מחקרים אוקולטיים אודות החיים בין המוות ללידה חדשה – 12

מחקרים אוקולטיים אודות החיים בין מוות ללידה חדשה

רודולף שטיינר

סדרת הרצאות במקומות שונים

140 GA

תרגמה מגרמנית ומאנגלית: מרים פטרי

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

כינון מערכות יחסים הדדיות בין החיים לאלה המכונים מתים

הרצאה מספר 12 בסדרה

(הרצאה שנייה בשטוטגרט)

שטוטגרט, 20 בפברואר 1913

לעיתים קרובות נאמר שמדע הרוח חייב להיות מעורב בחיים ולפעול ככוח חיים אמיתי. את האמירה הזו ניתן לְאַמֵּת דרך התבוננות מנקודות מבט מגוונות ביותר. דרך כך שאנו לומדים להכיר יותר ויותר את המאפיינים של אותו עולם בלתי נראה שעליו מבוסס העולם הנראה לעין, נבנים בנפשנו רעיונות, תפיסות ותמונות פנימיות שיהפכו לאימפולסים לפעולה מסוימת, להתנהגות או לגישה מסוימת בחיים. תהיה חשיבות מיוחדת לגישה שנוכל לפתח כלפי אלה המכונים המתים, כלפי אלה שבזמן חיינו על האדמה נמצאים במסע בין המוות ללידה החדשה.

כשם שהאדם בגוף פיזי כאן על האדמה נמצא דרך גופו ונפשו בקשרים מגוונים ביותר עם הסביבה הפיזית ועם עולם הרוח שהסביבה הפיזית מושתתת עליו, כך גם בין המוות ללידה החדשה האדם עומד בקשרים מגוונים ביותר עם העובדות, התהליכים והישויות של העולם העל-חושי. וכשם שלאנשים יש עיסוק, מקצוע, פעילות בעולם הפיזי בין הלידה למוות, כך יש להם עיסוקים מסוימים בין המוות ללידה החדשה. הידע שאנו יכולים לרכוש על חיי האדם ופעילות האדם בין המוות ללידה החדשה יוביל יותר ויותר לבניית גשר מעל התהום הנפערת, במיוחד בעידן המטריאליסטי שלנו, בין אלה שחיים כאן על האדמה לבין המתים. בין החיים למתים תיווצר יותר ויותר מה שניתן לכנות תקשורת הדדית.

היום נפנה את תשומת ליבנו לפרטים שקשורים לתקשורת הזאת בין החיים למתים, וגם לעיסוקים ואורחות החיים של הנפשות החיות בין המוות ללידה החדשה. אלה שמתים ונפרדים מהאנשים שהם היו קשורים אליהם כאן על האדמה מסתכלים בוודאי לאחור לעיתים קרובות מעולם הרוח על יקיריהם שנשארו כאן בחיים הארציים. השאלה היא האם הנפשות האלה שנמצאות בין המוות ללידה החדשה יכולות להבחין באנשים שחיים כאן בין הלידה למוות. אם פיתחנו את היכולות המאפשרות לנו לחדור לחיים בין המוות ללידה החדשה, יש לנו חוויות מאוד מיוחדות, מרגשות ואפילו מזעזעות. למשל, אנו יכולים למצוא שם נפשות שמביעות לפעמים את הדברים הבאים בשפה שאפשרית בין נפשות המתים לרואה הרוחי, שפה שמובנת רק לרואה הרוחי שיכול להתבונן בעולם המתים. למשל, כך "דיברה" נפש לאחר מותה (זאת הייתה נפש שהתגשמה בגוף של גבר בחייה הארציים האחרונים): "כל מחשבותיי וזיכרונותיי חוזרים למי שהייתה אשתי הנאמנה. כשהייתי על האדמה היא הייתה קרן השמש של חיי. כשהייתי חוזר הביתה בערב אחרי שסיימתי את עבודתי, מה שהגיע מנפשה לנפשי הסב לנפשי עונג רב. זה היה בשבילי מזון רוחני אמיתי, והגעגוע אליה אינו עוזב אותי. עיניי הרוחיות פונות לאדמה ואינני יכול למצוא אותה, היא איננה שם. מכל מה שלמדתי, אני יודע שהנפש הזאת נמצאת על האדמה בגוף פיזי כמו קודם, אבל בשבילי היא כאילו כבויה, כאילו אינה קיימת."

את הכאב הזה חוות לעיתים קרובות נפשות שחושבות על האנשים הקרובים שהן השאירו מאחור ומרגישות שהן כבולות ואינן יכולות להגיע לאנשים האלה. הן אינן כבולות בגלל ישותן, אלא בגלל נפש האדם שנשארה מאחור. וכאשר חוקרים את הסיבה לכך שלאחר המוות נפש אינה יכולה לקלוט את הנפש שנשארה עדיין על האדמה, מגלים שעקב התנאים הקיימים בעידן שלנו הנפש שנשארה על האדמה לא הפנימה מחשבות חיות מהסוג שהנפש שעברה דרך שער המוות תוכל לקלוט. ניתן להשתמש בהשוואה נוספת. כמובן, נפש כזו שעברה דרך שער המוות וכמהה לראות את הנפשות של אלה שנשארו כאן בגוף פיזי משערת שהנפשות האלו נמצאות במישור הפיזי, אבל הן אינן יכולות להתגלות בפניה. כמו שאדם אילם לא יכול להתבטא באמצעות דיבור, ולכן אחרים אינם יכולים לשמוע ממנו שום דבר, כך הנפש שעל האדמה נשארת אילמת עבור נפשות שעברו את שער המוות ומתגעגעות אליה; נפשות אלה שעברו את שער המוות אינן יכולות "לשמוע" את ישותה הרוחנית.

יש הבדל גדול בין נפש אחת לשנייה כאן על האדמה, בהתאם לתוכן זה או אחר של כל נפש. ניקח נפש שחיה כאן בגוף פיזי, ומהרגע שהיא מתעוררת ועד לרגע שהיא נרדמת עסוקה רק ברעיונות שקשורים לעולם החומרי. נפש כזו, המלאה כולה ברעיונות, מושגים, מחשבות ותחושות שנשאבים מהעולם החומרי, לא ניתן לקלוט בכלל מהעולם שמעבר, כאילו שנעלמו עקבותיה. נפש מלאה ברעיונות רוחניים, כמו אלה שבאים דרך מדע הרוח, נפש שזוהרת וקורנת כולה עם רעיונות רוחניים, ניתן לקלוט מהעולם שמעבר. לכן, אם הנפשות שנותרות על האדמה ספוגות במטריאליזם, לא משנה עד כמה הן טובות כבני אדם, הן נשארות חסרות ממשות ומוסתרות מהעולם השני. עבור הרואה הרוחי, אלה הן תמונות קשות מאוד ואף מזעזעות, למרות שהוא בוודאי כבר פיתח בתוכו שלוות נפש. אבל החוויות האלה נפוצות מאוד בעולם ההוא, במיוחד בעידן שלנו. בעידן שלנו המצב הוא כאילו שכל הקשרים בין הנפשות שהיו כל כך קרובות זו לזו על האדמה מנותקות כאשר אחת מהן עוברת דרך שער המוות. לעומת זאת, נפשות שנשארו כאן על האדמה, טיפחו מחשבות רוחניות, גם אם עשו זאת רק מידי פעם, ונתנו למחשבות אלה לזרום בתוכן, אלה הן נפשות שנשארות ממשיות עבור יקיריהן שעברו דרך שער המוות. חשוב מאוד להבין שהדבר שאנו מדברים עליו כאן יכול להיות בעל משמעות מעשית. לאחר המוות, הנפשות יכולות לא רק להבחין במחשבות הרוחניות שהנפשות מטפחות כאן, אלא גם להבין אותן. עובדה זו יכולה להוביל למה שמשמעותי ביותר עבור התקשורת של העולם הזה עם הנפשות שמעבר: הקראה למת. לעיתים קרובות הקראה זאת יכולה להיות חשובה ביותר.

גם בהקשר זה, הרואה הרוחי חווה לעיתים קרובות שאנשים אשר במהלך חייהם על האדמה התעלמו לחלוטין מכל חוכמה רוחנית חשים כעת כמיהה רבה לחוכמה זו, ורוצים לשמוע עליה אחרי שעברו דרך שער המוות. אם אלה שנשארו כאן מדמיינים שהמת נמצא לידם ובו בזמן עוקבים אחרי קו מחשבה רוחני מסוים – לא בקול רם אלא בלב – או קוראים לו בלב מספר של מדע הרוח, אז המת שומע זאת. בתנועה שלנו יש הצלחות נפלאות בתחום הזה, כאשר חברים קוראים ליקיריהם שמתו. אנו רואים לעיתים קרובות איך המתים צמאים לשמוע את מה שמגיע אליהם מכאן. יש דבר אחד שהוא חשוב מאוד במיוחד בתקופה הראשונה לאחר המוות על מנת ליצור קשר עם נפש.

לא פשוט ליצור קשר עם ישות על-חושית כלשהי. קיימים אשליות ותעתועים רבים והדבר לא קל כמו שחושבים. אם מישהו מאמין שאדם צריך רק למות כדי להיות בקשר עם כל עולם הרוח, אז זאת טעות גדולה מאוד. פגשתי פעם אדם שלא היה חכם במיוחד, אבל למרות זאת דיבר ללא הפסקה על קאנט, שופנהאואר, וכו', ואפילו העביר הרצאות עליהם. כשהרצאתי על מהות האלמותיות, האדם הזה ענה לי בהתנשאות מסוימת: "אנשים אינם יכולים לדעת דבר על אלמותיות כאן על האדמה, מפני שאנחנו חווים אותה רק אחרי שאנו מתים." אפשר לומר שלפי היכולות שהוא ניחן בהן, לא יהיה הבדל גדול בין חוכמתו לאחר המוות לבין החוכמה שיש לו עכשיו. זאת דעה קדומה אם מאמינים שהנפשות נהיות חכמות ברגע שהן עוברות דרך שער המוות. להיפך, אנחנו לא יכולים ליצור קשר עם ישויות לאחר המוות אם לא יצרנו קשר איתן כאן לפני המוות. הקשרים שכבר נוצרו כאן ממשיכים להשפיע לאורך זמן. זה לא קורה כך שמייד לאחר המוות של נפש מסוימת הנפשות שנמצאות בצד השני מתחילות להדריך וללמד אותה, מפני שהיא אינה מסוגלת להיכנס לקשר איתן. אבל לנפש יש קשרים עם בני אדם בצד הזה, והם יכולים להביא לה את הרוח שהיא צמאה לה, הם יכולים להביא למת חוכמה רוחנית אם קוראים לו, ובכך יש להם השפעה חיובית עצומה. קריאת טקסטים של המדע החיצוני המטריאליסטי, כמו כימיה או פיזיקה, אינה עוזרת. זאת שפה שהמת לא מבין מפני שלמדעים אלה יש ערך רק עבור החיים הארציים. אבל המת כן יכול להבין את מה שנאמר על עולמות הרוח בשפת מדע הרוח.

אך כאמור, בתקופה הראשונה לאחר המוות יש להביא בחשבון דבר אחד: שם הנפשות יכולות להבין את מה שנאמר בשפות שהן בדרך כלל דיברו בהן כאן על האדמה. רק לאחר זמן מסוים המתים נהיים בלתי תלויים בשפה, ואז אפשר לקרוא להם בכל שפה והם יבינו את תוכן המחשבות. בתחילת המסע לאחר המוות, האדם קשור לשפה האחרונה שבה הוא דיבר אם הוא דיבר רק בשפה אחת. עלינו באמת להתחשב בעובדה שבשלב הראשון מייד לאחר המוות עלינו להפנות למת את המחשבות שלנו – כי זה מה שעלינו לעשות, להפנות את המחשבות שלנו למת – בשפה שהוא היה רגיל אליה.

כאן אנו מגיעים בתיאורים שלנו לנקודה שיכולה ללמד אותנו כיצד ניתן לגשר על התהום דרך העובדה שהאנתרופוסופיה זורמת לתוך חיינו הרוחניים כאן בעולם הזה ובעולם השני, בעולם שבו אנו חיים בין המוות ללידה החדשה. בזמן שהמטריאליזם מאפשר רק את התקשורת המתרחשת בין נפשות שמוגבלות לקיומן הארצי, האנתרופוסופיה תפנה את הדרך לתקשורת חופשיה בין הנפשות שנמצאות כאן על האדמה לבין הנפשות שחיות בעולם שמעבר. המתים יחיו איתנו. בהדרגה, האדם יחווה את מה שאנו מכנים המעבר דרך שער המוות רק כמעין שינוי בצורת הקיום. כאשר הדברים האלה יהפכו לידע כללי, יתרחש בחיי הרוח והנפש שינוי בעל משמעות עצומה.

זאת הייתה דוגמה שמראה כיצד החיים משפיעים על המתים. אנו יכולים לקבל מושג גם על האופן שבו המתים משפיעים גם הם על החיים. דיברתי לעיתים קרובות – וסילחו לי אם אני מזכיר משהו אישי – על כך שבעבר היה עלי ללמד ילדים רבים. באחת המשפחות, לימדתי מספר ילדים שגדלו רק עם אימם, כי האב מת, ותמיד דאגתי – וזהו תפקידו האמיתי של מחנך – לגלות את הכישרונות והפוטנציאל של הילדים כדי להנחות אותם נכון הן כמחנך והן כמורה. בעבודתי עם הילדים שאני מדבר עליהם כעת, נשאר תמיד משהו בלתי מובן. לא משנה איך ניסיתי לגשת לדבר, הילדים הפגינו התנהגות שלא הייתה התוצאה של הנטיות המולדות שלהם או של סביבתם, והיה קשה מאוד להתמודד איתם. במקרים כאלה, יש להיעזר בכל מה שאפשר. ואז המחקר הרוחי גילה את הדבר הבא: בשל הנסיבות המיוחדות במשפחה, האב המת לא הסכים עם הדרך שבה בני המשפחה התייחסו לילדים, או בכלל עם מה שקורה בקרב המשפחה הקרובה ביותר. עקב נסיבות מיוחדות הוא השפיע על הילדים, ורק מהרגע שבו השתכנעתי שקורה משהו מיוחד, שלא נובע מהנטיות של הילדים או מהסביבה, אלא בא מהעולם העל-חושי מהאב המת שכיוון את כוחותיו אל נפש הילדים, רק מאותו רגע יכולתי לפעול נכון. ברגע שהתאפשר לי לגלות מה רוצה האב שעבר דרך שער המוות, וכאשר ראיתי אותו כאישיות ממשית כמו כל שאר האנשים בחייהם של הילדים, אז יכולתי לנקוט בגישה הנכונה ולהצליח במשימתי.

זהו מקרה שמראה באופן ברור שהידע הרוחני יכול להצביע על ההשפעה של כוחות מהעולם העל-חושי, מעולם הרוח, על העולם הפיזי. אבל כדי להיות מודע למשהו כזה, אנו צריכים למצוא את הרגע הנכון. למשל, עלינו לנסות לפתח יכולת שתאפשר לנו לקלוט איך הכוח העל-חושי, שבמקרה הזה נבע מהאב, מקרין לתוך נפש הילד. לעיתים קרובות זה קשה מאוד. דרך יותר קלה יכולה להיות, למשל, לנסות לפענח את מחשבות האב ולזהות איך האב המת רוצה להחדיר השפעה זו או אחרת לתוך נפשו של הילד. אבל התוצאה לא תמיד תוכיח את עצמה כנכונה, ומעל לכול, אי אפשר להמשיך לעשות זאת לאורך זמן. כלי שיכול לעזור הוא ליצור לעצמנו איזו תמונה על דמותו של האב בתקופת חייו האחרונה. אנחנו יכולים לנסות גם לזכור תמונה ברורה של כתב היד שלו. ואז נוכל להתכונן לשיעור כאשר אנו מתרכזים בכתב היד או בתמונה. עלינו לשלב בעבודה שלנו את הדעות, הכוונות והמטרות של המת. יבוא הזמן שאנו ניקח בחשבון את מה שהמתים רוצים עבור אלה שהשאירו מאחור. תתקיים תקשורת הדדית חופשית, אפשר לומר, בין החיים למתים. נלמד לחקור ולדעת מה המתים רוצים עבור המישור הפיזי. תארו לעצמכם את המהפך הגדול גם בהיבטים החיצוניים של החיים הארציים כאשר המתים יהיו מעורבים במישור הפיזי ויפעלו בו דרך החיים. מדע הרוח, אם הוא מובן נכון – ותמיד יש להבין אותו נכון – לא יהיה רק תיאוריה. מדע הרוח יהפוך יותר ויותר לסם חיים שיש לו חלק בכל הקיום, ומשנה את כל הקיום ככל שהוא מתפשט יותר. וזה בוודאי יקרה, מפני שמדע הרוח לא יפעל כמו אידיאל מופשט שמטיפים עליו בכל מיני ארגונים. הוא יחדור לאט אבל בטוח לתוך הנפשות, והנפשות על האדמה יעברו טרנספורמציה.

ישנם היבטים נוספים שיעשירו את המחשבות והתמונות הפנימיות שלנו. בחיים שלנו נחייה ביחד עם המתים בצורה שונה מאוד, מפני שנבין מה המתים עושים. הרבה דברים נשארים בהתחלה בלתי מובנים בקשר בין העולם כאן על האדמה במישור הפיזי לבין העולם שבו אנו חיים בין המוות ללידה החדשה; כי הרבה ממה שקורה כאן בעולם הפיזי נשאר בלתי מובן. ומאחר שכל מה שקורה כאן הוא בהתאם למה שקורה שם, הקשר בין העולם והאנושות לבין העולמות העל-חושיים נשאר בלתי מובן גם הוא. אבל אם מבינים נכון את מדע הרוח, חוסר ההבנה יפנה את מקומו להבנה בתחום הזה.

כעת נדבר על קשר שמראה באיזו דרך מורכבת ומפותלת פועלות הישויות שמקדמות את המשך האבולוציה של חוכמת העולם. הישויות האלה פועלות בדרכים מפותלות ביותר, אבל אם אנו עוקבים אחריהן, אנו מגלים שהן מלאות בחוכמה מכל הבחינות. אנו נתבונן בהיבטים שונים. קודם נתייחס לנפשות שהרואה הרוחי יכול לעקוב אחרי פעילותן בין המוות ללידה החדשה. שוב, מול עיני הרואה הרוחי מופיע שם מראה מזעזע: נפשות רבות שלפרק זמן מסוים בין המוות ללידה החדשה נידונו להיות העבדים של הרוחות ששולחות מחלות ומוות לחיים הפיזיים. אנו רואים שם נפשות שרתומות כמשרתים בין המוות ללידה החדשה לישויות שאנו קוראים להן רוחות אהרימניות או רוחות של מכשולים, כלומר לישויות רוחיות שגורמות למוות על האדמה, ולישויות רוחיות שיוצרות מכשולים בחיים. זהו גורל קשה שהרואה הרוחי רואה אצל נפשות מסוימות שנכפית עליהן עבדות כזו. כאשר מתבוננים בחייהן הארציים הקודמים, לפני שהן עברו דרך שער המוות, מגלים שהנפשות שחייבות לשרת את רוחות ההתנגדות והמכשולים במשך תקופה מסוימת לאחר המוות בחרו לפעול בחייהם מתוך אהבה לנוחות, בעוד שהעבדים של הרוחות שמביאות מחלות ומוות הכינו לעצמן גורל זה לפני מותם על ידי חוסר מצפון. אם כן, אנו רואים קשר בין הנפשות של בני אדם מסוימים לבין הרוחות הרעות של מחלות ומוות והרוחות הרעות של התנגדות ומכשולים.

כעת נתבונן בדבר נוסף: נתבונן בבני האדם שמושפעים כאן על האדמה מהפעילות של הנפשות שתיארנו קודם, בבני האדם שמתים כאן על האדמה טרם זמנם במקום להמשיך לחיות חיים מלאים ולמות בשיבה טובה. נתבונן בבני האדם שסובלים ממחלות כאן על האדמה, שרודף אחריהם חוסר המזל, בבני האדם שנערמים בדרכם מכשולים רבים. מה מגלה הרואה הרוחי כאשר הוא עוקב אחרי הנפשות של בני האדם שמתים בטרם עת? מה הוא רואה בנפשות כאלה כאשר הן נכנסות לעולם הרוח? אפשר לעבור חוויות מיוחדות בקשר לגורלות של בני האדם על האדמה. אני רוצה להביא לפחות דוגמה אחת, דוגמה המצביעה על גורל נוגע ללב, גורל שבהחלט יכול לקרות במציאות.

נולדה ילדה. אימה מתה בזמן הלידה והילדה נשארה יתומה מאם מרגע היוולדותה. באותו יום שבו היא באה לעולם, אביה שמע שהאונייה שעליה היה כל רכושו טבעה. מרוב עצב גם הוא מת, והילדה נשארה יתומה משני הוריה. גברת עשירה מאוד אימצה את הילדה הקטנה, אהבה אותה מאוד והשאירה לה ירושה גדולה. הגברת מתה כאשר הילדה עדיין היתה צעירה יחסית. כשקראו ובדקו את הצוואה גילו טעות טכנית, והילדה לא קיבלה אף פרוטה ממה שהייתה אמורה להיות הירושה שלה. בפעם השנייה בחייה היא נזרקה לעולם חסרת כול, והיה עליה לעבוד קשה כמשרתת. היא פגשה גבר שהתאהב בה, אבל מאחר שהם היו שייכים לדתות שונות, הם לא היו יכולים להיות ביחד בגלל הדעות הקדומות של אנשי הקהילה בה הם חיו. אהבתו של הגבר היתה חזקה כל כך שהוא הבטיח שברגע שימות אביו, שכבר היה זקן מאוד, הוא יאמץ את דת הבחורה. הוא נסע לחוץ לארץ, ושמע שאביו חולה. אביו מת והוא המיר את דתו לדת הבחורה, אך בזמן שהוא מיהר לחזור אליה היא חלתה ומתה. כשהוא חזר, היא כבר לא היתה בחיים. הוא חש כאב עמוק ביותר ולא היה יכול להירגע עד שלא פתחו את קברה כדי שיוכל לראותה עוד פעם אחת. אז התגלה שהיא נקברה כשהיא עדיין בחיים. זוהי אגדה. רוברט המרלינג, המשורר האוסטרי, סיפר אותה מחדש בכתביו. זה לא מקרה אמיתי אלא אגדה, אבל הוא היה יכול לקרות אינספור פעמים. אנו רואים לא רק שנפש מתה בגיל צעיר, אלא מן ההתחלה רודפים אותה אסונות. בהכנת גורלות כאלה משתפות פעולה הנפשות שעקב חוסר מצפון הופכות להיות המשרתות של הרוחות הרעות של מחלות, מוות וקשיים. נפשות חסרות מצפון חייבות לפעול כדי להביא לגורלות קשים כאלה: זה הקשר! הדבר ברור במיוחד כאשר הרואה הרוחי מתבונן באירוע כמו האסון של הטיטניק. הקארמה חייבת להתרחש, הדברים הם הכרחיים, אבל לנפשות האלה, אשר עקב חוסר המצפון נכפה עליהן לשרת אחרי המוות את הרוחות של מחלות וקשיים, יש גורל מר במיוחד.

כעת נמשיך ונשאל את עצמנו: מה לגבי הנפשות שסובלות גורל כזה על האדמה, שמתות כאן על האדמה בשיא החיים, שמתות בגיל צעיר בגלל מגפות? מה קורה לנפשות האלה כאשר הן עוברות דרך שער המוות לעולם הרוח טרם זמנן? אנו לומדים על גורלן כאשר אנו חוקרים בראייה רוחית את פעילות הישויות הרוחיות שמקדמות את האבולוציה של האדמה ואת כל האבולוציה ככלל. לישויות אלה של ההיררכיות הגבוהות יש כוחות ויכולות מסוימים שבעזרתם הן מקדמות את האבולוציה, אבל במידת מה הן מוגבלות בכוחות ויכולות אלה. למשל, מתגלה הדבר הבא:

למעשה, הנפשות שהן לגמרי מטריאליסטיות ומאבדות כל תוכן נפשי הקשור לעולם העל-חושי נמצאות כבר בעידן שלנו בסכנת התנתקות מהמשך האבולוציה שלהן. במובן מסוים, כבר קיימת הסכנה עבור חלק גדול מהאנושות שנפשות רבות לא יוכלו לעמוד בקצב האבולוציה, אפשר לומר, מפני שעקב היותן נפשות לגמרי מטריאליסטיות הכובד שלהן יחזיק אותן על האדמה והן לא יוכלו לעבור להתגשמות הבאה. אבל לפי ההחלטה של ההיררכיות הגבוהות יש להטות את הסכנה הזאת. האמת היא שרק בתקופה השישית, ולמעשה רק בזמן אבולוציית ונוס, תגיע שעת ההכרעה עבור הנפשות שמתנתקות לגמרי ואינן ממשיכות באבולוציה. בעצם הנפשות לא אמורות להיכנע לכוח המשיכה של האדמה במידה כזו שהן ייאלצו להישאר מאחור. על פי ההחלטה של ההיררכיות הגבוהות זה לא אמור לקרות. אבל הישויות של ההיררכיות הגבוהות מוגבלות באופן מסוים בכוחותיהן ויכולותיהן. לא קיים דבר שהוא בלתי מוגבל, אפילו בקרב ההיררכיות הגבוהות. אילו זה היה תלוי רק בכוחות של ההיררכיות הגבוהות האלה, הנפשות שהן לגמרי מטריאליסטיות היו כבר צריכות להתנתק בגלל ההתנהלות של עצמן מהמשך התקדמות האבולוציה. הישויות האלה של ההיררכיות הגבוהות אינן מסוגלות להציל את הנפשות לבד, ולכן יש צורך בכוח נוסף. לנפשות שמתות כאן טרם זמנן יש כנפשות יכולת מסוימת. נניח שהן מתות עקב אסון, כמו למשל בתאונת רכבת. במקרה כזה, הקליפה הגופנית של נפש כזאת נלקחת ממנה. כעת היא חופשיה מהגוף, אבל עדיין קיימים בתוכה כל הכוחות שיכלו לפעול בגוף כאן על האדמה. כאשר נפשות כאלה עולות לעולם הרוח, הן מביאות איתן כוחות מיוחדים מאוד שהיו יכולים עדיין לפעול כאן על האדמה, אבל הוסטו לעולם הרוח בטרם עת. בני האדם שמתו טרם זמנם מביאים איתם כוחות שיכולים להועיל מאוד, ובכוחות האלה משתמשות הישויות של ההיררכיות הגבוהות כדי להציל את הנפשות שהן לא היו יכולות להציל בעזרת כוחן בלבד.

כך מובילים את הנפשות בעלות נטייה מטריאליסטית לזמנים טובים יותר ומצילים אותן, מפני שכוחן מספיק רק בשביל המהלך הרגיל של האבולוציה האנושית. הן ניצלות בזכות העובדה שכוחן של הישויות של ההיררכיות הגבוהות מתעצם הודות לכוחות שבאים מהאדמה, כוחות שעדיין קיימת בהם אנרגיה שלא נעשה בה שימוש. כוחות אלה מתווספים לכוח של הישויות של ההיררכיות הגבוהות. בדרך זו הנפשות שמתות טרם זמנן עוזרות לבני האדם שאחרת היו טובעים בביצת המטריאליזם. זה מה שעושות אותן נפשות שעוזבות את האדמה טרם זמנן. הדרכים הסבוכות של חוכמת העולם מלאות בקשרים מוזרים. מצד אחד, חוכמת העולם מרשה שנפשות חסרות מצפון בחייהן הארציים הקודמים ייאלצו לשרת ישויות רעות כדי להביא לעולם מחלות, אסונות ומוות בטרם עת – ומצד שני, ההיררכיות הגבוהות משתמשות בנפשות הסובלות כתוצאה מכך כדי לעזור לבני אדם אחרים. אם כן, מה שמופיע כרוֹעַ מבחינה חיצונית ב"מָאיָה" לעיתים קרובות מוביל לטוב, אבל בדרכים מפותלות. דרכי החוכמה בעולם מאוד מסובכות, וניתן ללמוד להכיר אותן רק באופן הדרגתי.

אפשר לומר: שם למעלה, הישויות של ההיררכיות הגבוהות מקיימות התייעצויות. היות שבני האדם חייבים להיות חופשיים, ניתנת להם האפשרות לשקוע במטריאליזם, לשקוע ברוע. ההיררכיות הגבוהות נותנות לבני האדם חופש כה גדול עד שהם בעצם מתרחקים מהן, כביכול מתחמקים מהן. אותן נפשות שבעזרת הכוח שלהן בלבד אינן מסוגלות להביא את עצמן לנקודה מסוימת בזמן, מתחמקות לכאורה מהישויות של ההיררכיות הגבוהות. הן זקוקות לנפשות שמפתחות על האדמה כוחות אשר שומרים על הפוטנציאל הפנימי שלהם דרך הניתוק הנפשות בטרם עת מהגוף הפיזי, כאשר הנפשות האלה חייבות לחזור לעולם הרוח כתוצאה מאסון או מחלה. כדי שזה יוכל לקרות, חייבות לשרת את רוחות המחלות והמוות נפשות בני האדם שמתוך החופש שלהם בחרו להיות חסרי מצפון. כך נפתח מעגל מופלא, שאפשר לכנות אותו גם הנתיב המחזורי של חוכמת העולם. אסור לנו להאמין שהדבר שנראה כביכול פשוט הוא הדבר הכללי והאוניברסלי. העולם נעשה מסובך. ניטשה אמר משהו משמעותי שעלה בו כמו דרך אינספירציה: "העולם עמוק, ועמוק יותר ממה שחושב היום." האנשים שמאמינים שאפשר להבין את הכול דרך חוכמת היום של האינטלקט טועים. כי האור הרוחני הגבוה יותר הוא לא זה אשר מאיר וקורן לתוך חוכמת היום, אלא זה אשר מאיר לתוך החושך. עלינו לחפש את האור הזה כדי שנוכל למצוא את דרכנו בחושך שבו פועלת חוכמת העולם.

אם אנו מפנימים תמונות, רעיונות ומחשבות כאלה, חברים יקרים, אז יכול לקרות שאנו נסתכל על העולם בעיניים שונות מאשר קודם. יהיה יותר ויותר הכרחי שנלמד להסתכל על העולם בעיניים חדשות; מפני שהאנושות חוותה אובדן גדול מאז הזמנים הקדומים. תוכלו להבין את האובדן הזה אם תחשבו על הדבר הבא:

גם בתקופה הפוסט-אטלנטית השלישית עדיין היו מצבי ביניים בין השינה לערות, שבהם הנפשות התבוננו בעולם של הכוכבים ולא ראו רק כוכבים פיזיים, כמו עכשיו, אלא ישויות רוחיות של ההיררכיות הגבוהות, הכוחות המנהיגים והמובילים של גורל הכוכבים ותנועת הכוכבים. ומה שהיה קיים בזמנים קדומים כמפות כוכבים, שבהן מצוירות כל מיני נפשות קבוצתיות שנראו כמו בעלי חיים אבל לא היו אלה בעלי חיים, כל זה לא נבע מהדמיון אלא ממה שנפשות אלו ראו ברוח. הנפשות ראו זאת בעולם הרוח. את האלמנט הרוחני הזה הן יכלו לקחת איתן דרך שער המוות. נפשות בני האדם איבדו כיום את הראייה הזאת של הרוח בעולם העל-חושי. כיום, כאשר נולדות נפשות, הן פוגשות את העולם הפיזי דרך איברי החישה הפיזיים, ורואות רק את הדברים החיצוניים, הפיזיים. הן כבר אינן מסוגלות לראות את מה שמקיף את העולם הפיזי החיצוני כעולם רוח, כעולם של הישויות של ההיררכיות הגבוהות. אבל איזה מין נפשות הן אלה שמופיעות בגוף כיום? כל הנפשות של אלה שיושבים כאן התגשמו בזמנים הקדומים, ורוב רובן התגשמו בגופים בתקופה המצרית-כלדאית והסתכלו דרך הגופים האלה על העולם שבו הן ראו גם את הרוח. הן הפנימו את החוויה הזאת של ראיית הרוח, וחוויה זו נמצאת בתוך הנפשות גם היום. לא בתוך כל הנפשות; אבל גם הנפשות שאינן רואות היום שום דבר מעבר לעובדות הפיזיות, גם הנפשות האלו התבוננו פעם בעולם הרוח, וגם הן חוו חיים מלאים בתמונות רוחניות. איך הנפשות האלו חיות כיום? הן חיות כאילו ששכחו לגמרי את הרוח. בני האדם חיים כאילו שהם שכחו את התמונות והרעיונות הרוחניים שהם הפנימו פעם. אך מה שנשכח נשכח רק ברובד המודע. הוא עדיין חי במעמקי הנפש. לכן, קיים היום מצב מוזר: ברובד המודע, הנפשות שחיות כיום קולטות סביבן אך ורק תמונת עולם פיזית-חושית; אבל בתוכן, בלא-מודע, במעמקי הנפש, עדיין חיים הרעיונות, התמונות והתפיסות שפעם נכנסו לנפש דרך ראייה רוחית אמיתית. על כל אלה הנפשות אינן יודעות דבר. נשארו מהם רק רעיונות מוזרים שמתְחַפְּרים במעמקי הנפש, ואינם עולים למודעות, אבל יש להם השפעה משתקת, קטלנית. וכך למעשה עולה בבני האדם כיום משהו שקיים בתוכם כאלמנט הרסני.

אם מתבוננים באדם של היום בראייה רוחית, אם בוחנים כיצד הוא בנוי מבחינה אנטומית, מוצאים בו, ובמיוחד במערכת העצבים, זרמים מסוימים, כוחות מסוימים שהם כוחות מוות ונובעים מרעיונות שחיו בהתגשמויות קודמות. ברעיונות הרוחניים האלה שבני האדם של העידן שלנו שכחו יש משהו מחליש מאוד. תופעה זו הייתה יותר ויותר עוצמתית ככול שהאנושות ממשיכה להתקדם לתוך העתיד, אילו לא היה קיים דבר שפועל נגדה. הדבר הזה שפועל נגדה הוא להעלות למודעות את מה שנשכח. יש להזכיר לנפשות את מה שהן שכחו. מדע הרוח עושה זאת. למעשה הוא אינו עושה דבר מלבד להזכיר לנפשות את הרעיונות שהן קיבלו בהתגשמויות ארציות קודמות. מדע הרוח מעלה את הרעיונות האלה למודעות. בדרך זו, הוא מאפשר לבני האדם להחיות משהו שאחרת היה בחייהם מעין אימפולס מת.

כעת שימו לב לשני הדברים שתיארנו כאן היום. מצד אחד, הרואה הרוחי קולט נפשות אנושיות שעברו דרך שער המוות, שמתגעגעות לנפשות שנשארו על האדמה אבל אינן יכולות לראות אותן מפני שבנפשות אלו קיימות רק השקפות העולם המטריאליסטיות, למרות שמדובר אולי באנשים טובים. עבור הרואה הרוחי שרואה את הנפשות הסובלות האלה זהו מראה מזעזע, גם אם הוא כבר פיתח שלוות נפש מסוימת. מצד שני, הרואה הרוחי רואה עתיד אנושי שיכיל יותר ויותר חומר מת, אם לא יחדרו חיים חדשים לתוך הרעיונות שהאדם ספג פעם, רעיונות שיהרגו אותו אם הם לא יעלו למודעות. הרואה הרוחי רואה עתיד שבו יהיה ניתן לראות סימני זיקנה בבני האדם יותר מוקדם מאשר היום, דרך כל מיני תכונות תורשתיות. כפי שניתן לשים לב כבר היום לסימנים ילדותיים בזיקנה, כך לאנשים יהיו קמטים וסימני זיקנה אחרים זמן קצר לאחר שייוולדו, אם בגלל חוסר ידע רוחני לא יעלו כוחות הנובעים מתוך הזיכרונות של הרעיונות שבני האדם קיבלו פעם באופן טבעי. כדי להעניק לאנושות ההולכת וגוססת סם חיים שיכול להחיות אותה וכדי לתת למתים את האפשרות ליצור קשר עם קרוביהם שנשארו מאחור, הרואה הרוחי המודע לעובדות אלו מחפש שפה אשר לא רק הנפשות הנמצאות בהתגשמות בגוף פיזי כאן על האדמה יכולות להבין אותה, אלא גם הנפשות שחיות שם בין המוות ללידה החדשה: שפה אחת משותפת לחיים ולמתים.

העיקר הוא לא שאנו חשים סימפטיה למדע הרוח – סימפטיה תיאורטית כמו כלפי דברים אחרים. זה באמת לא מה שצריך לדחוף אותנו. אדם שמבין את הדברים באמת, האדם שמתבונן בעולם, מרגיש שלמדע הרוח הזה יש שליחות עולמית. הוא אומר לעצמו: קיים הצורך למצוא את השפה המשותפת, למצוא את סם החיים שמגן על בני האדם מהקמילה והדעיכה של התמונות הפנימיות שלהם. זאת השליחות של מדע הרוח למען עולמות הרוח עצמם. אנו חשים את השליחות הזאת כמחויבות נשגבה, קדושה, כמשהו מאוד רציני ומשמעותי ביותר. עלינו לא רק לחוות סיפוק תיאורטי מהרעיונות שמדע הרוח נותן לנו, אלא עלינו להרגיש את כוחו הרוחני הנובע מתוך צרכי האבולוציה של האדם ושל העולם. אז נחווה את הרגש הנכון לגבי הסיבה שבגללה קיים מדע הרוח, הסיבה שבגללה מדע הרוח חייב להשתרש בחיים הרוחניים של האנושות. עלינו לפתח ולחוות את הרגש הזה, עלינו להיות חדורים בו. יש ברגש זה כוח מרפא גדול, כי הוא שייך לחוויות שיוצרות בנפש האדם הרמוניה אמיתית בין כוחותיה. זאת עובדה. ככול שאנו מרשים שהנפש שלנו תהיה חדורה במה ששייך לעולם של אמיתות על-חושיות, כך הרגשות והתחושות שלנו מפתחים יכולת לכוון אותנו בחיינו ונעשים יותר חיוניים. אדם שמוצא עניין במדע הרוח מתוך סקרנות, או מכל סיבה דומה, עלול לא לעשות בו שימוש נכון בחיים. אבל אדם שחדור ברגש שתיארנו, אותו רגש של קדושה שעולה בו מפני שהוא יודע שמדע הרוח קיים מתוך צורך פנימי, אדם כזה יפעל בחייו מתוך גישה נכונה כלפי מדע זה. בעזרת מדע הרוח הוא יוכל למצוא את דרכו, לפחות מבחינה פנימית, גם במצבים הקשים ביותר, ואולי ימצא את דרכו בחיים בעזרת מדע הרוח דווקא כאשר עולים הקשיים החיצוניים הגדולים ביותר. מאחר שמדע הרוח קשור לעתיד, הוא נכנס לעולם היום מפני שעליו לשרת את האנושות במובן הרחב ביותר, במובן הכולל ביותר. אבל כתוצאה מכך, אנשים שבמעמקי נפשם קיים פחד מסוים מעולמות הרוח מחצינים במודעות שלהם את הפחד הזה כשנאה.

רגשות רבים ומגוונים קשורים זה לזה; למשל שאפתנות ויהירות קשורות לפחד. ובדרך מסובכת כל מיני רגשות קשורים זה לזה. מדוע האדם שאפתן או יהיר? מה זה אומר להיות שאפתן או יהיר? זה אומר שהאדם רוצה לקבל ערך שתלוי בדעה של הסביבה שלו, שהוא מקבל סיפוק רב מכך שהוא שווה לפי הדעה של אחרים, ויש לו תשוקה גדולה לכך. מדוע? יכולות להיות סיבות רבות. אבל בימינו, אם אתה מתבונן יותר עמוק לתוך נפשם של בני האדם, מסתבר שהם עומדים על רגליים מאוד חלשות, שהם למעשה מפוחדים. לפעמים, אנשים שנראים בתודעתם החיצונית חזקים מאוד, במעמקי נפשם הם פוחדים והם חלשים. הם מחפשים כל מיני חומרים נרקוטיים מפני שיש להם פחד כה גדול מהעולמות העל-חושיים. כלומר, מפני שאנשים רבים מאמינים שהם מאבדים את הקרקע מתחת לרגליהם כשהם נכנסים לעולמות הרוח, הם אחוזי פחד; אבל הם רוצים להרדים את הפחד הזה – לפעמים מתוך פחד מהכוח האמיתי והרציני שעליהם להפעיל כדי להיכנס לתוך עולמות הרוח. כבר ראינו אנשים רבים שהאמינו שהם יוכלו להיות בעולם הרוח תוך ארבעה שבועות, אבל אז מסתבר, לאימתם הרבה, שיש כל מיני מכשולים: מסתבר שאדם לא יכול להיות בהתגשמות זו, על בסיס מדע הרוח, מה שהוא כל כך היה רוצה להיות – אדם מפורסם! ואז הוא מאבד את השמחה, או מפחֵד ורוצה להרדים את עצמו מול הפחד הזה, ואז הוא מפתח אנטיפתיה כלפי מדע הרוח, אנטיפתיה מלאת שנאה ויהירות.

הלך נפש זה ימשיך להתפשט יותר ויותר בימינו כי הולך וגדל מספר הנפשות שכלפי חוץ יהירות אך בתוכן חוות פחד. ויכול מאוד להיות שבעתיד הקרוב תהיה הרבה יותר שנאה ויהיו הרבה יותר התקפות נגד מדע הרוח מאשר עד כה. לכן, יש בהחלט סיבה מספיק טובה לראות ולהרגיש את כל הדברים האלה בצורה ברורה לחלוטין. למרות הרגשות שתיארנו, חייבת להיות בנו הרמוניה, גם כאשר בחוץ לעיתים קרובות נראה שהכול הולך ומשתבש. יהיה הכרחי שנראה את הדברים בצורה ברורה אם אנו רוצים לעמוד איתנים על בסיס הכרת הרוח. כי בזמננו, אלה שהכי משוכנעים שהם מוסמכים למתוח ביקורת לעיתים קרובות לא יודעים בכלל על מה הם מדברים. למשל, אדם מתחיל לכתוב מאמר על מדע הרוח, מתרעם נגד "הפנטזיות", נגד הסיפורים שלטענתו החוקר הרוחי ממציא. אחר כך, בחלק השני של המאמר מופיע מידע מכל מיני סוגים על המחבר, מידע שכולו שקר, שאף חלק ממנו לא אמיתי. כל התיאורים הללו הם פרי דמיון פרוע. אף אחד שעולה אל העולמות העל-חושיים לא היה יכול להמציא פנטזיות כמו אותו אדם שמתאר את מדע הרוח כ"פנטזיה" בחלק הראשון של מאמרו. כך הדברים מתהפכים בנפש האדם. אלה שמאמינים שהם מסוגלים לומר את האמת בצורה ברורה וניחנים בדמיון לא טהור בקשר לעובדות של העולם הפיזי, מרדימים את עצמם על ידי התבטאויות מלאות זעם נגד מה שנתפס בדרך על-חושית. האנושות מחפשת להרדים את עצמה לא רק דרך אלכוהול, אלא גם בכל מיני אמצעים אחרים. בתחומים רבים עלינו לראות את הדברים בצורה ברורה, והשקפת העולם הרוחנית תוביל אותנו לראייה ברורה. אנשים מחפשים וגם מוצאים את החומרים הנרקוטיים המגוונים ביותר. הם מוצאים אותם מפני שיותר ויותר ישויות דמוניות פועלות במעמקים הנסתרים של נפשות בני האדם. הישויות הדמוניות האלה ייצאו בהדרגה לחופשי ויפעלו נגד מה שאמור להפרות את האנושות מהצד של הרוח.

זאת התמונה שרציתי להעלות היום מול נפשותיכם, חברים יקרים, כמעין תמונה של העתיד, מפני שטוב לזכור בתקופה שלנו שעלינו ללמוד להכיר באמת את שליחותו של מדע הרוח ולעמוד איתנים על יסודות אלה, דרך פיתוח הרגשות הנכונים כלפי מדע הרוח ושליחותו. אם נעמוד על קרקע בטוחה זו, נוכל לעקוב בשלווה פנימית אחרי ההתפתחויות לקראת העתיד, למרות שמבחינה חיצונית אולי יהיה ניתן תמיד להביא אותנו לדִּיסְהַרְמוֹנְיָה, אולי יהיה ניתן תמיד לנסות לטעון שההשקפה שלנו אינה צודקת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *