פעולת המלאכים בגופו האסטרלי של האדם

פעולת המלאכים בגופו האסטרלי של האדם

רודולף שטיינר

ציריך     9/10/1918      GA182

תרגם: עלי אלון

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר בשם: סודות מעמיקים לתולדות אנוש – יצא בהוצאת חירות – ראו כאן

הבנה אנתרופוסופית של הרוח, צריכה להוות לא רק השקפה תיאורטית על העולם, כי אם כוח תוסס ופעיל בחיים. רק כאשר עולה בידינו לחקור השקפת עולם זו ביסודיות מרובה, עד שהיא באמת מתחייה בקרבנו – או אז מילאה היא את שליחותה כיאות, הואיל ועל ידי הצמדת נפשותינו אל ההשגה האנתרופוסופית הזאת אודות הרוח – כמו נעשינו שומרים על תהליכים מוגדרים ומלאי חשיבות עד מאוד בהתפתחות האנושית.

תהא מה שתהא השקפת עולמם, בני האדם משוכנעים בדרך כלל, שלמחשבות ולמושגים אין מעמד בעולם, מלבד כתוכן של נפשם הם. אלה המחזיקים בהשקפות כאלה מאמינים שמחשבות ותיאורים שכליים 'דמיוניים' המה ומתגשמים בגוף ובעולם רק במידה שעולה בידו של האדם ליישם אותם במעשיו הפיזיים.

הגישה האנתרופוסופית מבססת את ההכרה שעל מחשבותינו ומושגינו למצוא דרכים אחרות להתגשמותן, בלבד זו המיושמת דרך מעשינו בעולם הפיזי. הכרה בעיקרון חשוב זה משמעותה שהאנתרופוסוף מוכרח למלא את תפקידו כשהוא ניצב על משמר אותות העיתים. הרבה מאוד מתרחש כל הזמן בהתפתחות העולם ומוטל על בני האדם ובמיוחד על בני האדם שבתקופתנו, לרכוש הבנה ממשית על המתרחש בתהליך השתלשלות העניינים בו הם עצמם מעורבים.

באשר לישות האדם כפרט – כולם יודעים שיש לקחת בחשבון את שלב התפתחותו, לא רק ביחס לעובדות חיצוניות והתרחשויות אשר סביב לו. חישבו על כך לרגע באופן שטחי. התרחשויות חיצוניות פיזיות קורות לישויות אדם בגיל חמש, עשר, עשרים, שלושים, שבעים שנה. אך אף אדם בעל הגיון לא יצפה לאותה תגובה להתרחשויות אלה אצל בני חמש, בני עשר, בני עשרים, בני חמישים ובני שבעים!

אפשר לקבוע כיצד יש לצפות מישויות אדם להגיב לסביבתם, רק כשלוקחים בחשבון את שלב התפתחותם. כל אחד יודה בדבר זה ביחס לפרט. אולם כשם שקיימים שלבים מוגדרים בהתפתחות של ישות האדם כפרט, כשם שמשתנה טבעם של כוחותיו וכושרותיו בילדותו, בבחרותו ובזקנתו – כך משתנים בקביעות הכוחות והכושרות שברשות האנושות בכללה בנתיב האבולוציה. לא לקחת בחשבון את העובדה שאופיה של האנושות שונה במאה העשרים מזה שהיה במאה ה-15, ועל אחת כמה וכמה לפני ועם הופעתו של כריסטוס – פירושו לישון במשך התהליך של התפתחות העולם. אחד הפגמים הבולטים ביותר, אחד המקורות העיקריים לסטייה מוסרית ולמבוכה בימינו, הוא הכישלון לתת את הדעת לכך, וכן הדעה הרווחת, שניתן לדבר אודות האדם או אודות האנושות במונחים של הכללות מופשטות, ושאין צורך לראות את האנושות כמעורבת בתהליך מתמשך של אבולוציה.

כיצד יתכן לרכוש ראיה פנימית מדויקת יותר אודות עניינים אלה?

כפי שיודעים אתם, הזכרנו לעיתים קרובות שלב חשוב בהתפתחות האנושית: תקופת התרבות היוונית-רומית שהחלה במאה השמינית לפני הספירה ונמשכה בערך עד למאה ה-15 לאחר הספירה, הינה תקופת ההתפתחות של הנפש השכלית. ההתפתחות של נפש ההכרה (או נפש התודעה) נמצאת בהתקדמות מאז המאה ה-15. דבר זה מהווה גורם באבולוציה של האנושות, אשר מתייחס בעיקרו לימינו אנו. הכוח העליון באבולוציה של האנושות מהמאה ה-15 עד לתחילת האלף השלישי הינה נפש התודעה.

אולם במדע רוח אמיתי, לעולם אין עלינו להיעצר בהכללות ובהפשטות. בכל מקום ובכל עת, צריכה זו להיות השתדלותנו להבין עובדות ממשיות. רעיונות מופשטים בדרגה גבוהה ביותר, שימושיים הינם לספק את הסקרנות במובן המקובל ביותר של מונח זה. אם על מדע הרוח להיעשות כוח מהותי ותוסס עד מאוד בחיים – מוטל על כובד הראש לגבור על הסקרנות, ואין עלינו להיעצר בהפשטות כאלה אודותיהן דיברתי זה עתה. אמת הדבר וגם חשוב הנהו, שהואיל וחיים אנו בתקופת נפש התודעה, עלינו לדעת במפורט על התפתחותה, אך אסור לנו להיעצר בזה.

כדי להגיע לתפיסה ברורה של דברים אלה, עלינו יותר מכל לתת את הדעת בפירוט יתר על טבעו של האדם עצמו. במשמעות של מדע הרוח החלקים של ישות האדם החל מלמעלה לכיוון מטה הם: האגו, הגוף האסטרלי, הגוף האתרי – אשר לא מזמן קראתי לו גם הגוף של הכוחות המעצבים – והגוף הפיזי.

האגו הוא היחיד מבין החלקים בו אנו חיים ומתפקדים כישויות בעלות רוח ונפש. האגו נשתל בנו על ידי האבולוציה של האדמה ומלאכי הצורה המכוונים אותה. אם לדבר עקרונית, הרי כל אשר נכנס אל תודעתנו, נכנס אליה דרך האגו שלנו. ואם האגו, כפי שהוא מגלה עצמו, אינו יכול להישאר מחובר – מחובר דרך הגופים – עם העולם החיצון, תהא תודעתנו מעטה, כפי שהינה במשך השינה. הרי זה האגו המקשר אותנו עם סביבתנו. הגוף האסטרלי הינו מורשת התפתחות עידן הירח. הגוף האתרי – מעידן השמש. הגוף הפיזי בנבטיו הראשונים מעידן שבתאי.

אולם, אם אתם לומדים את התיאור של גופים אלה כפי שהוא ניתן בספר מדע הנסתר בקוויו העיקריים, נוכחים אתם לדעת עד כמה מורכב תהליך התהוות זה של האדם על ארבעת גופיו. האם אין הדבר ברור וגלוי מהעובדות המוצבות בספר ההוא שכוחות עליונים המשתייכים לכל ההיררכיות נטלו חלקם בהרכבת שלוש העטיפות של ישות האדם? האם אין הדבר גלוי וברור שהעטיפה שהרכבה הוא בשלושה: הגוף הפיזי, הגוף האתרי והגוף האסטרלי – הינה מסובכת למדי? הדבר אינו כך פשוט שעטיפות אלה חבות חוב תולדתן לשיתוף הפעולה בין ההיררכיות, ההיררכיות פעילות בהן עדיין בקביעות. ואלה המאמינים שהאדם הינו מנגנון של עצמות, בשר וכן הלאה בלבד, אודותיו מדעי הטבע, פיזיולוגיה, ביולוגיה ואנטומיה מדברים – אין להם כל הבנה על טבעו. אם באמת ובתמים לומדים אנו אודות העטיפות הללו של האדם, נוכחים אנו לדעת שישויות רוחיות עילאיות מההיררכיות הגבוהות פועלות בצוותא בתבונה וקובעות מטרה בכל אשר מתרחש, מבלי שאנו מודעים לכך, בעטיפות גופנו. מהתמצית הקצרה שמסרתי במדע הנסתר אודות שיתוף הפעולה שהיה קיים בין ישויות עילאיות מסוימות מההיררכיות למען התהוות האדם, נוכחים אתם לדעת מה מורכבים צריכים להיות הפרטים. אף על פי כן, אם יש להבין את האדם, יש ללמוד גם את הדברים האלה יותר ויותר בצורה ממשית.

במישור זה קשה במיוחד אף לנסח שאלה של ממש בשל המורכבות העצומה של כל השאלות מסוג זה. שערו לרגע שמישהו שואל: מה עושה ההיררכיה של, הבה ונאמר, השרפים או של מלאכי התנועה בגוף האתרי של האדם בשנת 1918 של מחזור ההתפתחות הנוכחי? היות ולבטח יכולים אנו לשאול שאלה זאת, כפי שיכולים אנו לשאול האם יורד גשם או לא בלונגו כעת. אף שאלה מאלה לא ניתן להשיב עליה על ידי חשיבה או עיון בדבר בלבד, אלא רק על ידי בירור העובדות וליבונן. כשם שצריכים אנו לגלות באמצעות מברק, אולי, אם יורד גשם בלונגו או לא, כן נחוץ הדבר לחקור את העובדות עצמן על מנת להגיע לתשובה על השאלה: מהו התפקיד של מלאכי התבונה או של מלאכי הרצון בגוף האתרי של האדם במשך מחזור ההתפתחות הנוכחי? אלא שסוג שני זה של שאלות, מורכב עד ללא תאור ולעולם אין ביכולתנו לעשות יותר מאשר להתקרב אל השטחים בהם שאלות כאלה מתעוררות. זהירות מרובה ננקטת, שהאדם לא ימריא הרחק מדי וייעשה יהיר וגאוותן בניסיונותיו לרכוש ידע אודות דברים אלה. בדיבור עקיף, אלה הינן נקודות התצפית הקרובות ביותר אלינו; אלה הנוגעות לנו במישרין, שאליהן יכולים אנו לכונן ראיה צלולה. אולם ראיה כזאת עלינו לרכוש ויהי-מה, פן נישאר רדומים בעמדותינו באבולוציה של האנושות.

אם כן, ברצוני לדבר אודות שאלה שהיא פחות מעורפלת ובלתי מוגדרת מאשר השאלה המתייחסת אל מעשיהם של מלאכי התנועה או מלאכי הרצון בגופנו הפיזי. ברצוני לדבר אודות שאלה אחרת, שיש בה חשיבות מיידית עבור בני האדם בתקופתנו. והרי השאלה: מה המלאכים – הישויות הרוחיות העילאיות הקרובות ביותר לבני האדם – עושים בגוף האסטרלי האנושי בתקופת האבולוציה הנוכחית? הגוף האסטרלי הוא הקרוב ביותר אל האגו. ברור שהתשובה לשאלה זו מעניינת אותנו בחיוניותה. המלאכים הינם ההיררכיה הנמצאת מיד מעל להיררכיה האנושית עצמה, כך שהשאלה אינה יהירה מדי ואנו נראה כיצד יש להשיב עליה. מה עושים המלאכים בגוף האסטרלי של האדם בתקופה הנוכחית שהחלה במאה ה-15 לאחר הספירה ותימשך עד לתחילת האלף השלישי?

מה ניתן להיאמר במשמעות כללית כאשר מתכוננים לענות על שאלה מעין זו? ניתן לומר רק שמחקר רוחי הנערך בכובד ראש, אינו עניין של אחיזת עיניים ברעיונות או במלים, אלא דבר המפלס את נתיבו אל הספירה הממשית בה העולם הרוחי ניתן להשגה. אולם במציאות ניתן לענות על שאלה זו באורח מפרה רק בעידן של נפש התודעה.

אתם רשאים לחשוב שאם שאלה זו היתה נשאלת בתקופות אחרות, יתכן והיתה צצה תשובה מוכנה. אולם הן בתקופת הראיה הרוחית מימי קדם והן בזו של התרבות היוונית-רומית, לא ניתן היה לענות על שאלה זו, הואיל והתמונות שעלו בנפשו של האדם מהראיה הרוחית הקדומה, האפילו על התבוננותו במעשיהם של המלאכים בגופו האסטרלי. מאומה לא ניתן להיראות מזה באמת, הואיל והיו שם התמונות שהועברו על ידי הראיה הרוחית הקדומה. ובתקופת התרבות היוונית-רומית, המחשבה לא היתה כה רבת עוצמה כפי שהינה כיום. המחשבה התעצמה כתוצאה ישירה מעידן מדעי הטבע. מכאן, שבעידן נפש התודעה, יכולות שאלות כאלה להוות נושא של לימוד שבתודעה.

פוריותו של מדע הרוח עבור החיים נדרשת להיראות בעובדה שאין אנו רק כוססים תיאוריות, אלא יודעים איך לומר דברים בעלי משמעות נחרצת בשביל החיים. מה עושים המלאכים בגופנו האסטרלי? וודאות של מה עושים המה תהיה לנו כאשר נגיע לדרגה מסוימת של ראיה רוחית ונוכל לתפוס מה מתרחש למעשה בגופנו האסטרלי. לפחות דרגה מסוימת של ידע אימגינטיבי חייבת להיות מושגת על מנת שיהיה ניתן להשיב על שאלה זו. או אז יתגלה שישויות עילאיות אלה של היררכיות המלאכים, בזכות עבודתן המשותפת – על אף שבמובן מסוים לכל מלאך בנפרד יש את תפקידו שלו בקשר עם כל ישות, אדם כפרט – ישויות עילאיות אלה מעצבות תמונות בגוף האסטרלי של האדם.

תחת פיקוחם של מלאכי הצורה, מעצבים המלאכים תמונות. עד אשר מגיעים אנו לרמת תודעה אימגינטיבית אין אנו יודעים שהתמונות נוצרות כל העת בגופנו האסטרלי. התמונות עולות וחולפות, אולם בלעדיהן לא תתהווה שום התפתחות לעתיד האנושות בהתאם לכוונותיהם של מלאכי הצורה. מלאכי הצורה חייבים קודם כל, להראות בתמונות מה הם חפצים להגשים בנו משך האבולוציה של האדמה ומעבר לה, ואז, לאחר מכן, התמונות תהיינה למציאות באנושות בעלת מהות שונה.

באמצעות המלאכים, מעצבים מלאכי הצורה כבר עכשיו את התמונות הללו בגופנו האסטרלי. המלאכים מעצבים תמונות בגוף האסטרלי של האדם ותמונות אלה פקוחות לחשיבה אשר נהייתה גלוית עיניים. אם יכולים אנו לבחון תמונות אלה בדקדקנות, הדבר נעשה ברור לנו שהן מתהוות לפי נטיות ועקרונות מוגדרים בהחלט. כוחות עבור התפתחות האנושות בעתיד צבורים בהן. אם מתבוננים אנו במלאכים בהוציאם לפועל מלאכתם זו – עד כמה שיישמע מוזר הדבר, יש לבטא זאת באופן זה – הדבר ברור שלפניהם תוכנית מוגדרת מאוד בעיצוב חיי החברה עלי האדמה בעתיד. מטרתם היא להסב בגופים האסטרליים של בני האדם תמונות כאלה אשר תגרומנה למצבים מסוימים בחיים החברתיים בעתיד.

אנשים עלולים לירוא מן הדעה שהמלאכים רוצים לקבוע בהם אידיאלים עבור העתיד. מכל מקום, אכן כך הוא הדבר. ואמנם, בעיצוב תמונות אלה עובדים המלאכים לפי עיקרון מוגדר והוא: שבעתיד אף ישות אנוש לא תמצא מרגוע בשמחת אושר אם אחרים מלבדה יהיו אומללים. דחף לאחווה במשמעותה המלאה, ליכוד הגזע האנושי באחווה המובנת נכונה, זה יהיה העיקרון השולט בתנאים החברתיים של הווית הקיום הפיזי.

זה מהווה עיקרון אחד שלפיו מעצבים המלאכים את התמונות בגופו האסטרלי של האדם. אולם קיים כוח מניע שני בפעולת המלאכים. למלאכים יש מספר מטרות לפניהם, לא רק בקשר לחיי החברה החיצוניים, אלא גם בקשר לחיי הנפש של האדם. באמצעות התמונות אותן קובעים הם שוב ושוב לפנים הגוף האסטרלי, מטרתם הינה שבעתיד כל ישות אנוש תראה בכל אדם ובכל בני האדם אלוהות חבויה.

אם כן, ברור למדי שלפי הכוונה המונחת ביסוד פעולתם של המלאכים עשויים פני הדברים להיות שונים מאוד בעתיד. הן להלכה והן למעשה לא עוד נביט בתכונות הפיזיות של האדם בראותנו אותו כחיה מפותחת ברמה גבוהה, אלא שיהא עלינו להתייצב פנים אל פנים מול כל ישות אנוש בתודעה מלאה שהינה בו בזמן גם דבר מן היסודות האלוהיים של העולם, המתגלה בבשר ודם. לדַמות אדם בתור תמונה המתגלה מתוך העולם הרוחי, לדַמות זאת בכל הרצינות, זהו הכוח המניע המושם על ידי המלאכים לתוך התמונות.

כאשר דבר זה יתקיים במלואו, תהא לכך תוצאה מוגדרת מאוד. הבסיס לתחושה דתית חופשית של הכל שיתפתח באנושות בעתיד יהווה הודאה בדבר, לא רק להלכה כי אם גם למעשה, שכל ישות אנוש נבראת בצלם אלוה.

כאשר תגיע עת זו, לא יהיה צורך עוד בכפיה דתית, הואיל וכל פגישה בין אדם לרעהו תהא באופייה ובטבעה כפולחן דתי, כטקס ואף אדם לא יהיה זקוק למקום תפילה ציבורי על כל אגפיו במישור הפיזי, כדי לתמוך בחיים הדתיים. אם מוסדות הדת יבינו את עצם מהותם נכונה, מטרתם האחת תהיה הצורך להצביע על עצמם כבלתי נחוצים עוד במישור הפיזי, הואיל והחיים בכללותם יהוו ביטוי של העל-חושי.

מינחה של חירות מלאה לאדם בחיים הדתיים – זה ולא פחות מזה מונח ביסוד הכוחות המניעים של פעולת המלאכים. וקיימת מגמה שלישית: לאפשר לבני האדם להגיע אל הרוחי באמצעות חשיבה. לחצות את התהום ובאמצעות חשיבה להתנסות במציאותה של הרוח.

מדע הרוח עבור הרוח, חירות של חיים דתיים בשביל הנפש ואחווה למען החיים הגשמיים – דבר זה מתפעם כמו מוזיקה קוסמית בפעולה הנעשית על ידי המלאכים בגופים האסטרליים של בני האדם. כל מה שנדרש הוא לנשא את תודעתנו אל רמה שונה – או אז נחוש עצמנו מועברים אל אתר נפלא זה בו נעשית הפעולה על ידי המלאכים בגוף האסטרלי האנושי.

אנו חיים בעידן נפש-התודעה ובעידן זה המלאכים פעילים בגופיהם האסטרליים של בני האדם כפי שתארתי. על האדם להגיע בהדרגה להבנת הדבר הזה במלוא העירנות של תודעתו. זה מהווה חלק מהתהליך של עצם ההתפתחות האנושית. איך ניתן לפרש גילוי דעת כזה? היכן עלינו לבקש אחר פעולה זו של המלאכים?

ניתן עדיין לגלות זאת באדם בעת שנתו בתנאים השוררים בין רגעי ההירדמות לבין היקיצה, וכן במצבי עירנות הגובלים בנמנום. לעיתים קרובות אמרתי שעל אף שבני אדם ערים, למעשה הם ישנים במשך מוקדי ההתעניינות החשובים ביותר בחיים. ואני יכול להעניק לכם את הוודאות הלא כל כך מעודדת, שכל מי שצועד דרך החיים כיום בתודעה עירנית ימצא המוני בני אדם שאמנם הם ישנים. הם מניחים למאורעות להתרחש בלי להתעניין בהם כהוא-זה, בלי להטריד עצמם ביחס אליהם או לשתף עצמם בכל דרך שהיא עם מאורעות אלה. על אף שהאנשים נראים ערים, מאורעות-עולם עצומים חולפים על פני בני האדם כשם שמשהו הקורה בעיר חולף ליד איש רדום. בזמנים כאלה כאשר בני אדם למרות היותם ערים, ישנים בהתרחש מאורע חשוב מאוד כלשהו, ניתן לראות כיצד בגופיהם האסטרליים, לגמרי ללא תלות אודות מה שברצונם לדעת או לא – הפעילות החשובה של המלאכים נמשכת. דברים כאלה מתרחשים באורח אשר בהכרח נראה מתמיה וכאילו סותר את עצמו. יתכן ואדם ייחשב לבלתי ראוי שיהיו לו קשרים כלשהם עם העולם הרוחי אך האמת לגבי אדם כזה אמורה להיות בהחלט שבהתגשמות הזאת הריהו כעין מרמיטה אימתנית הישנה בעת כל ההתרחשויות סביבה.

ולמרות זאת אחד ממקהלת המלאכים פעיל בגופו לקראת עתיד האנושות.

התבוננות בגופו האסטרלי מראה שגוף זה נעשה בו שימוש על אף התנאים הללו. הדבר החשוב ביותר הוא שעל בני האדם להיות מודעים לדברים אלה. על נפש התודעה להתרומם אל הרמה בה תהא מסוגלת להכיר במה שניתן להתגלות בדרך זו בלבד. לאחר הדברים האלה הרי תבינו אותי כאשר אצביע להראותכם שעידן זה של נפש התודעה מוביל לקראת מאורע מסוים. והואיל וזו נפש התודעה אשר מעורבת בדבר – יהא זה תלוי בבני האדם עצמם כיצד תשפענה השלכותיו של מאורע זה על התפתחות האנושות.

הדבר עלול לקרות כמאה שנים אחר-כך, אך הינו אמור להוות מרכיב בתהליך ההתפתחות. יתכן לאפיין אותם באומרנו: אך ורק באמצעות חשיבתם המודעת, על בני האדם להגיע, למעשה, לנקודת הראייה מה המלאכים עושים על מנת להכין את עתידה של האנושות. על לימודי מדע הרוח במישור הזה להיעשות לתבונה מעשית בחיי האנושות – מעשית, הואיל ובני האדם עשויים להשתכנע שהדבר נתון לתבונתם להתוודע אל המטרות של המלאכים כפי שתארתי אותם. אולם ההתקדמות של  הגזע האנושי לקראת חירות הרחיקה לכת עד כדי כך, שהדבר תלוי באדם עצמו אם הוא יישן בעת התרחשות מאורע זה או יקדם אותו בתודעה ערה במלואה. למה נדרשים אנו? על מנת לקדם מאורע זה בתודעה ערה במלואה, נידרש לימוד מדע הרוח ודבר זה אפשרי בימינו. ואומנם שום דבר נוסף אינו נחוץ באמת. התאמנות במדיטציות מסוגים שונים ותשומת-לב הניתנת בספר: כיצד קונים דעת העולמות העליונים? – מהווה סיוע נוסף. אולם הצעד העיקרי כבר נעשה כאשר לומדים ומבינים את מדע הרוח במלוא התודעה באמת. את מדע הרוח ניתן ללמוד כיום בלי לפתח כושרות לראיה רוחית. כל אחד ואחד מסוגל לעשות זאת, אם אינו חוסם את דרכו שלו בדעות קדומות. ואם בני האדם ילמדו את מדע הרוח יותר ויותר בשלמות לפרטיו – אם הם יספגו את מושגיו ורעיונותיו, תודעתם תהיה כה דרוכה שבמקום לישון בעת מאורעות מסוימים, הם יהיו מודעים להם במלוא ההכרה.

מאורעות אלה, לא ניתן לעמוד על טיבם ביתר פירוט, הואיל ולדעת מה עושה המלאך הינו שלב ההכנה בלבד. הנקודה העיקרית היא שבזמן מסוים, התלוי כפי שאמרתי, בגישה שינקטו בני האדם עצמם ויהא זה מוקדם או מאוחר או במקרה הגרוע ביותר – בכלל לא, אמת בת שלושה סעיפים תתגלה לאנושות על ידי המלאכים. ראשית כל ייראה כיצד התעניינותו האמיתית של האדם תשים בידו אמצעים להבין את הצד העמוק יותר בטבע האנושי.

תבוא עת, ואסור שהיא תעבור ללא תשומת לב, כאשר מנבכי העולם הרוחי בני האדם יקבלו דרך מלאכתם כוח מניע, אשר ידליק בהם עניין עמוק הרבה יותר בכל ישות אנושית כפרט, מאשר נוטים אנו שיהא בנו כיום. עניין נוסף זה בבני דורנו, לא יתפתח באורח אנוכי ואיטי, כפי שהאנשים היו מעדיפים, אלא שעל ידי דחף פתאומי, רז מסוים יזרום בהשראה אלי האדם מן העבר הרוחי והוא האמת על מהות הזולת. באומרי זאת אני מתכוון לדבר ממשי בהחלט, כלל וכלל לא למחשבה תיאורטית. בני האדם ילמדו דבר אשר ממנו התעניינותם בכל פרט עשויה להידלק. זוהי הנקודה הראשונה והיא אשר תשפיע באופן מיוחד על החברה.

שנית, מהעולם הרוחי יגלה המלאך לאדם, שבנוסף לדברים אחרים, מניח הדחף של כריסטוס חופש מלא ביסוד המרכיבים של החיים הדתיים, ושהדת האמיתית היחידה היא הדת המיישמת חופש – חירות מלאה בחיים הדתיים.

ושלישית: ראיה פנימית ללא ספקות לפנים הטבע הרוחי של העולם.

כפי שאמרתי, על מאורע זה להתרחש באורח כזה, שנפש התודעה באדם תשתתף בו. הוא עומד להתרחש משך ההתפתחות של האנושות, היות והמלאך פועל במגמה זו על ידי התמונות הנארגות בגוף האסטרלי של האדם. אולם יש להדגיש, שמאורע צפוי זה יהא שרוי בעימות עם רצונו של האדם. דברים רבים שעליהם להנחות להכרה מודעת אודות מאורע זה, יתכן ולא ייעשו ואומנם נותרים הם לא עשויים.

אולם, כפי שיודעים אתם, קיימות ישויות אחרות הפועלות בהתפתחות העולם, ישויות המעוניינות להטות את האדם ממסלולו הנכון. אלה הן הישויות האהרימניות והלוציפריות. מה שאמרתי זה עתה שייך להתפתחות ברצון אלוה של האנושות. אילו היה על האדם ללכת אחרי מה שמכתיב לו טבעו כפי שהוא, הוא לא היה נחלש מידי מכדי לראות מה מפתח המלאך בגופו האסטרלי. אולם מטרתן של הישויות הלוציפריות היא להרחיק את בני האדם מראיה פנימית של פעילות המלאכים והן נערכות לעשות זאת על ידי שינוי רצונו החופשי של האדם. הן מנסות להעיב על הבנתו כיצד לאמן את רצונו החופשי. אמת הדבר, הן משתוקקות להסב להיות האדם טוב הואיל ומהבחינה אודותיה אני מדבר עתה, לוציפר משתוקק שיהיו טוב ורוחיות באדם, אך טוב מכני, רוחיות מכנית ללא רצון חופשי. לוציפר משתוקק שהאדם יובל כהכרח, מכנית, בהתאם עם עקרונות טובים בהחלט, אל ראיה רוחית – אולם רצונו לשלול ממנו את רצונו החופשי, ליטול ממנו את האפשרות של עשות-רע. לוציפר רוצה להפוך את האדם לישות אשר באמת פועלת מהרוחי, אולם פועלת כהשתקפות, כרובוט, ללא רצון חופשי.

דבר זה קשור לסודות מסוימים ומיוחדים של האבולוציה. כפי שאתם יודעים, הישויות הלוציפריות נשארו מאחור בשלבים אחרים של ההתפתחות ומוצג בהם יסוד שהוא זר לתהליך ההתפתחות הנורמלי.

הן מעוניינות בלהיטות להחזיק באדם, כדי שלא יפַתח רצון חופשי והן עצמן לא רכשו רצון חופשי. רצון חופשי ניתן לרוכשו על האדמה בלבד. אך הישויות הלוציפריות אינן מעוניינות בשום זיקה עם האדמה. הן מעוניינות בעידני ההתפתחות של שבתאי, שמש וירח – ולהישאר באותם שלבי התפתחות. במובן מסוים, שונאות הן את הרצון החופשי שבאדם. אורח פעילותן הוא רוחי ברמה גבוהה, אולם רוחי-מכני. נקודה זו היא בעלת חשיבות רבה מאוד, וברצונן להעלות את האדם לגבהים הרוחיים שלהם, להופכו לרובוט-רוחי, לישות רוחית מכנית. ובאופן זה תתעורר הסכנה, מצד אחד, שלפני בוא העת הנאותה, לפני שנפש התודעה שלו תימצא בתיפקודה המלא, ייהפך האדם לישות אשר פעולותיה כשל בובה-רוחית ויהא רדום משך ההתגלות הצפויה.

אולם גם הישויות האהרימניות פעילות להאפיל על התגלות זו. הן אינן משתדלות במיוחד להסב לאדם להיות רוחי. כי אם להשמיד בו את תודעת הרוחיות שלו. הן מתאמצות להשריש בו בהדרגה את ההשתכנעות העצמית שהוא אינו אלא חיה מפותחת בשלמות. לאמיתו של דבר, אהרימן הוא המורה בהא הידיעה של דרוויניזם מטריאליסטי. וכן הינו המורה הדגול של כל המגמות הטכניות והמעשיות הללו באבולוציה של האדמה, בהן קיים סירוב להכיר בחיוניות של דבר זולת החיים החיצוניים של החושים ובהן התשוקה היחידה היא לטכנולוגיה – נרחבת כך, שעל ידי תירבותה וזיקוקה ישביעו בני  האדם את רעבונם, את צימאונם ושאר צורכיהם באורח זהה לזה של החיה. להשמיד ולהאפיל באדם את ההכרה שהוא נברא בצלם אלוה – את זאת הישויות האהרימניות מתאמצות, על ידי אמצעים מדעיים מעודנים, להגשים בתקופתנו – עידן נפש התודעה.

בתקופות קדומות יותר היה זה ללא תועלת לישויות האהרימניות להאפיל על האמת מפני בני האדם בתיאוריות ממין זה. ומדוע? אפילו במשך תקופת התרבות היוונית-רומית, ואף יותר מזה בתקופה הקודמת לה, כאשר לאדם היו עדיין התמונות של ראיה רוחית קמאית – כיצד האדם חשב היה עניין ללא חשיבות כלל. היו לו תמונותיו ותמונות אלה היוו אשנבים דרכם הסתכל בעולם הרוחי. כל מה שאהרימן עלול היה להחדיר בעורמה לאדם ביחס לקירבתו אל החיות, לא היתה יכולה להיות לו השפעה כלל ועיקר על אורח חייו.

מחשבה נהייתה לראשונה רבת-עוצמה באמת, גם רבת עוצמה באבסורדיות שבה, בתקופת התרבות הפוסט-אטלנטית החמישית מאז המאה ה-15. רק מאז היתה החשיבה ברת יכולת להביא את נפש התודעה אל ממלכת  הרוחניות, אך בעת ובעונה אחת גם לעכב אותה מלהיכנס לעולם הרוחי. רק עתה חווים אנו את העת בה תיאוריה או מדע באמצעות שביל ההכרה שודדים מהאדם את האלוהות, שודדים אותו מידיעת האלוה. רק בתקופת נפש התודעה או נפש ההכרה דבר זה אפשרי. מכאן, שהרוחות האהרימניות מתאמצות להפיץ למדנות המאפילה על המקור האלוהי שבאדם.

מדיבור זה אודות הזרמים הניגודיים להתפתחות הנורמלית שברצון אלוה של האדם – ניתן להגיע למסקנה כיצד עליו לנווט את חייו כדי שההתגלות הצפויה לא תמצא אותו במצב של שינה. סכנה עצומה עלולה להתהוות ועל בני האדם להיות דרוכים לקראתה. אם לא יהיו במלוא העירנות לקראתה, כי אז במקום המאורע שצריך למלא תפקיד רב ערך בעיצוב האבולוציה העתידה של האדמה, סכנה עצומה לאבולוציה תהפוך את הקערה על פיה. בנסיבות אלה ישויות רוחיות מסוימות מגשימות את התפתחותן באמצעות בני האדם המתפתחים הדרגתית יחד עימן. המלאכים המפתחים תמונותיהם בגוף האסטרלי האנושי, אינם עושים זאת בתור משחק, אלא על מנת להוציא לפועל דבר. אולם הואיל ועל מטרה זאת להתגשם באנושות הארצית, בה בעצמה, כל העניין ייהפך למשחק אם בהגיעם לשלב נפש התודעה יתעלמו בני האדם ממנו בכוונה. זה ייהפך למשחק! המלאכים ישחקו משחק בהתפתחות הגוף האסטרלי של האדם! רק כאשר פעילות זו מגיעה לתודעת האנושות עצמה, או אז אין זה משחק כי אם עניין רציני.

מזה יכולים אתם להיווכח שפעולתם של המלאכים רצינית וכך עליה להיות בכל הנסיבות. תארו לעצמכם אך זאת, אילו מצבים היו שוררים מעבר למערכות הקיום אם באמצעות רדימותם, היו בני האדם מסוגלים להפוך את פעולתם של המלאכים למשחק! ומה אם זה יקרה ככלות הכל? מה יקרה אם האנושות עלי אדמה תתעקש דווקא לישון בעת ההתגלות הרוחית רבת הערך למען העתיד? אם דבר זה עשוי למשל לקרות במישור החירות של החיים הדתיים, אם בני האדם יהיו רדומים בעת הופעתו מחדש של כריסטוס האתרי במישור האתרי וכן שאר הדברים – או אז על  המלאכים יהא לנסות אמצעים שונים לבצע מה שאמורות לבצע התמונות שהם אורגים בגוף האסטרלי של האדם. אם בני האדם לא יאפשרו שיבוצע דבר זה בגוף האסטרלי בעת שהינם ערים, ישתדלו המלאכים למלא את חובתם באמצעות הגופים הרדומים. ולכן, מה שהמלאכים לא יוכלו להוציא לפועל, הואיל ובחיי העירות שלהם בני האדם יהיו רדומים בעת ההיא – יבוצע הדבר בסיוע גופיהם הפיזי והאתרי של בני האדם במשך שנתם הממשית. כך יהא זה שהמלאכים יבקשו אחר הכוחות הנדרשים עבור מילוי מה שאינו ניתן לביצוע באמצעות בני האדם בתודעתם העירנית במלואה – כאשר הנפשות שוכנות בפנים הגופים האתרי והפיזי במצב עירות. דבר זה יוצא לפועל על ידי הגופים האתרי והפיזי במצב של שינה כאשר ישויות אנוש שעליהן להיות ערות לקראת המתרחש נמצאות מחוץ לגופים הללו באגו ובגוף האסטרלי שלהן.

כאן רובצת הסכנה העצומה עבור עידן נפש התודעה. זהו אשר עלול לקרות אם לפני תחילת האלף השלישי, בני האדם יפנו עורף לחיים הרוחיים. האלף השלישי מתחיל בשנת 2000, לכן איפוא, אך עת קצרה לפנינו! עוד עלול לקרות שיהא על המלאכים לבצע את המטרה שלהם באמצעות גופיהם הישנים של בני האדם, במקום בני אדם ערים לגמרי.

עוד יתכן שהמלאכים יהיו נאלצים לסלק את פעולתם בכללותה מן הגוף האסטרלי ולהטביע אותה בגוף האתרי על מנת להשלימה, או אז בהוויתו האמיתית – לאדם לא יהיה כל חלק בה.

הדבר ייערך בגוף האתרי בעת שהאדם עצמו אינו בו. היות ואילו היה שם במצב של עירנות היה מעכב בעדו. אני נותן לכם עתה תאור כללי של דברים אלה, אולם מה תהיה התוצאה אם המלאכים יהיו נאלצים לערוך פעולה זו בלי שהאדם עצמו ייקח בה חלק, לבצע אותה בגופיו האתרי והפיזי משך שנתו? התוצאה בהתפתחות של האנושות תהיה ללא ספק בת שלושה סעיפים:

ראשית, משהו ייגרם לגופים האנושיים הישנים – כשהאגו והגוף האסטרלי אינם עימם – והאדם יתעמת בזה בהקיצו בבוקר. או אז נעשה זה מכני במקום בפעילות רוחית מודעת ולכן הוא מזיק. וכך  הדבר באמת: ידע מכני מסוים שיתעורר בטבע האנושי, ידע מכני, הקשור ברזי הלידה וההריון, בחיים המיניים בכללותם, מאיים לגרום נזק אם הסכנה שאודותיה מדבר אני תסב השפעתה. מלאכים מסוימים יתנסו הם עצמם בשינוי, שינוי אודותיו אינני רשאי לדבר הואיל וזהו נושא השייך לסודות העליונים של מדע ההתקדשות שלא ניתן עדיין להתוודע אליו. אולם לבטח די הרבה ניתן להגיד: התוצאה בהתפתחותה של האנושות תהיה שדחפים מסוימים הקשורים בחיי המין יתעוררו בצורה מזיקה במקום בשלמות ובתודעה ערה וברורה. דחפים אלה לא יהוו רק סטיות מוסריות אלא יחדרו פנימה לעיצוב חיי החברה ויותר מכל דבר אחר ימנעו מבני האדם, באמצעות מה שייכנס לדמם כתוצאה מחיי המין – גילויי אחווה בכל צורה שהיא עלי אדמה, ובעצם יסיתו אותם למרוד נגד זה – זה יהיה עניין של דחף מכני.

וכך ניצבת פרשת הדרכים לפנינו ובה ניתן לצעוד בשביל הנכון, אולם דבר זה דורש עירנות מלאה – או במשעול השני המניח לישון. אלא שבמקרה זה יעלו הדחפים על הבמה, דחפים בעלי משמעות מאיימת. ומה משערים אתם יגידו מומחי המדע כשדחפים כאלה יהיו לעובדה חיה? הם יאמרו שזוהי התפתחות טבעית ובלתי נמנעת באבולוציה של האנושות. לא ניתן להפיץ אור על עניינים כאלה על ידי המדע החיצון היות והן אם בני אדם ייהפכו למלאכים והן אם יהיו שטנים, יתכן הסבר שווה על ידי ההיגיון המדעי. המדע יאמר את אותו הדבר בשני המצבים: האחרון הינו התוצאה של הקודם לו. כה רב גדלות ובינה הוא תרגום ה'טבע' במונחי אסון! המדע החיצון יהא עיוור לגמרי לגבי המאורע אודותיו אני מספר לכם, היות ואם בני אדם ייעשו שטנים למחצה על ידי דחפיהם המיניים, המדע יגדיר זאת מתוך שגרתיות כצורך טבעי. באורח מדעי העניין לא ניתן להסבר היות ויקרה מה שיקרה, הכל ניתן להסברה על ידי המדע. העובדה היא שדברים כאלה ניתנים להבנה רק על ידי הכרה רוחית, על-חושית. כך הם הדברים מבחינה אחת.

ומבחינה שניה: מפעילות זאת המכילה שינויים הפוגעים במלאכים עצמם, תשתלשל תוצאה נוספת עבור האנושות: ידע מכני אודות תרופות מסוימות, ברם מהסוג המסב נזק! כל הקשור ברפואה תהא לו התקדמות עצומה במשמעות מטריאליסטית. בני האדם ירכשו התבוננויות מכניות בטיבם הרפואי של חומרים מסוימים ומהם יגרמו לנזק איום ונורא. אלא שהנזק יכונה רב תועלת! לאדם חולה ייקרא בריא והדבר ייראה שהטיפול המיוחד שסופק לו מוביל למשהו מהנה. אנשים יאהבו, למעשה, דברים הגורמים לישות-אנוש באורח מסוים להיות בלתי בריאה.

יתווסף ידע אודות התוצאות הרפואיות של תהליכים וטיפולים מסוימים. אף דבר זה יוביל לאפיקים מזיקים מאוד. היות והאדם יגיע, באמצעות דחפים מסוימים, לדעת איזה סוג של מחלות ניתן לגרום על ידי חומרים וטיפולים מסוימים.

או אז יהא זה נתון בידיו אם לגרום למחלות או לא לגרום למחלות כפי שתובעות מטרותיו האגוצנטריות.

התוצאה השלישית תהא זאת: האדם יגיע לידיעת כוחות מוגדרים אשר פשוט על ידי תפעול קל, על ידי תאום רטטים מכניים מסוימים, יאפשרו לו לשחרר כוחות מכניים עצומים בעולם. מכנית הוא ייווכח לדעת בדרך זו שקיימת אפשרות לסגל השגחה ובקרה רוחית לעיקרון המכני. או אז כל המדע הטכני יפליג למדבריות נידחים. אולם האגואיזם האנושי יראה במדבריות נידחים אלה רוב תועלת ורווח עצום.

זהו ידידי, הינו רסיס מידע ממשי אודות שלבי ההתפתחות של הווית-קיום. רסיס תפיסת חיים אשר ניתן להכיר באמת רק על ידי אלה הנוכחים לדעת שהשקפת חיים בלתי רוחית לא תגיע לעולם לבהירות אודות דברים אלה.

אם מרשם תרופה שפגיעה בו לאנושות, ישתרש אי-פעם, אם סטייה איומה בדחפים המיניים אי-פעם תתעורר, אם תהיינה פעולות מזיקות בשטחם הבלעדי של הכוחות המכניים של העולם ובשימוש בכוחות הטבע על ידי כוחות רוחיים – תפיסה בלתי רוחית של החיים לא תהיה מסוגלת לחדור בעד הדברים הללו, לא תחוש כיצד הם נובעים מן הנתיב האמיתי. הישֵן, ככל שהשינה נמשכת, אינו רואה בהתקרב שודד המתכונן לשדוד אותו. הוא אינו מודע לכך ולכל היותר מגלה הנהו לאחר מכן, כאשר הוא מקיץ משנתו, מה נעשה לו. אך זו תהיה יקיצה גרועה עבור האנושות! האדם יהא גאה בעצמו על צמיחה של ידע אינסטינקטיבי בו אודות תהליכים וחומרים מסוימים ויחווה שביעות רצון כזאת בכניעתו לסטיות מסוימות של דחפיו המיניים כך שיראה בהם הוכחה להתפתחות גבוהה במיוחד של עליונות אנושית, של חירות מן המוסכמות, של רחבות אופקי מחשבה! במידה מסוימת כיעור ייהפך ליופי ויופי לכיעור. דבר מזה לא יוחש כי כל זה ייראה כצורך טבעי. אולם דבר זה יציין סטייה מן הנתיב אשר בטבעה של האנושות נרשם עבור הוויתו העיקרית של האדם.

אם נדרשת תחושה באשר לשאלה כיצד מדע הרוח חודר לנפשנו ומשפיע על גישתה הכוללת, אני מאמין שעשוי להתעורר גם כובד הראש הנדרש לקליטת אמיתות כאלה כפי שהוצגו היום. מכובד ראש זה עשוי לבקוע מה שאומנם צריך לבקוע מכל מדע הרוח: הודאה בהתחייבויות מוגדרות, באחריות מסוימת בשטחי החיים. יהיו אשר יהיו עמדתנו בחיים ואשר עלינו לעשות בעולם – הדבר העיקרי הוא לאמץ את המחשבה, שאורח חיינו צריך להיות חדור ומואר על ידי תודעתנו האנתרופוסופית. או אז תורמים אנו דבר להתקדמות האמיתית של האנושות.

אם אדם האמין עד עתה שמדע רוחי אמיתי שפוסעים בנתיבו בכובד ראש וכיאות, עלול להטות אותו מפעילות מעשית ונחוצה בחיים – הרי שהוא קיבל הדרכה לגמרי לא נכונה. מדע רוחי אמיתי גורם לעירנות, יקיצה ביחס לדברים כמו אלה שאותם אני מביא לפניכם היום. ניתן לשאול: האם חיי עירנות באמת נזק בהם לשינה? אם בוחרים אנו לצייר הקבלה זאת, כלומר שהתבוננות אלי העולם הרוחי הינה יקיצה גדולה יותר מאשר חיי עירנות רגילים – כשם שהעירנות הרגילה מתייחסת לשינה – או אז על מנת להמשיך הלאה בהשוואה – רשאים אנו באמת לשאול את השאלה: "היכולים חיי עירנות להיות מזיקים אי פעם לשינה?" – כן, אם חיי עירנות אינם מה שצריכים הם להיות! אם אדם חי את שעות העירנות כפי שיש לחיותן – שנתו אף היא תהא בריאה, ואם בשעות העירנות שלו הינו מנומנם או עצל, לוקח מלוא חופניים ממזלו, או עובר בטל – או אז שנתו אף היא תהיה בלתי בריאה. וכן הדבר ביחס לחיי העירנות אותם רוכשים אנו כתוצאה מתלמודנו במדע הרוח.

אם מדע הרוח יאפשר לנו לבסס קירבה אמיתית אל העולם הרוחי, כי אז העניין שאנו נותנים בעובדות המוכרות של  החיים הגשמיים, יהא מכוון בהשגחה אל האפיקים הנכונים, כשם שחיי עירנות בריאים מכניסים סדר וכיוון בשינה.

כל מי שמתבונן בחיים, במיוחד בתקופתנו, אינו אלא ישן אם אינו מבחין במספר דברים. כיצד בני האדם מתיימרים באורח חייהם, במיוחד משך עשרות השנים האחרונות. דברים מגיעים לבסוף לנקודה בה עמדות המפתח בכל מקום מוחזקות על ידי הללו הבזים ביותר לאידיאליזם ולרוחי. היה לאל ידם של האנשים להמשיך להכריז אודות אורח חייהם זה כל עוד האנושות לא נגררה למעשה לתוך התהום. עתה רק מעטים – רובם מתוך אינסטינקט – למעשה מתחילים לנבא ולקרקר שתקופה חדשה מוכרחה לבוא בכל מיני אידיאלים חדשים. אך כל זה אינו אלא בגדר קרקור. אך אם על הדברים לבוא אינסטינקטיבית מאליהם, בלי חדירה מודעת מצד בני האדם אל המדע הרוחי, הם יובילו אל המדרון הסוטה של מה שהיה צריך להתנסות בו במצב עירנות, במקום אל מעבר בריא בשלבי ההתפתחות.

מי שנושא כיום לבני האדם נאומים חסרי רגש במילים שמזה זמן רב התרגלו לשמוע כמותן, עדיין עשוי לקצור תשואות כלשהן. אולם על בני האדם יהיה להקשיב למילים שונות, לדרכים שונות להבעת הדברים אם על יקום חברתי לקום מחדש מן התוהו ובהו. אם בזמן מן הזמנים בני האדם שעליהם להיות ערים יכשלו בשטח זה ולא יבחינו מה באמת עומד לקרות, או אז שום דבר ממשי לא יקרה. במקום זה יטייל לו רוח רפאים של התקופה הקודמת, כשם שרוחות רפאים מן העבר מטיילות בהרבה קהילות דתיות כיום וכשם שרוח הרפאים של רומי העתיקה מטיל עדיין צלליו על ממלכת החוק והמשפט. בעידן נפש התודעה על מדע הרוח לשחרר את בני האדם בדיוק בדרך זו. עליו להנחות אותם לתפיסת העובדה הרוחית: מה עושה המלאך בגופנו האסטרלי? לדבר באורח מופשט על מלאכים וכן הלאה עשוי לכל היותר להוות התחלה. התקדמות דורשת שנדבר באופן ממשי. ופירושו של דבר, שבהתייחסות לתקופתנו, אנו נמצא את התשובה לשאלה שבקרבתנו המיידית. שאלה זו נוגעת בקירבה רבה ביותר בגלל הטעם הפשוט שבגופנו האסטרלי המלאך אורג תמונות והן תקבענה את דמותנו בעתיד וקביעה זו עומדת להיות מוסבת באמצעות נפש התודעה. אילו לא היתה לנו נפש תודעה, כי אז לא היה לנו כל צורך להתאמץ היות ואז רוחות אחרות, היררכיות אחרות היו וודאי באות במקומנו על מנת להשלים במלואו את מעשה האריגה של המלאך. אולם הואיל ותפקידנו הוא לפתח את נפש התודעה, שום רוחות אחרות לא תבואנה במקומנו להביא לידי תוצאות את עבודתו של המלאך. מלאכים אחרים פעלו בתקופה המצרית. אולם רוחות אחרות נכנסו לרקע ופעולתו של המלאך נסתרה מבני האדם עקב ראיה רוחית קמאית שהיתה להם. ראייתם הרוחית ארגה מסך, מסך מעל התמונות. אולם עתה על האדם להסיר את המסך מהן. לכן מוטל עליו לא להירדם משך מה שחוזר ונשנה לתוך חיי התודעה שלו בתקופה שתסתיים לפני האלף השלישי. הבה ונשאב ממדע הרוח האנתרופוסופי לא רק לימוד אלא גם החלטות. הן תתנה לנו תעצומות כוח להיותנו ערים ודרוכים. אנו יכולים לסגל לעצמנו להיות ישויות אנוש עירניות על ידי נתינת דעתנו לדברים רבים. אנו יכולים ליישם התחלה בכיוון זה עכשיו; אנו יכולים לגלות שבמציאות אף יום אינו עובר בלי שמתרחש נס בחיינו. משפט אחרון זה ניתן לאומרו אחרת ואנו יכולים להגיד: אם ביום מן הימים אין אנו מגלים שום נס בחיינו, כי אז רק ריחפנו מעליו.

נסו זאת בערב אחד לסקור את חייכם ואתם תגלו בהם מאורע כלשהו, בעל חשיבות מעטה או רבה אודותיו תוכלו לומר: הוא נכנס לתוך חיי והשאיר את חותמו בדרך ראויה לציון באמת. תוכל להיווכח בכך רק בתנאי שתחשבו בעוצמת הבנה מספקת. בתנאי שתהא לכם בעיני רוחכם תמונה מקיפה ומבינה אודות הנסיבות וההקשרים שבחיים. אולם במסלול הרגיל, אין זה קורה היות ובדרך כלל אין אנו שואלים את עצמנו: מה היה זה שנמנע מלקרות על ידי התרחשות זו או אחרת? בדרך כלל איננו מודאגים מדברים שנמנע בעדם לקרות, אלא מאלה שאילו מתרחשים, היו משנים את חיינו מהקצה אל הקצה.

מאחורי דברים אלה שבדרך זו או אחרת הורחקו מחיינו, עומד משהו המלמד אותנו היטב להיות ישויות אנוש עירניות. איזה מהלך עניינים היה עלול לקרות לי היום? אם נשאל את עצמנו שאלה זו מדי ערב ואז נחשוב אודות התרחשויות מסוימות שהיתה יכולה להיות להן תוצאה זו או אחרת, ההתבוננויות תצמדנה עצמן עם שאלות כאלה ותחדרנה את יסוד העירנות אל ההתאמנות של משמעת עצמית.

דבר זה עשוי לשמש כהתחלה ובעצמו להנחות הלאה והלאה עד שלבסוף לא רק נחקור ונדרוש מה פירושו של דבר בחיינו כאשר למשל היה ברצוננו לצאת החוצה, נאמר בעשר וחצי בבוקר אחד וברגע האחרון צץ מישהו ועיכב בעדנו. אנו נרגזים על שעיכבו בעדנו, אולם איננו חוקרים מה עלול היה לקרות אילו למעשה יצאנו כפי שתכננו, במה מתבטא השינוי? כבר דיברתי פה בפירוט רב ביותר אודות עניינים כאלה.

מהתבוננות בשלילה בחיינו, העשויה לשאת בה עדות אודות התבונה השומרת את צעדיה, להתבוננות במלאך האורג ופועל בגופנו האסטרלי – מצוי נתיב ישיר, נתיב ישיר שאין לתעות בו ושניתן לצעוד בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *