט הפנימי שלו במה שנוטה לעבר הצמחים באופן אסטרלי, במה שחי בצורה אסטרלית, ושביטויו החיצוני בשמיכת העלווה, בתהליך נתינת הפרי, בכל מה שהינו בלתי נראה. אפשר לומר שאם מתבוננים בצמח עצמו באופן טהור מהשורש עד לפרח, יהיה הצד הפנימי מה שהינו מעל הפרח. אם נתייחס למה שניתן להבחנה באופן חיצוני בצמח כצידו החיצוני, יכיל צידו הפנימי את הספירה של אותם הכוחות שנקודת המקור שלהם נמצאת באופן חלקי בתודעה של הישות האנושית בתקופה האמצעית של קיומה בין מוות ללידה חדשה – לפני שעת חצות של הקיום ולאחריה. לכן עלינו להתבונן על הצמחייה של האדמה כישות הקשורה בקיומה הקוסמי לאבולוציה האנושית בשלמותה.

אם על ממלכת המינרלים ניתן לומר שממלכה מתה זו חיה במחשבות האורגות של הישויות האנושיות במחצית חייהן בין מוות ללידה מחדש, חובה יהיה עלינו לומר שהצמחייה של האדמה חושפת באופן חיצוני את מה שחי באופן פנימי ביקום, כך שהיא מכילה את העולם של התודעה האנושית בתקופה האמצעית בין מוות ללידה מחדש.

מערכת היחסים האינטימית בין הישות האנושית והעולם אודותיה דיברנו אתמול אפשרה לנו לסכם את הלימודים אתמול עם המילים, 'ידע העולם הינו ידע האדם, וידע האדם הינו ידע העולם'. מערכת יחסים זו חושפת עצמה כאן באופן מיוחד למדי. היא מראה לנו שכאן על פני האדמה אנו מתבוננים בפועל בדבר מה שהישות האנושית הינה בין מוות ללידה חדשה. אם אנו מתבוננים במינרלים, הם חושפים בפנינו במעין תמונה חיצונית את מה שהישויות האנושיות עושות בצורה פנימית מודעת בתקופה שמייד לאחר המוות. כאשר אנו מתבוננים בעולם הצומח, מה שנחשף הוא מה שהאדם עושה באופן פנימי בתקופה האמצעית של האבולוציה שלו בין מוות ללידה מחדש.

מבט בלתי משוחד יכול להבחין בדברים כאלה בצורה חיצונית מסוימת. אם נבחן את טבעו המיוחד של גתה – שהינו רק דוגמא בולטת – נהיה מופתעים כל פעם מחדש. מה מכיל טבעו המיוחד של גתה? דבר ראשון גתה ניסה שוב ושוב להפוך לשרטט או לצייר. הוא אף פעם לא השלים זאת, אבל הרישומים והציורים שהוא השאיר אחריו מפתיעים במגע הבטוח שלהם. כאשר אנו מתבוננים בשיריו של גתה, במיוחד בכמה מהם שהינם בלתי אופייניים באופן בלתי רגיל במובן הזה, אנו אומרים לעצמנו שלמרות שלא היה ביכולותיו של גתה להפוך לצייר, השירים שלו דומים לתמונה ששועתקה ממקומה. בשירים שלו יש הרבה מהתמונה. אם הייתי מביע את זה באותו האופן שבו כמה מבקרים מודרניים מוכשרים עושים, לדוגמא יכול הייתי לומר (למרות שאני לא חושב שזה דבר נכון לעשותו) שהייתה לגתה הנטייה להיהפך לצייר גרוע. הוא נשא את נטיית הציור הזו לתוך השירה שלו ולכן הפך באופן הזה למשורר ציורי גרידא.

יתרה מזאת, ניתן לומר שאפשר להצדיק במעט את אותם האנשים שתארו רבים משיריו של גתה כחלקים וקרים כשיש, אפילו, במובן מסוים, 'אפגניה' ו'תאסו'. גתה כתב שירים דרמטיים בהם חי הפיסול בפועל, וכשירים דרמתיים הם חסרי חיים פנימיים שיש לשיריו של שייקספיר. במובן מסוים אלו הם שירים שנעצרו והתעצבו בצורת פסל.

בקצרה, ניתן לחשוב על גתה כעל גאון מיוחד, הסיבה היא כנראה משום שאף פעם הוא לא התגשם בפועל באופן מלא בתוך העולם. הוא בא לעולם כצייר, אך אף פעם לא הפך לכזה. הוא פנה אז לשירה – אבל הביע דברים בצורה חצי-ציורית. אף פעם הוא לא שלט באומנות השירה הדרמטית. הייתה לו נטייה פואטית – אבל אף פעם לא הפך בפועל למשורר דרמטי אמיתי. הוא עצר לפני זה, כשהוא שוב פונה חזרה, והביא את זה לידי ביטוי באופן פיסולי. כאשר אנו לומדים את גתה באופן הנכון, אנו הופכים מודעים לתכונה האופיינית לו ביותר- גתה הינו ישות שאף פעם לא נולדה באופן הנכון. הוא יצר תיאוריה של צבע, אבל אף פעם לא היה פיסיקאי במובן האמיתי. הוא העסיק עצמו במדע הטבע – אך אף פעם לא נכנס לגמרי לתוך הפרטים הטכניים שלו. בקצרה, לא היה בעולם דבר שלתוכו הוא נכנס באופן מלא – הוא אף פעם לא נכנס לעולם בשלמות.

ניתן אף להרחיק לכת ולבחון את מערכות היחסים שלו עם נשים. גם הן התפתחו עד לרמה מסוימת, אף פעם לא לנקודה שבה הן מתפתחות אצל בני אדם רגילים הנולדים באופן הנכון לתוך החיים הפיזיים. ניתן למצוא לזה אישור בכל מקום, אם נפתח רגישות לדברים מסוג זה, ולא נגביל את הרגשות שלנו על ידי רעיונות פדנטיים ונדושים והתנגדות שגרתית למה שאין צורך לפרט כאן. המתנגדים לתזה זו בדבר חוסר יכולת התגשמותו המלאה של גתה, יכולים להגיד שהוא נולד ביום כזה וכזה בפרנקפורט, כפי שניתן לראות בכל אחת מהביוגרפיות שלו. ברצוני להסב את תשומת לבכם לעובדה הראויה לציון שהוא הגיע לעולם חצי מת, כשגופו שחור לגמרי. כך הוא לא נכנס לעולם הזה בצורה איתנה אלא חצי מת.

הבה נעקוב אחרי חייו ונראה כיצד הוא לא הגיע לשום מקום באופן מלא – כיצד עמדו לפניו מכשולים, אפילו עד לרמה של מחלה. כל דבר הינו כך, אפילו הדרך שהוא התנהל בה בוואימר, בלתי נגיש במובן מסוים. ניתן לומר שאף פעם הוא לא נכנס באופן מלא לעולם הזה. המקור של זה טמון בעובדה שהוא הביא עימו כמות מיוחדת גדולה של תודעה דמוית-צמח שאותה פיתח בשעת חצות של הקיום. מכאן הדחיפות שהרגיש לפתח את המטמורפוזות של הצמח, שם הוא השלים את עבודתו הגדולה ביותר, ההשקפה הנהדרת שלו על עולם הצומח.

אני יכול לעלות על דעתי שזה נשמע מוזר לדבר באופן רציני על כך שגתה לא התגשם במלואו בעולם. ישנם אנשים רבים שמעדיפים לדבר על העולם החיצוני כעל סוג של מאיה (אשליה), כאשר הם מדברים באופן כללי, מופשט. כאשר אנו חוקרים כיצד השלבים השונים של המאיה מובחנים זה מזה, נצטרך להודות שההתייחסות לגתה באופן חיצוני לגמרי כפי שעושים זאת מר לווס או פרופסור בילסקובסקי היא המאיה. באופן מובהק הוא אינו כזה אלא שונה לגמרי. את המקור המהותי של טבעו ניתן באמת למצוא בספירה שמונחת בדיוק באמצע חייו של האדם בין מוות לידה מחדש.

עתה אנו מגיעים לחלק השלישי של התפתחות זו, כאשר אינקרנציה חדשה, חיים ארציים חדשים ממשמשים לבוא. בתקופה זו, כפי שאתם יכולים לדמיין בקלות, מפתחת הישות האנושית תודעה אקטיבית יותר (ראו ציור למטה. אדום). כלפי חוץ יש ברשותה תודעה כזו אותה תיארתי לפניכם אתמול, אבל היא פועלת עם מה שחי עתה בתודעה שלה – בעיקר עם מה שמתפתח כאן על פני האדמה כעולם החיות. בנקודה זו, לא נוכל לומר שכאשר אנו מתבוננים על עולם החיה באופן חיצוני הוא מסמל רק את הצד החיצוני, ושהצד הפנימי מוביל אותנו למחשבות האנושיות או לתוכן התודעה האנושית במהלך החלק השלישי של חייה בין מוות ללידה מחדש. לא נוכל באמת לומר זאת. נוכל לומר שאם אנו מסתכלים על עולם החיות חושף עולם זה בפנינו סוג של אספקט פנימי.

עולמות המינרלים והצמחים מראים בפנינו את צידם החיצוני – הצמחים במידה פחותה יותר, אבל ניתן לכלול גם אותם. הצד הפנימי של דמוי-הצמח נוכח בפנינו, בנוסף לדברים האחרים, במצב התודעה של אלו שעברו דרך שער המוות והינם בדרכם לחיים ארציים חדשים. אולם, כאשר אנו מתבוננים בעולם החיות, נהיה חייבים לומר שהוא מגלה בפנינו את צידו הפנימי, את צידו החיצוני שהינו הנפש הקבוצתית של החיה, שמתעלה ליצירתיות של ההיררכיות מאחורי האדמה. שם בעולם החיות לא ניתן למצוא בחיות עצמם את מה שפועל החוצה מהישות האנושית, מהתודעה האנושית. במקום זה אנו יכולים לומר שהמחשבות האנושיות חיות ונשזרות בנפש הקבוצתית של החיה, במה שמתפתח בעולם השלם של נפשות-הקבוצה החיתיות.

במהלך תקופה שלישית זו חיה הישות האנושית בפועל דרך כל התצורות המעודנות והמרכבות של עולם הנפש-הקבוצתית של החיה. זה מה שהופך להיות העולם האנושי, עולם זה של נפש-הקבוצה של החיה. מתוך מה שהיא רואה שם בעולם נפשות-הקבוצה החיתיות, מתוך מה שעובר שם לתוך התודעה ומתוכה, בונה הישות האנושית את איבריה שלה. בהדרגה היא מכנסת את מה שהיא רואה שהם במרחבי העולם לתוך מבט פעיל של ישותה היא. האדם יוצר את האיברים שלו עצמו – את האיברים הפנימיים שלו – מתוך סך כל נפשות-הקבוצה של החיה.

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA207/English/AP1985/images/207-07-01.gif

ניתן לומר שהישות האנושית בונה אז את העיקרון הצורני של המוח שלה – כמובן תחילה ככוחות, לא כגוש של חומר ממשי, אלא ככוחות – הריאות, הלב כלי הדם שלה וכדומה. הישות האנושית בונה את האיברים האינדיבידואלים שלה מתוך מערכת היחסים שלה עם ישויות הקבוצה החיתיות. כך, בעוד שבחלק הראשון של חייו העל-חושיים, בונה האדם את העולם החיצון, עתה הוא נסוג יותר ויותר לתוך עצמו, כשהוא בונה לבסוף את האיברים האינדיבידואלים של האורגניזם הפנימי שלו מתוך כלל עולם הנפש-הקבוצתית של החיה.

בשלב האחרון של התהוותה נכנסת הישות האנושית, כפי שאמרתי לכם אתמול, לתוך הספירה של הכוחות הפלנטריים. זהו השלב האחרון שדרכו עוברת הישות האנושית. לאחר שהיא עוברת דרך הפעילות שלה בתוך המערכת של הנפש הקבוצתית של החיה ומחוצה לה, היא הופכת לתלויה במה שחי בעולם החיצון, במה שחי בתנועות של הפלנטות ובקונסטלציה שלהן.

דרך זה מוכן הגוף האתרי של האדם. האדם נשאב לעבר לידה חדשה. הגוף האתרי שלו התפתח. בגוף אתרי זה ניתן עתה לראות את רשת המחשבות אודותיה דיברתי, שאותה ניתן למצוא בין הגוף האתרי לגוף הפיזי. האדם אורג כך לתוך מערכת האיברים שלו את מה שעליו הוא פעל יותר מתוך רגשות – רגשות שנחדרו כליל על ידי מחשבות. סביב זה הוא יוצר את רשת המחשבות. על כן, רשת המחשבות הינה התוצאה של מה שחוותה הישות האנושית מתוך הפעילות של העולם הפלנטרי על ההוויה שלה שהתקרבה ללידה חדשה. כך הפכה הישות האנושית מוכנה להיכנס לתוך הנדן שסופק עבורה במה שהושלם דרך שרשרת הדורות.

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA207/English/AP1985/images/207-07-02.gif

אם כן, מה היא הישות האנושית שיורדת? מיד לאחר המוות היא יוצקת מחוץ לעצמה את האלמנט של המחשבה לתוך עולם המינרלי, אלמנט המחשבה המינרלי, שהיא לקחה עימה. בזכות זה שהיא שפכה החוצה את המחשבות האלו נדחסים כלפי מעלה בהדרגה אימפולסים בעלי תוכן של רצון ושל רגש. כל זה מחדיר לתוכה את תוכן המודעות דמוית-הצמח. הישות האנושית מתחילה עתה לפעול עם העולם הצמחי בעולם החיצוני. לאחר מכן היא נסוגה שוב, פועלת מתוך תודעת החיה של פעילות הנפש הקבוצתית של החיה, ובונה את האיברים שלה, שאותם היא מקיפה אז במובן מסוים עם הנדן שנארג מתוך יסוד המחשבה. זה הדבר שרוצה לאחר מכן לרדת לקיום ארצי.

כיצד מתרחשת התגשמות זו לתוך הקיום הארצי? בהרצאות הקודמות, וכמו כן גם אתמול, הצבעתי על כך שרבים במדע המודרני מצפים שיום אחד ימצאו תאים בעלי מבנה כימי מורכב ביותר עבורם תמצא הנוסחה הכימית המורכבת ביותר. מכול מקום, רעיון זה שגוי לגמרי. בתא, אפילו בתא אורגני רגיל (ראה ציור למטה, בהיר), הלכידות הכימית אינה חזקה יותר מאשר בתרכובת כימית מורכבת. ההפך, המשיכה הכימית הופכת לכאוטית ביותר בתא הזרע המופרה. תא הזרע המופרה הינו כאוטי ביחס למה שהינו חומרי, כאוס שמפריד, כאוס שבאמת מפרק.

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA207/English/AP1985/images/207-07-03.gif

לא נוכל להסתכל על תודעת החיה כפועלת לאחור. לחילופין עלינו לומר שהיא פועלת למעלה לתוך נפש החיה הקבוצתית (ראה ציור, חיצים אדומים). אז, כאשר מגיעה הישות האנושית לעולם הפלנטרי, היא מעצבת את האדם עצמו, ומתגשמת באופן הזה לתוך המקום שהוכן עבורה, כפי שכבר תיארתי.

אם תזכרו בתחילת החיים בין מוות ללידה מחדש ובסופם, תוכלו וודאי לומר שהדברים מופיעים כך שניתן ליחס אותם האחד לשני. במה שכיננו המעבר של הנפש האנושית דרך עולם הנפש לאחר המוות עולה דבר מה שעדיין קשור לאדמה, דבר מה שמצביע לאחור עבור הישות האנושית, לעבר מה שהינו ארצי. אנו יודעים שלאחר מכן, כפי שתיארתי בפניכם לעיתים קרובות, מתקדמת הישות האנושית לאחור דרך חייה הארציים בערך כשליש מהזמן של משך החיים. מה שהיא חווה במעבר דרך המערכת הפלנטרית לפני הלידה הינו הקוטב ההופכי שלה. משהו שיורד איתה משמים לארץ מובא לתוך הישות האנושית. בדיוק כפי שהיא נושאת לתוך עולם הנפש משהו ממה שהינו גופה האסטרלי, באמצעותו היא חיה לאחור דרך חייה הארציים, כך היא מביאה עימה מתוך הקוסמוס דבר מה שחודר לאחר מכן את גופה האתרי – משהו שקשור לגוף האתרי באותו האופן בו מה שכיניתי הפרי האסטרלי של האדמה מתקשר לגוף האסטרלי שלנו. מה שהיא מביאה עימה מהקוסמוס נושא עימו את אותו סוג יחסים לגוף האתרי כפי שנושא הפרי האסטרלי לאדמה את הגוף האסטרלי.

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA207/English/AP1985/images/207-07-04.gif

על כן אני רשאי לומר שהישות האנושית מביאה עמה מהקוסמוס את הפירות האתריים הקוסמיים. פירות קוסמיים אתריים אלו חיים בפועל בגופה האתרי. מרגע היוולדה יש לישות האנושית בגופה האתרי דבר מה ככוח קוסמי הממריץ אותה קדימה, שפועל דרך כל חייה. נטיות קרמתיות שנשארות מהעבר מתאחדות עם הכוח הקוסמי הממריץ ופעילות בתוכו.

כך ניתן להראות כיצד קרמה הניתנת לתפיסה מתייחסת לישות האנושית הממשית. בעודנו אומרים לעצמנו שיש לישות האנושית חיים קודמים, שהיא יורדת מתוך הגבהים הרוחניים לתוך החיים הפיזיים הארציים ומגשימה את האני והגוף האסטרלי לתוך גופיה האתרי והפיזי, אנו יכולים גם לומר שהקרמה שהיא מביאה עמה מחייה הקודמים על פני האדמה מתגשמת לתוך הכוחות האתריים הממריצים שהיא מביא עמה מתוך ההשפעה של המערכת הפלנטרית שקדמה להתגשמות הארצית הקודמת שלה.

עתה אתם יכולים לתפוס באופן חי למדי כיצד ניתן לחשב מתוך מערכת היחסים הפלנטרית את כל מה שממריץ ודוחף באופן פנימי את הישות האנושית. בדרך זו ניתן להתבונן בצורה אינטימית לתוך מה שפועל בישות האנושית ומלווה אותה מתוך גופה הפיזי, כפעילות החושית לתוך עולם הנפשי-רוחני, בזמן שהאדם נושא אותו שוב מטה לתוך הקיום הפיזי גופי שלו על פני האדמה בו הוא ממשיך לפעול. ניתן לדבר על הדברים הללו בפרטים.

כאשר אדם מתמלא ברעיונות המגיעים מתוך הידע הזה הוא יאמר: אני נכנס לקיום ארצי זה בצורת אדם פיזי וסגור למראית עין מיתר העולם. תודעה זו של היות סגור ניתנת לי כאשר האספקט העל חושי שלי מובל לתוך המקום שהוכן לו על ידי הקיום הארצי, פיזי. כאשר אני מתגשם לתוך הנדן הזה, אני גדל יותר ויותר לתוך הקוסמוס דרך התפיסות שלי, דרך ההתנסויות שלי. אני גדל לתוכו במיוחד כאשר אני יוצר תמונות מנטאליות כאלה אודות הקשר של הישות האנושית עם העולם.

כך, דרך מדע הרוח האנתרופוסופי אדם לומד לחוש עצמו אחד עם היקום. הוא מרגיש את העולם בתוכו ואת עצמו בתוך העולם. הוא מרגיש את חיי המקרוקוסמוס פועמים בישותו שלו, והוא חש כיצד כל מה שהוא מתנסה בו באופן פנימי פועם שוב לתוך מלוא הקוסמוס. נשימתו הופכת עבורו לסמל שלקיום חובק-כל. נשימתו המתכנסת מקבלת על עצמה את צורת הגוף האנושי והופכת להיות חיים פנימיים. הנשימה שעוזבת את האורגניזם מתפשטת שוב לתוך העולם. כך גם עם הנפשי-רוחי: הקוסמוס כולו ננשם בנפשי-רוחי והופך לאדם. כל מה שמקורו בישות האנושית ננשם שוב החוצה באופן נפשי-רוחני ומפזר עצמו בקוסמוס עד שהוא מגיע לפריפריה עצמה של הקוסמוס. אז הוא חוזר שוב ליצור את הישות האנושית. אנו יכולים לראות בישות האנושית את דמותו של העולם, ובעולם אנו יכולים את המהות המתמוססת בעדינות של הישות האנושית. כך אנו מגיעים לידע חובק של העולם ושל האדם במילים הללו:

הו אדם, הנך הדמות הדחוסה של העולם!

הו עולם, הנך ישות האדם כשהיא נמזגת לתוך החלל האינסופי!

אדם צריך לרכוש את התודעה שמאחדת באמת את ישותו עם הקוסמוס, על מנת שהאבולוציה העתידית שלו תמשיך בכיוון עולה, לא בכיוון של ירידה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *