מממותות למדיומים – 02

מממותות ועד מדיומים

רודולף שטיינר

תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית

עריכת תרגום: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר ראו כאן

16 שיחות עם פועלים בגיתהאנום בדורנאך בין 30 במאי ל-22 בספטמבר 1923

GA350

הרצאה מספר 2

2.6.1923

כיצד העקרונות האתרי והאסטרלי פועלים באדם ובאדמה

בוקר טוב! אני מאוד רוצה להוסיף משהו היום לדברים שאמרתי בפעם האחרונה. אני מאמין שיהיה לנו ידע יותר ויותר טוב על מה שהאדם הוא באמת בכל הסכמה של הדברים אם נלמד בדיוק סוג זה של דברים. ובכן אני רוצה להוסיף למה ששוחחנו עליו בפעם האחרונה, על ידי תיאור של הדברים כפי שהם כשאנשים מפתחים מצבים כמו קטרקט אפור או שחור. העין נהיית חסרת ערך במקרה כזה. בתחילה היא נראית לאדם כאילו משהו מהבהב לפני עיניו, ואז הוא אינו יכול לראות את הדברים שהיה יכול לראות לפני כן.

השאלה היא, מה גורם למצב זה של העיניים? זה מתפתח משום שמשהו שצריך להיות שקוף כמו זכוכית בעיניים נהיה בלתי שקוף. אם יש לכם סוג מסוים של נייר בלתי שקוף או קרטון בחלונכם במקום זכוכית שקופה, אינכם יכולים לראות דרך החלון. וכך זה כאשר העין מפתחת קטרקט. משהו שצריך היה להיות שקוף נהיה בלתי שקוף.

בואו ונהיה באמת ברורים בקשר לזה. השתמשתי בעין עבורכם בכמה מקרים. היא צומחת החוצה מהמוח כך [תמונה בהמשך], מהגולגולת. זה מבט עליה מהצד. היא בולטת קצת מקדימה, ובתוך העין יש כלי דם נפוצים והעצב האופטי. כלי דם ועצב אופטי באים יחדיו כאן.

D:\Pictures\2017-06-15\002.BMP

ציור 2

ויש גם משהו אחר בעין, סוג של מגע שרירי. זה מחזיק במקומו את החלק שאנו קוראים לו עדשה. השריר שבעין אוחז בגוף קטן מאוד, שקוף, בעל צורה של עדשים. חישבו על עדשה קטנה, אבל שקופה – זה תלוי בעין. ועלינו להביט ישר דרך העדשה הזו. מקדימה העדשה נראית כך [צייר על הלוח], ואנו צריכים לראות דרך זה. זה לבדו יראה לכם שאנו צריכים עין שקופה כדי לראות. העין צריכה להיות שקופה. וכמובן שאתם חושבים על כך ועליכם לומר: "זו לא יכולה להיות העין עצמה אשר רואה, כי העין צריכה למעשה להסיר עצמה מהדרך, לעשות עצמה שקופה, כך שהיא תוכל לראות." אם אתה מורח משהו על שמשת החלון, למשל, כך שאינך יכול לראות דרכו, אז אינך יכול יותר להביט החוצה. כן, זה אתה המביט דרך השמשה. השמשה אינה יכולה לראות. זה אתה עצמך שרואה. באותה דרך אין זו העין שרואה, אלא יש משהו באדם שרואה דרך העין השקופה.

אם כן, מה קורה כאשר מתפתח קטרקט? כאשר מישהו מפתח קטרקט, העדשה בעין מאבדת את שקיפותה. היא קטנה מאוד, עדשה זו, אבל אם אתה לוקח אותה מתוך העין ומתבונן דרכה, היא שקופה. עדשה שנלקחה ממישהו עם קטרקט היא לבנה, חלבית ולא שקופה. אני צריך לצייר את העדשה, שהיא כה שקופה ויפה בעין בריאה, כמו זו [מצייר על הלוח]. היא נהיית חלבית והיא אינה שקופה יותר.

אתם רואים, תמיד יש לנו תועלת מהגוף האנושי שהוא אלסטי בחלקיו השונים, אלסטי מהיבטים רבים. אם יש לכם עין נגועה בקטרקט והיא נחתכת בכיוון מסוים, שריר זה כאן מביא את האלסטיות שלו לידי משחק, והעדשה, שבדרך כלל מוחזקת על ידי השריר, תצא החוצה אם אתה עושה חור כאן. הניתוח הוא פשוט באופן יחסי כי הגוף תמיד בא לעזרתך. העדשה יוצאת החוצה. אתה מחזיק אותה בידך ושם אותה בכלי זכוכית, עדשה זו אשר נהייתה אטומה. האינדיבידואל כמובן, כמעט שאינו יכול לראות בבירור מרגע שהעדשה הורחקה, כי הוא צריך את העדשה כדי לראות. אני אראה לכם מייד מדוע הוא צריך עדשה כדי לראות.

כשרופא עושה את הניתוח הזה על מישהו ומרחיק את העדשה, העולם סביב הפציינט מאיר שוב כאשר מקודם לכן הוא לא ראה דבר. הוא יכול להסתכל שוב, אבל, מכיוון שעבר את הניתוח להסרת העדשה, הוא יכול לראות עצמים רק מרחוק. כוח הראיה שלו אינו מדויק. אם כן, יש לו עין חסרת תועלת. כוח הראיה אין בו די כדי לראות דברים שהיינו אמורים לראות. העין נהיית חסרת תועלת.

אנו נותנים לאדם שעבר את הניתוח הזה זוג משקפיים. אתם רואים, הם למעשה עדשות מלאכותיות. לפני כן היו לו עדשות בעיניו, וכעת יש לו עדשות מלאכותיות. העדשות המלאכותיות עושות כעת את קרני הראיה – שפועלות כמו העדשות שהורחקו [ראו הציור הקודם], ובכן, הוא יכול לראות רק דברים מרחוק – אבל היכולת לראות אינה מספקת.

מאחורי העדשה יש גוף רירי במקצת, 'הגוף הויטראי' (מכוסה ריר). הוא גם יכול לגדול אטום לאור. במקרה כזה שום ניתוח אינו אפשרי, משום שהוא אינו יכול להיות מוחלף בדרך זו או אחרת.

העין היא שחורה אם אתה מביט לתוכה מבחוץ. העדשה שוכנת מאחורי אישון שחור זה, אשר נראה שחור משום שאתם מתבוננים ברקע של העין, דרך כל העדשה ודרך כל זה.

עכשיו אנו צריכים לשאול את עצמנו מה קורה למעשה כאשר העדשה נהיית אטומה. חישבו על זכוכית פעם נוספת. כאשר זכוכית היא שקופה האור עובר דרכה. אם יש לכם משהו שאינו שקוף, זה אומר שהאור אינו עובר דרכו. הוא נעצר. המצב עם העין הוא שהאור צריך לעבור דרך העדשה. אתם רואים, האור שייך לאתר. הוא אינו שייך לחומר, לחומר של הגרביטציה שנמצא בחוץ. האור שייך לאתר.

עכשיו, אמרתי לכם שמלבד גופו הפיזי לאדם יש גם גוף אתרי. ומה זה אומר שהעדשה היא שקופה? העובדה שהעדשה היא שקופה משמעה שהגוף האתרי האנושי, שעובר דרך כל דבר – אני מצייר אותו אדום כאן – יכול בפשטות לעבור דרך העדשה. אם העדשה היא נחמדה ושקופה, הגוף האתרי מסוגל לעבור דרכה. זה אומר שלאדם יש חתיכה קטנה של גוף אתרי במקום שבו נמצאת העדשה. כאשר העדשה נהיית אטומה, זה בגלל שהיא נסתמת בחומר. אם מלח או משהו כזה מתיישב בעדשה היא נהיית אטומה. זה בדיוק כמו מלח שנמס בכוס מים. כי כל עוד המלח נמצא בתמיסה יש כמעט תמיסת מלח שקופה. אם המלח מתיישב למטה בתחתית [מצייר על הלוח], כוס המים אינה שקופה כאן למטה. החומר לא נותן לאור לעבור. והעדשה נהיית אטומה כאשר חומר מלוח מתיישב בה. חומר מלוח מתיישב כך בגיל מבוגר, והחלקים השקופים של האדם מאבדים את שקיפותם.

אם כן, בקטרקט עדשה שקופה נהיית אטומה. מהי התוצאה של זה? זה אומר שהאתר האנושי אינו יכול להיכנס יותר לתוך העדשה האטומה. יש שם חור קטן. לאדם יש גוף אתרי בכל מקום, וכאשר הוא נמצא בבריאות טובה הגוף האתרי ממלא את כולו. אם העדשה נהיית חולה, אטומה, הגוף האתרי אינו יכול להיכנס למקום שבו נמצאת העדשה. ואז אין גוף אתרי במקום שבו נמצאת העדשה. לכן אנו צריכים לומר: איזה מין מצב יש בקטרקט זה? קטרקט משמעו שלאדם אין גוף אתרי במקום שבו העדשה נהיית אטומה.

אתם אינכם יכולים לראות כמובן רק עם הגוף האתרי. אם היינו יכולים לראות עם הגוף האתרי, היינו גם רואים כל הלילה, כי יש לנו גוף אתרי כאשר אנו שוכבים במיטה בלילה. רק הגוף האסטרלי נמצא בחוץ. אם כן, אנו לא רואים עם הגוף האתרי. אנו רואים עם הנפש. אבל אנו צריכים את הגוף האתרי כדי שנוכל לראות. הגוף האסטרלי גם כן שם – זהו הדבר השלישי שיש לאדם, וגם הוא ממלא את הכל. כאשר הגוף האסטרלי רוצה לראות כאן במקום שאין בו גוף אתרי, הוא אינו יכול לעשות זאת, כי הגוף האתרי חסר שם. וכך אנו יכולים לומר: מה מאפשר לנו לראות? העובדה שגופנו האסטרלי נמצא בתוך גופנו האתרי. אבל אם הגוף האתרי הורחק ממקום כלשהו, נדחף הצידה בגלל שהעדשה, העין, היא אטומה, אנו לא יכולים לראות. אז הגוף האסטרלי אינו יכול לראות. האם אתם יכולים להבין זאת?

הסכמה – כן!

אם כן, גופנו האסטרלי יכול לראות בגלל שהגוף האתרי יכול להיכנס לכל מקום שבו יש לנו עדשה, היכן שהוא מאוד דרוש. כך אם מישהו באמת יודע מהו קטרקט, הוא יכול באמת לראות שלאדם יש גוף אתרי וגוף אסטרלי.

כאשר מישהו רק מתחיל אם קטרקט שכזה, אנו יכולים לומר שקטרקט מתפתח בגלל המלחים שמתיישבים בעין, בעדשה, ואינם נותנים לגוף האתרי להיכנס לעין. והאדם צריך לעשות משהו, לעשות את העדשה שקופה. כאשר העניינים התקדמו דרך ארוכה ובעדשה יש מלחים בכל מקום, אי אפשר לעשות דבר אלא להוציא אותה ולהחליף אותה בזכוכית קטרקט. אבל המצב הוא שהאדם יכול לעשות משהו אם הקטרקט רק מתחיל להתפתח. ובמקרה זה אני חושב שאני יכול להראות לכם כיצד בני אדם קשורים לגמרי עם העולם הסובב אותם.

הבה ונניח שזוהי האדמה [ראו ציור בהמשך]. צמחים גדלים באדמה. אתם רואים, צמח שכזה יש לו כמובן גוף פיזי. אנו יכולים לגעת בו, להביט בו. אבל לצמח יש גם גוף אתרי, כי הוא חי, ולכל דבר חי יש גוף אתרי. הצמח לא יכול להרגיש, להגיב לדברים באופן פנימי. אין לו גוף אסטרלי. אבל יש חומר אסטרלי בכל מקום סביב לאדמה. תנו לי ואומר לכם כיצד יכול מישהו לגלות את העובדה שהאסטרלי נמצא בכל מקום. כדי לעשות זאת נצטרך להביא פנימה משהו שנראה רחוק למדי ולא נראה כשייך לכאן.

אתם יודעים שהרים וולקנים פולטים לבה פה ושם, אם אפשר לומר כך, שמסה אדומה לוהטת עפה החוצה מהם.

D:\Pictures\2017-06-15\003.BMP

ציור 3

הרשו לי לתאר הר שכזה בפניכם. דבר ראשון ישנה האדמה, מלאה בחומר סלעי רגיל. אם נביט בווזוב, לדוגמא, שנמצא באיטליה, האדמה, האדמה הבסיסית, היא סלע אפניני, כפי שהוא נקרא. כך יש לנו סלע רגיל שם למטה, שנמצא בכל מקום אחר באיזור זה. אבל אז שכבות שונות ממלאות כאן את המקום [ציור 4]. השכבות הולכות כך ובמקום שבו הווזוב פורץ יש בקע. כאשר יש התפרצות, חתיכות של אפר באות תחילה מהבקע, מעורבות במים. ואז באים סלעים כמו פצצות. כל זה מושלך לפני השטח. לפעמים זה נוזלי, לפעמים כמו פצצות. ואז זה גולש למטה. יותר למטה. והסלעים שמושלכים למטה כמו פצצות הם בכל מקום. הם עפים למטה. באמצע בא גשם מעורב בבוץ. כל זה באמת נסחב למעלה כדי לבנות מין הר שכזה, ליצור מין הר שכזה. אם כן, הדבר הראשון שנזרק החוצה מתוך פנים האדמה הוא מים חמים מעורבים באפר. זה עושה בוץ דביק מאוד כשהוא זורם למטה. ואז, מעט מאוחר יותר, באים גושים דמויי פצצה אלה, רצים למעלה ונוחתים בכל מקום. כך בנויים הרי געש שכאלה.

D:\Pictures\2017-06-15\004.BMP

ציור 4

כעת תרשו לי לומר לכם, רבותי, כיצד תופעה כמו הרים יורקי אש מתוארת בדרך כלל במדע. נאמר שכל מיני דברים שנמצאים מתחת לאדמה עפים למעלה. הרים פולטי אש נמצאים בדרך כלל ליד מים, כך נאמר. וזה כמובן, נכון. יש מעט הרי געש בלב המסה הארצית. הם בדרך כלל קרובים לחוף, למים. כשיש שסע באדמה, המים יכולים להיכנס לשם, הם אומרים, והחום בתוך האדמה מביא את המים לידי רתיחה. ורתיחה זו של המים דוחפת החוצה את כל החומר שנמצא למטה. זה מה שאומר אדם מלומד, הוא כותב ספר על כך, ואנשים אומרים שהוא הסביר כיצד הרי געש מתפתחים. ואז בא מישהו אחר ואומר: "כן, אבל יש לנו סיבה להאמין שבקיעים אלה אינם גדולים דיים כדי שהמים יכנסו אליהם. איננו יכולים להניח שהמים נכנסים לבקיעים שכאלה באדמה, גם אם הר הגעש קרוב למים". לכן זה אינו נראה לגמרי נכון מה שאומר המומחה הראשון, והעניין צריך להיות מוסבר בדרך אחרת.

האיש הבא יאמר: "טוב, בפנים האדמה, הדברים אינם כפי שהם נראים מבחוץ. מתכות הם נוזלים בתוך האדמה. כפי שברזל הוא נוזל כשאתה עובד עליו בנפחייה, כך המתכות הן נוזלים בתוך האדמה. יש שם מתכות נוזליות." טוב – וזה קל לתת שם לדברים – מתכות נוזליות אלו נקראות מָגְמָה. כך, יש שם מגמה, טוב ויפה, מתכות נוזליות, וכאשר מתכות נוזליות אלו, מגמה זו, מגיעה למקום שממנו היא יכולה לברוח יותר בקלות – בכל מקום כאן קשה מידי עבורה לברוח, או שהיא יכולה לפרוץ בכל מקום – כשהיא מגיעה למקום שבו היא יכולה לברוח יותר בקלות, שם היא תצא החוצה, וכך היא יוצאת." זה מה שיאמר אדם זה. אם כן, הוא אומר שזה קורה בגלל אי סדירויות בסמיכות של האדמה. המגמה תצא החוצה בכיוון זה או אחר.

ואז בא אדם שלישי, או רביעי, והוא יאמר: "כן, אבל למגמה אין את האנרגיה העצומה הדרושה כדי לזרוק החוצה פצצות אלו! ובכן גם זה לא יכול להיות ההסבר." אנשים אחרים יאמרו משהו אחר שוב. וכך זה יגמר בספרים הרגילים שמיוצרים עבור האוכלוסייה הכללית.

ובכן, זהו פחות או יותר המצב כפי שהוא כיום. בדרך כלל תמצאו שאיש אחד אומר דבר אחד ואנשים אחרים אומרים משהו אחר, אבל אנשים בדרך כלל לא יודעים היכן מונח הגורם לכל זה. דברים אלה חשובים באורח יוצא מהכלל, אבל אנשים אינם יודעים היכן מונח הגורם להם.

אבל כעת, תרשו לי לומר לכם משהו. העניין הוא כזה. כאשר אתם מגיעים לאיזור לא רחוק מהווזוב, לתוך הקירבה של הר הגעש, אתם תראו משהו נחמד למדי.[1] אם תיקחו חתיכת נייר ותשלחו בה אש, האדמה תתחיל לעשן לפתע. אתם רואים, אם זוהי האדמה [ראו תמונה בהמשך], ואם תדליקו חתיכת נייר כאן, כך שהיא תבער [אדום], האדמה תתחיל לעשן בעצמה, בכל מקום כאן מתחת לנייר הבוער, ואם תבעירו חתיכה גדולה של נייר תתכסו כולכם בעשן. זוהי באמת תופעה מעניינת מאוד.

D:\Pictures\2017-06-15\005.BMP

ציור 5

מדריכים יראו למבקרים באיטליה כיצד העשן עולה למעלה מן האדמה אם מישהו רק מדליק חתיכה של נייר.

מהי באמת משמעות הדבר? טוב, אתם רואים, רבותי, קצת אדי מים התאספו שם, במקום זה. הם נאספו שם בקרקע, היכן שאדים אלו יעלו. הם לא יכולים לצאת החוצה אם לאוויר שנמצא למעלה יש סמיכות מסוימת. האוויר שומר בתוכו את האדים. אתם כולכם יודעים שהאוויר נהיה דקיק יותר אם תחממו אותו. גם בחדר האוויר נהיה דליל יותר אם מחממים אותו. האוויר הדליל אינו יכול יותר לשמור את האדים בתוכו והוא פורץ החוצה. הוא צריך להיות שם מלכתחילה, כמובן. צריך להיות שם משהו למטה שיכול לזרום החוצה. כן, אבל חישבו רבותי, מה אתם עושים שם! לא הייתם שם למטה כדי לנשוף את האדים למעלה והחוצה. לא, אתם אינכם עושים זאת. אתם מוציאים את האדים החוצה על ידי הצתה של חתיכת נייר. אתם יכולים להוציא את האדים על ידי הנחת משהו על האש כאן למעלה, מעל האדמה. אתם עושים זאת על ידי הפיכת האוויר לדליל יותר.

אתם רואים שהג'נטלמנים המלומדים מסתכלים תמיד אחר הסיבות מדוע אדי מים עולם מהר הגעש ואפילו פצצות עפות החוצה, הם מחפשים אחר הסיבות – כן, הם מחפשים אחריהן מתחת לאדמה. אבל הן אינן שם, בדיוק כפי שהסיבות מדוע אדי מים באים החוצה כאשר אתה מדליק חתיכת נייר אינן נמצאות מתחת לאדמה אלא מבחוץ, מבחוץ ולא בתוך.

אתם באמת צריכים להבין את העובדות כפי שהן, ואז תמצאו את הדברים כפי שהם. אבל בדיוק כפי שאינכם כאן [מצביע על הציור], נושפים אדים מחוץ לאדמה, אלא משכנעים אותם בעזרת האוויר הדליל והחם, כך משהו שם משכנע משהו מלמטה. ואתם רואים, אינכם מקבלים סלעים מוצקים הבאים החוצה אם אתם רק מדליקים חתיכת נייר, אחרת התיירים האנגליים הסקרנים לא רק יעטפו באדים אלא גם יקבלו כל מיני סלעים שיכו אותם בפנים כאשר הם מדליקים את הנייר. לא, אינכם תופסים זאת. זה רק שהאוויר מדולל והגזים עולים. אבל כאן מעל לווזוב, כשהוא מתחיל לפלוט, להתפרץ, כל מה שהוא אסטרלי מעליו נהיה דליל למטה. ואלמנט אסטרלי זה נהיה דליל למטה בעזרת כוחות הבאים מהכוכבים, כוכבי הלכת, כוחות שהם רחוקים מכאן. כך, אם הכוכבים שמעל לווזוב נמצאים במצב מסוים יחסית אחד לשני, דבר שקורה לעיתים קרובות – זה לא קורה במקום אחר, אלא רק במקום זה – אז זה בדיוק מה שקורה עם הנייר כאן, במקום זה דרך המצב של הכוכבים, עם האלמנט האסטרלי מעל שמתפרץ החוצה, ודברים שנמשכים בכוח למעלה מלמטה.

אתם מייצרים התפרצות וולקנית קטנה על ידי עשיית אדים גופריתיים – זה לא רק אדים של מים, אלא גם אדי גופרית – הבאים החוצה. מקומות שכאלה קרויים 'גופריתיים', לא יציבים, הפכפכים. ובכן, בכל מקום שיש התפרצות וולקנית כבירה, הפעילות נתונה לא בחומר שנמצא מתחת לאדמה, אלא במשהו שנמצא בחוץ, שבא מעמדתם היחסית של הכוכבים.

לפעמים אתם גם מקבלים – איך אקרא לזה? – פעילות שמעורבת בעניינים שאינם שלה, עניינים של אחרים. מישהו העריך פעם שדברים שכאלה באים מהמצבים של הכוכבים, העמדות היחסיות של השמש והירח, למשל. שמו היה רודולף פאלב.[2] כמה מהמבוגרים שביניכם אולי שמעו משהו על התיאוריה המפורסמת שלו. מר פאלב אמר שלא רק רעידות אדמה, אלא גם התפרצויות וולקניות, מקורן במצבים של הכוכבים. וזה היה נכון למדי. אבל הוא היה גם אדם מאוד יהיר שאהב להשוויץ.

הוא גילה משהו נוסף גם כן, השווה בחשיבותו. אתם יודעים אודות ההתפוצצויות הפחמניות שמהוות בעיה נוראית במכרות. משהו קורה למטה במכרות בגלל שגזים ניצתים ורצים דרך המכרות במרץ רב. מר פאלב אמר שאיכות מסוימת זו של הגזים אכן לא באה מהאדמה למטה, אלא מהמצבים של השמש והירח, לדוגמא. וכך, כשהוא חשב על כך, הוא למעשה חזה רעידות אדמה ופיצוצים פחמניים במכרות. טוב, לפעמים תחזיותיו מתגשמות ולעיתים קרובות הן אינן מתגשמות. העניין הוא שגורמים בלתי צפויים לעיתים קרובות פועלים בתוך מקרים טבעיים, ואז העניין אינו כמצופה. מר פאלב מפרסם תחזית בכל שנה שנותנת את הימים הקריטיים. כאשר הכוכבים נמצאים בעמדות מסוימות, כאשר השמש והירח נמצאים במצבים מיוחדים, הוא אומר שהתפוצצויות המימן הפחמני יתרחשו בימים כאלה או שיהיו רעידות אדמה.

פעם הלכתי להרצאה של פאלב – עבר זמן רב מאז, הרבה יותר מ-30 שנה. הוא היה איש גבוה ורזה ומאוד משכנע כשהציג את התיאוריות שלו. ובכן הוא אמר – הוא לא ידע דבר אודות האסטרלי וחשב שהכל פשוט בא ממצב זה של חום – חום זה היה מדולל וזה הוציא מעלה גזים מלמטה במכרות – כמו בהרי געש הפולטים רק גז – אשר נוצרים בהתפוצצויות של המימן הפחמני או בדברים דומים. זה היה אולם גדול. מר פאלב עמד שם למעלה. הוא הסביר זאת, הסביר זאת טוב. הרבה ממה שאמר היה נכון. לפתע, כשהיה באמצע ההסבר, אמר: "ובכן, עמדה מיוחדת של השמש והירח גרמה לשינוי באוויר, מימן פחמני צריך להתפתח, והגזים פותו להישאר למעלה" – בנג! דפיקה בדלת. נער מן ה-Neue Freie Presse נכנס פנימה והביא טלגרמה, הניח אותה על השולחן. מר פאלב לא היה בדיוק מתוחכם. הוא אמר: "זה צריך להיות משהו חשוב" ופתח את הטלגרמה שלו באמצע ההרצאה שלו וקרא: "התפוצצות גדולה של מימן פחמני התרחשה זה עתה במכרה זה וזה." עכשיו הוא רק חזה התפוצצויות של מימן פחמני בהרצאתו. הוא קישר קודם כל את הנייר וביקש מהם לשלוח את כל החדשות מן המין הזה לאולם ההרצאות מהר ככל האפשר. הוא עשה דברים שכאלה בכמה הזדמנויות. הוא היה יהיר במקצת. אבל זה קרה, רבותי. רק כאשר מר פאלב אמר שמשהו כמו התפוצצות של מימן פחמני עומדת להתרחש, הנער הביא את הטלגרמה. והוא למעשה אמר: "אתם רואים, גבירותיי ורבותי, כך הוכחות מונחות ישר על השולחן!"

טוב, זה היה מקרה של הצגת דברים, כמובן. אבל היה משהו מאחורי כל זה שהיה נכון באופן יוצא מהכלל, במיוחד במקרה של מר פאלב. המצב הוא כזה שצריך לומר שאפילו המסות הסמיכות שנזרקות לאוויר אינן נדחפות מלמטה, אלא נמשכות למעלה מעל על ידי המצב היחסי של הכוכבים. אני רק אומר שהאוויר נהיה דליל יותר למטה אם אתם משיגים אדים עולים עם חתיכות בוערות של נייר ואתם עטופים למדי עם אדים. כאשר מסות מוצקות נזרקות לתוך האוויר, זה לא יכול להיות רק בזכות האוויר הדליל למטה. האתר צריך להיות דליל יותר למטה במקרה כזה וגם האסטרלי. כשמחפשים את ההסבר הנכון עבור ההתפרצויות הוולקניות שלנו אנו גם מגלים שהאדמה עטופה סביבה לא רק בחומר ארצי, אלא גם באסטרלי. במדע המודרני, לאנשים אין אומץ להסביר דברים שכאלה בדיוק כפי שהם. יש שם מחסור באומץ.

ובכן, אם אנו מדמיינים זאת באדמה [מצייר על הלוח], אנו צריכים לחשוב עליה כמוקפת תחילה בכל מקום על ידי האתר, ואז גם על ידי האסטרלי. אבל האסטרלי גם חודר לכל מקום. צמחים אינם לוקחים פנימה את האסטרלי. יש להם רק גוף אתרי. אבל כמה צמחים לוקחים פנימה את האסטרלי ואלו הם צמחים רעילים. ההבדל בין צמחים רעילים ולא רעילים הוא שצמחים לא רעילים אין בהם שום דבר אסטרלי וצמחים רעילים יש בהם אסטרלי.

מה זה אומר? אתם רואים, אטרופה רפואית היא אחד מהצמחים הרעילים ביותר. אם יש לכם פירות של אטרופה רפואית, הם שחורים כפי שהם משום שהאסטרלי חדר לתוכם. אטרופה רפואית לוקחת פנימה את האסטרלי. ומשום שהאטרופה הרפואית לוקחת פנימה את האסטרלי – היא לא באמת הורסת את עצמה לחלוטין – יש לה כוח להרוס חומר פיזי כל הזמן. פירות של אטרופה רפואית הם מרים למדי בתוכם. הם רוצים להרוס חומר פיזי. ואם אנו אוכלים אחד, המיץ מתחיל להרוס את החומר הפנימי שלנו במידה והוא בתוכנו. אנו צריכים למות ולהישמד תחת השפעה של האטרופה הרפואית. לאטרופה הרפואית יש את הכוח בתוכה להרוס חומר פיזי.

רק תדמיינו עכשיו שאנו מביאים תמצית של אטרופה רפואית לתוך דמו של אדם בדרך הנכונה לשם הרכבה או חיסון בצורה מדוללת מאוד. אם העדשה מתחילה להיות מלוחה בתוכה, להיות כהה, אנו יכולים להילחם בקטרקט זה בדיוק על ידי שימוש בתמצית של אטרופה רפואית, אם היא מדוללת נכונה, מדוללת כך שהיא כבר לא רעילה, אלא הורסת את המשקעים שנוצרו. ציירתי את המשקעים על הלוח עבורכם. ואם אנו עושים את הסוג הנכון של חיסון כדי להביא את ההפרשה ההרסנית של אטרופה רפואית, שתמיד גורמת לכל דבר אחר ללכת בנפרד לעדשות כאן, היא תפריד גם את המלחים שהתיישבו שם, וזה יאפשר את ריפוין של העדשות.

כמובן, לא תוכלו להסתמך על כך יותר מידי אם הקטרקט כבר התפתח יותר מידי. אבל אם אתם מכירים מישהו שהקטרקט שלו לא התקדם כל כך והשגיחו בו בזמן, עדיין אפשר להילחם בקטרקט ולא יהיה צורך להרחיק את העדשות מאוחר יותר.

לכן זה בדרך כלל לא הולך כל כך רחוק בדרך שהמרפאים ההומאופטים עושים זאת. הם נותנים אטרופה רפואית מדוללת דרך הפה. יש לזה השפעה, אבל לא רבת עוצמה, והבעיה חוזרת שוב. כך שבדרך כלל אין זה אפשרי להשיג משהו בדרך זו. אבל אפשר לעשות הרבה אם אתה מזריק את זה לדם. הדם זורם לכל מקום, גם לתוך העיניים.

זה גם מראה לכם משהו אחר. ככה זה. יש לנו רעל כמו זה של אטרופה רפואית, אם אנחנו אוכלים הרבה פירות של אטרופה רפואית – קצת זה הרבה, כמובן, במקרה כזה – אבל אם אנו אוכלים הרבה יחסית מהאטורפה הרפואית, זה הורס את החומר הפיזי שלנו, מתחיל מהבטן ואפילו הגרון. איננו יכולים יותר לחיות. אם אנו מדללים את תמצית האטרופה הרפואית יותר ויותר, זה לא תוקף יותר את החלקים הפיזיים, הוא יעוכל אבל עדיין יתקוף את הראש חזק מאוד. אם כן, אתם יכולים להשתמש בתמצית של אטרופה רפואית כאשר אנשים נהיים עצבניים, אתם יכולים להרגיע אותם שוב על ידי אכילה של אטרופה רפואית מאוד מדוללת. זה ידחוף החוצה את החומר ששקע. אבל אם אתם לוקחים אותה בדילול כה גבוה שכבר אינו תוקף את הראש, הוא עדיין פועל על העיניים. העין היא איבר הרגיש לכמויות המדוללות ביותר של אטרופה רפואית. היא נקראת גם בלדונה: 'גברת יפה' בגלל העיניים השחורות הזוהרות שלה. אם כן, העין מסוגלת להגיב אפילו לכמות קטנה מאוד של תמצית אטרופה רפואית. וזה מוזר שטבענו האנושי רגיש לחומרים שונים מהעולם הסובב אותנו בדרכים שונות מאוד. כפי שאמרתי, יותר מידי תמצית של אטרופה רפואית הורסת את העין כולה, אבל העין רגישה לתמצית של אטרופה רפואית במהילה גבוהה. איברים אחרים רגישים לתמציות אחרות. כך, יש תמיד משהו בגופנו שהוא רגיש במיוחד לחומר מיוחד ואדם מקבל השפעות שונות.

קחו, למשל, את הכבד האנושי. המצב הוא שהכבד האנושי באמת יש לו הרבה מה לעשות. אמרתי לכם לפני כן שהוא צופה פנימי.[3] יש לו הרבה מאוד דברים לעשות בעיכול שלנו. מעל לכול הכבד צריך למלא תפקיד חשוב בטיפול בשומנים באורגניזם האנושי. אם הכבד אינו מתפקד כמו שצריך, כל השומן בגוף האנושי מתאסף ומשוטט בגוף בדרכים שונות. נדידות של שומן מתרחשות בכבד. לשומן שאנו אוכלים יש יחס מיוחד לכבד. וכמו שלחומרים טובים יש יחס לחלקים שונים של הגוף, כך גם לרעלים יש יחס מיוחד לכל החלקים של האדם.

כך אנו יכולים לומר שזה אפשרי, בדרך מסוימת, להאיר את העדשות שוב כשהן מחשיכות, ולשלוח בכך את הגוף האסטרלי בחזרה לתוך חלק קטן זה של הגוף האנושי על ידי הרכבה של האינדיבידואל במשהו מהעולם החיצון שתוקף במיוחד את העין. וזוהי תמצית של אטרופה רפואית במינון מתאים. אם כן, אתם רואים, תמצית של אטרופה רפואית זה משהו שימשוך את האסטרלי בחזרה לתוך העין, כך שהאדם מסוגל לראות שוב, בזכות העיקרון האסטרלי. הוא שוכן באסטרלי, והאסטרלי בתורו ישכון בעיקרון האתרי.

לכן אני רוצה לומר שאטרופה רפואית מושכת גם את האסטרלי כשהיא צומחת שם בחוץ. האתרי נמצא כבר בתוכה, אין צורך למשוך אותו. אבל אם אנו יכולים ללמוד נכונה את התהליך המורכב בריפוי העיניים שהושפעו על ידי קטרקט עם האטרופה הרפואית, אנו נבין גם מה קורה לצמח שבחוץ. התמצית מושכת את העיקרון האסטרלי שנמנע. והמוהל של הצמח גם כן מושך את העיקרון האסטרלי מהעולם. מוהל של אטרופה רפואית זה משהו שמושך את האסטרלי וכשאנו כלואים על ידי הצמח, עם יותר מידי מהאסטרלי שנמשך אלינו, יסוד אסטרלי זה מגיע לנקודת רתיחה ותהליך רתיחה זה הורס את החומר הפיזי שבנו.

כאשר יותר מידי מהפיזיקלי נהרס – העין המושפעת מהקטרקט נהרסת בגלל המשקעים שנוצרים בה – אנו צריכים להיפטר ממשקעים אלה. להיפטר מהם! אפשר לקוות, רבותיי, לרפא מצבים שנוצרים היכן שמלחים או חומרים דומים התיישבו בכל מקום בגוף עם בלדונה, אטרופה רפואית. כאשר מישהו מפתח אבני מרה, למשל, או אבנים בשלפוחית השתן, משהו מוצק מתיישב במקום שאינו צריך להיות בו. אפשר לקוות, אם כן, שאם אנו יכולים לרפא את הבעיה בעדשה של עין המושפעת מקטרקט עם בלדונה, אנו יכולים גם לרפא אבני מרה ואבנים בשלפוחית השתן. ואפשר לעשות זאת, אם הדברים נעשים בדרך הנכונה, אפשר לעשות זאת!

אנו יכולים לראות שהכל הולך ביחד, אם אנו משיגים את ההבנה הנכונה של האדם. פעם נוספת אנו מגיעים לגוף האתרי ולגוף האסטרלי, בדיוק כפי שעשינו בפעם האחרונה כשדיברנו על אנשים המהלכים סביב סביב. אם אדם מוצא את הדרך הנכונה להסתכל בדברים, הוא תמיד מגיע לגופים גבוהים אלה של האדם. זה לא משהו שנחשב על ידי מישהו, אלא משהו שהתגלה על ידי מדע שמתקדם הלאה מהמדע הרגיל בכל מובן שהוא.

ביום רביעי הבא נדבר עוד על דברים אלה או שיהיו לכם שאלות נוספות שהכנתם.

  1. הטקסט כאן מתכוון לסולפטרה (ולאטילאס) בפוזאולי, וולקני קיים בחלקו במפרץ של נפולי, עם מכתש שקוטרו 770 מטר. האדים הגופריתיים עולים בהתמדה מסדקים לאין ספור (פומרולי) שגדלים מאוד בנפחם אם חתיכה בוערת של נייר או לפיד בוער מובאים לפתח המוצא (פומרולי).
  2. רודולף פאלב Rudolf Fald (1903-1838), סופר אוסטרי. התיאוריות שלו יצאו לאור בשניים מפרסומיו.
  3. ראו הרצאות שניתנו ב-9 וב-13 בספטמבר 1922: האדם בגוף, נפש ורוח. יחסנו לאדמה. – יצא בעברית בהוצאת חירות בספר בשם: מקריסטלים ועד קורקודילים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *