יחסי קארמה כרך 8 – 01

יחסי קארמה כרך 8

רודולף שטיינר

הרצאה מספר 1

GA240

12.8.1924 אנגליה (טורקי, לונדון)

תרגום: אורנה בן דור

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת כחותם – ראו כאן

מזה מאות בשנים התרגלו בני האדם להפנות מבטם לעבר העולם הרוחני. אומרים אנו, ובצדק, שהמאות האחרונות חנכו תקופה של מטריאליזם שהטביע חותמה לא רק על מחשבתו של האדם אלא גם על רצונו, מעשיו ולמעשה על כל חייו. אנו, אנשי החברה האנתרופוסופית, מבינים שמטרתה של החברה שלנו הינה לעורר כוחות שבאמצעותם ישתחרר אדם משעבודו לחומר, מהשפעות הגורמות לו להכחיש את מציאותה של הרוח.

אך אם זהו תפקידה של התנועה האנתרופוסופית להעניק את הדחף הנדרש באבולוציה של האנושות, את הלימוד, את אוצרות החוכמה שבמהלכן של שנים רבות זרמו דרכה, חייבת היא להתייחס לכך ברצינות הדרושה. עלינו להרהר עמוקות אודות מציאות חייו של האדם בן זמננו. מגיח הוא לעולם בלידתו, עם קווים נורשים מהוריו ומאבות אבותיו, מושפע ומודרך על ידי השקפות עולם ודעות עכשוויות ובגיל מסוים הופך הוא להיות דרוך ומודע לחיים הסובבים אותו בעולם החיצוני. נותן הוא דעתו לרעיונות, למחשבות, למעשים לדחפים שיכול הוא למצאם בסביבתו; מנסה הוא להבין את מקומו כחבר באומה מסוימת, כחבר באנושות ככלל, וכיוצא בזה.

בתנועה האנתרופוסופית מסכימים אנו עם האמת המאירה אודות העובדה שכל מי שנוכח כאן בהווה עבר דרך חיים קודמים על פני האדמה. אנו נושאים אל תוך חיי ההווה את הפירות של חיים קודמים אלו. וכן נותנים אנו את הדעת לא רק למה שהננו במסגרת האומה הנוכחית שלנו, האנושות המודרנית, אלא יודעים אנו שכבר עברנו דרך אינקרנציות רבות על פני האדמה ושבתנאים אחרים של קיום בין מוות ללידה עבדנו על ההתפתחות של העצמי שלנו, על ה"אני", ושהפכנו עצמנו למה שאנו כיום.

אך אדם, בתודעה היומיומית שלו, לא מבין שחיים ארציים קודמים אלו צריכים גם הם להילקח בחשבון. לא תתכן שום התקדמות עד אשר ילמד הוא אודות מכלול החיים דרך אור הקרמה, אודות הגורל הלובש צורה מחיים ארציים למשניהם. חייה ההיסטוריים של האנושות חייבים מעל הכול, להילמד מנקודת מבט זו. אומרים אנו לעצמנו שפה ושם מופיעה אישיות יוצאת דופן, כזו שהשלימה את המשימות הגדולות של האנושות. הנוכל באמת להבין אישיות כזו אם נחשיב רק את העובדה שהיא נולדת בזמן מסוים והתנסתה בחוויות ובמאורעות של מהלך חיים יחיד?

אם הלימודים הניתנים בתנועה האנתרופוסופית נלקחים ברצינות, חייבת גישתנו להיות כדלקמן: הנה ניצבת לפנינו אישיות שהתגשמה עתה או בעבר, ואין אנו יכולים להבינה באמת מבלי שניקח בחשבון את חייה הקודמים.

אם נאמץ נקודת השקפה זו ברצינות, יהיו מושגינו על ההיסטוריה שונים באופן קיצוני מאלו השכיחים בזמננו. מקובל היום למנות את העובדות והאירועים של התקופות השונות בהיסטוריה האנושית בהקשר, נאמר, למדינאי, לצייר, או לדמות יוצאת דופן כשלהי. ניתנת חשיבות לחייה של דמות זו, למעשיה על פני האדמה, אבל אין מתייחסים ברצינות לרעיון שחיים קודמים משחקים תפקיד לתוך אינקרנציה נתונה. ועדיין לא יכולה להיות הבנה אמיתית של ההיסטוריה ללא הידע שמה שמתרחש בזמנים מאוחרים, הינו הפרי המועבר על ידי הישות האנושית עצמה מתקופה מוקדמת לתקופה מאוחרת. בני האדם החיים היום או במאות הקודמות, היו על פני האדמה גם בזמנים עברו ונשאו אל התקופה המאוחרת את תוצאות מחשבותיהם וחוויותיהם בזמנים עברו אלו.

כיצד למשל עלינו להבין את התופעות המדאיגות של זמננו כמו זו שעומד אני עומד לתאר?-

קרוב לאלפיים שנה, כל מה שנחנך על ידי המיסטריה של גולגותא נמצא אתנו. מאז עובד אימפולס הכריסטוס בתרבות האירופאית ובתרבות המערבית. אבל באותו עולם עצמו שבו התרחש אימפולס הכריסטוס, כשהוא מחמם את הלבבות ומאיר את נשמות בני האדם, אלמנט אחר גם הוא הכה שורש. באותו עולם עצמו ניתן למצוא את התוצאות של כל מה שניטע אפילו בילדנו דרך הצגתו של המדע המודרני בבתי הספר, כל הרעיונות והשקפות העולם המוצגים בפנינו כל בוקר בארוחת הבוקר דרך העיתונים. כמו כן, חישבו על המושגים הנפוצים אודות מהותו וטבעו של האדם, חישבו על כל מה שהמדע החדיר לחיים הציבוריים, כל מה שהאמנות ושאר ענפי התרבות יצרו. לא ניתן לומר שדברים אלו חדרו על ידי האימפולס של הכריסטוס. נמצאים הם בד בבד עם אימפולס זה, ובמקביל אליו.

אכן, אנשים רבים מתאמצים למנוע את השפעתו של אימפולס כריסטוס, המוצא דרכו אל תוך תחומי האנטומיה, הפיסיולוגיה, הביולוגיה וההיסטוריה, ולשמור על כל ענפי הידע הללו נפרדים.

מדוע כך הוא הדבר? כל עוד מדברים אנו רק על אישיות מסוימת שהייתה, נאמר, מדען, ככזו שקיבלה חינוך זה או אחר, והמעורבת במחקר כל שהוא, או אם רק נדבר על מדינאי כאחד שהינו ליבראלי או קונסרבטיבי, לא נבין כיצד אימפולס הכריסטוס יכול לזרום דרך הציוויליזציה המודרנית בד בבד עם אלמנטים שביניהם ובין כריסטיאניות אין שום דבר במשותף. כיצד יכול הדבר להיות? אנו חייבים להיות מסוגלים להבין זאת אם לומדים אנו את החיים הארציים השונים של אישיות יוצאת דופן, כך שנבין שישויות אנושית נושאות לתוך תקופות מאוחרות יותר את מחשבותיהם, את דחפי הרצון שהתגלו בהם באינקרנציות קודמות.

משקיפים אנו על דמויות בהיסטוריה שהייתה להם השפעה גדולה על תקופתנו אנו. חשבו, למשל, על אחד כזה שהשפעתו על החיים החיצוניים, במיוחד בתחומים בהם המדע משחק תפקיד, הייתה מרחיקת לכת – מתייחס אנוכי אל ביקון, לורד ביקון מוורולאם. הוא הופיע בעולם והפרטים על חייו ידועים היטב. רואים אנו אותו עובד בספירה של הציוויליזציה הכריסטיאנית. ועדיין אין אנו מגלים בכתביו עקבות כלשהם של האימפולס הכריסטיאני. בייקון מוורולאם יכול היה באותה מידה לגדול בתרבות לא – כריסטיאנית כלשהי. מה שלמעשה אמר הוא על הכריסטיאניות הינו שטחי באופן קיצוני בהשוואה לדחף האמתי ששרר בתוכה. ניתן להבחין במאפיין זהה בביקון המדען, בייקון הפילוסוף ובייקון המדינאי.

חשבו שוב על אישיותו של דרווין. דרווין היה נוצרי טוב ורציני, אבל לא היה קשר בין הכריסטיאניות שלו ובין רעיונותיו אודות האבולוציה של החיות ושל בני האדם.

בשני המקרים הנטייה של המחשבה הנה לגמרי שונה מזאת של האימפולס הכריסטיאני. לא נתקדם עד שנשאל את עצמנו: "מה יכלו אנשים אלו להיות בחייהם הקודמים על פני האדמה? מה הועבר מן האינקרנציה הקודמת שלהם?"

אם ברצון החברה האנתרופוסופית להגשים את מטרתה, שאלות כאלו אינן צריכות יותר להישאר מופשטות. הידע גרידא שאדם חי פעמים רבות על פני האדמה, שדבר מה זה או אחר עובר מחיים קודמים לחיים מאוחרים יותר לא יוביל אותנו רחוק. כמובן אין רע בהרהורים מסוג זה. מסתכמים הם לא יותר מאשר באמונה כללית ובלתי מזיקה. אבל חייבים אנו ללמוד את המציאויות הקונקרטיות של קיום האדם ולהבין את חייו בתקופות מאוחרות יותר לאורה של ישותו באינקרנציות קודמות.

נמשיך עתה ללמוד עניינים אלה, ונתחיל בדוגמא שנלקחה מההיסטוריה, על מנת לטפל בנושא הקרמה במלוא הרצינות. כשמשקיפים אנו על תהליך האבולוציה המתגלה בתרבות, במעשי האנושות, מסוגלים אנו להבחין כיצד אינדיבידואלים נושאים לתוך תקופה מאוחרת יותר את שהשיגו והפכו לשלהם בתקופה מוקדמת יותר.

לדוגמא: ביקון מוורולאם מופיע שוב בתקופה מסוימת; דרווין מופיע בתקופה מאוחרת יותר. מבחינים אנו בדומות מסוימת בין שניהם. לימוד שטחי רק מתחיל לגלות כיצד דרווין וביקון פיתחו את השקפת העולם המסוימת שלהם ואת רעיונותיהם. אבל אם נלך עמוק יותר לתוך התכנים, נמצא ששניהם הציגו בפני התרבות הנוצרית אלמנט שראשית כל לא ניתן להסבירו כתוצר של תרבות זו.

כאשר מתבוננים אנו לאחור עולה שאלה: האין בייקון ודרווין עברו דרך חיים מוקדמים יותר על פני האדמה? הם נשאו איתם מאינקרנציות קודמות את הקווים והאפיונים המתגלים בחייהם המאוחרים יותר. כאשר אנו מבינים אותם כאינדיבידואלים, אז ורק אז מבינים אנו את מקומם האמיתי בהיסטוריה.

משום שכאשר עוּבדת מציאותה של הקרמה נלקחת ברצינות, היסטוריה פורטת עצמה למעשים של בני האדם, לעבר זרמים של חיים אנושיים הזורמים מזמנים מרוחקים בעבר לתוך ההווה ומשם לעבר העתיד.

מעתה והילך ידובר על דברים אלו ללא הסתייגות. אנו נדבר על עובדות של החיים הרוחניים באופן כזה שההיסטוריה החיצונית ועולם הטבע החיצוני עצמם יחשפו בפנינו את המציאות הרוחנית המונחת מעבר.

ודאי הדבר ששאלות אלו המשפיעות הן על העולם הרוחני והן על הפיזי, יילקחו קודם כל באופן פחות רציני ממה שראוי להן. משום ששיפוטים אודות עניינים שכאלו לא יכולים להיווצר כפי ששיפוטים אודות עניינים רגילים של החיים נוצרים. ועל מנת להצביע על הגורמים הרבים המונחים מתחת לפני השטח, שחייבים להילקח בחשבון, ברצוני להתייחס באופן אישי – למרות שמדובר על דבר אובייקטיבי,לפני שנענה על השאלות: מי היה בייקון בחייו הקודמים? מי היה דרווין בחייו הקודמים?[1]

כפי שיודעים הנכם, כותב אני בשבועון "הגיתהאנום" את סיפור חיי. אך בכתב עת המופנה גם לעולם החיצוני, אין זה אפשרי לדבר על כל דבר, וחייבים להוסיף דברים נוספים לטובתם של אלו מתנועתנו המשתוקקים ברצינות למצוא דרכם לתוך העולם הרוחני. וכך היום, לפני שאמשיך לענות על שאלות כאלה שכבר העלנו בהרצאות הבאות שלי, רוצה הייתי להתייחס התייחסות אישית קצרה.

אלו שבדומה לי נולדו בשנות השישים של המאה הקודמת חיו בתקופה ששלטונו של גבריאל לאורך שלוש וחצי המאות הקודמות הוחלפה על ידי שלטון מיכאל, כלומר כניסת אימפולס השמש השייך למיכאל לתוך התרבות האנושית, מתחילה בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. בזמן הקרוב לאחר כניסת השפעתו של מיכאל, בשנות השמונים והתשעים, כאשר שלטונו של מיכאל התחיל להשפיע מאחורי הקלעים, אלו שעברו דרך תקופת התפתחות הנפש השכלית – כלומר בין התקופה של עשרים ושמונה ושלושים וחמש – חיו למעשה בהתבדלות מסוימת מן העולם הפיזי. זאת משום שכאשר ישות אנושית הינה אקטיבית באופן מודע ודרוכה בנפש השכלית היא מתבדלת במובן העמוק של המילה מן העולם החומרי.

מדברים אנו על האדם כישות המורכבת מגוף פיזי, גוף אתרי, וגוף רגשי. עם גופו הפיזי עומד הוא באופן ברור בתוך העולם הפיזי. בגופו האתרי, בגופו הרגשי וכמו כן בנפש התחושה, אדם מעורב בחוזקה בעולם החיצוני. אבל יכול הוא לחיות בנבדלות ובנפרדות מן העולם החיצוני והמטריאליסטי כאשר הינו מודע באופן מלא לנפש השכלית שלו, לפני שנפש התודעה (הנפש הרוחית) מתעוררת בשנות השלושים וחמש של חייו. מודעות מלאה בנפש השכלית יכולה להעביר אדם לגמרי לתוך עולם הנפשות.

וכך בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת הייתה אפשרות עבור אלו ששלטו בכושרים המתאימים לחיות בנפש השכלית, במידה זו או אחרת לחיות בנבדל מן העולם הפיזי.

למה הכוונה?

הכוונה הינה שבנפש השכלית, בנבדל מן העולם הפיזי, יכול אדם לחיות בתוך אותו עולם עצמו שלתוכו נכנס מיכאל בדרכו מטה לעבר האדמה. שנות השמונים והתשעים יצרו דברים רבים שעוררו פליאה והערצה, היו שטחים רבים שבהם בני אדם הפכו למומחים ודרכים רבות שבהן התרבות הועשרה. התרבות המודרנית מהללת תקופה זו. (חשבו רק על מה שהושג על ידי העיתונים ועולם האמנות מן השנים 1879, 1880-1890 והלאה). אבל בשנים אלו עצמם התרחשו אירועים בעלי אופי לגמרי שונה. מאחורי המסך, מסך עבה ביותר באותו זמן, היה עולם שגבל עם העולם הפיזי. תנאים מיוחדים גברו קצת לפני סיומה של תקופת הקאלי יוגה בסוף המאה ה 19. בעולם שכן, מופרד מן העולם הפיזי על ידי מסך כל כך עבה שהיה בלתי חדיר רק לגבי התודעה היומיומית של בני האדם, התרחשו דברים שחייבים לשמש עדות ברורה יותר ויותר בעולם הפיזי ושההשפעות שלהם ניכרו.

ברובד העמוק עבד דבר מה מסתורי בסוף התקופה של המאה ה 19. אירועים רבי ערך התרחשו, כשהם מתכנסים סביב הרוח שאותה מכנים אנו מיכאל. אלו שהשתתפו באירועים אלו היו החסידים המוכשרים והחזקים של מיכאל, נשמות אנושיות שחיו בזמן ההוא בקיום בין מוות ללידה מחדש, עדיין לא התגשמו בגוף הפיזי; אבל כמו כן היו גם כוחות דמוניים עצומים שתחת השפעתם של הכוחות האהרימניים הציבו עצמם במרידה נגד זה שעמד להופיע בעולם.

אם יורשה לי להתייחס באופן אישי, כך הוא הדבר: תפיסות הנוגעות למציאות העולם הרוחני לא הציבו בפני שום קושי באף גיל. מה שהתגלה על ידי העולם הרוחני חדר לתוך נפשי, יוצר עצמו לתוך מחשבות ורעיונות. מן הצד השני, דברים שבאים בקלות לאחרים היו עבורי קשים. תמיד היה ביכולתי לתפוס בקלות את הטיעונים של המחשבה המדעית, אבל עובדות קונקרטיות לא נשארו במחשבתי, פשוט לא נרשמו שם. יכול הייתי, ללא מאמץ, להבין את תיאוריית הגלים, את הטיעונים של המתמטיקאים, הפיסיקאים והכימאים; מצד שני, לא כמו האחרים, לא יכולתי לזהות מינרל מסוים אם ראיתי אותו רק פעם או פעמיים; חייב הייתי להתבונן בו אולי שלושים ארבעים פעם לפני שיכולתי לזהותו שוב. מוצא אני כקשה את ההחזקה של תמונות קונקרטיות של דברים בעולם החומרי, החיצוני .

מסיבה זו חייתי בכל כוחותיה של נפש התודעה דרך זה שהסתתר מאחורי מסך עבור העולם, חייתי בספירה הזו של פעילותו של מיכאל. היה זה שם שצמח לו האתגר הגדול להתעסק באופן רציני עם המציאות של עולם הרוח, לחשוף את השאלות רבות הערך לאור יום. חיים חיצוניים לא הציעו תמריץ משום שכל מה שהוצע שם היה מיחזור הביוגרפיות הישנות והשחוקות של אנשים כדרווין וכבייקון. אבל שם מאחורי הקלעים, מאחורי המסך, באזור שבו מיכאל היה בעבודה, צמחו השאלות הגדולות.

ומעל כולם נישאה שאלה אחת: איזה הבדל עצום קיים בין שאלת שאלות אלו בתוך תוכי ובין הצבתם במילים ממשיות!

כיום חושבים אנשים שברגע שדבר מה ידוע, ניתן לדבר עליו לאלתר. אכן כל דבר שנכנס לידיעתם של אנשים היום מיד מולבש במילים ומפורסם. אבל כאשר השאלות הנדונות בספירה של מיכאל בשנות השמונים והתשעים אחזו בבני אדם, פעלו הם לתוכו עד המאה העשרים. ואפילו לאחר שחיו אנשים עם שאלות אלו במשך עשורים, כל פעם שמישהו רצה לבטא אותם, היה זה כאילו מתנגדיו של מיכאל התכנסו וחתמו את שפתיו- משום שעבור דברים מסוימים יפה השתיקה.

הרבה ממה שנותר כסודו של מיכאל צריך היה להינשא הלאה בליבה של התנועה האנתרופוסופית עצמה – מעל לכל, האמיתות המתייחסות להקשרים היסטוריים שכאלו שאוזכרו כאן. אבל מזה זמן מה – למעשה מזה כמה חודשים – אפשר כבר לדבר עליהם ללא הסתייגות. זו הסיבה מדוע יכול הייתי לדבר באופן חופשי על הקשרים בין חיים ארציים, ושאכן אעשה זאת כאן. משום שזהו חלק מחשיפתם של מיסטריות מיכאל שתפסו את הכיוון שתיארתי בפניכם.

זהו הנושא שעד היום דנו בו באופן מופשט יותר. בתחילת ההרצאה דברתי על אפשרות, שניתן היה לא להסכים עם העולם הרוחני.

אין הדבר כך. מה שלמעשה קרה הוא שמאז כנס הייסוד של חג-המולד, ומעל לכול בזכות כל ההזדמנויות שהוענקו לי עבור העבודה האוקולטית, הדמונים שעד עתה מנעו מדברים אלו להישמע נאלצו להשתתק. הדברים אליהם מתייחס אני כמובן אינם לגמרי חדשים, משום שהם נחוו מזמן בדרך עליה הצבעתי בפניכם. אבל צריך לזכור שבדברים רוחניים המתגלים, יום אחד שונה ממשנהו.

דיברתי עתה אודות שינויים מסוימים בנסיבות, ואומר אני לכם דברים אלו בעבור זה שכאשר בעתיד אתייחס למציאויות קונקרטיות בחיים הארציים החוזרים של אישיות בולטת או כזו שאינה בולטת, תוכלו להבין אותם ברצינות הראויה. אין על דברים שכאלו להילקח בקלות אלא בכבוד הראוי להם.

בהרצאות הבאות הנחיות שכאלו יתרבו ויפורטו. אבל לפני שנדבר על אינקרנציה קדומה של אנשים כדרווין ואחרים רוצה אני תחילה לשים דגש על סוג האווירה הרוחנית שצריכה לחדור את הדברים ועל טבע ההארה האמור לשרור בהם.

——————————————————————————-

  1. דר' שטיינר לא דיבר יותר על דרווין בהרצאות אלו, הקוראים מופנים להרצאה שלו בדורנאך, 16 למרס, 1924 יחסי קארמה כרך ראשון. יצא בעברית בהוצאת מיקרוקוסמוס – ראו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *