משימתן של נפשות העמים האינדיבידואליות – 02

משימתן של נפשות העמים האינדיבידואליות

רודולף שטיינר

הרצאה שנייה

GA 121

אוסלו 8.6.1910

מגרמנית: שמידט
מאנגלית: מוטי גולדנר
הגהה לשונית: בן ציון פורת

לספר ראו כאן

אתמול אמרתי שהישויות הללו שאליהן יש להתייחס כאל רוחות העמים, הגיעו לשלב בו הן עובדות מתוך 'האני' שלהן על הגוף האתרי או גוף-החיים שלהן, כך שהן מעצבות גוף זה מתוך החלק הפנימי ביותר של נפשן.

כעת, חייבים להודות שעבודה זו על הגוף האתרי או גוף החיים אינה ניתנת לראיה באופן חיצוני בעזרת העיניים הפיסיות, אלא שזהו עניין השייך לתחום ההכרה העל חושית. אבל, אם הפעילות של ישויות אלו, של רוחות העמים הללו, ממלאת תפקיד בחיי האדם, אז מצד שני אנו חייבים להיות מסוגלים להצביע על משהו אשר ניתן במידה מסוימת לראיה באופן חיצוני, על מעין הטבעת חותם או השתקפות של עבודה זו של רוחות העמים או הישויות הארכי-מלאכיות. בנוסף על כך, ישויות אלו חייבות להחזיק במובן מסוים גם בגוף פיסי. גופניותן חייבת להתבטא בצורה זו או אחרת. וצורה פיסית זו בה הן עובדות, בה מתבטאת פעילותן, חייבת אף היא להראות בצורה זו או אחרת בעולם בו חי האדם, מאחר ובסופו של דבר גוף האדם חייב להיכלל בעבודתן של ישויות רוחיות אלו.

הבה נתחיל עם הגוף האתרי או גוף החיים של ישויות אלו ועם העבודה שהן מבצעות בו. כאן עלינו לפנות בראש וראשונה אל המחקרים שנערכו בעזרת ההכרה העל חושית. כעת, היכן המחקר הרוחי מוצא משהו שאותו ניתן לציין כגוף האתרי של ישויות ארכי-מלאכיות, של ארכי-מלאכים אלו? וכיצד עלינו להבין עבודה זאת? כולכם יודעים שתווי פני האדמה שונים בחלקים השונים של האדמה, ובחלקים שונים של אדמתנו שוררים תנאים שונים שמאפשרים את התגלות המאפיינים הייחודיים של העמים השונים. המטריאליסט יגיד שהאקלים, הצמחייה, או אולי מצב המים של הארץ, או דברים נוספים מסוג זה קובעים את המאפיינים והשונות המתגלים בעם של ארץ זו. אין להתפלא שאדם שהכרתו מוגבלת לדברים בעולם הפיסי מדבר כך, מאחר והוא מכיר רק את מה שהוא יכול לראות בעזרת עיניו; אבל עבור התודעה הרוחית זהו עניין שונה בתכלית.

אדם בעל הכרה רוחית שנע דרך ארצות שונות בחלקים שונים של האדמה, יודע שצורת הצמחייה הייחודית, ושמאפייני הקונפיגורציה של הסלעים, אינם ממצים את כל מה שהוא יודע אודות ארץ ייחודית זו. כאשר אנו מדברים על ארומה ייחודית או אודות הילה (אאורה) של חלק מסוים של אדמתנו, מובן שעבור המטריאליסט אנו עוסקים כאן רק בהפשטות; אבל עבור ההכרה הרוחית מופיעה מעל כל חלק של אדמתנו צורה רוחית ייחודית דמוית ענן אותה אנו חייבים לציין כהילה האתרית של החלק המיוחד הזה של האדמה. ההילה האתרית שמעל שוויץ שונה מההילה שמעל איטליה, ושוב שונה מזו שמעל נורבגיה, דנמרק, או גרמניה. נכון הדבר שלכל אדם יש את גופו האתרי, וכך גם נכון שסוג מסוים של הילה מתנשא מעל כל חלק של שטח הפנים של אדמתנו. הילה אתרית זו שונה במידה ניכרת מהילות אתריות אחרות, למשל מזו של האדם. אם אנו מתבוננים באדם בעודו בחיים, אנו מוצאים שההילה האתרית מאוחדת עימו כל עוד הינו בחיים, כלומר, מרגע לידתו ועד מותו. היא מלוכדת עם גופו הפיסי, ומשתנה רק במידה והאדם עובר התפתחות במהלך חייו, כאשר הוא מפתח את האינטליגנציה שלו, המוסר וכדומה. אבל אז אנו תמיד מבחינים שהילה זו של האדם משתנה מבפנים, היא מפתחת חלקים מסוימים אשר קורנים החוצה מבפנים. באשר להילות האתריות הניתנות להתבוננות מעל ארצות שונות – המצב שונה. אין ספק שהן שומרות לאורך תקופה ארוכה על טון בסיסי, הן בעלות משהו הממשיך להתקיים לאורך תקופות ארוכות. אבל בהילות אתריות אלו מתחוללים גם שינויים מהירים, וזה הדבר שמבדילן מההילות של האדם אשר משתנות באיטיות ובהדרגה, וכאשר הן אכן משתנות, השינויים מתבצעים מבפנים. ההילות שמעל הארצות השונות משתנות במהלך האבולוציה האנושית על פני האדמה כאשר עם עוזב את מקום מגוריו ומשתלט על חלק אחר של האדמה. הדבר המהותי הוא שההילה האתרית שמעל חלק מסוים של האדמה אינה תלויה רק במה שמתרומם מהאדמה, אם אפשר להתבטא כך, אלא גם בתושבים האחרונים של אותה הטריטוריה.

כך הללו המעוניינים לעקוב אחר גורלות גזע האדם בצורתם הנכונה על האדמה, מתאמצים לעקוב אחר החדירה ההדדית של חלק מיוחד זה של ההילות האתריות של החלקים השונים של אדמתנו. ההילות האתריות של אירופה השתנו רבות בתקופה המוכרת כתקופת נדידת העמים. אתם יכולים כבר להבין שבהילה האתרית שמעל כל חלק מיוחד של האדמה קיים משהו שיכול להשתנות, משהו שאכן משתנה בפתאומיות, ושבמובן מסוים שינוי זה יכול אפילו להיגרם מבחוץ. כל אחת מההילות האתריות הללו מהווה עירוב של מה שמגיע מהאדמה ומה שמתחולל על ידי נדידות של עמים. כאשר אנו מתבוננים בהילה זו, אנו חייבים להבין בבירור שהאמרה שמצוטטת כה בקלות בחוגים התיאוסופיים, אבל לעולם אינה מובנת באמת, לפחות לא במלוא עומקה, תקפה במובן הרחב ביותר; כל דבר אשר נראה בעולם בחוץ בעזרת תודעה פיסית מהווה אך ורק מאיה או אשליה. דבר זה מוזכר לעיתים קרובות בקרב התיאוסופים, אבל לעיתים רחוקות מובן עד לפרטי פרטים, כך שיוכל ליטול חלק בחיי האדם. נוטים לחזור על כך בצורה מופשטת למדי, אבל אם מבקשים להתייחס לפרטים קונקרטיים, שוכחים זאת ורק התודעה החומרית נכנסת לפעולה. לאמיתו של דבר מה שניצב לפנינו באופן מסתורי באותו חלק של האדמה המיושב על ידי עם מסוים, הינו ההילה האתרית של חלק ייחודי זה של האדמה. מה שמופיע לעיניים הפיסיות בצמחיה הירוקה, בקונפיגורציה המיוחדת של האדמה וכדומה, מהווה בבסיסו רק מאיה או אשליה חיצונית. דבר זה מהווה מעין התעבות של מה שפועל בהילה האתרית. למרות שרק החלק ההוא של החיצוניות תלוי בהילה אתרית זו, עליו – כך ניתן לומר – חלה השפעה של עקרון מארגן חי. הארכי-מלאכים הנושאים בתוכם חוקים רוחיים אינם יכולים להתערב בחוקים הפיסיים. לכן, היכן שרק החוקים הפיסיים פועלים, כמו למשל במבנה ההררי או המישורי, בקווי המתאר של האדמה וכיוצא בזה, בכל המקרים בהם זה אשר קובע את השינויים הגדולים המתחוללים בעם תלוי בתנאים הפיסיים, לשם השפעתם של הארכי-מלאכים אינה מגיעה. הם עדיין לא התקדמו מספיק באבולוציה שלהם בכדי להיות מסוגלים להתערב בתנאים הפיסיים. מאחר ואין הם מסוגלים לעשות זאת, אלא תלויים במצב הקיים על פני האדמה, הם נאלצים בזמנים מסוימים לנדוד על פני האדמה; והם כאילו מתגשמים בגוף פיסי, בזה אשר מיוצג על ידי הקונפיגורציה של הקרקע, בזה אשר נשלט על ידי החוקים הפיסיים. הגוף האתרי של העם אינו יכול עדיין לחדור לשם, אינו יכול עדיין להשתרע אל תוך זה ולארגנו. לכן נערך חיפוש על האדמה אחר החלק המתאים, ומאיחוד זה של הגוף האתרי הפועל בעזרת כוחות הנפש הרוחיים, והחלק הפיסי של האדמה, מתעורר ומפציע הקסם הקשור למאפיינים של עם, הקסם בו אדם אשר אינו בעל תודעה רוחית יכול רק לחוש באותה הארץ, אבל אדם בעל תודעה רוחית המתבונן באותה הארץ מסוגל לראותו.

כעת, כיצד מה שניתן לקרוא לו עבודתם של הארכי-מלאכים, של רוחות העמים, מתבצע בגוף אתרי זה אשר מתרומם מעל הקרקע? מהי עבודתו של הארכי-מלאך, וכיצד הוא פועל אל תוך בני האדם שמשוטטים על פני קרקע זו וחיים בתוך ענן זה של רוח העם? הוא פועל אל תוך האדם בצורה בה כוחו מתבטא בשלוש דרכים. זוהי ההילה האתרית של העם הפועלת לתוך בני האדם, אורגת ופעילה בתוכם. אכן, הילה אתרית זו פועלת אל תוך האדם בדרך בה שלושה חלקים בתוכו מושפעים על ידה; ובאמצעות מיזוגם של שלושת חלקים אלו עולה ומתעורר האופי המיוחד השייך לאדם שחי בתוך ההילה האתרית הזאת של העם. על איזה חלק באדם דבר זה משפיע? הוא פועל על טבעם של שלושה טמפרמנטים. הוא פועל על הטמפרמנטים אשר הם עצמם שרויים בחיי הרגש של האדם, הטמפרמנטים הפועלים בגופו האתרי של האדם, אבל לא על מה שנקרא הטמפרמנט המלנכולי. ההילה האתרית של העם פועלת על הטמפרמנטים הכולרי, הפלגמטי והסנגוויני. כוחה של ההילה האתרית זורם אל תוך שלושת הטמפרמנטים הללו. שלושת הטמפרמנטים הללו יכולים להתמזג בדרכים שונות ורבות, ועשויים לפעול במשותף באופן שונה אצל אינדיבידואלים שונים. אתם רשאים לחשוב על אין סוף דרכים בהן השלושה הללו משתפים פעולה, כאשר האחד משפיע על השני, או משתלט עליו, וכולי. כך עולות ונוצרות הקונפיגורציות השונות בהן אנו פוגשים ברוסיה למשל, או בנורבגיה או בגרמניה. הדבר אשר פועל אל תוך הטמפרמנטים יוצר את המאפיין הלאומי של האדם. ההבדלים שמתקיימים בין אינדיבידואלים שונים נגרמים כתוצאה מהשוני במידת המיזוג של טמפרמנטים אלו. כך שהטמפרמנטים הלאומיים ממוזגים בהתאם לחדירתה של הילת העם.

כך אנו מוצאים את רוחות העמים בעבודתן על פני כל האדמה. אבל יש להן גם את הנתיב שלהן בו הן צריכות לצעוד (בכדי להתקדם); עבורן עבודה זו אל תוך הטמפרמנטים אינה מהווה את הגורם המרכזי החיוני לעניינן, הן עושות זאת רק מאחר והכוחות בעולם משפיעים הדדית האחד על השני. הן עושות זאת כפעולה רצונית, מאחר וזוהי משימתן. אבל לצד זאת גם שאיפות 'האני' שלהן נלקחות בחשבון. הדבר קשור לעובדה שהן עצמן מבצעות התקדמות באבולוציה שלהן, שהן עוברות על פני האדמה ומתגשמות באזור זה או אחר. דבר זה קשור ישירות לעניינן; הדבר האחר שהן מבצעות בטמפרמנטים של האדם, מהווה דבר שנעשה לצד ובנוסף לעניינן העיקרי. באופן טבעי גם האדם עצמו מתקדם כתוצאה מעבודתן; הדבר משפיע עליו. גם עבודתו של האדם פועלת בחזרה על רוחות העמים. מאוחר יותר נתבונן בחשיבותה של ישות האדם האינדיבידואלית בעבור רוח העם. הדבר חשוב, אבל הדבר החיוני כעת הוא שנהיה מסוגלים לעקוב אחר אחת מרוחות העמים הללו, ולראות כיצד היא מתגשמת בעולם, חיה שוב לזמן מה בעולם הרוח, ואז מתגשמת שוב במקום אחר כלשהו. כאשר אנו מתבוננים בהתרחשויות אלו אנו מתבוננים בעניינים המעסיקים את האני של ישויות אלו. כעת, בכדי ליצור רעיון מוחשי, דמו בנפשכם את גופו האתרי של האדם משובץ בתוך הגוף האתרי של העם; דמו את האינטראקציה של גופו האתרי של האדם והגוף האתרי של העם ודמיינו הלאה שהגוף האתרי של העם משתקף בטמפרמנט העם ומתמזג בטמפרמנטים של האינדיבידואלים היחידים. אז נגלה בפניכם הסוד כיצד מציגה רוח העם את עצמה בפנינו בדרכה בתוך העם. כעת, לאחר שאמרנו כל זאת, למעשה באמת מיצינו את תיאורה של רוב העבודה החשובה של ארכי-מלאך או רוח עם אמיתיים. לא היינו ממצים אפילו בקירוב את המאפיינים של העם לו היינו מתמקדים רק במאפייני האינדיבידואל השייך לעם. תפקיד זה שמור לישויות הארכי-מלאכיות שמהוות את הרוחות האמיתיות של עץ היוחסין השבטי.

הבה נפנה להתבונן כעת בעם. כפי שבוודאי הסקתם, מונח כאן הרבה מעבר למה שנאמר עד כה. מדוע? משום שאם הארכי-מלאך, רוח העם המנחה, לא היה פוגש בישויות אחרות על אותה פיסת אדמה, ואם הוא לא היה עובד ביחד עימן בגוף האתרי של האדם, מאפיינים רבים של העם לא היו נוצרים כלל. האדם משמש זירה בה פוגשים הארכי-מלאכים ישויות אחרות שמשתפות איתם פעולה ועובדות ביחד עימם. משיתוף פעולה זה נוצר משהו נוסף. התודעה הרוחית, שעה שהיא לומדת את העמים, מוצאת באורח מוזר, לצד הארכי-מלאכים שתוארו זה מכבר, ישויות מסתוריות אחרות אשר במובנים מסוימים שייכות לארכי-מלאכים, אבל במובנים אחרים שונות מהם לחלוטין, מעל לכל, בכך שהן מסוגלות להפעיל כוח רב הרבה יותר מאשר הארכי-מלאכים עצמם.

בשזירה זו אל תוך הטמפרמנטים פועלות רוחות העמים בדרך עדינה ואינטימית, באופן היוצא מגדר הרגיל, על מספר נפשות אדם; אבל קיימות כאן גם ישויות שפועלות על נפשות האדם בצורה הרבה יותר חזקה ורבת עוצמה. מתוך הידע הכללי שלנו אודות ההירארכיות, אנו חייבים, אחת ולתמיד, להיות ברורים ביחס לישויות אלו; אז, מתוך התבוננות בעזרת תודעה רוחית נוכל למצוא את שמותיהן של הישויות האחרות הללו.

אתם חייבים לחשוב על ההירארכיות הרוחיות בדרך הבאה:

  1. אדם.
  2. מלאכים.
  3. ארכי-מלאכים.
  4. התחלות ראשוניות, או רוחות האישיות, או ארכאי.
  5. כוחות, או רוחות הצורה.

קיימות גם ישויות נוספות אליהן אין ברצוני להתייחס היום. אם אתם זוכרים את מה שדברנו עליו אתמול – ותוכלו למצוא זאת מתואר בפירוט גם בספרי: מן הרשימות האקשיות ומדע הנסתר בקוויו העיקריים – תוכלו לומר שהישויות שנמצאות כעת בשלב של ארכי-מלאכים התנסו בשלב האדם שלהן על השמש הקדומה. באותה התקופה, הישויות להן אנו קוראים רוחות הצורה או כוחות, שנמצאים שני שלבים גבוה יותר מהארכי-מלאכים, נמצאו עצמן בשלב של ארכי-מלאכים. הן היוו ישויות כמו רוחות העמים אותן תיארנו היום. מצב זה היווה אז את השלב האבולוציוני הנורמאלי שלהן. בכל אופן, קיים משהו מסתורי במידה יוצאת דופן באבולוציה, וזהו החוק של הפיגור מאחור של ישויות מסוימות; החוק לפיו בכל שלב ישויות מסוימות נשארות מאחור, כך שבשלב הבא אין הן משיגות את הרמה הנורמאלית שלהן, אלא מחזיקות בפועל במאפיינים שהיה עליהן להחזיק בהן בשלב הקודם. כעת, במהלך האבולוציה של האנושות תמיד היו ישויות שנשארו מאחור. בין הישויות הללו נמצאות גם רוחות הצורה או הכוחות הללו, והן נשארו מאחור בדרך ייחודית ביותר, כך שלמרות שבמובן של מאפיינים מסוימים הן מהוות רוחות צורה או כוחות, ובמובנים מסוימים הן יכולות לבצע את מה שהיום יכול להיעשות רק על ידי רוחות הצורה שהעניקו את 'האני' לאדם בשלב האדמה, אין הן יכולות לבצע זאת בשלמות, מאחר ולא מצויים בידן מלוא המאפיינים והתכונות הנחוצות. הן פיגרו כה רבות מאחור עד שהן לא השלימו את שלב הארכי-מלאכים שלהן על השמש, אלא משלימות אותו כעת במהלך תקופת האדמה, כך שהן מהוות ישויות הנמצאות כעת בשלב של רוחות עמים, אבל בעלות תכונות שונות. שעה שרוחות העמים פועלות ועובדות אל תוך חיי האדם בצורה אינטימית, מאחר והן נמצאות רק שני שלבים מעליו וכתוצאה מכך עדיין קשורות אליו, רוחות אלו של הצורה, כוחות אלו, נמצאות ארבעה שלבים מעל שלב האדם. הן בעלות כוחות רבים בעלי עוצמה אשר אינם מתאימים לעבודה כה אינטימית אל תוך האדם. הן היו אמורות לפעול בעוצמה רבה יותר, אבל אין להן שום מקום אחר לפעולותיהן להוציא המקום בו פועלות רוחות העמים הנורמאליות, הארכי-מלאכים. כאן טמון הקושי; אדם חייב קודם לפתח כושר הבחנה בעולמות העליונים. הללו הסבורים שהם יוכלו להסתדר בעולמות העליונים בעזרת מספר קטן של רעיונות שוגים בגדול. אדם אשר מתרומם אל העולמות העליונים כשבאמתחתו מספר רעיונות שטחיים, ללא ספק ימצא את הארכי-מלאכים. אבל אדם חייב ללמוד להבחין בין הישויות אשר הגיעו כעת לשלב הנורמאלי שלהן כארכי-מלאכים, לבין הללו שהיו צריכות להגיע לשלב זה במצב השמש של אדמתנו. לכן פועלות באותו תחום הריבונות בו פועלות רוחות העמים או הארכי-מלאכים, ישויות אחרות השייכות בדרגתן, אם ניתן להתבטא כך, לארכי-מלאכים, אבל ניחנו בתכונות רבות עוצמה שונות ביותר כמו אלו שבבעלות רוחות הצורה האחרות אשר ביכולתן לחדור עמוק יותר אל תוך טבע האדם. מאחר ומה העניקו רוחות הצורה לאדם במהלך קיומו הארצי? רק חשבו כיצד האדם לא היה מסוגל לומר לעצמו 'אני' לולא עיצבו רוחות הצורה את המוח לצורתו הנוכחית. לכן ישויות כאלו יכולות לעבוד אפילו אל תוך הצורה הפיסית, למרות שהן נמצאות רק בדרגה של ארכי-מלאכים. הן נכנסות למצב של מבחן כוח עם רוחות העמים על אותה הקרקע בה פועלות האחרונות.

הדבר הראשון והעיקרי שנוצר מהקשר בין הרוחות הללו, בין שני כיוונים אלו, הינו הדיבור, אשר לא היה יכול להיווצר ללא הצורה והמבנה השלם של גוף האדם. במבנה האדם אתם מוצאים את פעילותן של ישויות אחרות אלו, הקשורות עם כוחות הטבע ובאותה המידה גם עם האדם. לכן אין עלינו לייחס את דיבורינו רק לישויות הללו אשר פועלות בצורה כה אינטימית אל תוך טמפרמנט העם, וכישויות הן נמצאות שני שלבים מעל האדם ומטביעות את הקונפיגורציה שלהן בעם. הישויות אשר מעניקות את השפה מהוות ישויות בעלות כוח רב, הן מהוות באמת 'כוחות', הן פועלות על האדמה מאחר והן נשארו על האדמה, שעה שהשותפות האחרות שלהן פועלות ב'אני' מהשמש אל תוך חלל היקום. לפני הופעתו של ישוע כריסטוס, האדם סגד לישות יווה או יהוה, ולאחר מכן הוא עבד את ישות הכריסטוס כמי שפועל בחלל היקום. באשר לרוחות השפה, אנו חייבים להודות שהאדם אוהב במיוחד רק את אותו החלק של הדיבור אשר נשאר עם האדמה.

אנו חייבים להתרגל לרעיונות שונים למדי. האדם רגיל להשית את רעיונותיו על כלל היקום. באופן טבעי הוא טועה לחשוב על ישויות מרוממות אלו שנשארו מאחור באבולוציה, כעל תלמידת בית ספר שנשארה כיתה. הן לא נשארו מאחור בגלל שהן פיגרו בלימודיהן, אלא מהסיבות הנוגעות לחוכמה הגדולה המושלת בעולם. לולא וויתרו ישויות מסוימות על התקדמותן באבולוציה הנורמאלית שלהן, ובמקום להמשיך הלאה עם השמש הן המשיכו באבולוציה שלהן על האדמה, אז מה שאנו קוראים לו דיבור לא היה יכול להיווצר על האדמה. במובן מסוים האדם חייב לאהוב את שפתו, מהסיבה שהשפה נוצרה מתוך אהבתן של ישויות שנשארו עימו מאחור וויתרו על תכונות מסוימות בכדי שהאדם יוכל להתפתח בהתאם לצו החוכמה העליונה. כשם שאנו חייבים להתייחס ל-'האצה קדימה' כאל סוג של הקרבה, כך חייבים אנו גם להתייחס ל-'הישארות מאחור' בתקופות קדומות של האבולוציה כאל סוג של הקרבה, ואנו חייבים להבין בבירור שהאדם בשום פנים ואופן לא היה מסוגל לרכוש תכונות מסוימות לולא הוקרבו הקורבנות הללו.

כך אנו רואים כיצד בגופו האתרי של האדם ובזה של רוח העם שבנדון, פועלים ועובדים בשיתוף פעולה האחד עם השני, שני סוגים שונים של ישויות: הארכי-מלאכים שהתפתחו במהלך התפתחות נורמאלי, ורוחות הצורה הללו שנשארו מאחור בשלב של ארכי-מלאכים וויתרו על התקדמותן באבולוציה, בכדי לגלם באדם במהלך חייו על האדמה את שפתו הלאומית. היה צורך שיהיה להן את הכוח לשנות כך את בית הקול, לשנות את אמצעי הדיבור כך שהן תוכלנה להביא להתגלות פיסית את מה שמהווה את הדיבור עצמו. לכן אנו חייבים להתבונן במה שניצב לפנינו כרגש לאומי, טמפרמנט לאומי, ושפה לאומית, כמי שאוחדו בעבודה משותפת. עצם העובדה שהאדם מסוגל להתבטא במילים, באמצעותן הוא מציג את עצמו כחבר בעם, עצם העובדה שהוא משמיע צלילים באוויר, זהו הדבר אשר רק ישויות אלו של הצורה אשר התאחדו עם רוחות העמים יכולות ליצור, עקב העובדה שהן נשארו מאחור בשלב של ארכי-מלאכים עם כוחותיהן ועוצמתן הרבה. לכן שיתוף פעולה מסוג זה מתחולל בתחום הריבונות, בממלכה בה רוחות העמים פעילות.

פעולה משותפת דומה מתקיימת גם בתחום ריבונות אחר. הצבעתי אתמול על כך שקיימים כוחות אחרים בפעולה; אלו הן ההתחלות הראשוניות, הארכאי, או רוחות האישיות, אשר במהלך הקיום הארצי מייצגות את מה שנקרא Zeitgeist או רוחות הזמן. הן פועלות כך שמתוך 'האני' שלהן, מתוך מבנה נפשן, הן פועלות אל תוך הגוף הפיסי, כך שהן מביאות את הכוחות של הגוף הפיסי לידי תנועה. לכן אנו חייבים להניח שאם בזמן מסוים כתוצאה מפעילותן של רוחות הזמן מופיע משהו שבאמצעותו האדם מתקדם, הדבר חופף את העבודה שמבצעות רוחות הזמן עם הכוחות הפיסיים באדמתנו. תוכלו לקלוט זאת בקלות, אתם צריכים רק לחשוב על זה, כך שתבינו שנדרשים תנאים פיסיים מקדימים בכדי שדבר זה או אחר יתעורר ברוח הזמן. קפלר, קופרניקוס או פריקלס לא יכלו לחיות בתקופה אחרת כלשהי, או תחת חוקים אחרים. אישיות מתפתחת מתוך ותחת תנאים מוגדרים של הזמנים, מאותם התנאים שבתקופה מוגדרת של זמן מעוצבים ומאורגנים באמצעות עבודה פיסית של ישויות גבוהות יותר. הללו מהווים תנאים פיסיים ממשיים; באופן טבעי אין עלינו לחשוב עליהם כעל גושים חומריים, אלא באופן כללי כעל קונפיגורציות מסוימות בחלק הפיסי של אדמתנו. לפעמים קונפיגורציות אלו בולטות בתבליט חד, ובזמנים אחרים כאשר רוח התקופה משתמשת בהשפעתה בדרך מוגדרת, נוצרות קונסטלאציות מוגדרות למדי. רק היזכרו שבהזדמנות מסוימת, שיחקו מספר ילדים בסדנה של זגג במספר חתיכות זכוכית אשר נחתכו בצורה מסוימת, וחתיכות זכוכית אלו צורפו כך שניתן היה להשתמש בהן כטלסקופ, כך שהיה על ממציא הטלסקופ שהתבונן במעשה רק להבין את החוק שעומד מאחורי הטלסקופ.

כל זה מהווה עובדה היסטורית. רק חישבו לאילו התרחשויות פיסיות נזקקו בכדי שכל זה יתרחש. היו צריכים להמציא קודם את העדשות, לחתוך אותן, ואז לצרפן ביחד כך שיקבילו זו לזו. אתם רשאים להשתמש כאן במילה 'מקרה', אבל אתם רשאים לעשות זאת רק במידה ואתם נמנעים מלהבין את החוק הפועל בהתרחשויות אלו. תנאים פיסיים אלו צורפו יחדיו על ידי הארכאי, הכוחות הראשוניים. השתקפות עבודתם היא זו אשר צירפה ביחד לנקודה אחת על האדמה את מה שאחרת, כרוח התקופה, היה פועל בדרכים מגוונות אחרות. רק דמיינו מה היה קורה לדברים פיסיים רבים בזמנים המודרניים, לולא התבצעה עבודה זו של הארכאי בגופם הפיסי. זוהי באמת עבודתם של הארכאי שפועלים בדרך זו ובכיוון זה. כעת, אם הארכאי פועלים כך ומכוונים את רוח הזמן, אנו רשאים לשאול שוב: 'כיצד רוחות אלו של הזמן באמת מכוונות את התקדמות האדם באמצעות אינטואיציה'? הן עושות זאת בדרך כזאת בה האדם מומרץ כאילו במקרה ע"י משהו שמתרחש בעולם הפיסי. אין זה רק סיפור מהאגדות, זה משהו שאכן מתרחש. אני רק צריך להזכיר לכם את המנורה שהתנודדה הלוך ושוב במגדל פיזה, כאשר בעזרת ההתבוננות בסדירות תנודותיה גילה גלילאו את חוק המטוטלת, וכיצד לאחר מכן קפלר וניוטון הומרצו לבצע את תגליותיהם. יכולנו להתייחס למאות ואלפי מקרים בהם הופגשו מאורעות פיסיים וחשיבת האדם, ובעזרת דוגמאות אלו ניתן היה לראות כיצד הארכאי או הרוחות הראשוניות מעניקות באמצעות אינטואיציה את הרעיונות שיוצאים אל העולם כרעיונות שמאפיינים את התקופה, שמשפיעים אז על התפתחות האדם, מסדירים את התקדמותו, ומחדירים אותה בחוק.

אבל גם בתחום ריבונות זה, הישויות הללו שנעשו לרוחות האישיות במהלך הקיום של אדמתנו, פועלות ביחד עם ישויות אחרות, שמאחר ונשארו מאחור על הירח אינן מהוות כעת רוחות צורה או כוחות כפי שנועדו להיות על האדמה, אלא גם הן פועלות כעת רק כרוחות אישיות. כך ישויות אלו שבצעו את הוויתור שלהן לא על השמש אלא על הירח, מהוות כעת רוחות אישיות, אבל אין בידיהן את התכונות שבאופן נורמאלי היו אמורות להיות ברשותן; כלומר, הן אינן מעניקות אינטואיציה באותה הדרך כפי שעושות רוחות האישיות הנורמאליות, אלא כפי שעושות רוחות צורה שנשארו מאחור. אין הן ממריצות ומעוררות מבחוץ, בהשאירן לאדם עצמו לצפות במה שמתרחש בפיסי, אלא ממריצות מבפנים, הן פועלות בתוך המוח ומעניקות לחשיבה מגמה מסוימת. בתקופות שונות חשיבת האדם מומרצת מבפנים, כך שלכל תקופה יש את סוג החשיבה שלה. דבר זה קשור עם ההתהוויות העדינות של החשיבה, עם המבנה הפנימי. כאן רוחות הצורה שנשארו מאחור שהינן בעלות אופי של רוחות אישיות, פועלות בתוך האדם ומייצרות סוג מסוים של חשיבה, צורה מוגדרת למדי של רעיונות. כך שהאדם אינו רק מכוּון ומוּדרך מתקופה לתקופה בהתאם לרצונן של רוחות האישיות המעניקות אינטואיציות שבאמצעותן הוא מרשה לעצמו להתעורר לעשות דבר זה או אחר, אלא הוא מדורבן כאילו על ידי כוחות פנימיים כך שהחשיבה מגלה עצמה באופן פיסי מבפנים, כשם שהשפה המדוברת מגלה את זה אשר, מצד שני, נשאר מאחור כרוחות של צורה. כך בשיטת החשיבה מתבצעת התגלות של הישויות הללו של הצורה אשר מופיעות בתקופתנו כרוחות אישיות. לכן אין זו העבודה העדינה של רוחות האישיות שמרשות לאדם לעשות כרצונו, אלא כאן מדובר בישויות שמשתלטות עליו ודוחפות אותו קדימה בכוח. לכן באותם אנשים שמומרצים על ידי רוחות הזמן אתם יכולים להבחין תמיד בשני סוגי טיפוסים. באנשים שמומרצים על ידי רוחות הזמן האמיתיות שנמצאות בשלב התפתחותן הנורמאלי, תוכלו לראות את המייצגים האמיתיים של תקופתם. אנו רשאים להביט עליהם כעל אנשים שנועדו לבוא, ועל פעולותיהם כעל משהו אשר לא יכל להתרחש בדרך אחרת. אבל קיימים גם אנשים אחרים, בהם פעילות אותן רוחות של אישיות אשר במציאות מהוות רוחות של צורה. הללו הן הרוחות האחרות להן קראנו זה עתה רוחות-החשיבה, הללו אשר במהלך מחזור הירח הקדום נעו קדימה למקומם הנוכחי.

האדם משמש זירה שעליה כול זה פועל ביחד. ניתן להבחין בפעולה משותפת זו בעזרת העובדה שהדיבור והחשיבה נכנסים ליחסים הדדיים, כך שלא רק ישויות מאותה הדרגה נכנסות ליחסים הדדיים, אלא הארכי-מלאכים הנורמאליים השולטים ברגש והטמפרמנט הלאומי נכנסים גם ליחסים הדדיים עם הישויות הללו שתוארו זה עתה, כך שלא רק עם רוחות הצורה שנמצאות בשלב הארכי-מלאכים, אלא גם עם רוחות האישיות הללו שמהוות במציאות רוחות צורה מפגרות.

שני סוגים אלו מופיעים בטבע האדם ובישותו. יחס זה מהווה דבר שמעניין בצורה יוצאת דופן ללמוד אותו, כאשר בעזרת ידע רוחי וכוח הראיה הרוחית ניתן לעבור מעַם אחד לשני. אז ניתן לראות כיצד פועלות רוחות העם הנורמאליות, ואז כיצד הן מקבלות את הוראותיהן מרוחות הזמן. אבל רוחות העם הללו עובדות בתוך האדם ביחד עם רוחות השפה וכן עם רוחות-החשיבה הפועלות אל תוך מחשבות האדם. בתוך האדם קיימים לא רק ארכי-מלאכים נורמאליים ולא נורמאליים, אלא גם ארכי-מלאכים הניצבים לעומת רוחות האישיות שאינן נורמאליות שמנהלות מבפנים את עבודת החשיבה בתקופה נתונה.

כעת, הדבר מעניין ביותר – אמרתי שאתם חייבים לפגוש בעזרת הבנתכם הרוחנית את הנושאים שחייבים להלבישם במילים רגילות מאחר ולא נוצרה עדיין שפה שמסוגלת להפוך כל זאת לברור ואמין, ושחייבים לבטא כל דבר במילים המסוגלות לתאר את העובדות בצורה ציורית במידת מה, אשר בכל אופן מתאימות לעובדה חשובה באבולוציית האדם. זהו דבר חשוב ומעניין ביותר לעקוב אחר אבולוציית האנושות בזמנים קרובים יותר; חשוב לדעת שהסכם הדדי נערך בין אחת מהרוחות המנחות של העמים, שהיוותה ארכי-מלאך נורמאלי, לבין אחת מאותן רוחות הפועלות מבפנים כרוחות של כוחות-החשיבה, רוח אישיות שאינה נורמאלית, וניתן לראות את התוצאה הרצינית והחשובה שנבעה מסכם זה בתקופה היסטורית מסוימת. בכדי להפוך הסכם זה לשלם יותר בוססו יחסים גם עם ארכי-מלאך מקביל שאינו נורמאלי, אשר שימש כמנחה רוח השפה באותה התקופה; כך שהתקיימה נקודה באבולוציית האדם, כאשר הארכי-מלאכים הנורמאליים ושאינם נורמאליים עבדו ביחד, וכאשר לצד זאת פעל כאימפולס נוסף הלך החשיבה שנוצר מבפנים על ידי רוח לא נורמאלית של אישיות. ההסכם שנערך בין שלושת צדדים אלו השתקף בעם מיוחד אחד. היה זה העם ההודי אשר היה הראשון להנהיג את התרבות הפוסט-אטלאנטית בתקופה הפוסט-אטלנטית הראשונה. היה זה במהלך התרבות ההודית שהקונסטלציה שנוצרה על ידי שלושת הישויות הללו הייתה מסוגלת לפעול ביחד בהרמוניה. מה שנבע מכך הוא כל מה שאנו רשאים לקרוא לו התפקיד ההיסטורי של העם ההודי. אפילו באותן תקופות שבאו לאחר מכן, בהן המסורת ההיסטורית נשארה עדיין, התוצאות של מה שהושג בעבר באמצעות הסכם זה המשיכו עדיין לפעול. זוהי הסיבה מדוע השפה ההודית הקדושה העתיקה פעלה בעוצמה כזאת וחוללה את התוצאות ההיסטוריות הכבירות הללו באותה התרבות, ומדוע היא יכלה לפעול בעוצמה כה רבה אפילו בזמנים שלאחר מכן. עוצמה זו הוחדרה על ידי ארכי-מלאכים לא נורמאליים שפעלו בשפה. כוחה של שפת הסנסקריט נובע מההסכם אודותיו דיברתי זה עתה. ושוב, הפילוסופיה ההודית הייחודית, אשר כחשיבה יוצרת פועלת בתוך האדם, ולא מצאה עדיין פילוסופיה שיכולה להשתוות לה בשום עם בעולם, אף היא מתבססת על הסכם זה. השלמות הפנימית של החשיבה השייכת לתרבות ההודית נשענת על הסכם זה. בכל החלקים האחרים של העולם אנו מוצאים תנאים אחרים; אבל באותה התקופה ניתן למצוא בכולם את מה שתואר עתה. לכן מרתק לאין שיעור לעקוב אחרי קו מחשבה זה, הנוטל את הצורה הייחודית שהם יצרו, מאחר והיא לא נבעה מעליונות הארכי-מלאכים הנורמאליים על הלא נורמאליים, אלא מתוך הרמוניה כה שלמה, מאחר וכל מחשבה נספגה בפועל בטמפרמנט של העם ומתוך אהבה נטוותה לפרטי פרטים בתקופה ההיא בה העם ההודי ייצג את הפריחה הראשונה של תקופת התרבות הפוסט-אטלאנטית. והשפה פעלה בדרך זו, מאחר ולא התעורר שם קונפליקט אשר יכל להתרחש בכל מקום אחר, מאחר והתבצע שיתוף פעולה בין הארכי-מלאך של האבולוציה הנורמאלית לבין הארכי-מלאך של האבולוציה שאינה נורמאלית. כך שניתן לומר ששפה זו נבעה מהטמפרמנט הטהור ביותר, ומהווה בעצמה תוצר של טמפרמנט זה. זהו הסוד של הציביליזציה של התקופה הפוסט-אטלאנטית. בכל אופן, זה מה שאנו חייבים להתבונן בו בכל העמים האחרים, כלומר, מה שנמצא בהם כשיתוף פעולה ייחודי המתרחש בין שלושת כוחות אלו, בין רוח העם או הארכי-מלאך הנורמאלי, הארכי-מלאך שאינו נורמאלי, ובין מה שפועל פנימה מרוח הזמן שאינה נורמאלית, אשר פועלת לא כרוח זמן, אלא מבפנים, ולבסוף מה שרוח הזמן האמיתית חייבת להעביר פנימה אל העם.

הכרה אמיתית של העם נרכשת מהאזנה לכוחות אלו שבתוכו, ושקילת משקלו של כל גורם המצוי בקונסטיטוציה של העם. לכן קשה הדבר בעבור אנשים אשר אינם לוקחים בחשבון את הכוחות האוקולטיים שפועלים באבולוציה, להגדיר באמת את המילה 'עם'. בדקו את הספרים הפזורים ברחבי העולם בהם מוגדר המושג 'עם', ותגלו עד כמה מוזרות ההגדרות המופיעות שם, ועד כמה שונות הן האחת מהשנייה. הן אמורות להיות שונות, מאחר ומחבר אחד מרגיש יותר את מה שמגיע מהצד של הארכי-מלאכים הנורמאלים, המחבר השני את מה שנובע מהארכי-מלאכים שאינם נורמאלים, ושוב השלישי מרגיש את מה שמגיע ממספר אישים בעם. כל אחד מהם מרגיש משהו שונה ומשתמש בזה לצורך ההגדרה שלו. זהו בדיוק מה שמדע הרוח הופך לברור בעבורנו, שהגדרות אלו אינן צריכות להיות תמיד שגויות; אבל הן תמיד שטופות במאיה, באשליה. מאחר וממה שאומר המחבר ניתן לראות שהוא רואה רק את המאיה, ושאינו מבחין בכוחות הפועלים השונים.

לכן, באופן טבעי אדם תמיד רוכש רעיונות שונים ביותר, אם הוא משתמש בנקודת המבט האנתרופוסופית בכדי להתבונן, מצד אחד, בעם כמו העם השוויצרי, עם אשר חי באותה הארץ ומדבר שלוש שפות, ומצד שני, בעמים הדוברים שפה אחת.

מדוע עמים אחדים פועלים תחת ההשפעה של רוח אישיות, כלומר, מדוע חייהם מורכבים משיתוף פעולה של מספר אישים, על כך נדבר מאוחר יותר. ניתן גם למצוא על פני האדמה עמים שקיומם מצוי יותר תחת השפעתם של רוחות אישיות שאינן נורמאליות; רוחות אלו של האישיות אינן פועלות בכדי לאפשר התקדמות נוספת באבולוציה. עליכם רק ללמוד להכיר את המאפיין של העם הצפון אמריקאי; כאן יש לכם עם שמיוסד לחלוטין על עקרון זה.

כך תוכלו לראות, שנוכל להבין את ההיסטוריה של העולם, עד כמה שהיא כוללת את ההיסטוריה של העמים, רק אם נעקוב אחר הארכי-מלאכים הנורמאלים ושאינם נורמאלים, אחר רוחות האישיויות הנורמאליות והלא נורמאליות בעבודתם המשותפת, ובאותה העת נעקוב אחר פעילותם בעמים היורשים האחד את השני במהלך היסטורית העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *