חיים חוזרים וקרמה – 05

חיים חוזרים וקרמה

חשיבותם בתרבות המודרנית

רודולף שטיינר

6 הרצאות בנושא של הקרמה שניתנו במקומות שונים

GA135 GA130

תרגם מאנגלית: ברכה

הקלדה, עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל, מרים פטרי

הרצאה 5

שטוטגרט, 5 במרץ 1912 GA135

בניסיון לפנות לידע האנתרופוסופי ולאמיתות האנתרופוסופיות ולהטמיע אותם מהרבה היבטים, אנו העמקנו את מחקרנו בתוך נושאים אלה. טוב ייעשה אם במהלך ההרצאות הנוכחיות, וגם לגבי הרצאות שניתנו בעבר בסדרות שונות, ננסה לשאול את עצמנו מה יכולה האנתרופוסופיה בימינו לתרום לישויות אנוש. מכיוון שעד כה כבר הכרנו חלקים רחבים מתוך הידע האנתרופוסופי, נוכל לגשת לשאלה זו עם הבנה יותר גדולה.

קודם כל עלינו להבדיל בתודעתנו בין התנועה האנתרופוסופית עצמה לבין החיים האנתרופוסופיים – וזאת מול כל מה שיכול להיקרא 'אגודה' או התארגנות מיוחדת. זהו אופיים של החיים המודרניים שהם גורמים למצב שבו אלה המוצאים עצמם בתוך האנתרופוסופיה יחושו צורך שגדל בהתמדה להתארגן בצורה מאוגדת. אולם חייבים להבין שזה הפך הכרחי בגלל אופיים של החיים בחוץ יותר מאשר הגישה האנתרופוסופית ותכניה. כמו שמפרסמים בעולם למשל, כימיה, כך צריך לפרסם גם את האנתרופוסופיה – אמיתותיה יכולות להיות ברות השגה בדיוק כמו האמיתות של המתמטיקה או הכימיה. מה שתלוי באדם בלבד זה הצורה בה הוא יטמיע את האנתרופוסופיה ויהפוך אותה לאימפולס אמיתי בחייו.

ההכרחיות של הופעת התאגדות או עמותה למען האנתרופוסופיה, היתה כי האנתרופוסופיה נכנסה לעידננו כמשהו חדש לגמרי, כידע חדש שחייב להתקבל לתוך חיי הרוח של בני האדם. אותם בני אדם שעדיין לא נכנסו לחיים האנתרופוסופיים זקוקים להכנה מיוחדת של נפשם ובניית מערכת נפשית שנובעת מתוך עידננו. אכן, הכנה שכזו ניתן לעבור בתוך הלימודים שאנו עוברים במפגשי הקבוצות שלנו. המגמה בפעילות זו היא להתאים את עצמנו לכיוון מסוים של חשיבה ורגישה כך שנבין את משמעות אותם נושאים שבני אדם שאינם מכירים את האנתרופוסופיה כלל, בוודאי יתייחסו אליהם כשטויות גמורות. בוודאי שקיימת הטענה בדבר הפצתה של האנתרופוסופיה דרך הרצאות פומביות גם בפני קהל שלא עבר הכנה כלל. אולם החברים בקבוצות הלימוד שלנו במובן האינטימי יבינו שהאופי של הרצאות בפני קהל שאינו מוכן, חייב להיות שונה מהרצאות שניתנות לקהל שהגישה הפנימית שלו מאפשרת לו להתייחס ברצינות הראויה לנושאים המועברים.

בעתיד הקרוב מצב זה לא ישתפר. ההיפך, יותר ויותר התנגדות תופיע ותתחזק בעולם החיצוני כנגד האנתרופוסופיה בכל התחומים שהיא פעילה בהם, וזה מתרחש רק מפני שהאנתרופוסופיה כה הכרחית לתקופה שלנו וגם מפני שתמיד בכל הזמנים, נתקלו הנושאים החשובים ביותר בהתנגדות האינטנסיבית ביותר. עלינו לשאול את השאלה: מדוע זה כך? מדוע ישויות אנוש כה מתנגדות למה שנחוץ להן ביותר? האנתרופוסוף יוכל להבין זאת, אך להבהיר זאת אפילו במעט, לקהל שלא עבר הכנה מתאימה זה מאוד מורכב.

תלמיד האנתרופוסופיה מכיר בכך שקיימים כוחות שטניים, יצורים שטניים, שפיגרו אחרי תהליך ההתפתחות הרגיל. פעולתם היא דרך הנפשות של בני האדם, ודווקא בתקופות שבהן קיים הדחף החזק ביותר לכיוון הרוח, שם הם יוצאים להתקפות הקשות ביותר כדי להפיק את התועלת הרבה ביותר. זו הסיבה שההתנגדות של בני האדם מגיעה לשיאה בתקופה זו שבה התנגדותם לדחף הרוחי עולה מהכיוון של היצורים השטניים שתוקפים את האדם בהחזיקם בגרונו. מסיבה זו נבין את ההתנגדות החזקה ביותר שהאנושות היתה צריכה לעמוד מולה כשהיא היתה צריכה לקבל את האמיתות החשובות ביותר. נושאים שדי חופפים למה שמקובל בעולם יתקלו בהתנגדות המועטה ביותר ולעומתם נושאים שהצמא אליהם גדול ביותר ויש קושי רב בהשגתם יעוררו את ההתקפה הקשה ביותר מצד הכוחות הדמוניים.

זו הסיבה שהתאגדות היא רק סוללת מגן כנגד הגישה, שניתן להבין אותה, של העולם החיצון. דרושה צורת אירגון כלשהי שבמסגרתה ניתן יהיה להציג את הדברים האלה, כך שהאנשים החברים באירגון, אלה שאתה מדבר אליהם ובה עימם במגע, יוכלו לגלות מידה מסוימת של הבנה, בעוד שאנשים שלא קשורים להתאגדות שכזו יכולים לא להיות כלל מודעים לנושא.

רבים מאמינים שהדברים המתפרסמים ברבים נוגעים גם להם ולכן עליהם להביע דעה בנושא. כמובן שהם מוסתים על ידי הכוחות השטניים. לכן אנו יכולים להבין את ההכרחיות של הפצת האנתרופוסופיה שנושאת בתוכה משהו מאוד חיוני לתקופתנו, משהו שנדרש כמזון רוחני וכצמא רוחני – לא משנה מהן הנסיבות – ושיופיע בצורה כזו או אחרת כי הכוחות הרוחניים שזוהי מטרתם וייעודם, ידאגו לכך שהמזון הרוחני יופיע.

כאן אנו יכולים לשאול: מהן האמיתות החשובות ביותר שכיום יש להחדיר לתוך האנושות דרך האנתרופוסופיה? האמיתות שאליהן יש לנו את התשוקה הגדולה ביותר הן אלו החשובות ביותר!

תשובה שכזו יכולה להיות לא מובנת. לכן, זה חשוב שניצור הבדלה בתודעתנו בין הידע האנתרופוסופי עצמו לבין התאגדות אנתרופוסופית. תפקיד האנתרופוסופיה הוא להביא אמיתות חדשות לאנושות ולעומת זאת 'אגודה' אינה יכולה לעולם להתחייב לאמונות מסוימות כלשהן, ובייחוד בתקופה שלנו.

השאלה: במה האנתרופוסופיים מאמינים? – זוהי שאלה מיותרת. אין טעם לומר שאנתרופוסוף הוא אדם שמשתייך להתאגדות האנתרופוסופית, כי אמירה שכזו משמעותה שכל האנשים באגודה מאמינים באותה האמונה, באותה הדוֹגמה. דבר זה לא אפשרי. ברגע בו התאגדות שכזו, עם החוקים שלה, מחויבת לדוגמה קולקטיבית, אזי בעצם היא מפסיקה להיות אגודה והופכת להיות כת. זהו הגבול, במלוא מובן המילה, שבו התאגדות שכזו מפסיקה להיות כזו. זוהי התעסקות בכיתתיות טהורה כאשר מישהו חייב להאמין במה שההתאגדות מכתיבה לו.

זוהי הסיבה מדוע התאגדות שמקדישה עצמה לעקרונות שתוארו בהרצאות אלה, יכולה להיקרא אגודה רק מההיבט של פעילות מתוך אימפולס רוחי אמיתי וטבעי.

שאלה נוספת שנשאלת היא: מיהם בני האדם המתאספים יחדיו כדי ללמוד את האנתרופוסופיה? והתשובה היא: אלה הם בני אדם בעלי אימפולס אמיתי להתעמקות בנושאים רוחניים. – אימפולס זה איננו דוגמתי כלל. כלומר: המכנה המשותף שצריך להיות לאגודה כדי שלא תיהפך לכת הוא שבני אדם יחפשו מבלי לומר: "אמצא את זה או את זה" ושהחיפוש שלהם אכן אמיתי. לתשובה זו אין קשר לשאלה: מה התועלת שמביאה האנתרופוסופיה לישויות אנוש? והתשובה היא: שהיא מביאה לאנושות תועלת כפי שהביאו כל האמיתות הרוחניות הגדולות, אולם השפעת האנתרופוסופיה על נפש האדם היא יותר עמוקה ומשמעותית.

לכאורה רבים מהנושאים שלמדנו נראים בעלי חשיבות פחותה כי הם לא מביאים משהו חדש לגמרי לאנושות, אולם אלו אמיתות בסיסיות שהאנושות תתפוס אותן שוב כחדשות. הגורם החדש טמון בשתי אמיתות השייכות לאלו הבסיסיות ביותר והן קשורות להגדלת האמונה בנפש האדם. מדובר על שתי האמיתות של חיים חוזרים וקרמה. הידע אודות חיים חוזרים וקרמה הוא ידע הכרחי שמגלה התלמיד האנתרופוסוף לאורך דרכו.

כשנסתכל בתרבות המערבית, למשל, לא נוכל לומר שאמיתות מסוימות, כגון האפשרות לידיעת העולמות העליונים, מופיעות בעזרת האנתרופוסופיה כמשהו חדש ביסודו. אפילו היכרות מועטה עם התפתחות דרך החשיבה המערבית תגלה מיסטיקנים כמו יעקב בוהם ואחרים מהאסכולה שלו שתמיד ידעו – למרות שהיו גם שטענו ההיפך – שתמיד האמינו שהאדם יכול לעלות מעולם החושים הרגיל לעולמות העליונים. לכן, כפי שציינתי, גורם זה לא חדש במקורו. כך הדבר גם עם נושאים אחרים. גם כשאנו דנים באחד הדברים הבסיסיים ביותר בהתפתחות העולם, למשל הנושא של ישוע-כריסטוס, אין זה הדבר העיקרי מנקודת המבט של התנועה האנתרופוסופית. מה שחשוב הוא איך בני האדם מקבלים בלבבם את הנושא של ישוע-כריסטוס כאמיתות של חיים חוזרים וקרמה. כלומר, מה שחשוב הוא שדרך האמת של חיים חוזרים וקרמה אפשר להבין את המיסתורין של ישוע-כריסטוס.

תרבות המערב עסקה רבות בדמותו של ישוע. אפשר להיזכר בבני אדם מתקופת ההכרה ומהתקופה שבה אנשים התאגדו כשסמלם הוא הגביע הקדוש או הצלב – הם העמיקו את הכריסטיאניות האזוטרית. כלומר, השאלה העיקרית היא לא זו של הפצת הכריסטיאניות, התשובה העיקרית לתרבות המערב בימינו לשם ידע וסיפוק הצרכים של חיי הדת היא רק דרך האמת של חיים חוזרים וקרמה. זו הסיבה שאלו שהרחיבו את אופקיהם דרך הידע של אמיתות אלה בהכרח יראו את הנושאים הישנים באור חדש.

על נושא זה של הידע אודות חיים חוזרים וקרמה אפשר לומר שניתן למצוא עדויות בספרות המערבית. למשל, בתקופת לסינג שמדבר אודות נושא זה בספר שלו: החינוך של המין האנושי. – ישנן דוגמאות נוספות לצורה שאנשים דגולים אחרים טיפלו בנושא זה. אולם עד לימינו אלה לא היתה אפשרות שהאמיתות של חיים חוזרים וקרמה יוטמעו בלב ובנפש של המין האנושי, כמו שמתרחש באנתרופוסופיה.

אנו יכולים להסיק שהעובדה שאבותינו התעמקו בנושאי גלגול הנשמות והקרמה מאפיינת את הקשר בין ישויות אנוש בימינו לבין האנתרופוסופיה. זאת הנקודה החשובה. הכל יהיה כבר ברור אם נהיה מסוגלים להגיע לתובנות אמיתיות בנושא של חיים חוזרים וקרמה.

עלינו לבדוק מה תהיינה התוצאות עבור האנושות כתוצאה מההכרה בנושאים של חיים חוזרים וקרמה שילכו ויתפסו מקום בחיי היומיום, כפי שאכן קרה גם עם אמיתות אחרות, למשל ההשקפה של קופרניקוס על היקום. הנושא של חיים חוזרים וקרמה חייב לחדור הרבה יותר עמוק מזה בעתיד הקרוב. אנו יכולים לזכור את המהירות שבה חדרה תורת קופרניקוס על היקום לתוך התודעה האנושית. עברה תקופה קצרה יחסית בהיסטוריה העולמית עד שתפיסה זו הפכה לנחלת הכלל, וכעת אפילו בבתי ספר יסודיים מלמדים אותה. אך בנוגע להשפעה על נפש האדם קיים הבדל עמוק בין תפיסת העולם האנתרופוסופית המבוססת על העקרונות היסודיים של חיים חוזרים וקרמה לבין זו של קופרניקוס. כדי להבין הבדלים אלה יהיה צורך בקבוצה של חברים אנתרופוסופיים שמתאספים מתוך רצון טוב להבין, וזאת מהסיבה שיהיה עלינו לומר דברים שיכולים לגרום להלם גדול אצל אלה שאינם חברים בחברה האנתרופוסופית.

נשאלת השאלה: מדוע השקפת קופרניקוס על היקום התקבלה במהירות כה גדולה? כל מי ששמעו אותי בהרצאות השונות יודעים היטב שאין לי כל דעה שלילית על צורת החשיבה המדעית המודרנית. לכן בהצביעי על ההבדלים ביניהם אל תבינו אותי לא נכון כאשר אומר שכדי לקבל את תמונת העולם הזה, מוגבלת כפי שהיא לגבי הצגת קשרים חיצוניים ומצבי חלל, היתה נחוצה תקופה של שטחיות! כלומר, הסיבה שתורת קופרניקוס השתרשה כה מהר היא שבמשך תקופה מסוימת בני אדם הפכו לשטחיים. השטחיות היתה נחוצה כדי לקבל את תורת קופרניקוס. לעומת זאת, כדי לקבל את אמיתות האנתרופוסופיה, ובעיקר את אלו של חיים חוזרים וקרמה, כאן דרושה עמקות נפש שהיא ההיפך הגמור משטחיות. לכן, אם יש בנו שכנוע שאמיתות אלה חייבות להיות בעלות השפעה יותר רחבה בחיי האנושות, אזי חייבים להבין שאנו היום בגבול בין שתי תקופות: תקופת השטחיות, והתקופה שבה חייב האדם לחדור פנימה לתוך נפשו ולבו. זהו מה שעלינו לחרוט על ליבנו אם יש בנו תודעה לתועלת שאמורה להביא האנתרופוסופיה בימינו. וכאן נשאלת עוד שאלה: מה תהיה ההשפעה על חיינו של הידע אודות חיים חוזרים וקרמה? לגבי נפשו ולבו של האדם מה זה אומר להכיר אמיתות אלה? מה זה אומר לתודעת האנושות כולה, לכל חיי הרגש והתודעה שלנו? אתם יכולים להבין שזה אומר לא פחות מאשר שדרך ידע מסוים האדם יכול לעבור גבולות מסוימים. בעבר הדגש הושם על כך שישויות אנוש מסוגלות לדעת ולהכיר רק את מה שקורה בין הלידה לבין המוות, ושמקסימום הן יכולות להוקיר מתוך אמונה מישהו שיכול לחדור לחיים הרוחניים כאיש ידע. אמונה שכזו גדלה יותר ויותר, אבל אין לכך חשיבות בהתבוננות מנקודת המבט של הידע.

אנו נבחין במשמעות כשנעבור מהיבט הידע להיבט המוסרי. אז נגלה את כל הגדלות והחשיבות של האמיתות של חיים חוזרים וקרמה. על זה יכולנו לומר רבות כדי לאשר רעיון זה, אך אנו נגביל עצמנו לנקודה אחת בלבד.

בואו ונחשוב על אנשים מתקופות קדומות של תרבות המערב שעדיין חיים בינינו. למרות דבקותם באמונה שה'אני' העצמי שלהם נשאר שלם שעה שהם עוברים דרך שער המוות, הם מתארים לעצמם שהחיים הרוחניים של בני האדם אחרי המוות נפרדים לגמרי מהקיום הגשמי שלהם, זה נובע מזה שהם לא חושבים על חיים חוזרים וקרמה. חוץ מכמה תופעות יוצאות דופן שבהן אנשים עם נטיות רוחניות כן מאמינים, הדעה הרווחת לגבי מעבר אדם דרך שער המוות היא שהוא מועבר כעונש או כגמול למקום רחוק מהאדמה ושהחיים הבאים שלו יהיו בספירה אחרת לגמרי, מעבר לאדמה.

הידע אודות חיים חוזרים וקרמה משנה לגמרי דעה זו. מה שנמצא בתוך נפש אדם שעבר דרך שער המוות יש לו חשיבות לא רק לספירה שמעבר לאדמה, אלא שהעתיד של האדמה עצמה תלוי במה שמתרחש עם האדם בין לידה לבין מוות. האדמה תקבל את הצורה החיצונית שייתנו לה בני האדם שחיו עליה. כל הצורה העתידית של האדמה והחיים החברתיים של בני האדם בעתיד תלויים בצורת החיים שניהלו בני אדם בגילגולם הקודם. כאן אפשר לראות את הגורם המוסרי באמיתות של חיים חוזרים וקרמה.

אדם שהטמיע אמיתות אלה יודע שכל מה שהוא ייעשה בחייו ישפיע על כל מה שיתרחש בעתיד, על כל התרבות העתידית! תחושת האחריות שהיתה קיימת בצורה מוגבלת בלבד מתרחבת כאשר מוסיפים לה את ההשלכות של אמיתות אלה. אדם שלא מוכן להאמין באמיתות אלה יאמר: "כאשר אני אעבור דרך שער המוות אקבל בהתאם למעשי בעולם הזה, עונש או גמול. בעולם שמעבר למוות אשא בתוצאות של קיומי בעולם הנוכחי. בוודאי קיימים כוחות רוחניים כאלה או אחרים בעולם הבא, והם ימנעו ממה שנובע ממני להזיק לעולם בצורה כללית." אדם שמבין שהאמיתות של חיים חוזרים וקרמה מבוססות על מציאות, הוא לא ידבר יותר כך, כי הוא יודע שעיצוב חיי האדם הם בהתאם למה שהיה בגלגול הקודם שלו.

החשיבות הגדולה היא שאמיתות בסיסיות אנתרופוסופיות אלה של חיים חוזרים וקרמה יכנסו לנפשו ולבו של האדם ויופיעו כדחפים מוסריים בצורה שלא חלמנו עליהם בעבר. ומכך: תחושת האחריות תגדל לדרגה שלא היתה אפשרית לפני כן ובעקבות תחושת האחריות יגיעו תובנות מוסריות נוספות. אם נחיה תחת האמיתות של חיים חוזרים וקרמה נגיע למסקנה שאין אנו יכולים להעריך את חיינו רק על סמך מה שעברנו בחיים בודדים בין לידה לבין מוות, אלא שאנו חייבים להביא בחשבון פרקי זמן שמשתרעים על פני חיים רבים. כשאנו פוגשים בני אדם אחרים שנוקטים בגישה הרווחת כיום, אנו חשים כלפיהם אהדה או סלידה, אהבה רבה או חלקית וכן הלאה. כל גישת האדם לחברו בתקופתנו היא בגלל ההשקפה שחיי האדם מוגבלים לתקופת חיים אחת בין לידה לבין המוות. כל גישתנו כלפי הורינו, אחינו וחברינו מושפעת מהאמונה שאנו חיים רק פעם אחת, ואם זה אכן נכון אזי אנו חיים כפי שעלינו לחיות.

כאשר האמיתות של חיים חוזרים וקרמה יהפכו לנחלת הכלל אזי יחול שינוי מהותי בחיינו. גם כשישנם בני אדם המאמינים בחיים חוזרים וקרמה, עדיין הם חיים כאילו חייהם מוגבלים לתקופת חיים אחת. זהו דבר טבעי כי הרבה יותר קל לשנות דעות מאשר מנהגים. רק כאשר יחדרו לתוך חיינו הדעות הנכונות אודות האמיתות בדבר חיים חוזרים וקרמה שניווכח עד כמה הן מפרות את כל חיינו. כישויות אנוש אנו מתחילים את חיינו כשסביבנו הורינו, אחינו ואחיותינו ועוד קרובי משפחה. האנשים שמקיפים אותנו בילדות הם אלו שנמצאים שם בגלל קשרים טבעיים כמו קשרי דם, קירבה משפחתית וכן הלאה. מעגלים אלה מתרחבים ככל שאנו מתבגרים ואנו יוצרים קשרים שונים לגמרי עם בני אדם שאינם קשורים אלינו בקשרי דם. ראיית קשרים אלה באור הקרמה יאירו את חיינו בצורה חדשה לגמרי. ישנה משמעות לקרמה רק אם אנו מבינים אותה כגורם ממשי ואמיתי, רק אם אנו מטביעים על החיים עצמם את עובדות המחקר האנתרופוסופי.

ישנה שאלה חשובה שיש לה קשר לנושא של הקרמה: מהי הסיבה שאנו קשורים בחיינו הנוכחיים בקשרי דם לאנשים מסוימים? מחקרים על חושיים שנעשו בבעיה זו מגלים שככלל – אם כי תמיד יש בעובדות מסוימות גם יוצאים מהכלל – בני אדם שאנו קשורים אליהם בילדותנו שלא מרצוננו החופשי היו קרובים אלינו בחיינו הקודמים, לרוב בגלגול האחרון שלנו, כשהיינו כבני שלושים, אמצע החיים בערך. בגיל הזה אנו בוחרים את אותם אנשים כרצוננו, נמשכים אליהם בליבנו. אין זה נכון לחשוב שהאנשים הסובבים אותנו בילדותנו בחיים הנוכחיים היו גם בילדותנו בחיים הקודמים. הם היו באמצע חיינו הקודמים, לא בתחילתם ולא בסופם, ואותם בחרנו מרצון חופשי, את מי שהם קרובי משפחתנו. לעיתים קרובות בן זוג שמישהו בחר מרצונו יהיה קשור אליו בחיים הבאים בתור אבא או אמא, אח או אחות. כך אנו רואים ממחקר הרוח האנתרופוסופי שהנחות ספקולטיביות לרוב מתבררות כטעויות, ושאפשר באופן כללי להפריכן בעזרת עובדות מעשיות.

כשננסה לראות במקרה שהזכרנו, תוצאה אמיתית של המחקר הרוחי, אזי כל הקשר שלנו לחיים מתרחב. כיום בתרבות המערבית מדברים על "מקריות" כשמדברים על קשרי דם, והם מאמינים בזה. אפשר להבין אותם כי הם מאמינים רק בתקופת חיים אחת בין חיים לבין מוות. הם יטילו את האחריות על תוצאות מעשיהם בכל מה שקשור לתקופת חיים אחת. אולם כאשר הם יובילו את האני האמיתי שלהם מעבר לסף המוות, כשהם ירגישו את הקשר שלהם לאנשים אחרים מגלגול אחר, אזי הם יחושו אחריות באותה מידה שהם חשים אחריות לתוצאות מעשיהם בחיים העכשוויים.

אין חשיבות מיוחדת להשקפה הכללית שכל אחד בחר בעצמו את הוריו בצורה קרמתית, אך אנו מקבלים את רעיון הבחירה שנכון לגבי מקרים אחרים בחיים כשאנו מבינים שהאנשים שבחרנו בהם בצורה כה בלתי מודעת, כן נבחרו על ידינו בגיל שבו היינו בבגרות מלאה בחיינו הקודמים ובתודעה הגדולה ביותר מכל גיל אחר. סביר שרעיון זה לא ימצא חן בעיני אנשים כיום. אך הוא נכון. בני אדם שלא שבעי-רצון מקרוביהם יגיעו בסופו של דבר למסקנה שהם יכולים להאשים בכך רק את עצמם וכעת הם יכולים לבחור אחרת למען גילגולם הבא. כך, האמיתות של חיים חוזרים וקרמה יישאו באמת פרי בחייהם. החשוב הוא שאמיתות אלה לא באו לספק סקרנות גרידא, אלא הם כאן כדי לעזור לנו להתפתח. ידיעת יצירת משפחתנו דרך האמיתות של חיים חוזרים וקרמה, תרחיב את תחושת האחריות שלנו.

אין ספק שהכוחות שמניחים את האדם מטה לתוך משפחה מסוימת, הם כוחות חזקים. אך אין הם חזקים בהתגשמות העכשווית, וזאת מפני שאין להם קשר אל העולם שלתוכו האדם ירד. נכון הוא שהכוחות הפועלים במעמקי הנפש חייבים לנבוע מחיים קודמים, כאשר האדם יצר את הקשר הזה דרך דחפי חברות עמוקים, דרך "אהבה מודעת", אם אפשר לכנות זאת כך. כלומר: כוחות מודעים שקיימים בתקופת חיים אחת פועלים ככוחות לא מודעים בחיים הבאים. כאן טמון ההסבר להתרחשויות שקרו לנו מבלי מודעותנו. חשוב הדבר ביותר שלא נשלה את עצמנו. יותר מכך, כמעט תמיד מופרכות הספקולציות דרך מחקר רוחי אמיתי. לא ניתן לחשוף מיידית את ההיגיון שמאחורי הדברים ואל לו לאיש לסמוך על ספקולציות מפני שהן תיקחנה אותו לנקודת הראות השגויה שהזכרתי קודם לכן.

פעם, בעיר בדרום גרמניה, אמר לי תיאולוג: "קראתי את ספריך וראיתי שיש בהם היגיון, ולכן חשבתי לעצמי שאם יש בהם היגיון אזי אין ספק שהמחבר שלהם הגיע למסקנות אלה דרך שימוש בהיגיון." כלומר, אם הייתי מנסה לכתוב בצורה פחות הגיונית היית זוכה להערצה גדולה יותר מצד אותו תיאולוג כי הוא היה מבין שלא גיליתי את העובדות דרך היגיון טהור! כל מי שמבין ומתעמק בנושאים אלה יראה שהתוכן שלהם לא התגלה דרך ההיגיון, אלא נמסר בצורה הגיונית לאחר מכן. תאמינו לי שאני לא יכולתי להגיע לאמיתות אלה דרך ההיגיון! אולי אחרים יכולים לממש זאת.

כשמסתכלים על זה בצורה שכזו אזי הדברים מבהירים לנו את חשיבות הרעיון שהדחפים המוסריים הם החשובים ביותר הנובעים מהאנתרופוסופיה. בהרצאתי היום הדגש היה על תחושת האחריות. בצורה דומה אפשר לדבר על אהבה, חמלה וכן הלאה, נושאים שמציגים היבטים שונים לאור האמיתות של חיים חוזרים וקרמה. לכן הודגשה במשך השנים בהרצאות הפומביות, החשיבות למציאת הקשר בין האנתרופוסופיה – לבין תופעות החיים הקרובות ביותר. דיברנו בסדרת ההרצאות על נושאים כמו: תפקיד הכעס, המצפון והתפילה בתקופות השונות בחיי האדם, ועסקנו בכל הנושאים הללו מנקודת ההנחה שהאמיתות אודות חיים חוזרים וקרמה הן נכונות. כך הבהרנו לעצמנו כיצד כוח זה של אמיתות אלה משתנה בחיינו.

החלק העיקרי של מחקרנו היה לחקור את השפעת האמיתות הבסיסיות הללו על החיים. אף על פי שלא תמיד אפשר להסביר בצורה פשוטה את חשיבותן של האמיתות של חיים חוזרים וקרמה לרגש ולתודעה, לאופי שלנו ולתפילותינו, כך שנוכל לומר: "בקבלנו את האמיתות של חיים חוזרים וקרמה, מכך נובע ש…" – למרות זאת כל המחקרים שלנו מוארים על ידי שתי אמיתות אלה. והחשוב ביותר בעתיד הקרוב שלא רק מדע הנפש יושפע מאמיתות אלה, אלא כל המדעים.

בהרצאה שנתתי בשם: המוות אצל בני אדם, בעלי-חיים וצמחים[1] – היתה כוונה להראות כיצד בני אדם ילמדו לחשוב על המוות של בני אדם, בעלי-חיים וצמחים, כשהם מבחינים בתוך ממלכות אלה במה שעובר תקופת חיים אחת. הבהרתי בהרצאה שה'אני העצמי' שונה בכל מקרה. לאדם יש 'אני', לבעל-החיים יש נפש קבוצתית, ואצל הצמח מדובר בחלק מהנפש הפלנטרית כולה. תהליך ההתעוררות וההירדמות אצל הצמחים זה מה שאנו רואים מבחוץ כקמילה וצמיחה. בהתבוננות בבעל-החיים המצב שונה. אפשר לזהות דמיון מסוים לבן האדם בכך שיש בגלגול אחד עדות מסוימת לקיומו של 'אני'. אך רק אצל בני האדם, שגורמים לגלגול שלהם בעצמם, אנו מבינים שהמוות הוא הערובה לאלמוות, והמובן הזה של שימוש במילה מוות אפשרי רק לגבי האדם. זו הסיבה שכאשר משתמשים במילה מוות בצורה כוללת, אנו חייבים להדגיש את הפירוש השונה של מילה זו לגבי אדם, חיה וצמח.

כשהאנתרופוסופים יוכלו לקבל את האמיתות של חיים חוזרים וקרמה בצורה שהוצגה כיום, וזאת בניגוד לתפיסות שנמצאות למשל, בבודהיזם, אזי המחקר שלהם יוביל אותם בצורה טבעית למסקנות שונות. זו הסיבה שהקדשנו את עיקר עבודתנו להשפעה על חיי האדם של האמיתות של חיים חוזרים וקרמה. מכאן ברור מאליו שהפעילות של כל התאגדות או חברה אנתרופוסופית צריכה להיות בהתאם למטרה שהאנתרופוסופיה עצמה הציבה לעצמה. לכן זה ברור בדיון בסוגיות שלאנשים שאינם מכירים את האנתרופוסופיה יכולות להיות חשובות, שאנו מסתמכים על האמיתות הבסיסיות בדיבורנו על נושאים הנוגעים לכל נפש במערב.

אנו יכולים להבין איך האנתרופוסופיה תעניק לחלק מהאנשים את הדברים שתוארו היום כנושאים חדשים לגמרי, ושהיא תעסוק בהבדלים בין הדתות באמצעות האור של האמיתות של חיים חוזרים וקרמה. וזאת מפני שהמדע העוסק בהשוואת הדתות הוא בהחלט אחד המאפיינים של מדע רוח מודרני. היום אפשר למצוא מחקרים רבים ורציניים ביותר שעוסקים בהשוואת הדתות ואפילו בהשוואה למחקרים שקשורים למדע הרוח.

גם בהקשר אחר יכולה להעלות תחושת אחריות גדולה. כשניזכֵר על מה שנאמר היום על קשרי-דם מצד אחד ועל החברים שבחרנו בצורה חופשית, אנו נגלה ניגוד: הדחף הפנימי האישי ביותר בגלגול אחד יבוא לידי ביטוי בגלגול הבא כדחף עם הביטוי החיצוני ביותר. כשאנו בגלגול אחד חשים רגשות חיבה עזים ביותר כלפי אנשים מסוימים, על ידי כך אנו מכינים עבור גלגול אחד קשר חיצוני שיכול לבוא כקשר-דם.

עיקרון זה פועל גם בתחום אחר. הצורה בה אנו חושבים על נושא מסוים, שיכול להיראות לא מציאותי בגלגול אחד, יהיה גורם חשוב ביותר בדחפים של גלגול אחר. כל איכות חשיבתנו, אם היא פשטנית או רצינית במחקר בכל האמצעים העומדים לרשותנו, בין אם יש בנו נטיה לפנאטיות או להצמדות לאמת – כל זה ישפיע על ההתפתחות שלנו דרך הטמעת האמיתות של חיים חוזרים וקרמה.

מה שיש בתוכנו בגלגול זה יהיה הקנה מידה שלנו בהתגשמות הבאה. מה שחבוי בתוכנו בגלגול זה בגלגול הבא יבלוט בצורה גדולה. למשל: אדם שנוטה לשקר בתמידות, או שהתייחסותו לדברים היא שטחית, אדם כזה יהיה בגלגול המאוחר יותר שלו אדם לא מתחשב, וזאת בגלל ההשפעה של מה שאנו חושבים ואיך שאנו חושבים על האמת.

ניקח דוגמא נוספת שתראה את החשיבות של חיזוק הגורם המוסרי בתוך האדם: בגלגול אחד אנו יוצרים מהר מידי דעה שלילית על אדם אחר. אם היינו נותנים לזה יותר זמן היינו רואים שהוא אדם טוב. אם נישאר עם דעה שלילית זו לאורך כל חיינו אזי בגלגול הבא אנו נהיה בלתי נסבלים ומהירים לכעוס. יש חשיבות עצומה לנתינת תשומת לב לנושאים החדשים האלה והפנמתם בתוך נפשנו כדי שיחדרו לתקופתנו כאימפולס מחזיר חיים ביחד עם האמיתות של חיים חוזרים וקרמה.

המטרה בסדרת הרצאות זו היתה להבהיר את חשיבות ההבנה של הגורם החדש באנתרופוסופיה. אין זה אומר שחברה אנתרופוסופית היא התאגדות שמאמינה בחיים חוזרים וקרמה. מה שזה אומר שכשם שבתקופה אחת בני אדם היו מוכנים לקבל את תורת קופרניקוס על הקוסמוס, כך בתקופה שלנו בני אדם מוכנים לקבל לתודעתם הכללית את האמיתות של חיים חוזרים וקרמה. מה שצריך להתרחש בתהליך זה של התפתחות אכן יקרה, וזאת ללא קשר לכוחות המתנגדים שיקומו נגדה. כאשר האמיתות של חיים חוזרים וקרמה באמת יובנו אזי הכל יסתדר.

חשוב להבין את ההבדל בין מתנגדי האנתרופוסופיה ותומכיה. והבדל זה לא נעוץ בתפיסת העולמות העליונים, אלא בצורה בה מחשבות ותפיסות עולם משתנות לנוכח האמיתות של חיים חוזרים וקרמה. במה שלמדנו היום יש גרעין חשוב מאוד של כל דרך החשיבה האנתרופוסופית.

————————————————————————

  1. הרצאה שנתן רודולף שטיינר בברלין 29 בפברואר 1912 בשם: מוות באדם, חיה וצמח – מופיעה בעברית בספר בשם: מקור המוות, מקור הרוע, מחלה ומוות – הוצאת חירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *