יסודות האזוטריות – 29

יסודות האזוטריות

רודולף שטיינר

31 הרצאות שניתנו בברלין ב-1905

GA93a

תרגם מאנגלית: מוטי גולדנר

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן

בספר יש הקדמות ונספחים חשובים שאין בארכיב!

הרצאה עשרים ותשע

ברלין, 3.11.1905

נשפוך כעת אור נוסף על עבודתה החבויה של הקרמה ונתבונן ביחסים הקרמתים שבין עמים לאינדיבידואלים. אלו הנוטלים ביושר את העיקרון שלא להתבונן בעולם באופן מטריאליסטי, אלא מחפשים הסברים מתוך הרוח יבינו זאת.

למדנו מההיסטוריה שבמהלכה של האבולוציה הופיעו מחלות שלא התקיימו קודם לכן. לכן נשמע היום משהו אודות מקורן של מחלות כאלו הקשורות בתקופות ובעמים.

נבין זאת מתוך הרוח. ההסבר שהרופאים מעניקים לזה הוא שמחלה זו או אחרת נגרמה בגלל חיידקים, אבל אנו חייבים לשאול: מהיכן הגיעו החיידקים? הם ישויות שמתגשמות ממש כמו האדם. אנו חייבים לשאול גם באשר לישויות אלו הפועלות כמפריעות לחיי האדם: מהיכן הן הגיעו? מה הביאן לקיומם החומרי הנוכחי? מה הן היו לפני שהתגשמו?

הבה נניח, למשל, שגזע או אומה מסוימת נתונים בתהליך של שקיעה, ונעים לקראת נפילתם. זה יוצר התנגדות. התנגדות זו לנפילה מהווה ביטוי רוחי של משהו שחי בגוף האסטרלי של האומה שבנדון. היכן ששקיעה כזאת כרוכה רק במה שמגיע לסיומו, אז לרגשות הנגרמים כתוצאה מכך לא תהיה השפעה מיוחדת על האחרים בעולם. הבה נניח שזה מגיע לידי קונפליקט עם אומה אחרת, משקיע אותה בפחד וחרדה ויוצר כך תגובה נגדית באומה האחרת. אז יש לנו סיטואציה דו-צדדית: יש לנו את האומה הסובלת משקיעה ואת מה שמתעורר מתוך הזרימה ההדדית של התסיסה של האומה הנלחמת כנגד שקיעתה, ומצד שני את הפחד והחרדה של האומה השנייה. זהו משהו שעקבותיו נשארים.

הבה ניטול דוגמא פרטנית: ההסתערות המונגולית של ימי הביניים, כאשר המונגולים הגיעו לידי קונפליקט עם האירופאים, וזרעו בקרבם פחד וחרדה. חרדה ופחד כזה נכחו אז בקרב האומות הללו. כאשר מתבוננים בהתקפת השבטים הנודדים הללו, שהמונגולים מהווים את האחרונים שבהם, כאשר מציבים עצמנו בהלך הרוח של עמי ימי הביניים הללו, אנו מגלים כיצד הייאוש של הענפים האחרונים של שורש-הגזע הרביעי והפחד והחרדה שנולדו באירופאים יצרו צורות רוחיות. אם הסתערות כזאת הייתה נפגשת באומץ ואהבה, אז הסובסטאנציה המרקיבה הייתה מתמוססת. אבל פחד, שנאה וחרדה משמרים צורות מרקיבות אלו וזה מספק מקור תזונה לישויות כמו החיידקים. מאוחר יותר הן תתגשמנה בצורות חומריות המתאימות להתגשמויות כאלו. כך הסובסטאנציות המרקיבות שיבצו עצמן בפחד והחרדה של האומות האירופאיות כזרעי התנוונות. אלו הן ישויות חיות זעירות. בדרך זו נוצרה מחלת ימי הביניים, הצרעת. זה נוצר מהסובסטאנציה המרקיבה של העמים המונגולים.

אז מה מקורם של מפרי הסדר הללו של טבעו הפיסי של האדם? הם נובעים מסיבות רוחיות קודמות, מחטאים. זוהי קרמה כפי שהיא מתבטאת בקהילות לאומיות. מזה אתם יכולים להעריך כיצד חיי המוסר של אומה מכשירים את החיים החיצוניים בעתיד. בכוחה של אומה לדאוג לעתידה הפיסי באמצעות חיים מוסריים מקבילים בהווה.

כל בתי הספר האזוטריים האירופאים אומרים שלכל המחלות הבקטריאליות של הזמנים המודרניים מקור זהה. עוקבים שם אחורנית אחר המחלות הנגרמות על ידי חיידקים עד למקור נביעתן. זוהי מסורת אזוטרית בקרב הרוזנקרויצרים ובבתי הספר האזוטרים האחרים היכן שמלומדים דברים אלו. לימוד בסיסי מתקיים בחוגים קטנים של בתי ספר אזוטריים, ותוכנו הוא שבשנות השבעים התחוללו קרבות מוגדרים למדי בעולם האסטרלי שחולל תפנית, למרות ….. [כאן מופיע חור בטקסט]. מאורעות אלו מכונים: הקרב בין צבאותיו של הארכי-מלאך המוכר לאזוטריות הכריסטיאנית כמיכאל וצבאותיו של האל ממון.[1] ממון, מצד אחד, הוא אל המכשולים, המציב דברים הרסניים מעכבים בנתיב ההתקדמות, ומצד שני ניתן לראות באל ממון את היוצר של צורות מוגדרות הפועלות בצורה טורדנית בחיי האדם בספירת המחלות המדבקות. מחלות מדבקות מסוימות, שהיו בלתי ידועות בזמנים הקודמים, חוללו על ידי האל ממון.

אנו יכולים להעריך את הדרגה אליה בתי הספר האזוטריים חייבים לדרבן חשיבה מתקדמת במעמקיו הפנימיים ביותר של האדם, כאשר מתוודעים לעובדה שהמקור הממשי של המחלות המודרניות הללו אינו מהווה משהו אחר מאשר נסיגה, שמרנות עתיקת יומין של מה שקרוי המעמדות העליונים כניגוד למעמדות התחתונים מוכי העוני הנאבקים כלפי ….. [כאן מופיע חור בטקסט]. הם מעוכבים, נמנעים באמצעות מה שהאל ממון מחולל. אנו מוצאים שני כוחות המתעמתים האחד מול השני: העולם הסנטימנטאלי של המעמדות העליונים הנמצאים בירידה, המעוניינים לשמר את התנאים הישנים, ואת רגשות השנאה של המעמדות הנמוכים כחיים אסטרליים המוקרנים כנגד האחרים על ידי ההמון. בניגודיות זו האזוטריזם מוצא שוב סובסטאנציה מרקיבה ובזה את הגורם למחלות המדבקות המודרניות. כל מי שרואה לתוך הדברים הללו לא יאמצם כמובן כסיבה להתנגדות לרפואה המודרנית על תרופותיה החיצוניות. אבל שיפור אמיתי לעולם לא יתרחש באמצעות שיטות חיצוניות אלו.

מה שיתרחש מאוחר יותר יגלה עצמו תמיד מראש באמצעות ידע אזוטרי. זה מורכב מתפיסה אמיתית כיצד מוסריות ההווה יכולה להוביל לבריאות טובה יותר בעתיד. האדם יכול לשפוט מזה עד כמה מעמיקה הייתה התפיסה של הללו שהכניסו את התנועה התיאוסופית אל העולם. זה התעורר מתוך הכרת היחסים הללו. הייתה זו צפייה מראש שהאיום של המלחמה של הכול בכול תיטול צורות מסוכנות הרבה יותר. הדברים חייבים להתרחש כך שימלאו עצמם בנחיצות פנימית, כשם שמהמאורעות במזרח מתפתחים שם כמו אש (בשדה קוצים), כאשר נוכח שם חומר דליק במיוחד.[2] יהיה זה מטופש לרצות לעצור דברים כאלו. האמצעים ההולמים והשימושיים למניעת מלחמת הכול בכול ננקטו על ידי התנועה התיאוסופית באמצעות ההפצה של אקסיומת האחווה. מאחר ובאחווה נמס מה שזורם אל העולם כאמצעי להתנוונות, כשנאה. מאחר וכגזעים מתנוונים אנו מוצאים עצמנו במסלול יורד. אם מישהו מאמין שניתן למנוע ולעצור נפילה זו באמצעות שנאה, ולא לפתור באמצעות אהבה, אז באופן טבעי הגרוע ביותר צפוי להגיע. התנועה התיאוסופית תתגבר על ירידה זאת באמצעות אהבה. מייסדיה יודעים שהחברה התיאוסופית אינה משמשת רק כתרופה, אלא כמקור התפתחות עבור האנושות ככול שהיא מתקדמת לעתיד.

כך ניתן לראות כיצד הפיסי מהווה תוצאה של מה שקדם לו מבחינה רוחית וכיצד בנסיבות מיוחדות בכוחם של אנשים, באמצעות הכרת יחסים מסוימים, לקשר את הפיסי למקורו הרוחי. למשל, אם מישהו יודע כיצד מחלה מסוימת קשורה לרגשות ואמוציות מסוימות, הוא יודע שכאשר הוא מזמן רגשות אלו הוא מזמן גם מחלה. המאגים השחורים מסוגלים לעשות שימוש בידע זה ולהרוס אנשים. לכן לא ניתן ללמד את האמיתות האוקולטית העמוקות ללא שיקול דעת מתאים, מאחר וזה היה גורם מיד להפרדה חדה בין הטוב לרע. זוהי הסכנה הטבועה בהפצת לימודים אוקולטיים, מאחר ולא ניתן ללמד איש כיצד להבריא אנשים, מבלי ללמדו בעת ובעונה אחת כיצד להפוך אנשים לחולים. היכן שהלימודים האוקולטים חלחלו (עמוק) יותר לאנשים מסוימים דברים כאלה התרחשו. קיימים מחוזות במזרח בהם אדם יכול לשמוע דיווחים אמיתיים שקיימות שם כתות שמטרתן לייצר מחלות מוגדרות. כך אנו חודרים במידה גדולה יותר להבנת הדרכים בהן החומר נובע מתוך הרוחי.

כעת ננסה לסקור תקופות זמן קצת יותר ארוכות. אנו יודעים שכיום מתנהלת פעולת גומלין משלימה יפיפייה בין כל דבר הקיים בחַיֵי החיות לבין עולם הצומח. הצמח עושה שימוש בפחמן עבור עצמו ונושף החוצה חמצן, ובזה יוצר מקור חיים עבור כל היצורים בסביבתו הנזקקים לנשימה. מקור זה עולה מתוך עולם הצומח. כל הנשימות הללו מתקיימות באמצעות פעילותו של בית המלאכה המסתורי של עולם הצומח. מזה אנו יכולים לעצב מושג כיצד עולמות חולפים, כיצד עולם שקדם לאדמתנו הלך לעולמו. בירח הקדום נשימה לא התקיימה כפי שהיא מתקיימת כעת בבני האדם ובחיות. תהליך שונה למדי התרחש באשר לתהליך הנשימה על הירח הקדום. אנו יכולים ליצור תמונה של תהליך קדום זה כאשר אנו מתבוננים במשהו שנשאר מהזמנים ההם: בחום המשתנה של החיות שמפתחות את אותה הטמפרטורה כמו זו של סביבתם. בירח התרחשה נשימה של חום או אש. השאיפה והנשיפה של האש או החום הקבילה באותם הזמנים לשאיפת ונשיפת האוויר של ימינו. באמצע התקופה הלמוריאנית תהליך הנשימה התחיל ליטול את הצורה אותה הוא נושא היום.

התהליך הרוחי של שיבוץ המונאדה באדם הנמוך מוצא את השתקפותו החומרית בנשימה. נשימה מציינת את שאיפת המונאדה. לכן בהאטה-יוגה התלמיד עובר דרך תהליך של נשימה. הוא מסדיר בצורה קצבית את מה שיש לאדם היום כתהליך טבעי בכדי להציב את הנשימה תחת פיקוח. כפי שקודם לכן האדם התקדם לתהליך זה של נשימה, הוא שאף ונשף חום, בשנותו זאת למחזוריות של דם חם, כך התלמיד של ההאטה יוגה מבקש לעצב את תהליך הנשימה למשהו פנימי, להביא זאת תחת שליטה בפנימו. כללי ההאטה-יוגה מורים על ההתמרה של הנשימה לתהליך שאינו פועל מבפנים החוצה, אלא מוּסדר פנימית, כשם שכיום מחזור הדם מנוהל באופן פנימי. במקרה של בעלי החיים בעלי חום גוף משתנה, לתהליך מחזור הדם יש את אותו היחס כמו לזה שלבני האדם יש בתהליך הנשימה של תלמיד ההאטה-יוגה. מאחורי כל הדברים הללו שוכנות מחשבות עמוקות באשר לאבולוציה החייבת לשמש כבסיס לתהליך אמיתי.

מה שבדרך כלל לא מובן היום שבאוויר נמצא משהו רוחי. כאשר עדיין התקיימה מודעות לכך, רוח (spirit) נקראה: אוויר, רוח (Wind = Pneuma [רוח חיים, נשמה, רוח הקודש בנצרות]). במילה Pneuma מתכוונים לזרם אוויר וגם לנפשי-רוחי. טרמינולוגיה זו נובעת מהזמנים בהם האדם היה עדיין מודע לקשרים האמיתיים. הבה ניטול כעת את העובדה שעל מה שקדם לאדמה (הירח הקדום) ישויות מסוימות התפתחו מעבר לשלב בו ניצבה אבולוציית האדם באותם הזמנים. היו אלו הישויות הלוציפריות. כאשר מתבוננים בישויות אלו חייבים לומר: הן לא חיו בסביבה הדומה לזו של האדמה של היום. הם לא יכלו לנשום אוויר, כך שהן לא יכלו ליטול את הרוח פנימה, מאחר ונטילת הרוח פנימה מקבילה לנשימת אוויר. הן היו מחויבות לבצע בעקרון-החום את מה שמתרחש היום באוויר. אנו מבחינים על האדמה בשבעה מצבים של הפיסי: ראשית באתר-החיים, שנית באתר-הכימי, שלישית באתר-האור, רביעית באתר-החום, חמישית באוויר, שישית במים, שביעית במוצק. כך הישויות הלוציפריות היו חייבות לבצע בחום את מה שהאדם מבצע היום באוויר. כעת אתם יכולים להבין שעקב כך, ישויות אלו אשר העניקו לאדם את תודעתו הנפרדת, את עצמאותו, במובן מסוים קשורות לאש. מסיבה זו, כאשר הן הופיעו, זה נקשר בתאווה מסוימת לכל דבר המתגלה באדם כחום, כאש. התאווה צירפה עצמה לחום האינדיבידואלי של האדם. כך מעניקי הידע והחירות קשורים במשהו המבקש להתגשם ביסוד של חום באדם בצורה דומה למה שהתרחש על הירח הקדום. זהו הקשר בין ידע לבין לידה ומוות, למחלות וכן הלאה בעולם. ביחד עם הידע, לידה, מוות ומחלות הגיעו לעולם. זהו המחיר שהאדם שילם בעבור הידע. לכן אנו מוצאים קשר בין תופעות חום מסוימות למחלות, כלומר עליה בחום הגוף (fever). זהו מקורו של עליית חום הגוף במחלה. מסורות הקשורות לזה נמשכו עד תוך המאה ה-19.

במצבים הפלנטאריים הקודמים, שבישרו את אדמתנו, לא היה לנו עדיין עסק עם בני אדם, חיות, צמחים ומינראלים כפי שיש לנו היום. באותם הזמנים התקיימו ישויות שלא ירדו עדיין כה עמוק בדומה לחיות של היום, ולא התקדמו עדיין כה גבוה לרמה בה נמצא האדם של היום. באותם הזמנים הצמחים לא נשפו חמצן. חמצן, רוח חיים זאת, עדיין לא התקיים. רק בהיווצרותה של ממלכת הצומח החנקן התערב עם החמצן. הירח היה מוקף באטמוספרה של חנקן. בחציה השני של פלנטה קודמת זו הישויות כבר שאפו לצורות כאלו שיכלו לנשום, שחוננו בריאות וכן הלאה. אבל רק במחזור אדמתנו הנוכחית התפתחה ממלכת הצומח למצב בו היא נמצאת כעת. החיות פיתחו אז את איברי הנשימה. הם דחפו את ממלכת הצומח לשלב נמוך יותר, בכדי שהיא תספק חמצן לנשימה.

תהליך זה של מה שקדם לאדמה היה חייב להיות מלווה במצב בו לא התאפשרו יותר החיים מאותה הצורה. הצורה התפתחה למשהו אחר והזדקקה לפלנטה חדשה. הפלנטה הקודמת הייתה חייבת להגיע לסיומה. כל דבר חי נחנק. כך גוועות פלנטות על חייהן, וממה שהוכן מתפתחים חיים חדשים בגוף פלנטת האם. זו הצורה בה יש להבין את הירידה והעלייה של האבולוציה הפלנטארית.

כשם שהיה לאדם את הממלכות האחרות בתוך עצמו, כך היום יש לו עדיין את הרוע בקרמה שלו בתוכו. עם זה הוא עובד כעת על עצמו. בעתיד טוב ורע יהיו שם בצורות חיצוניות, הגזע הטוב וממלכת הרוע זה לצד זה. בעתיד הופעת האדם תופיע בצורה שהשתנתה מתוך דחף הרוע היורד, המופרד של החייתיות. הבה נחשוב על הופעת האדם שהשתנתה, שרדומה כעת כחידה בחומר החייתי, כמופרדת מהרוע החייתי ומיוצגת באופן סימבולי. אין דרך טובה יותר להציג זאת לעצמכם מאשר באמצעות האינטואיציה המגולמת בספינקס המצרי. זה אינו רק מצביע אחורה אל העבר, אלא מצביע גם לעבר העתיד. לא לשווא המצרים הקדמונים הציבו את הספינקס בחזית מקדש ההתקדשות. התקדשות משמעה השתלת סוד העתיד לתוך נפשות האדם. בכניסה למקדש באמצעות הספינקס עוצבה כבר הסביבה עבור ההתקדשות.

מה שמהווה חיצונית את גופו של החמצן מהווה בפנים מונאדה. ברגע בו הופיע חמצן על האדמה נוצרה האפשרות עבור המונאדה להתגשם. זהו ניסיון לאחוז במונאדה כאשר התלמיד נושם חמצן ככל הניתן ומשתדל להחזיקו. חמצן אינו רק משהו חומרי חיצוני. חייבים לבחון את החמצן לאור רוחו. כך באופן חיצוני יש לנו את החמצן ובאופן פנימי את המונאדה. לכן בתקופה הלמוריאנית החמצן יצר את הגוף עבור ירידת בני המאנס.

—————————————————————————————–

  1. לפירוט רב יותר ראה הסדרה נפילת רוחות האופל  יצא בעברית בהוצאה פרטית. אוקטובר 1917. אהרימן הוא שמו האחר של האל ממון. המתרגם.
  2. אולי הכוונה למשבר של המהפכה הרוסית של 1905 ובעקבותיה סיום המלחמה הרוסית-יפנית. ראה הרצאה מ-12.10.1905 הסיטואציה של העולם העכשווי. מלחמה, שלום ומדע הרוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *