משימתן של נפשות העמים האינדיבידואליות – הקדמה ותמצית 11 הרצאות

משימתן של נפשות העמים האינדיבידואליות – הקדמה ותמצית 11 הרצאות

המשימה של נפשות-הלאום

בקשר למיתולוגיה הגרמנית – סקנדינבית

מהדורת 1929

המשימה של נפשות-הלאום האינדיבידואליות

בקשר למיתולוגיה הטבטונית

מהדורת 1970

רודולף שטיינר

GA 121

לספר ראו כאן

Die Mission einzelner Volksseelen im Zusammenhange mit der

germanisch-nordischen Mythologie

11 הרצאות שניתנו ביוני 1910 בכריסטיאניה (אוסלו),

בין התאריכים 7 – 17 ביוני 1910

ההקדמה ותמצית תוכן 11 ההרצאות

מהדורת 1929 תורגמה מגרמנית לאנגלית ע"י ה. קוליסון (H. Collison)

מהדורת 1970 תורגמה מגרמנית לאנגלית ע"י א.ה. פארקר (A. H. Parker)

הנוסח המקורי המלא של ההרצאות נמצא באתר האינטרנט האמריקאיRudolf Steiner Archive.

התרגום לאנגלית משנת1929 נמצא בקישור:

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA121/English/APC1929/MF1929_index.html

התרגום לאנגלית משנת1970 נמצא בקישור:

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA121/English/RSP1970/MF1970_index.html

השוואת התרגומים מגרמנית לאנגלית משנת 1929 ומשנת1970 נמצאת בקישור:

http://www.rsarchive.org/Lectures/GA121/Compare/index.php

התרגום מאנגלית לעברית נעשה בהתייחסות לשתי המהדורות, משנת 1927 ומשנת 1970.

תרגום מאנגלית לעברית: בן-ציון פורת בעזרת עציון בקר, מוטי גולדנר, מוריס איטח ודניאל זהבי. 2011.

ההרצאות בכרך הזה חוקרות את הטבע והפעולה של נפשות-לאום שונות, השפעותיהן, ומשמעותן בעולם המודרני. מומלץ ללמוד גם את המדריך לסדרת ההרצאות האלה: Souls of the Nations .

רק הרצאות אלה, והללו שבהדרכה הרוחנית של האינדיבידואל והאנושות.

עובדו מחדש ע"י רודולף שטיינר לציבור.

 

ההקדמה להרצאות

ההקדמה נכתבה ע"י רודולף שטיינר בשנת 1918 כמבוא להרצאות האלה שניתנו בשנת 1910.

הנוסח המקורי של ההקדמה להרצאות נמצא באתר האינטרנט האמריקאיRudolf Steiner Archive.

התרגום של ההקדמה לאנגלית משנת 1929 נמצא בקישור:

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA121/English/APC1929/MF1929_preface.html

התרגום של ההקדמה לאנגלית משנת 1970 נמצא בקישור:

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA121/English/RSP1970/MF1970_preface.html

בהרצאות האלה, אשר ניתנו בכריסטיאניה (אוסלו) ביוני 1910, הסתכנתי במתן מתווה של הפסיכולוגיה של התפתחות עמים. ההרצאות מבוססות על ההדרכה של אנתרופוסופיה, שיכולה להימצא בספרי תיאוסופיה[1], מדע הנסתר בקוו העיקריים[2], חידות האדם[3], חידות הנפש וכו'. הייתי יכול לבנות על היסודות האלה כי מאזיני מכירים את ההשקפות המדעיות המוצגות בפרסומים שלי. זאת היא הסיבה החיצונית לבחירתי בנקודת המבט שלי; אך ישנה גם סיבה נוספת לבחירה, סיבה פנימית: הלימוד השמרני של אנתרופולוגיה, אתנולוגיה, ואפילו היסטוריה לא יכול לספק בסיס ראוי לפסיכולוגיה אמיתית של האופי המגוון של הלאומים השונים. בעזרת הידע המוגש ע"י המדע השמרני לא ניתן להתקדם יותר הלאה להבנת חיי הנפש של אדם, רק באמצעות אנטומיה ופיסיולוגיה איננו יכולים להגיע לידיעת חיי הנפש הפנימיים של אדם. אם אנו שואפים להבין את החיים הפנימיים של אינדיבידואל אנו חייבים ללמוד את שונים אנו חייבים לחקור לעומק את המרכיב הנפשי והרוחני המונח ביסודם.

המרכיב הנפשי והרוחי הזה, בכל אופן, משקף לא רק את הפעילות של מספר נפשות אנושיות אינדיבידואליות הפועלות יחד בהתאמה, אלא שהוא גבוה יותר מזה. המדע המודרני איננו רגיל ללמוד את הנפש והרוח הגבוהות האלה; זה פרדוקסלי לדבר בפני פורום של המדע המודרני אודות נפשות-לאום כישויות אמיתיות באותו המובן שאנו מדברים על חשיבה אמיתית, רגישה ורציה של בני אדם אינדיבידואליים. וזה פרדוקסלי באותה המידה לקשר בפני הפורום את האבולוציה של עמים על פני האדמה עם הכוחות של גופים שמימיים בחלל. אך הנושא חדל להיות פרדוקסלי או מוזר אם אנו זוכרים שאין לחפש את הכוחות הקובעים את הכיוון צפון-דרום במחט המצפן עצמה. מייחסים את סטיית המחט המגנטית להשפעת השדה המגנטי של האדמה אך מחפשים ביקום את הסיבות לסטייה הזאת. האם לא נחפש אם כן את הסיבות להתפתחות אופיים של לאומים, הגירות לאומיות וכו' ביקום מחוץ לעמים עצמם? נוסף על ההשקפה האנתרופוסופית, המביאה בחשבון ישויות רוחיות גבוהות כמציאות, מרכיב חדש לגמרי מוחדר לראשונה לתוך ההרצאות האלה. בהרצאות האלה מונחת מציאות רוחית גבוהה ביסוד ההתפתחות של עמים, והכוחות המכוונים את האבולוציה הזאת מאותרים במציאות הרוחית הזאת. אז חוקרים אנו את העובדות המתגלות בחייהם של עמים ואנחנו מוצאים שהעובדות האלה נעשות ניתנות להבנה על הבסיס הזה. המצבים בחייהם של עמים שונים, כמו גם יחסיהם ההדדיים, יכולים לכן להיות מובנים בבהירות, הואיל וללא הבסיס הזה לא יכול להיות ידע אמיתי של הנושא הזה. או שחייבים לחפש בסיס לפסיכולוגיה של עמים במציאות הרוחית או שנוטשים פסיכולוגיה כזאת בכלל.

לא היססתי להשתמש בשמות מסורתיים של המאות הראשונות של הנצרות כדי לתאר את הישויות הרוחיות הגבוהות. אדם מזרחי היה בוחר שמות אחרים. בכול אופן, למרות שהשימוש במינוח הזה יכול להיחשב כמאד בלתי מדעי כיום, לא נראית לי סיבה להימנע מכך. ראשית, כך אנו מכירים בעובדת האופי הנוצרי המהותי של הציביליזציה המערבית שלנו, ושנית, אם היו נבחרים שמות חדשים לחלוטין, או אם היה מאומץ מינוח מזרחי שמשמעותו האמיתית יכולה הייתה להיות מובנת במלואה רק ע"י מי שרוחית נמצא כבביתו באותה הציביליזציה, היינו עלולים להיות בסכנה של הבנה שלא כהלכה. נראה לי שמי ששואף לחקור לעומק את היחסים הרוחיים האלה, בהנחה שאינו דוחה את כול גישתנו, לא יתנגד לשמות כגון מלאכים, ארכי-מלאכים, כתרים – כיסאות-מלכות, וכו'. לא יותר מאשר המדע החומרי מתנגד למונחים כדוגמת חשמל חיובי ושלילי, מגנטיות, אור מקוטב וכו'.

מי שמייחס את תוכנן של הרצאותיי המוקדמות להתנסויותיה הכואבות של האנושות בתקופה הנוכחית ימצא שמה שאמרתי אז מאיר בעוצמה רבה את מה שמתרחש כעת. (פברואר 1918). אם הייתי מרצה את ההרצאות האלה כעת הייתם יכולים לתאר לעצמכם היטב שלאור מצב-העולם הנוכחי החקירות המוקדמות האלה היו נחוצות. כך בעמוד 3 של ההרצאה הראשונה תקראו את הדוגמה הבאה: “ … זה חשוב במיוחד, שבדיוק בעת הנוכחית, לדבר ללא משוא-פנים אודות מה שאנחנו קוראים משימתן של נפשות-הלאום האינדיבידואליות. בדיוק כפי שזה היה מוצדק לקיים שקט מוחלט ביחס למשימתן עד כה, כך זה בסדר כיום להתחיל לדבר על המשימה הזאת. זה חשוב במיוחד כי גורל האנושות בעתיד הקרוב יביא אנשים במידה רבה מאד יותר יחדיו מאשר היה המצב עד עכשיו כדי למלא משימה משותפת לכל המין האנושי. אך החברים האינדיבידואליים השייכים לכמה עמים יוכלו להציע את תרומתם הראויה, החופשית וחיובית רק אם תהיה להם, מעל לכול, הבנה של מוצאם הלאומי, הבנה של מה שאנו יכולים לכנות 'הידיעה-העצמית של הלאום'.“ ללא ספק כעת הגיע הזמן כאשר גורל האנושות עצמו מלמד את האמת של ההשקפה הזאת.

ככל הנראה זהו בדיוק הנושא של "נפש-לאום" המראה כיצד חקירה רוחית החודרת לתוך המציאות העל-חושית של הקיום מספקת באותה העת את הראיה המעשית של חיים אשר גם מאירה את בעיות החיים המגוונות ביותר.

זה בלתי אפשרי להשקפה על החיים המשתמשת רק במושגים בעלי תוקף בתחום מדעי הטבע לתאר את טבעם והתפתחותם של עמים. מדע מכאני-פיזי זה הצליח מאד בניצול המשאבים המכניים, פיזיים וכימיים לתועלת הציביליזציה; אך כדי לקדם את חיי הרוח של האנושות אנו זקוקים למדע המכוון לרוחיות. מדע כזה הוא הדרישה הראשונה של דורנו.

ברלין, 8 בפברואר 1918

  

תמצית תוכן 11 ההרצאות

תמצית תוכן זאת אינה מהווה מקור מידע מוסמך אלא נועדה רק לנוחיות התלמיד.

הנוסח המקורי של תמצית התוכן נמצא באתר האינטרנט האמריקאיRudolf Steiner Archive.

התרגום לאנגלית משנת1929 נמצא בקישור:

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA121/English/APC1929/MF1929_index.html

התרגום לאנגלית משנת1970 נמצא בקישור:

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA121/English/RSP1970/MF1970_synopses.html

הרצאה 1 (1929) – האדם חסר הבית. מסר לרוחות-העם: "דעו את עצמכן". פעולת האגו בהשתנות האדם, גם בקשר עם התגשמויות קודמות של האדמה. אנגלוי – מלאכים, ארכאנגלוי – מלאכים-עליונים, ארכאי – רוחות-זמן. השתנות עקרונותיהם או גופיהם. הכרה עתידית מלאה בשינה. חלוקת האדם. עוצמתו על יופיטר העתידי. ישויות שהתפתחו בטרם עת: ציפורים. ארכאנגלוי – רוחות-עם. עידנים פוסט-אטלנטיים. רוח זמן או – Zeitgeist. רוחות של תקופות מחזוריות. הישנות של עידן אחד בעידן אחר. מלאכים המקשרים בין רוחות-עם לאדם.

הרצאה 1 (1970) – "חוסר בית" – שלב בהתפתחות רוחית. המציאות של ישויות שאינן יכולות להיתפס באמצעות תפיסה חושית, כגון, נפשות לאום ורוחות של אומות. הישויות הבלתי-נראות הללו פועלות באמצעות ישויות נראות. הרוח של האומה השווייצרית. התפיסה האנתרופוסופית של אדם: גוף פיזי, גוף אתרי, גוף אסטרלי ואגו. בעתיד אדם יהפוך את שלושת האיברים האלה לרוח העצמיות (מאנאס), רוח החיים (בודהי) ואדם הרוח (אטמה). האגו פועל באמצעות שלושת האיברים הגופניים ומפתח בהם את הנפש התלת-איברית: נפש תחושתית, נפש השכלית-רגשית (נפש אינטלקטואלית) ונפש הרוח (נפש התודעה). משימתם של עידנים מסוימים או אומות הוא לפתח אחד מאברי הנפש האלה. שלושת שלבי העידנים הקוסמיים הקודמים של אדם: שבתאי-סטורן הקדום (בריאת היסוד של גוף פיזי), השמש הקדומה (גוף אתרי), הירח הקדום (גוף אסטרלי). הישויות הגבוהות – אנגלוי – מלאכים, ארכאנגלוי – מלאכים-עליונים, ארכאי הן רוחות מנחות של עידני ציביליזציה, נקראות גם רוחות זמן: הן משפיעות על אופי לאומי ומזג. מלאכים מתווכים בין ארכאנגלוי – מלאכים-עליונים ובני אדם יחידים. בעתיד אדם יהיה מסוגל לכוון את גופו מבחוץ. כדי לדעת מהי אומה אנחנו חייבים להבין את משימותיהן של הישויות האלו.

הרצאה 2 (1929) – הילה אתרית של ארצות. ארכאנגלוי – מלאכים-עליונים. הטמפרמנטים הכולרי, הסנגוויני והפלגמטי משפיעים באמצעות ההילה האתרית של העם. סטיות מאופי לאומי. רוח-צורה: נורמלית, בלתי-נורמלית (בעברית-להלן: "חריגה"). החריגות עוברות דרך שלב – מלאך-עליון. בריאת הדיבור. רוח התקופה, ארכאי. גלילאו, תנודות. רוחות-צורה חריגות נותרות על הירח, משפיעות מבפנים על מוחו של בן-האדם. שני סוגי אנשים: אלה המושפעים על ידי רוחות-זמן נורמליות ואלה המושפעים על ידי רוחות-צורה חריגות מהירח. רוחות-שפה ורוחות-מחשבה. רוח-צורה חריגה בשלב רוח-אישיות יכולה גם להיקרא רוח-אישיות חריגה הפועלת על חשיבה. מלאך-עליון חריג הינו באמת רוח-צורה חריגה העובדת על דיבור. סנסקריט נוצרה מתוך הסכם משולש בין שתי הישויות החריגות האלה ומלאך-עליון חריג; קונסטלציה הופיעה בזמן הנכון לתכלית זאת. צפון אמריקאים נמצאים תחת רוח-אישיות חריגה.

הרצאה 2 (1970) – אקלים, טבע האדמה, תכסית צמחית, וכו' הם ביטוי פיזי של מציאות רוחית. לאזור גיאוגרפי יש לא רק טופוגרפיה פיזית, אלא גם טופוגרפיה נפשית ורוחית או הילה. ההילה הזאת היא ספירת הפעילות של נפש-הלאום. לכל עם או אומה יש את ההילה האתרית המיוחדת לו התלויה בנביעת ההשפעות של האדם והאנשים השוכנים באותו האזור. ההילה הזאת משתנה עם ההגירות של עמים.

ארכנגלוי אינם יכולים להתערב היכן שחוקים פיזיים פעילים. המלאך-העליון נסוג לעיתים: אזי האומה נעלמת. ההילה האתרית פועלת לתוך הגוף האתרי של האינדיבידואל ויוצרת טמפרמנט לאומי. היא משפיעה רק על הטמפרמנטים הסנגוויני, כולרי ופלגמטי, אך לא על המלנכולי.

הרצף של ההיררכיות מעל לאדם. ישויות שיכולות להיוותר מאחור כמעשה של הקרבה נקראות ישויות בלתי-נורמליות (להלן: “חריגות”). ארכנגלוי חריגים אחראים לשפות של האומות. ארכנגלוי נורמליים, רוח זמן-חריגה ומלאך-עליון חריג פועלים ביחד אחראים לטמפרמנט ההודי הקדום. סנסקריט קדושה שפה ופילוסופיה של הודו הקדומה. רוחות צורה יוצרות את הגוף הפיזי הנוכחי של אדם שנהיה כלי לאגו המודע. ישויות מפגרות אחראיות לצורה הנוכחית של המוח. ארכאי נורמליים פועלים בחיי המחשבה, נותנים דחף לחשיבה יצירתית של התקופה, לדוגמה גליליאו.

תשומת לב מיוחדת ליחסיו של כריסטוס עם הישויות של אבולוציה נורמלית. לפני ביאתו של כריסטוס אנשים סגדו לישות יהוה.

הרצאה 3 (1929) – רוח-עם נורמלית, משנה את גופה האתרי לבודהי או רוח-חיים, שתי דרגות מעל האדם; אך האדם שזור בתוך המארג של העבודה זאת. שלושת עקרונות הנפש, שלוש התאמות של הגוף האסטרלי. לרוח-העם יש שלוש התאמות של הגוף האתרי. להבנת מלאך-עליון, יש להתקדם על ידי חשיבה טהורה, כגון מתמטיקה, בשום אופן לא תלוי הדבר בעולם החיצוני. מלאך-עליון אינו לוקח חלק בנפש-התחושה שלנו, אך לוקח חלק באידאלים המוסריים בנפש-האינטלקטואלית או נפש של הרגשות-הגבוהים. אמנות ודת הן השפעות של המלאך-העליון, כיוון ששם טמונות הפעולות בתוך האידאלים המוסריים. אני של מלאך-עליון הנו שתי דרגות מעל בן-אדם. כפי שאנו מכירים בחום וקור המלאך-העליון מכיר בפנימיות הטמפרמנטים של אינדיבידואלים ומודע להילות הנפרדות שלהם כמרכזי פעילות או חידלון. הוא מגשים את עלומיו וזקנתו בשקיעת עמו. הוא נולד לתוך עם כאשר העם מתחיל ללבלב; אך נסוג לתוך הדוואכאן כאשר עמו שוקע. מלאכים מתמירים את גופם האסטרלי לרוח-עצמיות או מאנאס, אך לא ממש סיימו לעשות זאת. האדם מתחיל לבצע התמרה זאת. האגו של מלאך מגיע יותר רחוק מזה של אדם. מקרה לדוגמה ניתן כאשר רוח-התקופה שולטת במלאכים-עליונים הוא המקרה בו ההולנדים נפרדו מהקבוצה הגרמנית כדי לשאת את משימת רוח-התקופה אל מעבר לים. דבר דומה אירע כאשר הפורטוגזים התנתקו מספרד. לאחר התערבותה הפעילה של רוח-התקופה, העמים ההולנדים והפורטוגזים קיבלו כול אחד בהתאמה את המלאכים-העליונים הנורמליים והחריגים שלהם. רוחות-צורה, תנועה, חכמה. ההבדל בין גזע לעם. רוח-צורה נורמלית הייתה שומרת את האנושות באחדות כאחת, אך רוח-תנועה חריגה לוקחת את הדרגה הנמוכה של רוח-צורה ומחלקת את המין האנושי לגזעים. רוח-תנועה זאת שהשתהתה מאחור יכולה להיקרא רוח-תנועה חריגה או רוח-צורה חריגה.

הרצאה3 (1970) – איפיון החיים הפנימיים וההכרה של המלאכים-העליונים, לדוגמה רוחות לאום. לארכנגלוי ש שלוש התאמות של גופם האתרי המתאימות לשלושת האיברים של הנפש האנושית. ארכנגלוי אינם לוקחים חלק בנפש התחושה והחלקים הנמוכים של הנפש השכלית, אבל בתחום החשיבה הטהורה והרגישה המוסרית, לדוגמה בנפש התודעה והחלק הגבוה של הנפש השכלית. השפעות של דת ואומנות. המלאך-העליון חש את עלייתם ונפילתם של עמים; מתגשם בתקופת האביב של עם ונסוג בשקיעתו. הקשר של ארכאי (רוחות זמן), ארכנגלוי (רוחות עם) ומלאכים (מגני הגורל של האינדיבידואל). לפעמים רוח זמן נורמלית מתערבת בתחומו של מלאך-עליון; חלק של האומה ניתק לפתע ויוצר אומה חדשה, כגון ההולנדים שנפרדו מהעם הטבטוני, הפורטוגזים מהספרדים.

פעולה הדדית של רוחות תנועה חריגות עם רוחות צורה נורמליות יוצרת את הגזעים של האנושות. הבדל בין המושג אומה וגזע. התפצלות האנושות לגזעים היא פעולתן של רוחות הצורה (או תנועה) החריגות. פיצול לגזעים חודר עמוק יותר לפיזי.

הרצאה 4 (1929) – שלושת תקופות הגיל של האדם שבהן רוח-צורה אינה מתעניינת. רוח-צורה מתעניינת רק באגו, לפיכך כאשר האדם הנו בן 20 – 19. בגלל רוח-תנועה הנותרת באופן חריג מאחור, אדם מגיע להכרה מיד לאחר לידתו, אלו פעילות כרוחות-צורה חריגות. עד גיל 20 האדם שרוי תחת רוחות חריגות אלו. השליש האחרון של חייו תחת רוחות-צורה נורמליות, אשר להן הוא חייב לשלם בחזרה עבור השליש הראשון. סיבה לתלותו של אדם באדמה במשך השליש האמצעי. רק בעבר היו מאפייני גזע תלויים במקום לידה; הודות להפצת התכונות הן עוברות בתורשה. רק באטלנטיס המאוחרת החליפה התורשה את המיקום. הרעיון של גלגל אבולוציה הסובב תמיד שגוי (ראה "בודהיזם אזוטרי" מאת א.פ. סינט[4]). בגלל הרוחות החריגות המיקום נהיה חשוב במובן אחר: קרינות האדמה של אפריקה משפיעות על הילדות; של אסיה משפיעות על הנעורים; של אירופה משפיעות על הבגרות. מכאן שחור, צהוב, לבן. קרינות האדמה של צפון אמריקה משפיעות על אדם בשקיעתו ומותו. בימינו הולכים ומתגברים על מאפייני גזע. לאחר שאבולוציית הגזעים מתה במערב, החלה אבולוציית התרבות שנעה למזרח. מאפייני נפש (הודו) לוקחים את מקומם של מאפייני גזע פיזיים ואטלנטיס חוזרת בתרבות ההודית הקדומה בדרגה יותר גבוהה. קרב בין רוחות-צורה נורמליות לחריגות בפרס הקדומה באורמוזד ואהרימן. רעננות הנעורים דועכת תמיד ככול שהיא נעה מערבה; כוחות הפוריות דועכים. התפתחות פיזית מתחילה באפריקה, נראית בצורת יבשת אפריקה, השוואה בין אסיה ואירופה, האחרונה דחוסה עם ארצותיה וחצאי-האיים שלה. ככול שאנו מרחיקים מערבה אנו צריכים לקחת יותר משהו מהמזרח. הרומאים לקחו את חיי הרוח שלהם מהיוונים שאותם כבשו. רוזנקרויצריזם הוא האבולוציה של כלל האנושות ולא של חלקה. שושלת וגזע של אפלטון.

הרצאה 4 (1970) – חשוב להבין כיצד צומחות אומות וקהילות לאומיות מתוך גזעים. אדמה עברה דרך שלושה מצבים או תנאים לפני מצב האדמה הנוכחי. תודעת-אגו נהייתה אפשרית על-ידי רוחות הצורה או אקזוסיאי. התקופות בנות שבע השנים (שביעונים) של התפתחות האדם. רוחות הצורה מעוניינות רק בהתפתחות-אגו, כלומר אדם בגיל 20 עד21. סיבה לתלות אדם באדמה במשך שליש מתוך התקופות בנות שבע השנים (שביעונים).

גזעים התחילו להיווצר באטלנטיס המוקדמת. טיפוסי גזעים נקבעים על-ידי מקום לידה ומועברים בתורשה. אזורים שונים של אדמה פתוחים באופן שונה להשפעות קוסמיות. חשיבותן של הגירות. מרכזים של השפעה קוסמית (שרטוט). אפריקה (כאן פועלים כוחות המשפיעים על ילדות), אסיה (כוחות המשפיעים על גיל ההתבגרות), אירופה (כוחות המשפיעים על בגרות), צפון אמריקה (כוחות של דעיכה). כיום גזע פחות מושל.

תקופות התרבות הפוסט-אטלנטיות: הודו, פרס, מצרים-שומר, יוון, רומא ואירופה של היום. תנועה מערבה מביאה ירידה של כוחות בוראים – תהליך הזדקנות. השטחים הגיאוגרפיים הצטמצמו מיבשות לאיים וחצאי-איים. צורך בהשבת נעורים מכוחות המזרח, אבל אדם חייב למצוא את משאביו הרוחיים בתוך עצמו. רוזנקרויצריזם מרמז אבולוציה של כל האנושות. אבולוציה של גזעים על-ידי אבולוציה של אומות. הייחוס המשפחתי והגזע של אפלטון. אומה תופסת עמדת ביניים בתווך בין גזע לאינדיבידואל.

הרצאה 5 (1929) – קווי המתאר של שטח האדמה מתעצבים על ידי איזון בין כוחות רוחות-הרצון ורוחות- התנועה; זה היה האמצעי הראשון ומתגלה בהרי האלפּים; משהו נוסף מאז לתת מוצקות: רוח-צורה על האדמה, כרובים באוויר, שרפים בחום. כול הקרינות ממרכז האדמה. רוחות-צורה, תנועה, חכמה, פועלות מחוץ לאדמה: צורה באור, תנועה בכוחות הכימיים (מוזיקת הספירות), חכמה באתֶר החיים. תוצאות נלוות של סטורן-שבתאי בחיצוניות כגוף פיזי; באדם הפנימי כרצון; של השמש בחיצוניות כגוף אתרי; באדם הפנימי כרגש; של הירח בחיצוניות כגוף אסטרלי; בפנימיות כחשיבה. הגוף החיצוני הפיזי נובע מרוחות רצון הוא רצון הנראה באופן חיצוני. לצורך זה פלנטה בשלמותה הייתה צריכה לבוא לידי קיום ולהיעלם. דומה הדבר גם ביחס לשמש ולירח. מסר האדמה צריך להביא לשווי משקל לשלושה, ואדם חייב לעשות זאת ראשית בתוך עצמו. משולש שווה צלעות ומרכזו. כך נוסף יסוד רביעי, אהבה. שילוש נהייה לריבוע. זהו מסר של רוחות-צורה נורמליות הנקראות רוחות-אהבה. כאן סיכום תמציתי שימושי מאד של רוחות.

הרצאה 5 (1970) – ההרצאה מונה ראשית את ההיררכיות הרוחיות. פעולתן מופיעה במישור החומרי על-פני האדמה, לדוגמה, הסלעים בנורווגיה. זאת היא מאיה (חיצונית). שני סוגים של כוחות רוחיים נפגשים כאן – הכוחות של רוחות הרצון קורנים החוצה מתוך האדמה והכוחות של רוחות התנועה זורמים פנימה מהיקום. לפני כן האדמה הייתה במצב נוזלי-למחצה. האלפים והתרוממויות רמת בוהמיה סכרו גלים שהתמצקו. רוחות הצורה הביאו צורות בלתי-יציבות לעצירה. האלמנטים שבהם הישויות האלו פועלות: הכתרים (Thrones) באלמנט-המים, הכרובים באלמנט-האוויר והשרפים באש. הישויות של ההיררכיה השנייה פועלות בשלושת תחומי האתר; ההיררכיה השלישית (מלאכים, ארכנגלוי וארכאי) בתחום הביניים.

לכל אחד מהעידנים הפלנטריים של האדמה יש את משימתו המיוחדת. אדם חייב את גופו הפיזי וחיי הרצון לסטורן-שבתאי הקדום, גופו האתרי וחיי הרגישה לשמש הקדומה, גופו האסטרלי וחיי המחשבה לירח הקדום. משימת עידן האדמה היא להביא להרמוניה את שלושתם מבפנים. נוסף אלמנט האהבה. רוחות צורה, בוראות האגו, נקראות רוחות אהבה. תרומתן של הרוחות השונות לאבולוציית האדמה. הצורך של האדם להעלות את הכרתו למישורים גבוהים יותר.

רוחות-הטבע המסייעות של הישויות הנורמליות של ההיררכיות הגבוהות ביותר: אונדינים, סילפים וסלמנדרים (Undines, Sylphs, Salamanders).

הרצאה 6 (1929) – לצורך הבנה נכונה, סדרת הרצאות אחת צריכה להילמד לצד סדרות אחרות. על השמש נמצאים שבעה אלוהים או רוחות אהבה. יהוה עובר לירח למניעת בלבול מרוחות צורה חריגות. לחריגות יש מרכז בפלנטות אחרות, ויוצרות את חמשת גזעי השורש [תרגום מוטעה מגרמנית, hauptrasse,, שטיינר התייחס כאן לגזעים עיקריים – עורך הנוסח האנגלי] – שחורי עור, מרקורי-כוכב; מלאיים, ונוס-נוגה; מונגולים, מרס-מאדים; אירופאים, יופיטר-צדק. באמריקה גזעים גוועים, סטורן-שבתאי. מרכזים אלה יוצרים אתרי מיסטריות באטלנטיס. ליצירת הגזעים הנזכרים, רוחות מרקוריאניות משפיעות על המערכת האתרית או בלוטות ההפרשה הפנימית; ונוס-נוגה אסטרלית או על מערכת העצבים, בעקיפין דרך נשימה עמוק פנימה במקלעת-השמש התת-מודעת. מארס-מאדים משפיע על מונגולים ונכנס לדם וכך מגיע לקשר עם אלוהים על השמש ויהוה על הירח; כך מתהווים העמים השמִיים, השתנות של האנושות הקולקטיבית. יופיטר-צדק פועל דרך החושים ומערכת עצבים דרך אברי נשימה למקלעת-השמש של הקווקזים (הגזע הלבן – המתרגם). היוונים ראו את הרוחי בפיזי שנעשה בסיס לפיסול ואמנות. מועצה של בודהה, סקיטיאנוס, זאראטאס, ואחד עוד יותר גדול. סטורן-שבתאי גורם למערכת בלוטות ההפרשה הפנימית של הצפון אמריקאים להתאבן. הצפון אמריקאים הביטו מאטלנטיס הקדומה לרוח הגדולה האחת, לא מחולקת כפי שלאחר מכן לשש או שבע. תמונת הפגישה בין אינדיאני אדום-עור והאדם הלבן.

הרצאה 6 (1970) – להבנה מלאה של אבולוציה קוסמית יש צורך לקשר הדדית את תוכנן של הרצאות שונות. בריאתם של גזעים מתוארת באופן מפורט. הגזעים השונים הם תוצאה של שיתוף הפעולה בין שבעה אלוהים לרוחות התנועה החריגות. הרוחות החריגות מרוכזות בחמשת כוכבי הלכת ויוצרות את חמשת גזעי השורש: מרקורי-כוכב, הגזע השחור; ונוס-נוגה, הגזע המלאי; מרס-מאדים, הגזע המונגולי; יופיטר-צדק, הגזע הקואקזי; סטורן-שבתאי, האינדיאנים אדומי העור. זה אירע באטלנטיס.

הכוחות הפלנטריים פועלים גם במערכת האורגנית של האדם. מרס-מאדים פועל בדם, רוחות התנועה החריגות ביחד עם האלוהים על השמש ויהוה על הירח בוראים את הגזע השמי. היכן שהם פועלים בניגוד לכוחות השמש והירח התוצאה היא הגזע המונגולי.

ונוס-נוגה ויופיטר-צדק פועלים במערכת העצבים דרך הנשימה והחושים, יוצרים בהתאמה את סוג הגזע המלאי ואת סוג הגזע הקאוקזי או האירופאי. היוונים תחת השפעת יופיטר-צדק, האידיאליזציה שלהם את העולם החיצוני. מרקורי-כוכב וסטורן-שבתאי פועלים במערכת הבלוטות. מרקורי-כוכב קשור עם כוחות הצמיחה של הגוף, מכאן מרקורי-כוכב יוצר את סוג הגזע השחור; סטורן-שבתאי מקשה את מערכת הבלוטות ויוצר את האינדיאני אדום העור; מכאן קלסתרו הגרמי. דו-שיח בין ראש שבט אינדיאני ומתיישב אירופאי. אינדיאנים אדומי העור שימרו זיכרון על-חושי של אטלנטיס לפני היפרדות הגזעים.

הרצאה 7 (1929) – אתיופים ותושבי מלאיה נוצרו באטלנטיס המוקדמת. המלאך-העליון הראשון שהיה לרוח-התקופה היה זה אשר במזרח הנחה את התרבות ההודית המקודשת בתקופה הפוסט-אטלנטית הראשונה. לאחר הנהגת הרישים ניתנה לו הנהגת האנושות הפוסט-אטלנטית. מלאך-עליון מוּנָה לתקופה הפרסית; אחר למצרים; אחר לאוּר כשדים; אחר הופעל על ידי יהוה עבור היהודים. שני זרמים רוחיים: מונותיאיזם ופוליתיאיזם. מונותיאיזם המאפיין המיוחד של השמיים. למלאכים-העליונים של אירופה ארך זמן ארוך יותר ובעת שרוח-התקופה למצרים ופרס כבר נהיו רוחות-צורה, המלאך-העליון של יוון נהייה רק רוח-התקופה בעידן הפוסט-אטלנטי הרביעי. רוח זאת, בזמן כריסטוס, ויתרה על התקדמות בדרגה לרוח-צורה, ונהייתה הרוח המנחה של הנצרות האקזוטרית, הרוח המנחה של הדור; ככול שנסוגה מהיוונים, היוונים הלכו ונסוגו. המלאך-העליון הקלטי ויתר על התקדמות בדרגה לארכאי ונותר מלאך-עליון ומוביל הנצרות האזוטרית, והקלטים נעלמו כלאום אחיד. מסתורין הגביע הקדוש וצלב הורד. הארכאי של התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית קוּדם מאחד מהמלאכים-העליונים הרבים של המוני העממים הגרמנים. וכפי שבאירופה עמים דבקו בערגה לרוח-לאום או מלאך-עליון, פעולת רוח-התקופה באה באיחור רב מאד. הרוח הגרמנית של התקופה המושלת כעת נמצאת תחת השפעתה של הרוח המצרית של התקופה שהתקדמה בדרגה לרוח צורה ועדיין אינה בוגרת. לפני שהמלאך-העליון הקלטי ייסד את המרכז לגביע הקדוש, הסקנדינבי ייסד את מרכזו על האדמה בקרבת פדרבורן ודטמולד, אך העביר אותו למרכז הגביע. אין מיתולוגיה שנותנת תמונה אנתרופוסופית של האבולוציה כה בהירה כסקנדינבית. השאלה היא עד כמה יתפתחו מגמותיהם לאחר שהרוח הסקנדינבית התחנכה על ידי "הרוח-הכריסטיאנית" של התקופה.

הרצאה 7 (1970) – בזמנים הפוסט-אטלנטיים הארכנגלוי מתקדמים לדרגת רוחות זמן או ארכאי. הם מתייחסים לאירועים של אטלנטיס המאוחרת ולמעבר לפוסט-אטלנטיס. התפלגות הגזעים התרחשה באטלנטיס המוקדמת; באטלנטיס המאוחרת התרחשה הגירה שנייה. גרעינים של עמים עתידיים נותרו מאחור באסיה, אפריקה, אירופה. ארכנגלוי נהיו הרוחות המנחות שלהם. תקופות-תרבות נקראו לפי אותם עמים שהארכנגלוי שלהם נהיו רוחות הזמן המנהיגות. רוח הזמן של התקופה הפוסט-אטלנטית הראשונה נהייתה לרוח הזמן שנתנה השראה לזרטוסטרא המקורי. בתקופה המצרית-שומרית המלאך-העליון של העם המצרי נהיה רוח הזמן המושלת. בתקופה השלישית המלאך-העליון פעל מטעם יהוה שבחר בגזע השמי כשלו.

שני הזרמים – פלורליזם ומוניזם – גזע שמי מייצג מונותיאיזם בדת ומוניזם בפילוסופיה, השווה ליהדות הרבנית. עמים אחרים ייצגו פוליתיאיזם ופלורליזם, השווה לשילוש של הודו הקדומה. שני ההיבטים נחוצים.

שני מעשי הוויתור מצדן של ישויות ההיררכיות. המלאך-העליון היווני נותר כרוח זמן ונהיה לרוח המנחה של הכריסטיאניות האקזוטרית. המלאך-העליון הקלטי נותר כמלאך-עליון פועל בקרב עמי מערב אירופה, דרום גרמניה, הונגריה וארצות האלפים. הוא הנהיג את הכריסטיאניות האזוטרית. מסתורין של הגביע הקדוש, רוזנקרויצריזם. רוח הזמן המנהיגה של התקופה החמישית נבחרה מקרב הארכנגלוי של העמים הגרמנים. באירופה הרבה נפשות-עם פועלות באופן עצמאי: צורך באינדיבידואליזציה של עמים, מכאן ההופעה המאוחרת של רוח זמן של אירופה. רוח זמן של התקופה הנוכחית מעבירה דחפים של מצרים הקדומה – מכאן מטריאליזם.

בעבר הרחוק התקיים, לפני שהמלאך-עליון הקלטי ייסד מרכז חדש בטירת הגביע הקדוש, מעל האדמה מרכז רוחי באזור של דטמולד ופאדרבורן[5]. לפי אגדה 'אסגארד' (Asgard) היתה פעם ממוקמת כאן. מהמרכז הזה הארכנגלוי השונים של אירופה נשלחו למשימותיהם השונות. בשנים מאוחרות יותר משימתו הרוחית נלקחה על-ידי טירת הגביע הקדוש. אף מיתולוגיה אחרת אינה נותנת תמונה ברורה של האבולוציה יותר מהמיתולוגיה הצפונית. מיתולוגיה גרמנית בתמונותיה קרובה למושג אנתרופוסופי של אבולוציה עתידית.

הרצאה 8 (1929) – מיתולוגיה גרמנית סקנדינבית. בהודו הקדומה התנסויות האגו באופן אובייקטיבי הגיעו מאוחר יותר מאשר בסקנדינביה. בעת ראיה על-חושית עמומה ההודים לא היו מודעים לפעולת ישויות רוחיות ורוח-הלאום. כאשר ניעורו להכרה-עצמית היו יכולים להגיע לעולמות הרוח ללא עזרה ולכן באופן עצמאי יותר מהללו במערב. בכול אופן, הם שכחו כבר את ההיררכיות הנמוכות, ושירתו יותר את מכלול רוחות-התנועה והחכמה. הפרסי היה מעוניין בדרגה אחת נמוכה יותר (הווה אומר, רוחות-הצורה) כאשר האגו שלו ניעור, אך שכח את ההיררכיות האחרות. כאשר האגו של הכשדי התעורר, הוא היה מודע לארכאי. ליוונים-רומאים היה זיכרון של מלאכים-עליונים ומלאכים, וזיכרון זה היה יותר ברור מאשר התנסות מעשית. איש המזרח שכבר שכח לגמרי את הרוחות שחווה בראיה על-חושית עמומה אינו יכול להבין את איש המערב המודע למלאכים ורוחות-עם. איש המזרח הרחיק לכת בהתפתחותו מכדי להבין את כריסטוס. האגו של המזרחי לא התעורר. האגו של המערבי התעורר הרבה יותר מוקדם אך במצב יותר נמוך; כאשר מודע למלאכים. ווטן ו-אודין והדיבור. מימיר, חכמה. הודר, כוח הדמיון. לודר, גוון והופעה כללית, דם. אלו היו מלאכים-עליונים נורמליים; אך ווילי ו – ווה, חריגים, פועלים בפנים. תור נותר מאחור כמלאך להנחות את הגרמנים-סקנדינבים, בהתעוררות האני. תור, בנו של אודין. אודין ממיר אוויר למילים. האוויר עובר דרכו אל תוך האני ויוצר דם, שהדופק שלו הוא פטישו של תור. נבלהיים ומוספלהיים. גינונגאגאף. רייזנהיים.

הרצאה 8 (1970) – מאפייני המיתולוגיה הטבטונית; ניגוד עם מיתולוגיה יוונית. שטחיות של ההקבלות של המחקר ההשוואתי של הדתות. יחס בין מיתולוגיה ותקופות-ציביליזציה עוקבות. בהודו רמה רוחית גבוהה חברה להכרת-אגו עמומה, ראה ודה (Vedas). העמים של הודו הקדומה שותפים קרובים עם רוחות תנועה ורוחות חכמה. לא מסוגלים לתפוס את אימפולס כריסטוס. עמים מערביים, במיוחד הטבטונים, התעוררו לאגו ברמה בסיסית של התפתחות נפשית. צורך להתגבר על ראיה על-חושית ישנה. ההשפעה של הגירות. פרסים הביטו לרוחות צורה, שומרים לארכאי או רוחות זמן, יוונים ורומאים לארכנגלוי ומלאכים, נורמליים וחריגים. עמים טבטוניים התנסו במעבר מראיה קדומה לחדשה, ראו ישויות אלוהיות פועלות ישירות על נפשותיהם.

שני הגזעים של אלים במיתולוגיה הטבטונית; ה-וניר (Vanir) וה-אסיר (Aesir). אודין (Odin): פרש מהאבולוציה שלו כדי להעניק את מתת הדיבור. התקדשותו והקסם נלגמו במעיין של מימיר (Mimir). הוניר (Hönir) נותן כוח מחשבה; לודור (Lödur): דם וצבע עור. וילי (Vili) ו-וה (Ve), ארכנגלוי חריגים. תור (Thor), בנו של אודין. נשאר מאחור כמלאך; מעביר ל'אני' כוחות רוחיים של המלאך-העליון. דיבור חי בנשימה; אגו מתגשם בדם: זהו פטישו של תור. במקרוקוסמוס, רוחות ועננים קרובים לנשימה; במיקרוקוסמוס, רעם וברק לקצב הדופק. אדם סקנדינבי מזהה את אודין ותור ככוחות טבע. ניפלהיים (Niflheim) ותריסר העצבים היוצאים מהגולגולת. מוספלהיים (Muspelheim) והכוחות הנובעים מהלב האנושי. מ-גינונגגף (Ginnungagap), התהום הבראשיתית, מופיעה אדמה חדשה לאחר שלוש התגשמויות האדמה של סטורן-שבתאי, שמש וירח. תמונות אימגינטיביות של מיתולוגיה טבטונית הוחלפו על-ידי מושגים באנתרופוסופיה.

הרצאה 9 (1929) – הבהרה להרצאה 8. האגו האובייקטיבי אינו חשוב להודי; לאיש המערב, החשוב ביותר. לוציפר בהוויה פנימית או אסטרלית. חירות והאפשרות של רוע. לוציפר מוביל מבפנים אל אהרימן בחוץ. הברית הישנה מכירה את לוציפר אך לא את אהרימן. מרקוס הקדוש מציין שטן, אהרימן. הבדל בין מרקוס ומתי. הפרסים הקדומים הבינו את אהרימן. ההודים הקדומים הבינו את לוציפר ולא את אהרימן. הגרמנים-סקנדינבים הבינו את לוציפר ואהרימן. לוקי. לוציפר משפיע גם על הגוף האתרי וגם הגוף הפיזי מהגוף האסטרלי; ומכוון את הגוף האתרי לשקרים. הגוף האסטרלי שהינו החלק הפנימי של האדם, מופנה לאנוכיות. הגוף הפיזי לחולי ומוות. מידגארד, נחש, אנוכיות. פרניס-זאב, הונאה-עצמית. הזאב רודף אחרי השמש. ליקוי חמה, ירח לפני השמש. הלה, חולי, מוות. לוקי הוא ההורה של שלושת ההשפעות האלה. מקורם של המיתוסים האלה בתודעה על-חושית. לוקי גרם להודר העיוור לרצוח את באלדר, זה אשר רואה בדרך על-חושית ואהרימן מגיע. מיתולוגיה נורדית נחוותה באופן פעיל לפני ולאחר זמנו של ישוע, בעוד שביוונים זה היה זיכרון. הבדל במזרח. יוחנן המטביל. לאדם הנורדי, ביאת כריסטוס משמעותה חזרת באלדר והזמן שעבר על האדמה היה תקופת מעבר. המתקדשים הצפוניים הורו שבני אדם יראו שוב אל תוך עולם הרוח אך כוחות אחרים יתווספו והתנאים ישתנו. ראגנארוק, דמדומי האלים.

הרצאה 9 (1970) – הכרה של אגו שונה מצורות אחרות של הכרה. כאשר אגו יודע את עצמו סובייקט ואובייקט של הכרה הם זהים. חשיבות של אגו אובייקטיבי לעמים המערביים. יחסים בין אגו וישויות רוחיות – לוציפר ואהרימן. הברית הישנה יודעת רק את לוציפר, הנחש. כותב הבשורה (ראה מתי) דיבר על שטן, כלומר אהרימן. ההודים הקדומים הביטו למעלה לדוות (Devas); נמנעו מאזורס (Asuras), ישויות החושך. הפרסים מפחדים מכוחות לוציפריים בתוך אדם. לוקי (Loki) ושלושת צאצאיו: הנחש מידגארד (Midgard), זאב פרניס (Fenris) והל (Hel). לוקי הוא לוציפר. תוצאות של השפעת לוציפר: אנוכיות בגוף האסטרלי (נחש מידגרד), שקרנות בגוף האתרי (זאב פרניס), בגוף הפיזי חולי ומוות (הל). מותו של באלדור (Baldur) מידיו של הודור (Hodur) העיוור, דמות אהרימנית. כליית הראייה העל-חושית הקדומה. בקרב העמים הטבטונים חוויות על-חושיות לא נמוגו לגמרי, אך לא מסוגלים לקבל כריסטיאניות. מתקדשים לימדו אותם שהתחברות למישור הפיזי ואבדן הראייה הם רק לתקופת ביניים. ראייה של עולם הרוח תחזור, אבל עולם הרוח יהיה שונה. לוציפר יוכרע. זהו החזון של ראגנארוק (Ragnarok). קשר בין כישורים מולדים של עמים טבטוניים וחזון העתיד.

הרצאה 10 (1929) – סיכום. טקיטוס ונפש הקבוצה הגרמנית. לתור, מייצג האגו, היה כבן-זוג סיף, הנפש הקבוצתית. לנפש הקבוצה הקלטית או רוח-עם הייתה משימה לחנך את האגו הרך בשנים של העמים האירופאים, זה בוצע על ידי הדרואידים. מאחר ורוחות-העם היו מוכרחות ללמד את בני האדם חירות, החלו המיסטריות לסגת, והן נסוגו לתוך מעמקים סודיים יותר. השלבים הבאים בזה אחר זה של הציביליזציה הפוסט-אטלנטית (ראה שרטוט). סקנדינביה, רומא, חצאי האיים, צרפת, בריטניה – ביחס לאגו. הדחף של נפש התודעה החודרת לאגו האנושי מתגלה על ידי בריטניה במערכת החיצונית שלה ובמשימתה העולמית. הפעולות השונות של הדרום-גרמנים ראשית בנפש התודעה עם נפש התחושה והעבודה של הצפון-גרמנים עם נפש התודעה והנפש השכלית. הגל מיצג את נפש התודעה. כך גם פיכטה. פיתוח דחף זה הינו משימת הצפון-גרמנים במרכז אירופה. שני הקטבים המנוגדים של פוסט-אטלנטיס – הודים וסינים יתנגשו יום אחד. ההודים כשרים להתפתחות, אך הסינים נותרו מאובנים כמו באטלנטיס הקדומה. החומה הגדולה של סין. זרם הגולף מקיף את היבשת האטלנטית. אוקיאנוס. הסינים סגרו בתוך תחום החומה הגדולה מה שהצילו מאטלנטיס. תקופת התרבות השישית כאשר רוח-העצמיות מאירה אל תוך נפש-התודעה היא תרבות פתוחה לקבל הנמצאת בהכנה על ידי סלבים של מזרח אירופה ומערב אסיה. המערב קיבל סדרת עולמות בזה אחר זה. במזרח אנו מוצאים הכרה נפרדת של אב קוסמי, ואב זה מעולם דוואכאני מפרה את עולם אימא אדמה, והילד המבורך בעולם השלישי. העולם הרביעי הוא מפרס, השמש. החמישי הוא עולם האלפים של אור (Elves of Light). הסלבים פתוחים לקבל את התרבות המערב אירופאית, ומראים את הרצון לקבל משהו יותר טוב, אך אינם מתעניינים בפרטים של מערב אירופה, סולובייב. רגישה, מחשבה, רצייה, אנושית ואלוהית. סולובייב מרחיק לכת יותר מהגל וקאנט. הוא השחר הנבואי של תקופת התרבות הפוסט-אטלנטית השישית.

הרצאה 10 (1970) – נושא ההרצאה הזאת הוא ההיסטוריה של נפשות-העם האירופאיות. אחדות חיי הרוח של אירופה. משימתה של אירופה לפני ואחרי כריסטוס, לחנך ולפתח את האגו. לכל אומה יחידה יש את תרומתה המיוחדת לביצוע המשימה הזאת. להתפתחות האגו נחוצה התערבבות של גזעים ואומות. טקיטוס[6] מתאר את השבטים הגרמניים כשקועים עדיין בנפש-קבוצתית. רוחות-עם קלטיות עזרו לעורר את האגו מתוך חיי נפש-קבוצתית. הכוהנים הדרואידים (Druid) והמיסטריות. על האדם היה להיעשות יותר עצמאי, לכן המיסטריות נסוגו בהדרגה. השלבים הרצופים של הציביליזציה הפוסט-אטלנטית. יחסים של תקופות-תרבות לאיברים בישות האנושית בתמצית. הודים ראו עם כוחות של הגוף האתרי; בפרסים, איבר הראיה היה הגוף האסטרלי. במצרים והשומרים נפש התחושה; ביוונים והרומאים הנפש השכלית. בתקופה החמישית הכוחות של האגו מכוונים למישור הפיזי. רומאים היו מייסדי חוק אזרחי ותורת המשפט; איטליה ודרום ספרד נוטות לנפש התחושה, צרפת לנפש השכלית, בריטניה הגדולה לנפש הרוח (או תודעה). בבריטניה איחוד של אגו ונפש תודעה הוביל לייסוד זכויות חוקתיות וממשל פרלמנטרי. מגמה כלפי חוץ. משימת העמים הגרמניים הדרומיים להכין את נפש התודעה יותר כלפי פנים. הגל (Hegel) ופיכטה (Fichte): סובלימציה של ראייה על-חושית של עמים גרמניים קדומים.

קוטביות של הודו וסין. ציביליזציה סינית המשכיות סטטית של חכמה אטלנטית. החומה הגדולה של סין. זרם הגולף סובב את היבשת האטלנטית. בתקופת-התרבות השישית רוח-העצמיות תאיר את נפש-הרוח. אוקיינוס. זרם הגולף סובב את היבשת האטלנטית הקדומה. בתקופת-התרבות השישית רוח העצמיות תאיר את הנפש הרוחית.

הציביליזציה הזאת נמצאת בהכנה על-ידי העמים הסלביים. הכוחות הגנוזים לעתיד של הנפש הרוסית בסולובייב. סולובייב ראה את הטבע הכפול בכריסטוס. תפיסתו של מדינה כריסטיאנית חברתית מנוגדת למדינה האלוהית של אוגוסטין הקדוש. לעם הרוסי ניתן הזרע של תקופת התרבות השישית, אבל צריך היה להיות מטופח על-ידי רוח הזמן הכריסטיאנית (שהיתה גם רוח הזמן של יוון העתיקה).

הרצאה 11 (1929) – מיתולוגיה נורדית. הגירה אל האדמה של נפשות שקודם לכן עברו לפלנטות בעת קיצן של למוריה ואטלנטיס. טקיטוס. נרטוס. ניידור. רייזנהיים. פרייר ופרייה. גרדה. בלוטוף, הסוס של פרייר. התפשטות פלאית בשינה והתכווצות לתוך הגולגולת ביום. בצפון הגרמני התנאים הטובים ביותר להבנת ביאתו השנייה של כריסטוס. קאלי-יוגה הסתיימה בשנת 1899. כיצד ההתגלות תבוא למעטים. גילוי זה של כריסטוס זמין יותר מהמחצית השנייה של המאה העשרים. כריסטוס הופיע על המישור הפיזי כי באותה העת כוחות האדם היו מותאמים למישור הפיזי; כעת אנו נעשים מפותחים יותר. אנתרופוסופיה היא הכנה לקבלת כריסטוס. הופעת כריסטוס יכולה לשאת צורה חומרנית, אם האדם נהיה חומרני יתר על המידה. משיחי שקר יהיו תמיד. הראיה העל-חושית הקדומה תלבש צורה אחרת, אך העולם של אודין ובאלדר יחזור כאשר כוחות אחרים כבר יפעלו בנפש האנושית. לרוח-העם של סקנדינביה יש כושר ראיה על-חושית מיוחד. ראיה על-חושית אתרית היא הראיה העל-חושית הבאה. פרייר מוכרע על ידי החרב הבוערת של סורטור. זאב-פרניס (ראיה על-חושית שקרית) נותר להילחם באודין. צורה אתרית של כריסטוס תתגלם בצורה אתרית של וידאר, אשר היה דומם כול הזמן הזה, והוא יתגבר על פרניס-זאב. תמונה על ידי קלן דומה לוידאר, אך אין איש היודע את מי היא מייצגת. עניינים אלה אינם יכולים להיות מטופלים על ידי רגשות של סימפטיה או אנטיפטיה, אך רק על ידי האמת הגלויה. נצרות אינה שייכת לכת, מקום או עם, כי כריסטוס הוא אל של כול האנושות. אנו מחויבים כאנתרופוסופים לדחות כול מערכת אמונתית. האנתרופוסופים הטובים ביותר הינם אלו הלוקחים את מה שנאמר כתמריץ, ומוכיחים זאת בחייהם בעצמם. סובלנות אנתרופוסופית.

הרצאה11 (1970) – תמונות או סמלים של מיתולוגיה טבטונית מכילים אמיתות אוקולטיות. התייחסות לספר מדע הנסתר בקוו העיקריים המתאר את ירידת נפשות אנוש מספירות פלנטריות בזמנים למוריים ואטלנטיים מאוחרים והתגשמותן בגופים אנושיים. האירוע הזה נצפה באופן על-חושי על-ידי אלו שעל אדמה. הזיכרון של האירוע הזה שרד בקרב עמים גרמניים דרומיים ותואר על-ידי טקיטוס בגרמניה שלו. פולחן האלה נרטוס (Nerthus). אבולוציה על המישור הפיזי קיבלה השראה על-ידי שלבים מוקדמים של ראייה על-חושית. פרייר (Freyr), ממשיך את הראייה העל-חושית הישנה. רייזנהיים (Riesenheim). נישואי פרייר וגרדה (Gerda). סמלים של בלוטוף (Bluthof) סוסו של פרייר וספינת הקסם שלו. סופה של קאלי יוגה (Kali Yuga) בשנת 1899 וביאתו השנייה של כריסטוס. זאת לא תהיה תופעה פיזית, אבל תיראה באופן אתרי – ראשית על-ידי נבחרים מעטים, אחר כך על-ידי מספרים הולכים וגדלים של אנשים. צורך באובייקטיביות: לימוד אוקולטי אינו מקבל לא דוגמות ולא סמכויות. כל הלימודים יאומתו. סכנות של מטריאליזם חדש המצפה לחזרת כריסטוס בגוף פיזי. משיחי שקר, ראה שבתאי צבי במאה השבע-עשרה.

ראגנארוק שוב. תמונות של שרידי ראייה על-חושית ישנה בזאב פרניס. כוחות של אלים קדומים אינם אפשריים יותר. סכנת הישרדות ראייה על-חושית קדומה בעתיד. ראייה על-חושית קדומה חייבת להשתנות. הכריסטוס בצורה אתרית יגרש כוחות ראייה על-חושית ישנים, אפלים, דהיינו, וידאר (Vidar) יכריע את הזאב פרניס. משימה עתידית של ארכי-מלאך טבטוני. חשיבותם של עמים סלביים להתפתחות הרוחית של כל האנושות. כל האומות תורמות להתקדמות משותפת של האנושות. אימפולס כריסטוס מתגבר על הפירוד: כריסטיאניות מובילה לאידאל של אחוות האדם.

—————————————————————————————————————————–

  1. גוף, נפש, רוח (תיאוסופיה), רודולף שטיינר, הוצאת מיכאל – תרגם: נחמן בר-שלום.
  2. מדע הנסתר בקוויו העיקריים, רודולף שטיינר, הוצאת תלתן – GA13 – מגרמנית: דב וירושבסקי.
  3. The Riddle of Man, By Rudolf Steiner, GA 20. http://wn.rsarchive.org/Books/GA020/English/MP1990/GA020_index.html
  4. אלפרד פרסי סינט, 1840 – 1921. סופר ועיתונאי בריטי, ממייסדי התנועה התיאוסופית. http://en.wikipedia.org/wiki/Alfred_Percy_Sinnett
  5. דטמולד ופאדרבורן (Detmold & Paderborn) – ערים בצפון מערב גרמניה של היום – המתרגם.
  6. פובליוס או גאיוס קורנליוס טקיטוס (56 – 117), משפטן, וסנאטור רומאי, נחשב לאחד מההיסטוריונים הגדולים של העת העתיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *