מפילים ועד איינשטיין
שאלות ותשובות לעובדי הגיתהאנום
רודולף שטיינר
GA352
עשר שיחות עם הפועלים בגיתהאנום בדורנאך בין השביעי בינואר ועד לעשרים ושבעה בפברואר 1924
תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית
הקלדה ועריכה: דניאל זהבי
תיקונים: דליה דיימל
ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן
16.2.1924 הרצאה שביעית
ההשפעות של ארסן ואלכוהול
רודולף שטיינר: בוקר טוב רבותיי. יש משהו מיוחד שאתם רוצים לדון בו היום?
מר מוּלר: כן, שאלה קטנה. ד”ר שטיינר דיבר לאחרונה על ארסן וילדים גדולים מאוד. לפני שנים רבות ראיתי תמיד ילדים גדולים כאלה בשוק. הבנתי לאחר מכן שהילדים שנראו בשוק היו לכל היותר בני 8, 12 או 16 לכל היותר. ילדים שהובאו באופן מלאכותי למצב שכזה באו לפעמים מהונגריה. ומכיוון שד”ר שטיינר אמר שארסן נמצא שם בסלעים, אני רוצה לשאול לאיזה גיל יכולים להגיע ילדים שכאלה, ילדים שגודלו באופן מלאכותי על ארסן כדי שיהיו גדולים. האם אין זה אפשרי להביא אנשים שגידלו ילדים על ארסן לבית משפט ולהוציא חוק האוסר על אנשים לעשות מעשים שכאלה? או שזה נעשה פשוט במסתרים כמקור לעסקים?
ד”ר שטיינר ציין שאנשים שיכלו לעצור את השימוש בארסן בשלב מסוים באו שנית. זה לא היה המקרה עם ילדים אלה. ילדים אלה שקלו כ-200 ק”ג למרות שהיו רק בני 16. לבטח הם עמדו בפני עתיד קשה.
ד”ר שטיינר דיבר גם על אלכוהול, שאנו מייצרים אלכוהול בגופנו, ועל ההשפעות השונות של אלכוהול. איש אחד נהיה מצוברח באופן קיצוני, עושה צרות וכן הלאה, ואחר כך שקט מאוד. לאחר יש צרות בעיניים, וזה מה שקורה לי. אחרי כוס או שתיים או שלוש, יש לי גרנולות קשות בעיניים בבוקר הבא שבקושי אני יכול למעוך עם אצבעותיי כתוצאה משתיית אלכוהול.
ד”ר שטיינר אמר גם שאפשר לגלות את כל המחלות בעיניים. יש גם אנשים האומרים שהם יכולים להכיר את כל המחלות רק מהתבוננות בשתן. יש מישהו כזה בבזל. האם הוא צודק? אני לא יכול להאמין בזה.
אני רוצה גם לשאול כיצד זה אנשים משיגים תרופה מסוימת היכן שהוא ומאמינים בה בתקיפות – האם זה תורם לריפוי?
יש לי עוד שאלה אחת לד”ר שטיינר, על מים נקיים. יש בריכה ליד דרמשטדט שמים חמים נכנסים לתוכה כל הזמן מן התעשייה הכימית – הם למעשה רותחים – ובבריכה הזו יש אלפי דגי זהב וכל אחד מהם כולו אדום כהה. כיצד זה קורה? הם אדומים כהים כולם.
רודולף שטיינר: ובכן השאלה הראשונה היתה אודות ילדים שמנים.
זה נכון, כפי שחשבת באופן נכון למדי, ילדים אלה שהוצגו בכל מיני דוכנים כמשהו יוצא דופן הוזנו באופן מלאכותי בארסן או בחומר דומה – אתם רואים, חומרים רבים אחרים דומים לארסן. וילדים אלה אינם חזקים במיוחד, ילדים אלה, כפי שאפשר לראות די בקלות, פשוט שמנים, גדולים.
עכשיו אתם רואים, יש משהו הרבה יותר מסובך שמעורב כאן ממה שאמרתי לאחרונה אודות מבוגרים שלוקחים ארסן. מה שאמרתי אז נוגע למבוגרים. הם נכנסים למצב שדיברתי עליו. בילדים אלה, וזה נכון שפשע מבוצע כנגדם – אי אפשר להכחיש זאת – הפעולה של ארסן זה או חומר דומה מתרחשת גם בזכות משהו אחר. ילדים אלה טופלו באורח נפשע שכזה בגיל שתמיד אמרתי לכם שהוא תקופה חשובה בחיים – בשנים שבין חילוף השיניים, בערך בגיל 6 או 7, והבגרות המינית, שמתרחשת בין גיל 14 לגיל 15. ואתם רואים, בגיל זה הילד אינו רק יצור כזה שמישהו שולח לבית ספר, לבית ספר יסודי רגיל, אלא משהו אחר קורה אצלו גם כן.
אתם תזכרו, רבותי, שאמרתי לכם שבני אדם מכילים לא רק גוף פיזי זה, שאנו רואים בעינינו ויכולים לגעת בו בידינו, אלא גם נפש על-חושית ואספקטים רוחיים. לאחד מן הגופים העדינים והמורכבים קראתי הגוף האתרי האנושי. אנו צריכים לתאר גוף זה בהתפתחות האנושית בדיוק כפי שאנו מתארים את הגוף הפיזי. כדי לתאר זאת באופן יותר סכמטי, ניקח את האדם בגופו הפיזי. אבל סביב גוף פיזי זה וגם בתוכו קיים גוף עדין זה, הגוף האתרי. ומלבד הגוף הפיזי והגוף האתרי – היכן שאפילו גוף אתרי זה אינו יכול להיראות בעינינו הרגילות – קיים גם הגוף האסטרלי באדם, שיכול לחוש בדברים. לצמחים יש עדיין גוף אתרי, הם יכולים לצמוח. זה בגלל הגוף האתרי. לאדם ולחיות יש גוף אסטרלי. הם יכולים לחוש בדברים, להרגיש. צמחים אינם יכולים לעשות זאת. אמרתי לכם שיש אנשים שחושבים שצמח מסוגל להרגיש. הוא לבטח אינו יכול.
תמונה 15
אתם רואים, רבותי, בכל חומר בעל השפעה על האדם עלינו לשאול את עצמנו: על איזה אספקטים נפרדים יש לחומר השפעה? ארסן פועל במיוחד על הגוף האסטרלי ובעוצמה רבה מאוד על הנשימה שלנו. הנשימה שלנו תלויה בגוף האסטרלי. כשמישהו נותן ארסן למישהו, כל ההשפעה שיש לארסן באה לידי ביטוי דרך הגוף האסטרלי.
כשאדם חי בשנותיו הראשונות, מן הלידה ועד, הבה נאמר, גיל 7-8 שבו מתחלפות השיניים, מתפתח בעיקר הגוף הפיזי שלו. אתם יכולים לראות גוף פיזי זה מתפתח. הביטו בתינוק זעיר שזה עתה נולד. אתם באמת יכולים לומר בזמן זה אם הוא דומה יותר לאביו או לאמו. אתם יודעים איך זה כשדודות ודודים באים לבית כשהוא נולד. מישהו יאמר: “או, הוא כל כך דומה לאימו – במיוחד הרגליים!” אחר יבוא ויאמר: “הוא נראה בדיוק כמו אבא שלו.” ככה זה הולך. התינוק עדיין לא התפתח בדרך ברורה בגופו הפיזי, ורק מאוחר יותר אפשר יהיה לומר למי הוא דומה. רק הביטו באף, איבר רב ביטוי. האף של תינוק צעיר עשוי להיראות שונה מאוד ממה שיראה מאוחר יותר. זה יקרה רק מאוחר יותר, אבל בדרך כלל כאשר מגיע חילוף השיניים, האף, שמפתח את צורתו מאוחר יותר, מקבל את צורתו הנכונה.
מאוחר יותר, אחרי גיל 7 או 8, הגוף הפיזי באמת רק משתנה במידתו, השרירים נהיים חזקים יותר, אבל הוא מקבל את צורתו הממשית, בגיל 7 בערך. המצב הוא אם כן, שזה בעיקר הגוף הפיזי שבא לידי ביטוי בין השנה הראשונה לשנה השביעית של החיים. ובין חילוף השיניים והבגרות המינית, בין השנה השביעית או השמינית לשנה 14 עד 15, זה בעיקר הגוף האתרי אשר מתפתח. זהו הגוף אשר אוחז בכוחות של ההזנה והצמיחה. והגוף האסטרלי רק מגיע להתפתחות בין גיל 14-15 לגיל 20-21. רק אז הגוף האסטרלי באמת מתפתח. זה לא שהוא לא היה שם לפני כן – יש לנו אותו מהלידה – אבל ההתפתחות האמיתית של הגוף האסטרלי מתרחשת רק אחרי גיל 14-15.
כאשר אדם מבוגר שעבר את שנתו ה-14 או ה-15 מקבל ארסן, הוא מפתח את גופו האסטרלי. הארסן משפיע עליו, אבל האורגניזם יכול לגלות קצת התנגדות. אבל כאשר ילד בין 7 ל-15 מקבל ארסן, הגוף האסטרלי שלו עדיין לא התפתח, והכוח המלא של הארסן מובא על הילד. שום כוח עמידות לא קיים באורגניזם בעת הזאת.,
וכתוצאה מכך פעולת הארסן, שמעל לכל גורמת למסות של שומן לשקוע, והכל הופך לשומן, לעגלגל, צומח לצדדים בגיל 7 עד 14-15.
אתם צריכים לקחת בחשבון שלדברים שאני אומר לכם יש חשיבות עצומה כשמדובר בחיים. אני יודע שכל אחד מכם אומר: “נו, טוב, אתה אומר לנו שארסן הניתן לילדים בין גיל 7 ל-14-15 ממלא תפקיד חשוב, גורם לילד להשמין, להיות עגלגל, אבל אני מכיר אנשים שגדלו מאוד מאז הילדות מבלי שניתן להם עודף ארסן.” כן, רבותי, אבל אתם צריכים לתאר לעצמכם שהחומרים שקיימים בטבע נמצאים בכל מקום, לפחות בכמויות קטנות. ועלינו לומר שאנשים אינם יכולים לצרוך מזון, או ילד אינו יכול לצרוך מזון מבלי לקחת משהו שמכיל ארסן. ארסן קיים גם במזון שלנו.
אתם יודעים שלילדים יש טעמים שונים, העדפות שונות. ילד אחד אוהב לאכול דבר אחד, ילד אחר אוהב משהו אחר. ויש ילדים עם העדפה אמיתית לאוכל המכיל ארסן. מאוחר יותר בחיים יכול לקרות גם שמישהו משמין מדברים שהוא נהנה לאכול אותם. אם אתם אוכלים דברים אינכם אוהבים להיות רזים כמו מגרפה. אם אתם אוכלים משהו אתם נהנים וגם הופכים גדולים ושמנים. כך זה במיוחד אצל ילדים, ומעל לכל אצל ילדים שבין 7 ל-14-15. אם לילדים יש כמיהה כזו למזון המכיל ארסן הם נהיים גדולים ושמנים. אבל לילדים שמציגים בדוכנים וכן הלאה, כפי שציין מר מוּלר – ניתן להם ארסן באופן מלאכותי, רק באזור האלפים, וכך גם בהונגריה, היכן שארסן נמצא בסלעים באזורי ההרים. לילדים אלה באמת ניתן ארסן, והעיקר הוא שהילד מפתח טעם לארסן בדיוק בגיל הזה. זה נורא, אבל ככה זה. הילד מתחיל להשתוקק בהדרגה לארסן זה, כאילו היה סוכר, ולוקח אותו, ואז קורה שהילד נהיה גדול ושמן לפני שהגוף האסטרלי שלו מתפתח כראוי. ילדים שכאלה אפשר להציג משום שהם לא נורמליים, הם מגיעים למשקל עצום. אנשים מוצאים שזה שווה להסתכל על זה. אנשים תמיד רוצים לראות דברים בלתי רגילים, ואנשים תמיד מציעים לאחרים דברים שהם נהנים מהם. יש דברים רבים שעשויים לתת הנאה לאנשים.
יש גם משהו אחר, לדוגמא, שנעשה עם נערים בגיל הזה. אתם יודעים שהקול האנושי משתנה בזמן שבו מגיעה הבגרות המינית, בגיל 14 או 15. הוא משתנה בנערים – אצל נערות השינוי מתרחש יותר עם התפתחות החזה וכיו”ב. אבל אצל נערים הקול משתנה. היה נוהל מרושע – שנהיה לאמנות גדולה במיוחד ברומא העתיקה – לסרס את הנערים כדי לשמור על קולותיהם הנעריים, באמת קולות גבוהים. סירוס משמעו לחתוך את איבר המין שלהם. זה נותן לכם את נערי המקהלה המפורסמים עם הקולות הגבוהים במיוחד. עכשיו אתם רואים, שאפילו בפרקטיקה הגרועה ביותר זה נעשה תחת היומרה של מטרה קדושה. אני לא יודע אם זה ידוע לכם או לא. ובכן, דברים כאלה קיימים גם כן, ועלינו להבין שהיו דברים כאלה בעולמנו, ושאנשים באמת עשו כל מיני דברים כך שאפילו הטבע האנושי נהיה משהו שאפשר להציג ולהראות אותו.
אם לוקחים בחשבון את התוצאות של דברים כאלה, אז ככה זה. כשלמישהו ניתן ארסן בצעירותו והוא גדל והשמין, כאשר הגיע הזמן לפיתוח גופו האסטרלי הוא יהיה קטן מידי לגופו הגדול. הוא יהיה קטן מידי וחלש מידי. כתוצאה מכך כשתגיע הבגרות המינית והגוף האסטרלי צריך להתחיל להתפתח, גוף אסטרלי זה הוא באמת קטן מידי וחלש מידי לגוף גדול ושמן זה. ילדים שהוזנו בארסן בדרך זו ונסחבו כדי להיראות בדוכנים יהיו בעלי גוף אסטרלי קטן מידי. וכתוצאה מכך לא יתפתחו אצלם כלל איברים מסוימים. האיברים יהיו רופפים במקרה כזה, לגמרי רופפים. ויותר מכל הריאות יהיו רופפות בילדים אלה. זה מאוד מכאיב לראות את זה כי בשנות ה-20 שלהם או אפילו מוקדם יותר, ילדים אלה יכנסו למצב שבו אינם יכולים לנשום. וזה לא רק בגלל שהריאות יכוסו בשומן אלא משום שהן יגדלו רופסות ורכות, חסרות אנרגיה. ואז מגיע מצב שבו קורה משהו מיוחד עם הריאות, אתם רואים, רבותי, הריאה אינה רק איבר עבור נשימה, הריאה היא גם איבר הזנה חשוב, ועליה להיות מוזנת כמו שצריך אם האדם צריך לחיות נכון. רוב מחלות הריאה מקורן כלל אינו בנשימה לא נכונה אלא בגלל שהריאה אינה מוזנת כמו שצריך.
בילדים אלה כבר אינה מתקיימת הזנה נכונה מגיל 17-18 והלאה, משום שניוון שומני של כל האיברים אומר שמזון אינו מגיע לריאות כלל. הוא אמור להגיע לריאות אחרון, גם אם הן אמורות להיזון. המזון עובר דרך כל מיני שינויים בגוף האדם, כפי שהראיתי לכם. הוא עובר דרך שישה או שבעה שינויים. והריאות צריכות מזון שהשתנה שבע פעמים, דבר יקר ערך שכזה. מעבר שכזה לא מתרחש בילדים אלה. רובם מתים בשנות העשרים המוקדמות שלהם. וזה נכון בהחלט לומר שילדים המוצגים בשווקים בדרך זו ימותו בשנות העשרים המוקדמות שלהם. הם ימותו מדביליות או שיפתחו מחלת ריאות. רובם ימותו ממחלת ריאות. בגלל זה לא רואים ילדים שכאלה בשלב מאוחר יותר, כפי שאמרתם, משום שהם מתים לפני כן.
כמובן שזה קשה לפעול על פי החוק במקרים שכאלה. אנשים צריכים לדאוג שזה יפסיק, בדיוק כפי שאנשים צריכים לדאוג יותר לכך שייווצרו תנאי חיים מתאימים ולא תמיד לזעוק לתיקון החוק. אבל אני גם משוכנע שמעט מאוד אנשים יודעים אודות הדברים שזה עתה אמרתי לכם, לדוגמא. מעט מאוד אנשים יודעים כמה מזיק ארסן בדיוק בגיל שבו הוא ניתן לילדים אלה מאשר מאוחר יותר בחיים, לדוגמא. אני עדיין מאמין שאם אנשים ידעו יותר אודות דברים שכאלה הם ישתפרו אפילו ללא תחיקה, ללא כפיה. אבל כיצד דברים יכולים להשתפר אם אי אפשר לדעת את האמת!
אני יודע שתאמרו: “טוב, אין לנו הרבה חינוך, איננו יכולים לדעת זאת, אבל אנו בטוחים שהפרופסורים באוניברסיטה ידעו זאת.” הם לא יודעים זאת כלל. הם פשוט לא יודעים זאת כלל. ולכן דברים שכאלה הם לא ידועים. וחשוב שהם יובנו מה שיותר. דברים שכאלה צריכים להיות ידועים.
משהו דומה, גם אם שונה מאוד, הוא המקרה של אלכוהול. דיברנו על אלכוהול בעבר. אבל כמובן במקרה של הרעלת ארסן זו, המוליכה להשמנה ניוונית, משהו אחר ניתן לילדים, וכאשר מבוגר לוקח ארסן הוא באמת עושה זאת במודעות מלאה. וצריך לומר שכאן יש לזה השפעה כבירה אם אנשים מודעים לכך. אנו צריכים באמת לומר שמישהו שלוקח ארסן פשוט מתוך יהירות, כפי שאמרתי לכם, יכול לקבל אינפורמציה, ואם הוא באמת מבין את התוצאה הוא עשוי שלא לעשות זאת. עם אלכוהול, מצד שני, הבעיה היא כל כך גדולה משום שהשכלה אינה עוזרת הרבה במקרה כזה – אלא אם אנשים מפסיקים לשתות אלכוהול לחלוטין. מרגע שהם מתחילים ולוקחים כוס או שתיים הם נכנסים למצב שבו נאורות אינה עוזרת, והם ימשיכו לשתות. לכן קשה במיוחד להשיג הרבה על ידי יידוּע אנשים אודות אלכוהול. ידע עשוי כמובן להיות אפקטיבי במקרה כזה, והעובדה שזהו בדיוק האזור שבו צריך להשתמש כה הרבה בחוק היא באמת דבר עצוב במונחים של עוצמה נפשית של אנשים. יש ארצות היום – רק חישבו על צפון אמריקה – שבהן החוק אוסר על יבוא של אלכוהול, כדי לעשות את האנשים הגיוניים. טוב, אם נגיע לנקודה שבה אנשים רק יהיו רגישים יותר, ומעשיים יותר, אם כל דבר יטופל על ידי החוק, אז הגזע האנושי לא ישהה יותר כאן על האדמה.
המצב עם אלכוהול הוא כזה. כבר אמרתי לכם שבני אדם מייצרים את האלכוהול שלהם בגופם. זה משום שהם צריכים אלכוהול כדי לשמר את עצמם. ואתם יכולים להיות בטוחים, רבותי, האלכוהול שאתם מייצרים בעצמכם לעולם לא יעשה אותכם שתויים! הכמות היא בדיוק מה שאתם צריכים כדי לשמר את המזון בתוככם. אתם תבינו את הצורך, כמובן, של האלכוהול שאנו מיצרים בעצמנו. אתם ראיתם גם פה ושם שכדי לשמר חיה מתה, או חלק מסוים של הגוף האנושי, לא כדאי להשאיר זאת חשוף לאוויר, ויש לשים זאת בספירט, בתוך אלכוהול. אלכוהול שומר את הצורה והמבנה של דברים חיים שמתו. זהו חוק חשוב של הטבע. מה קורה כשאתם משאירים דברים חיים שמתו לטבע? הגוף האנושי מתחיל להיעלם ברגע שהוא ניתן לאדמה, הוא נמס. וכך זה עם כל הדברים החיים. ברגע שהגוף האתרי עוזב את הדברים החיים, הם נהרסים, אלא אם מישהו משתמש בדברים כמו אלכוהול. לאלכוהול יש כוח לשמר כוחות אלו המשמרים דברים חיים יחדיו.
אתם יכולים לראות מכך שאלכוהול איננו ארצי. יש גם משהו אחר שיראה לכם שאלכוהול אינו ארצי בדרך הרגילה. הגוף האנושי וגוף החיה וגוף הצמח נהרסים על ידי היסודות הארציים, אבל הם נשמרים, כפי שאנו אומרים, נשמרים מהרס, על ידי אלכוהול.
אבל כיצד אלכוהול בא לידי קיום? טוב, אתם רק צריכים להסתכל בענבי יין. אלכוהול מתפתח בדיוק במקום שבו השמש יכולה לזרוח על הענבים. ואתם יודעים שענבי יין אינם שורדים בצפון גרמניה, כי קר שם מדי, ולשמש אין יותר את הכוח שהיא צריכה. אם תמתחו קו מקביל לקו המשווה דרך גרינברג בשלזיה – מעט מאוד אנשים נהיים שיכורים מן היין של גרינברג, כי זה דבר בטוח! יין יכול להיות מיוצר במקומות שבהם לשמש יש כוח על הצמחים. יין מיוצר אם כן, לא על ידי משהו ארצי, אלא בדיוק על ידי משהו שמעבר לאדמה. אנשים צריכים להיות מאוד זהירים בלקיחת דברים הבאים מחוץ לאדמה.
כיצד זה קורה שאנשים מייצרים את האלכוהול שלהם בפנים? זה קורה כך ואני הולך לספר לכם משהו שלבטח יעניין אותכם במיוחד, רק צריך לשים לב ולהבין זאת. אתם רואים, היכן יש אנרגיה סולרית, רבותי? אנרגיה סולרית קיימת בכל דבר שהשמש זורחת עליו. רק הביטו – הבה ונראה זאת בקלות. ביום קיץ חם מאוד אני מניח את הכיסא שלי שם בחוץ בשמש הקופחת, ומשאיר אותו שם לכמה שעות לפני שאזמין אותכם לשבת. אתם תשבו על הכיסא. וואו, אתם חושבים, זה באמת נורא חם! עכשיו אני חושב שתסכימו שזה לא עסק של השמש שזורחת על הרהיט המסוים וגורמת לכם להרגיש חום. אם תעמדו באותו מקום באותו משך זמן, בתנוחה הנכונה, האיבר המדובר יתחמם כמו הכיסא, ואתם תחושו אותו בגופכם שלכם. אבל אין זה המקרה. הכיסא התחמם. ואתם רואים, גוף רגיל, חסר חיים, לקח את חום השמש והעביר אותו אליכם.
זה הרבה יותר מסובך במקרה של פחם. פחם היה עץ דקל או עץ אחר לפני אלפי שנים. כיצד זה התרחש? טוב, שם יש לכם את האדמה (ציור 16) ושם עץ דקל או דמוי דקל, עם השמש הזורחת עליו. מאוחר יותר הוא מת וחוזר מטה לאדמה, אבל בדיוק כפי שחום השמש נשמר בכיסא, כך נשאר חום השמש בעץ הדקל, והלך עמו לאדמה.
ציור 16
עץ הדקל הפך לפחם. חום השמש נשאר בו. ואלפי שנים מאוחר יותר אתם חופרים את הפחם, שמים אותו בתנור שלכם, וחום השמש ניתן לכם בחזרה. אתם מחממים את החדרים שלכם היום בחום השמש שזרחה על האדמה לפני אלפי שנים. אנשים לעיתים קרובות אינם חושבים על כך. כאשר אתם יושבים על כיסא והוא מחמם את בטנכם אתם עדיין מבחינים שהשמש הותירה משהו מהאנרגיה שלה שם. עם פחם אתם כבר לא מבחינים בזה. וכך עליכם לומר: כשפחם נמצא באדמה, בכל מקום שיש פחם, יש לנו אנרגית שמש עתיקה מאוד. הפחם או הקרבון שנחשף בכל מקום, מלא באנרגיית שמש עתיקה מאוד.
טוב, רבותי, אתם אוכלים צמחים בכל מקרה. אתם שמים אותם בתוככם. האורגניזם שלכם פועל יותר מהר מהאדמה. הפחם המלא חיים מן הצמחים משתנה מהר ויש לכם דו תחמוצת הפחמן בגופכם, המכיל הרבה פחמן. פחמן דו חמצני זה שאתם מכילים בתוככם אינו הופך לפחם שנמצא בתוך האדמה, אלא נשאר דו תחמוצת הפחמן. בדו תחמוצת הפחמן יש פחם, אשר אתם מכילים בתוככם, וחמצן הבא מן האוויר וגם מן המזונות. זה נקרא פחמן וחמצן. ויש לכם גם מימן בגוף האנושי, כי אתם שותים מים, לדוגמא. מימן זה מתחבר עם הפחמן והחמצן. ועליכם רק לחשוב על משהו שיש גם בגוף האנושי, משהו שמתחיל לקבל ריח תחת תנאים מסוימים. ועליכם רק לחשוב על משהו שבא מגוף החיות, אלו הן ביצים – דיברנו על כך ביום אחר – הן בעלות ריח. זהו חנקן. רק שזה לא מסריח כשהוא נמצא באוויר, כי שם הוא מתחבר עם חומרים אחרים בדרך מיוחדת.
עכשיו, אתם רואים, רבותי, אתם מהלכים לכם, אתם צריכים חמצן, פחמן וחנקן כדי לחיות, ומייצרים אלכוהול בתוך האורגניזם שלכם. אלכוהול מיוצר באורגניזם האנושי כדי למנוע מאיתנו מלהתפורר בפנים. הגוף היה נמס, בדיוק כפי שהוא נמס כשהוא גוויה, אלא אם כן אלכוהול ותרכובות דמויות אלכוהול מיוצרות. זה דבר טבעי. אבל עכשיו עלינו לשאול: על איזה גוף מגופינו אלכוהול פועל? אתם רואים, כשהוא נלקח בכמויות ממוצעות לאלכוהול יש תחילה השפעה טובה מאוד על הגוף הפיזי, עבור מישהו המייצר מעט מידי אלכוהול זה יכול לתת חומר משמר טוב, והאלכוהול אינו באמת מזיק לגוף הפיזי. באופן בסיסי לאלכוהול אין כלל השפעה רעה על הגוף הפיזי. אם אלכוהול היה אמור להזיק לגוף הפיזי – אנשים אינם מקדישים די מחשבה לכך – היין היה דרך רעה, כי ליין גם כן יש גוף פיזי. היין נספג כליל – הוא כזה משום שהוא מלא באלכוהול – אבל הגוף הפיזי שלו אינו סובל. טוב, והגוף האתרי גם כן אינו סובל מאלכוהול. רק הגופים האסטרליים של אנשים מבוגרים ניזוקים מאלכוהול. זה מזיק באורח שווה לילדים, כפי שאמרתי לפני רגע, משום שמשהו אחר קורה גם כן. אבל אצל מבוגרים אלכוהול משפיע גם על הגוף האסטרלי. בדיוק כמו ארסן, ומעל לכל על האני. והאני חי במחזור הדם. לאלכוהול אם כן יש השפעה רבת עוצמה על מחזור הדם.
אלכוהול כה מזיק לילדים בגלל שיש כבר בתוכו גוף אסטרלי. לצמחים יש רק גוף אתרי, אבל לאלכוהול הנמצא ביין יש גוף אסטרלי. זה פועל בדיוק כמו העיקרון שמבעבע וגועש בדם. האם זה קשה להבנה? בטוח שאתם יכולים להבין זאת. זה פועל כמו העיקרון שמבעבע ורותח בדם. ולכן ילדים השותים אלכוהול בגיל צעיר מקבלים גוף אסטרלי שהם צריכים באמת לקבל רק בגיל 14-15! ואין להם שליטה על זה. לכן אלכוהול מזיק במיוחד לילדים, משום שילדים מקבלים מיד גוף אסטרלי תחת ההשפעה של אלכוהול.
אתם יכולים לראות מכך שאלכוהול באמת משפיע על ספירת הנפש של האדם. שם הוא פעיל. הוא הורס את הנשימה, את מחזור הדם, אשר נובע מספירת הנפש. הם מושפעים על ידי האלכוהול.
אינכם צריכים לחשוב עכשיו שהראש האנושי הוא איבר נפרד באדם, והחזה, גם כן, איבר נפרד. כי גם אם האדם הוא יצור משולש, כל דבר שבו משפיע על דבר אחר. לא רק הגוף התחתון צריך להיות מוזן אלא במיוחד גם הראש האנושי. וכאשר מישהו שותה אלכוהול ויש לו סוג של גוף תחתון היכן שאלכוהול נספג טוב במיוחד – הבה ונאמר שמישהו יכול גם לסבול שתיים, או שלוש כוסות של אלכוהול. אני לא בטוח שזה מה שמר מולר רצה לומר בעצמו? אבל אתם לבטח יכולים לסבול כמות קטנה של אלכוהול לא רע? מר מולר דוחה את זה, ואומר שהגרנולות מופיעות בבוקר הבא אפילו אם הוא שותה רק כוס אחת של בירה.
אז זה באמת ההיפך במקרה שלך. אתה באמת לא סובל אלכוהול בכלל?
מר מולר אישר שזה כך.
טוב, במקרה כזה אתה מהווה דוגמא לאלו שאינם סובלים אלכוהול טוב. עכשיו אתם רואים, אם מישהו אינו סובל אלכוהול כה טוב, אזי האלכוהול הבלתי מעוכל מגיע לראש, משפיע גם על העיניים וגורם לחומר רירי להידחף מעלה לקראת הראש. הדם נדחף רותח אצל מישהו שסובל אלכוהול היטב, ואצל מישהו שאינו סובל אלכוהול היטב החומר הרירי מתחיל לנוע, ומתקשה לקראת החוץ, כך שהוא נהיה גרנולרי. זהו חומר רירי שמתקשה. זה מה שיכול לקרות למישהו שבאמת לא יכול לסבול אפילו את הכוס הראשונה של אלכוהול. אבל הבה ונניח שמישהו יכול לספוג הרבה. אז הכל גם כן הולך לראש, אבל לתוך הדם. ואז לא מקבלים את הגרנולות האלה, וכל מחזור הדם בראש מדורבן, וכל מחזור הדם של הראש מפריש חומרים אשר גורמים לכאב. אז מקבלים את השיכרון הרגיל, את ההנגאובר הרגיל, והאדם מגיע למצב שבו הוא ממשיך ושותה. כך היא השפעת האלכוהול על אנשים.
אתם רואים, אפשר לומר: באמת שאין אנו צריכים לומר דברים אלה באופן מיוחד, להביט בהם באופן כה קשה, כי איך שלא תהיה הסיטואציה, אם לאלכוהול יש השפעה באמת לא נורמלית, הכי טוב להשאיר אותו כך לבד. לא טוב לקחת אלכוהול כאשר מרגישים את ההשפעות שלו.
אבל, כפי שאמרתי, אלכוהול פועל על הגוף האסטרלי והאני היום. האני חש מעורר. אדם האוהב טעם של אלכוהול מרגיש באמת שיש משהו באלכוהול שלוקח אותו מעבר לעניינים הארציים. הרגשה זו באמת מאוד מעניינת, כי כפי שאמרתי לכם, אלכוהול אינו מגיע מן האדמה אלא מן הספירה שאינה ארצית. לכן אדם מרגיש מורם מעל הספירה הארצית. אלכוהול נהיה מרפא לדאגות, האין זה כך? עם אלכוהול אדם נלקח מעט מעבר לעצמו, והוא מרגיש טוב לאין סוף להיות קצת בחוץ. וזה מה שמוביל לתפוצה הנרחבת של שימוש לרעה באלכוהול.
היתה עוד שאלה עבורנו לשקול. מר מולר אמר, אם הבנתי אותך נכון, שיש בריכה ליד דרמשטדט שחומרים תעשייתיים מחוממים עוברים דרך בריכה זו? אתה יכול לראות במה מדובר ממה שאמרתי לפני כן. בהזדמנות אחת ניסיתי להראות לכם שכאשר אני אומר שלדגים בים אין שמש ישירה, אין הכוונה שאין להם השפעת שמש כלל. בדיוק כפי שפחם באדמה עדיין שומר על השפעות השמש אלפי ואלפי שנים, כך המים גם כן שומרים עדיין את השפעות השמש בהם. ושם, עלינו לומר, הדגים צריכים רק להיות מאורגנים בדרך שונה בהשוואה לחיות שחיות ביבשה. ואתם יכולים כמובן לראות שהדג מאורגן באופן שונה. אם לדג יש סוג של ריאות שיש לחיות אחרות ולאדם, הם לא יוכלו לחיות במים, כמובן. כידוע לכם, חיות מפותחות ואדם פשוט יטבעו אם יצטרכו לחיות באופן קבוע במים. הם אינם יכולים לחיות שם. דגים יכולים לחיות שם משום שאין להם ריאות אלא זימים. עם הזימים הם סופגים את האוויר לתוך עצמם ותמיד יש בו אנרגיית שמש.
אתם יודעים בוודאי כיצד אנשים מחזיקים דגי זהב. אינכם יכולים להחזיק אותם במים רגילים. שם פשוט לא יהיו לכם דגי זהב. אם יש צל אתם יכולים להפרות אותם, אבל לא לשמור אותם שם. הצאצאים לוקחים את הצבע שלהם מדגי הזהב הישנים אם אתם רוצים לשמור אותם ללא שמש, הם נהיים מאוד חיוורים אחרי שלושה או ארבעה חודשים. דגי הזהב הקטנים משיגים את צבעם הנכון אם יש שמש ישירה בתוך המים שלהם. זהו ההבדל. אתם רואים, אם יש לי שם בריכה, או אפילו קערה קטנה, והשמש זורחת ישירות לתוכה (ציור 17), משהו נוסף נמצא עבור הדגים מאשר במקום אחר. כאן עליהם להשתמש באנרגיות שמש ישנות שנמצאות במים לזמן מה. וכאן הם משיגים אנרגיות שמש חדשות שנמצאות במים לזמן קצר יותר.
כעת, בית החרושת של דרמשטדט שמניח למים החמים שלו לזרום לתוך הבריכה הוא מקרה מיוחד. אתם צריכים להודות בכך שמשהו שנמצא תחת מגבלות מסוימות כשמדובר בחיים ואז שוב הוא משתחרר, באמת יתפתל הרבה ויתפתח.
ציור 17
דמיינו כיצד זה יהיה עם עליכם לקשור אדם לזמן מה. הוא אינו יכול להזיז איבר כשהוא קשור. כשהוא משתחרר שוב הוא נהנה במיוחד ושמח בחייו. ועכשיו חישבו על המים מבית החרושת של דרמשטדט שזורמים לתוך הבריכה. המים האלו מקבלים את השפעת השמש שלהם בדרך מיוחדת מאוד. בית החרושת פועל ביסודו על פחם, הכל חוזר בחזרה לפחם. החום שמשתמשים בו בא מפחם. הפחם משמר אנרגית שמש במשך אלפי ואלפי שנים. אנרגיות שמש אלו נכנסות עכשיו לבריכה כמים חמים. וזהו באמת המקרה שאנרגיות סולריות המשתחררות אחרי שהיו נעולות בפחם במשך אלפי שנים הן פעילות במיוחד. ובכן אינכם יכולים לעשות טוב יותר מלתת לאנרגית שמש פעילה זו לזרום לתוך הבריכה עם המים החמים. אפשר גם לעשות זאת באופן מלאכותי. אפשר לארגן באופן מלאכותי דברים בדרך כזאת שמזרימים מים חמים לתוך בריכות שבהם מגדלים דגי זהב. ובמיוחד אם נותנים למים לזוז, כך שהאנרגיות הסולריות נמצאות בתנועה, הן מעוררות את דגי הזהב לפתח באמת צבעים חיים ביותר.
אתם יכולים לעשות את הניסוי הבא. דמיינו שיש לכם בריכה מלאכותית גדולה. תחילה אתם נותנים למים החמים לזרום לתוכה, להיוותר חסרי תנועה בתחתית, ואז מוסיפים מים רגילים למעלה. ואז אתם מכניסים פנימה את דגי הזהב. עכשיו תיקחו בריכה מלאכותית אחרת ותזרימו פנימה מים חמים כך שיהיה זרם קבוע זורם פנימה. עכשיו ראו לאיזה דגים יהיו צבעים חיים יותר בצבע צהוב זהוב חי – לא אלה שבמים רגועים אלא הללו שיש להם מים חמים זורמים פנימה כל הזמן, כי זה שומר את האנרגיות חיות.
במקרה של עניין תעשייתי זה, זה קורה מעצמו, עם מים חמים חדשים הזורמים כל הזמן. כך שזה לא מפתיע שדגי הזהב מצליחים במיוחד. כך עובד הטבע. צריך להבין דברים אלה נכונה ואז מגלים את הדרכים שבהן פועל הטבע.
עכשיו תאמרו לעצמכם: מה כל כך פעיל בקרני השמש? טוב רבותי, זהו האתר שפועל גם כן בגוף האתרי שלנו. האתר פעיל בקרני השמש. ובדיוק כפי שהאתר דרוש כדי לעורר את האסטרלי בנו כך גם שם בעולם הטבע.
ליין יש בתוכו את גופו האתרי. משום שחום השמש נוגע בו, משהו אסטרלי נוצר בו, באמת משהו שמחוץ לעולם זה, וזה פועל כאלכוהול. ולכן אנו באמת משיגים תובנה לתוך הדברים בתארנו את האדם מבפנים ובעולם הטבע בחוץ.
זה מביא אותי למשהו שונה למדי, משהו שאפשר להוסיף עכשיו, ברגע אחרון זה, נעסוק בשאלתו של מר בורל על בגדים. אתם רואים, אמרתי לכם כל מיני דברים על בגדים, אבל זה כמובן מעניין שבגדים באמת התפתחו מתוך אינסטינקט אנושי להיות נכונים עבור כל הטבע של המין האנושי. לאנשים יש שלושה אספקטים אפילו כיצורים אנושיים. יש להם ראש, איברי חזה, היכן שמתרחשים נשימה ומחזור הדם, תנועות פנימיות, אם כן, ויש להם תנועות חיצוניות באיברים שלהם. בגופים הפיזיים שלהם, אם כן, לאנשים יש שלושה חלקים: הראש, מערכת החזה – אני תמיד קורא לזה המערכת הריתמית, בגלל שהכל שם נע בריתמוס – והתנועות החיצוניות של האיברים, הארגון החיצוני של התנועה.
עכשיו, אתם רואים, בראש פועל קודם כל הגוף האתרי. בחזה, במחזור הדם ובנשימה זה הגוף האסטרלי, ובתנועות הוולונטריות האני. אם תביטו בכל הבגדים הנלבשים עם כמה יוצאים מן הכלל שהם פשוטים יתר על המידה, בקרב הפראים – אתם יודעים, פראים באמת – אתם תמיד רואים, כמה שטותי שזה יהיה, שבגדים בעיקרם כוללים שלושה חלקים. כמובן זה תמיד משתנה קצת. עליכם רק להבין שבמהלך ההיסטוריה זה השתנה מאוד. כל מיני שטויות התווספו, אבל ביסודו של דבר לכל לבוש יש שלושה חלקים. אחד התפתח מכסות המותניים או הסינר. במצרים העתיקה הגברים לבשו ביסודו של דבר רק סינרים. האנשים לבשו את זה עבור האיברים. הם הראו שהם יכולים ללכת על רגליהם בכך שכיסו אותן. האנרגיה של הרגל, של ארגון התנועה, ניתן לה ביטוי בסינר.
זה מעניין שדברים שכאלה חלפו עברו, ושהבונים החופשיים לבשו סינור כסימן מיוחד לכינוסיהם. זוהי ירושה מצרית עתיקה. בדיוק כפי שלאנשים, לפחות ברוב המקרים, אין מושג מדוע הם עונדים מדליות, כך אין להם מושג מדוע הם לובשים סינור. הסינור נלבש כסימן לכך שמישהו צריך להיות פעיל במיוחד באחד מאיבריו. ומהסינור התפתח כל מה שקשור לאיברים, המכנסיים שלנו, לדוגמא, אבל כה שונים שהם עוצרים יותר מאשר עוזרים לנו בהליכה. ובכן זהו המצב עם הגפיים. המצרים עשו את הסינרים שלהם במיוחד כך שהם התאימו לאיברים. הם הניחו את זרועותיהם בתוכו, וכך גם התפתח סינור עם חלק המכסה את החלק הקדמי של החזה, והשרוולים, כך שהגפיים העליונות גם כן נכנסו לתוכו.
החלק השני, רבותי, היה שאנשים נתנו גם ביטוי למערכת החזה במלבושים שלהם. ולמערכת זו ניתן ביטוי טוב ביותר בכל דבר דומה לכובע שנמשך על הראש. זה התפתח במיוחד בקרב האשורים הקדומים. הם פיתחו את המעיל דמוי השמלה ששמים על הראש והזרועות ונתלה ישר למטה. זה נותן ביטוי למערכת החזה, עם תנועה פנימית. לכן הלכו המאמינים בדרך זו. היוונים לקחו את זה כשזה הגיע מאסיה, והוסיפו את הקפלים האמנותיים, כחיקוי לדרך שבה זורמים כלי הדם הראשיים. הדרך שבה זה נעשה היתה לחקות את החלק החשוב ביותר במערכת הדם ולזרום לשם.
הדבר השלישי הוא המעיל. באופן מקורי המעיל נזרק לא רק על הכתפיים אלא גם על הראש. אתם עדיין יכולים לראות זאת בכמה אזורים, היכן שאנשים עדיין עושים כך. המעיל נזרק על הראש כך שהוא מכסה גם את הראש. זריקת המעיל נתנה ביטוי על כל דבר שבא מן הראש. בסינר בא לידי ביטוי יותר הרצון שחי בזרועות, ביסוד המשתנה – אתם יודעים שיש לנו עדיין מעט מזה במותניה שלנו, אבל אתם עדיין רואים את זה מפותח היטב במעיל הכומר, המעיל של הכומר הרומאי קתולי – וזה עדיין חלק מלבוש האישה, לבוש החזה. ולבוש הראש הוא המעיל. זה עבר שינויים, כמובן. חישבו על המעיל המושלך על הכתפיים וגם על הראש (ציור 18). באופן מקורי זה מכסה את הראש. אם זה מעיל אדום זה יפה מאוד. הצבע האדום הוא כזה שאדם אינו מבקש לעוות אותו. ואז מגיע הזמן שעליו דיברתי בפעם האחרונה, כשאנשים אינם שמים לב יותר לצבעים. אז הם עושים לעצמם מעילים שחורים או כחולים. ומה הם עושים? הם חותכים אותו כאן ועושים כיסוי ראש נפרד. זה נהיה לכובע. אי אפשר לראות את זה היום, אבל אני באמת צריך לומר שכאשר אני רואה מישהו בא שלובש מעיל ערב וכובע אני תמיד אומר לעצמי: “האל הטוב, כמה שהשתנית!” כי מעיל הזנבות והכובע היו במקורם מעיל אחד. ואז הכובע נחתך, ונתן את הצורה הנוראה של מעיל הזנבות, ומעליכם עדיין קיים הכובע לכיסוי הראש. חישבו על כובע וזנבות ונסו לחתוך את הכובע מקדימה כך שתוכלו להטיל את הכל מעל לראש, ותקבלו את הבגד שממנו התפתחו הכובע והזנבות. צריך ללכת לאחור אל הבגדים הישנים ואז רואים מאיפה באו הבגדים שלנו. גם אם אינני מאמין שמר בורל לובש צילינדר וזנבות לעיתים קרובות ולכן זו וודאי לא הסיבה מדוע הוא שאל את השאלה (צחוק בקהל).
ציור 18
אבל זה לא נראה כך כאילו שהראש עצמו לא נחתך, כאשר אנשים הולכים סביב עם צילינדר וזנבות.
נמשיך ביום רביעי הבא בתשע בבוקר.