ישות האדם והאבולוציה העתידית שלו – 11

ישות האדם והאבולוציה העתידית שלו

מאת: רודולף שטיינר

12 הרצאות שניתנו בברלין GA107 1908

תרגום מאנגלית: יוחנן מרגלית

עריכת תרגום: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר שיצא בהוצאת חירות: ראו כאן

הרצאה מספר 11

ארבע קבוצות הנפש האנושית

(אריה, שור, עיט, אדם)

29.10.1908

היום נתאר כמה דברים שכבר ידועים לכם מצד מסוים. אבל בכל השאלות התיאוסופיות, אנו רק חודרים לתוכן במלואן כשהן מוארות מאספקטים שונים. בתוך הזרם התיאוסופי כאן באזורים האירופאיים המרכזיים, אנו דנים בעניינים אשר נשלפים מן הנושאים הכי מתקדמים של חקירות אוקולטיות, ולכן הם יכולים בקלות להיות בלתי מובנים. מצד שני, אנו לא נתקדם אם לא נסתכן פעם בדיבור אודות דברים שכאלה בפשטות יתרה. רק נקרא למחשבה שאם אנו חוזרים לאחור באבולוציה האנושית, דרך התקופות השונות של העידן הפוסט-אטלנטי ועד לאטלנטיס, ואז בחזרה לתקופות קדומות יותר, אפילו לאטלנטיס – ואז, אם נפנה את מבטנו הרוחי אל המאורעות של הזמן ההוא, נמצא צורות שונות למדי של האנושות.

בשליש האחרון של התקופה האטלנטית הגוף האתרי היה עדיין, במידה מסוימת, מחוץ לגוף הפיזי. הראש של הגוף האתרי עדיין לא היה מחובר עם הכוחות של הגוף, שהם הכוחות של האגו, של התודעה העצמית. אם אנו מתבוננים בתהליך שמונח מאחורי זה אנו יכולים לומר: אבולוציה מתקדמת מכילה מתיחה נרחבת של הראש האתרי והתכנסות לתוך הראש הפיזי. אם אנו רואים היום סוס, אז הראש האתרי של הסוס נמתח מעבר לראש הפיזי. אני גם אמרתי לכם איזה אירגון ענקי יש לחלקים האתריים של צורת הפיל, שנמתחים רחוק, הרחק מעבר לגוף הפיזי – סוג של בית שכזה, אפשר לומר. כך, גם עם האדם, בתקופה האטלנטית, הגוף האתרי היה עדיין בחוץ ובהדרגה נכנס פנימה יותר ויותר. כניסה שכזו של מרכיב יותר דליל לתוך מרכיב סמיך הובאה כאן, ובאותו זמן, סמיכות נוספת של מה שהוא פיזי. הראש הפיזי של האדם לפני השליש האחרון של התקופה האטלנטית הופיע בצורה שונה למדי ממה שנהיה מאוחר יותר. ואם אנו הולכים עוד לאחור לזמנים המאוחרים של למוריה, אז רואים באופן רוחי מעט מאוד מן הראש הפיזי. הוא קיים תחילה כחומר שקוף למדי ורך. רק דרך הכניסה ההדרגתית של הראש האתרי, דרך הכניסה ההדרגתית של חומרים, חלק מן הראש נהיה יותר סמיך, וכך נפרד מן הסביבה. אפילו האדם האטלנטי המאוחר יותר היה עדיין מחונן, במידה יוצאת דופן, במה שנשמר – אבל במצב פתולוגי – כמו מים במוח, כמו מוח מימי. כתוספת לכך אנו צריכים לחשוב על הרכות של העצמות, רכות מוחלטת של האיברים העליונים של האדם. זה נשמע נורא עבור האדם המודרני. זה אשר יוצר היום את הראש האנושי ומקיף אותו, מתקשה סביב חומר מימי זה. ההשוואה שאני נותן לפעמים היא לא תמיד כושלת: ההתגבשות של מלח מתמיסת מלח, בתוך כלי זכוכית. זה נותן רעיון נכון למדי, התגבשות זו מתמיסת מלח נוזלית. מה שהתרחש ביחס לראש בזמנים מאוחרים יותר, קרה עם שאר האדם בזמן הרבה יותר מוקדם.

כל החלקים האחרים התפתחו בהדרגה מתוך המסה הרכה, כך שאנו יכולים לומר: היכן למעשה היה אז האגו האנושי? היכן היה האגו הנוכחי? הוא לא היה באמת בתוך האדם בזמן ההוא אבל עדיין בסביבתו. אנו יכולים לומר: המרכיבים העליונים של האדם התקשו דרך כניסת האגו. בגלל שהאגו היה מחוץ לאדם, הוא עדיין היה מחונן באיכות אשר מאוחר יותר נהייתה שונה. דרך כניסה לגוף הפיזי, האגו היה מסוגל להיות לאני אינדיבידואלי, היכן שלפני כן הוא היה עדיין סוג של נפש קבוצתית.

אני אתן כאן תמונה של עובדות המקרה. דמיינו מעגל של שנים-עשרה אנשים שיושבים היכנשהו. שנים-עשרה אנשים אלה יושבים במעגל. דרך האבולוציה כפי שהיא היום, כל אחד מאנשים אלה יש לו אגו בתוכו. אם כן, שנים-עשרה אגואים יושבים במעגל זה. בואו ונתאר מעגל כזה של אנשים בתקופה האטלנטית. הגופים הפיזיים ישבו אז כך מסביב, אך האגו נמצא רק בגוף האתרי שהוא עדיין בחוץ. אם כן, האגו נמצא בחלק הקדמי של כל אחד. לאגו זה יש תכונות אחרות. הוא לא כה מרוכז. הוא מתפתח, הכוחות שלו והפעילות במשותף עם האגואים של האנשים האחרים כך שהם יוצרים טבעת אשר שוב שולחת את כוחותיה לקראת המרכז. כך יש לנו כאן גוף אתרי מעגלי אשר יוצר התאמה בעצמו, ובתוכו נמצא האגו. כך יש מעגל של גופים פיזיים, ובתוכו פני שטח מעגליים אתריים, אשר יוצרים יחידה בגלל שהאגואים תפוסים בתוכם, והאגו היחיד הוא סגור. דרך דימוי זה אנו מגיעים לאידיאה תמונתית של נפשות קבוצתיות.

אם נתבונן יותר לאחור, נוכל לשמור דימוי זה, אבל אל לנו לדמיין עיגול כזה של אנשים. בני אדם אלה יכולים להיות מפוזרים בעולם בדרכים מאוד שונות ומגוונות. בואו ונדמיין אחד במערב צרפת, אחר במזרח אמריקה, וכיו"ב. כלומר, אינם יושבים יחדיו. היכן שנשאלת השאלה לפי החוקים של העולם הרוחי אזי האגואים יכולים להיות עדיין מחוברים, גם אם בני האדם מפוזרים על פני העולם. אם כן, צורה אנושית זו, "עיגול" זה, שנוצר דרך זרימה יחדיו של האגואים שלהם, אינו באמת גוף אתרי כה יפה, אבל הוא עדיין יחידה אחת. כך קבוצה של אנשים קיימת בזמן ההוא, והיא קיימת בגלל שהאגואים שלהם יוצרים יחידה – ובאמת, היו למעשה ארבע קבוצות אגו כאלה. אתם צריכים לדמיין בני אדם אלה בהתאם לחוקים של עולם הרוח. הנפשות הקבוצתיות של ארבע הקבוצות עברו לתוך כל אחת מהן. הן לא היו מאוחדות בפנימן, אלא עברו לכל אחת. אפשר לכנות ארבע קבוצות אלו בשם של חיות האפוקליפסה: שור, עיט, אריה ואדם. האדם היה בשלב אחר של התפתחות מהאדם של ימינו. השמות נלקחים מן המנגנון של הנפשות הקבוצתיות. מדוע אפשר לקרוא להן כך? אני רוצה להבהיר זאת היום מכיוון אחר.

בואו ונשים את עצמנו בחיוניות ככל האפשר בעידנים הקדומים של החיים בלמוריה. הנפשות שהיום מתגשמות בגופים אנושיים עדיין לא ירדו עד לגופים פיזיים. עדיין לא היתה להם את הנטייה לאחד עצמם עם חומר פיזי. אפילו הגופים אשר מאוחר יותר נהיו לגופים אנושיים היו מאוד דמויי חיות. הישויות הפיזיות הכי גרוטסקיות היו על האדמה, שאפילו נראו גרוטסקיות בהשוואה למה שהיום אנו יכולים לכנות כיצורים הכי גרוטסקיים. הכל היה עדיין בצורה רכה ומעודנת – רתוחה, מימית, או לוהטת – בני אדם, כמו גם סביבתם. בקרב צורות גרוטסקיות אלו היו כבר, כמובן, האבות של הגופים הפיזיים האנושיים, אבל הם לא נתפסו עדיין על ידי האגואים. ארבע קבוצות הנפשות, שאותן כבר איפיינו כנפשות קבוצתיות לפני הכניסה של הרוח לתוך המנגנון הפיזי, מייצגות למעשה ארבעה אגואים המחכים להתגשם – אגואים כאלה הסתגלו לצורה מאוד מיוחדת, שהיתה שם למטה. קבוצה אחת נכנסה למנגנון שכבר קיים באופן פיזי, בצורות מוגדרות למדי, קבוצה אחרת נכנסה למנגנון אחר. צורות אלו שהיו למטה, היו צריכות להיות תואמות בצורתן, בדרך מסוימת, לסוג האגואים שמחכים. היו צורות קיימות שהיו מתאימות במיוחד לקבל את האגואים של האריות, אחרות את האגואים של השוורים וכ"ו. זה היה בתקופה מאוד מוקדמת של אבולוציית האדמה. כעת תארו שהנפש הקבוצתית שיש לנו, הנקראת הנפש של השוורים, נכנסת לצורה מוגדרת למדי שנמצאת שם למטה. לזה יש הופעה מוגדרת למדי. באופן דומה, הנפש של האריות הוסטה לצורות מיוחדות אחרות.

כך מה שהוא פיזי על האדמה מראה לנו תמונה כפולת ארבע. קבוצה אחת במיוחד מפתחת את האיברים שתפקידם מתואם יותר עם אלו של הלב. הם מאורגנים באופן חד-צדדי בטבע של הלב. במיוחד היה בהם יסוד תוקפני ואמיץ. הם היו תוקפניים, תקיפים, חשבו להתגבר על אחרים –כובשים ומנצחים, נולדו ככובשים ומנצחים אפילו בצורתם. הם היו אלו שבהם הלב, מושב האגו, נעשה חזק. אצל אחרים, האיברים של העיכול, של ההזנה ושל ההולדה, היו מפותחים במיוחד. בקבוצה השלישית, אלו היו במיוחד איברי התנועה. בקבוצה הרביעית נטיות אלו התחלקו בצורה שווה – האמיצים, התוקפניים, השלווים – אשר באו דרך ההתפתחות של איברי העיכול. שניהם התפתחו. הקבוצה שבה האיכות התוקפנית השייכת לארגון של הלב התפתחה במיוחד ויצרה את בני האדם שהנפש הקבוצתית שלהם השתייכה לאריה. הקבוצה השניה היתה זו של השור. הקבוצה השלישית, עם היסוד הנייד שלא רצה לדעת הרבה על האדמה, השתייכה לקבוצת הנפש של העיט. הם אלה שיכולים לרומם עצמם מעל למה שהוא ארצי. אלו שבהם דברים אלה הוחזקו בשיווי משקל שייכים לנפש הקבוצתית "אדם". כך יש לנו, ביחס לצורה, השלכה של ארבע קבוצות הנפש לתוך הפיזי. בזמן ההוא מראה ייחודי למדי נראה לצופה. אפשר היה למצוא סוג אחד של גזע, שעליו מישהו עם מתנת נבואה היה יכול לומר: אלו הם ישויות פיזיות שנשאר בהם משהו מהאריה, המייצרות את האופי של האריה, אפילו אם הם נראים שונים מהאריה של ימינו. הם אנשים בעלי לב-אריה, אנשים בעלי נבטים אגרסיביים. ואז שוב יש קבוצה של אנשים דמויי שוורים, הכול מתאים למישור הפיזי. אתם יכולים בקלות להשלים לעצמכם את הגזעים השלישי והרביעי. הגזע השלישי הוא כבר בעל חזון חזק. בעוד הראשון היה תוקפני, השני עיבד כל דבר שקשור למישור הפיזי ופועל עליו, אתם תמצאו את הקבוצה השלישית של אנשים מאוד בעלי חזון. בדרך כלל, היה להם משהו אשר, ביחס לגופים האחרים, היה מעוות צורה. הם היו מזכירים לך אנשים שיש להם הרבה כוחות נסתרים ומאמינים בחזונות, ובגלל שהם לא היו עסוקים מידי ביחס לפיזי, היה להם משהו שהתייבש, משהו עצוּר בהשוואה לכוח השופע של שתי הקבוצות האחרות. הם הזכירו לך את טבע הציפור. "אני אסתיר את רוחי", זו היתה הנטיה של אדם העיט. לאחרים היה משהו אשר היווה תערובת של כל החלקים. משהו אחר צריך להתווסף לכך.

אם אנו הולכים כה רחוק לאחור כדי לפגוש את המצבים הללו על האדמה, אז אנחנו צריכים גם לשאת בראשנו שכל מה שקרה במהלך אבולוציית האדמה, קרה כך שההפרשה של האדמה היתה מווסתת מבחוץ על ידי עולם הרוח. כל דבר שימש כדרך עוקפת כדי להגיע לאדם של היום. מי שיכול לראות עמוק יותר לתוך דברים אלה, יכול לעשות את הניסיון שטבע אריה זה (אשר נשאר אחד מאלה שאנו רואים היום בצורה אחרת באריה של היום) פיתח כוחות מרשימים במיוחד עבור הצורה הזכרית של הגופים האתרים. הללו חשו את עצמם מושכים במיוחד עבור אנשי האריה, כך שהם היו ישויות שכלפי חוץ היה להם גוף של אריה – ומבפנים גוף אתרי זכרי. היתה שם ישות זכרית רבת עוצמה עם תכונות זכריות, וחלק קטן מישות אתרית זו מיצקה את עצמה לגוף הפיזי של האריה. גזע השוורים היה בעל כוחות מושכים במיוחד עבור הגוף האתרי הנקבי. כך לגוף השור היה כוח מיוחד כדי למשוך את הגוף האתרי הנקבי ולהתאחד עימו. כעת חישבו הלאה – הגופים האתריים ממשיכים לעבוד הלאה, מעמיקים ומשתנים. היחס של האדם דמוי-האריה לאדם דמוי-השור היה חשוב במיוחד בזמנים קדומים יותר. האחרים הגיעו פחות לידי שיקול דעת. לגופים האתריים הזכריים אשר התגבשו לגוף אריה פיזי מתוך עצמם, היה כוח להפרות את הגוף הפיזי של האריה בעצמו, כך שההולדה של האנושות היתה נתונה במיוחד לגזע דמוי-האריה. זה היה סוג של הפריה מתוך הרוח, זו היתה הולדה בלתי מינית. הגזע של השור היה יכול גם כן לפעול כך. זה מה שנהיה פיזי פעל בחזרה כאן על הגוף האתרי הנשי. במהלך האבולוציה עיצב עצמו התהליך באורח שונה. היכן שטבע האריה שמר על מידה זו של הולדה, היכן שכוחות הפריון באו מלמעלה, מתוך הרוח, בעוד כאן תהליך זה התגבר, התהליך האחר נדחף יותר ויותר אחורה. אנושות השור נהייתה יותר ויותר בלתי פורייה. התוצאה היתה שמצד אחד היתה אנושות שהתקיימה על ידי הפרייה, ומצד שני, מחצית אחרת שנהייתה יותר ויותר בלתי פורייה. צד אחד נהיה למין הנקבי, וצד שני למין הזכרי. הטבע הנקבי המודרני הפיזי יש לו למעשה גוף אתרי זכרי, בעוד שהגוף האתרי של הגבר הוא נקבי. הגוף הפיזי של האישה נובע מטבע האריה, בעוד שהגוף הפיזי של השור הוא אבי הגוף הזכרי.

לרוחי באדם יש מוצא משותף, הוא נטרלי, ונכנס לראשונה לגוף הפיזי כאשר המינים כבר נפרדו. רק אז הרוח נכנסה בו, ורק אז הראש התקשה. הגוף האתרי של הראש התאחד בפעם הראשונה עם הגוף הפיזי. זה היה אותו דבר אם זה התחבר לגוף הזכרי או הנקבי, כי שני המינים היו שווים עבורה.

אנו צריכים לומר שהאישה, עד כמה שאנו צריכים להביט במה שהוא בדרך כלל מעבר להבדלים אלה, יש לה, דרך התפתחותה, משהו דמוי-אריה בטבעה. אפשר לבטח למצוא אומץ נחבא זה. האישה יכולה לפתח אומץ פנימי. למשל, במלחמה, בטיפול בחולה, כדי לעבוד בשירות האנושות. הגוף הפיזי של הזכר שבאותו מובן אנו יכולים לקרוא כך לטבע השור, קשור לעובדה שלגבר, כפי שהוא מאורגן בדרך כלל, יש יותר פעילות המבוססת על בריאה פיזית. מבחינה אוקולטית, דברים אלה מגלים עצמם כך, אפילו אם זה נשמע יוצא מן הכלל. אם כן, אתם רואים כיצד נפשות קבוצתיות אלו פעלו יחדיו. הן עבדו כך שקבוצת הנפשות של האריה והשור שיתפו פעולה בעבודתן. ישויות אלוהיות אלו שיתפו פעולה. באדם של ימינו העבודה של הקבוצות האלוהיות השונות היא נסתרת.

תמונות אלו שאני מנסה להניח כאן בפניכם, בקווים כלליים, יש להן לבטח את ההשפעה שלהן. אם אתם עוקבים אחר האנושות עוד לאחור, לזמן שבו עדיין לא היתה אפשרית שום הולדה, אז אנו צריכים לומר: הגוף הנקבי החיצוני הפיזי משתנה למשהו שהוא כמו אריה, בעוד שהגוף הזכרי הוא דמוי-שור. דברים שכאלה צריכים להילקח במובן קדוש ורציני, אם נבין אותם נכונה. זה יהיה קל עבור אלו שלמדו אנטומיה אנושית, להסיק את ההבדל האנטומי בין הגופים הפיזיים של הגבר והאישה מטבע האריה והשור הללו. מדע הפיזיקה יהיה לגמרי עקר ורק יתאר עובדות חיצוניות במידה והוא לא יחדור לתוך הרוח של עובדות אלו. כעת הם לא עוד מופיעים כה מוזרים לכם שגזע אחד של אנשים קיים והוא בעל גוף דמוי-אריה. זה לוקח את טבע האגו, ודרך זה טבע האריה משתנה יותר ויותר לגוף הנקבי. אלו שלא קיבלו דבר מאלמנט רוחי זה השתנו בדרך שונה למדי. כלומר, אל האריה המודרני, וכל מה ששייך אליו. אנו נעסוק פעם אחרת בסיבה מדוע גם חיות אלו הן דו-מיניות. אלו שלא היה בהן דבר רוחי יצרו את האריה המודרני, כמו אלו שלא פיתחו את הגוף הנשי המודרני. במהלך הזמן הרבה צדדים אחרים של דברים אלה יכולים להיראות. לימוד תיאוסופי הוא לא כמו מתמטיקה. בהתחלה זה נראה, למשל, שקיימות ארבע קבוצות נפשות שרק שמותיהן ניתנים בראשונה. ואז נבחר כיוון אחר, והעניין מואר מבחוץ. כך אנו מתקרבים כל הזמן מצד אחר. אנו הולכים סביב למה שמוצג לראשונה ומאירים אותו מצדדים מאוד מגוונים. כל מי שתופס זאת לעולם לא יוכל לומר שעניינים תיאוסופיים סותרים זה את זה. זה גם המקרה אפילו בדברים הגדולים ביותר שאנו מתארים. ההבדל מגיע מנקודות ראות שונות שבהן אדם צופה בעניין. בואו וניקח עימנו מפגישה זו את מה שאנו יכולים לקרוא לו סובלנות פנימית. אולי נצליח בזרם התיאוסופי המיוחד שלנו להביא את הרוח הפנימית של הסובלנות לתוך התנועה התיאוסופית. בואו וניקח את זה עימנו כשביעות רצון של הרגשה וננסה לעבוד באופן חיצוני בדרך כזו שרוח זו של ההבנה הכי עמוקה תהיה אפקטיבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *