חיים חוזרים וקרמה – 01

חיים חוזרים וקרמה

חשיבותם בתרבות המודרנית

רודולף שטיינר

6 הרצאות בנושא של הקרמה שניתנו במקומות שונים

GA135 GA130

תרגם מאנגלית: ברכה

הקלדה, עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל, מרים פטרי

הרצאה 1

ברלין, 23 בינואר 1912 GA135

מי שמתעניין במידה מסוימת במדע הרוח האנתרופוסופיה, בייחוד בעקרונות הבסיס של חיים חוזרים וקרמה וכן אמיתות אחרות הקשורות להתפתחותה של האנושות, בוודאי ישאל: מדוע כה קשה לקבל מושג אמיתי ואמין על מהות האדם העוברת דרך חיים גשמיים חוזרים ונשנים – אותה מהות, שאילו יכולנו לדעת עליה יותר – היתה מובילה אותנו לתובנות לגבי הסודות של חיים חוזרים וקרמה? ניתן לומר שבצורה הרגילה בני אדם לא מבינים את כל הקשור לשאלה זו.

אנו מנסים בהתחלה להסביר זאת באמצעות החשיבה הרגילה, באמצעות שכלנו, וזה בהחלט טבעי. אנו שואלים: האם אנו יכולים למצוא בעובדות החיים הוכחות לכך שהתפיסה של חיים חוזרים וקרמה נכונה? ניסיון חשיבתי זה יכול להוביל אותנו עד לנקודה מסוימת, אך לא יותר מזה, מפני שעולם מחשבותינו תלוי בתכונות האורגניזם האנושי שמוגבל לגלגול אחד. עולם המחשבות שלנו תלוי בהיווצרותו המיוחדת של גופנו הפיזי ושל הגוף האתרי הנמצא ברמה אחת בלבד מעליו. ככל שהמחשבות הללו יותר חדות, כך הן יכולות להיכנס בצורה טובה יותר לתוך אמיתות מופשטות ולכן הן תלויות באורגניזם החיצוני המוגבל לגלגול אחד. מכך אנו רואים שבמעבר לחיים בין מוות ללידה מחדש – כלומר בחיים בעולם הרוח – פחות מכל אנו יכולים לקחת עימנו את מחשבותינו! המחשבות החדות ביותר שלנו – אותן עלינו לשכוח יותר מכל דבר אחר.

וכאן נשאלת השאלה: בשעה שהאדם עובר דרך שער המוות מהו הדבר שעליו להיפטר ממנו במיוחד? כדבר ראשון אנו מתפטרים מהגוף הפיזי שלנו. וכך, מבין כל הגורמים המרכיבים את ישותנו הפנימית, אנו מתפטרים מכל המחשבות המופשטות שנוצרו בנפשנו. שני דברים אלה – גוף גשמי, מחשבות מופשטות ומדעיות, אותם אנו לא לוקחים עמנו בשעה שאנו עוברים דרך שער המוות. במידה מסוימת קל לנו לקחת עימנו את מזגנו, את דחפינו ואת תשוקותינו כפי שהן נוצרו בתוכנו, ובמיוחד את הרגלינו. אנו גם לוקחים עימנו את האופן והאופי של דחפי רצוננו, אבל פחות מכל אנו לוקחים את מחשבותינו. ניתן לומר שמפני שמחשבותינו הן בקשר כה הדוק עם האורגניזם הפיזי שלנו, הן לא מתאימות כל כך כדי לחדור לתוך הסודות של חיים חוזרים וקרמה, וזאת מפני שאמיתות אלו מתרחבות מעבר להתגשמות אחת. ובכל זאת אנו יכולים להגיע לנקודה מסוימת, ואכן עלינו לפתח את מחשבותינו עד לנקודה מסוימת אם ברצוננו לקבל תובנה לגבי חיים חוזרים וקרמה. בחוברת חיים חוזרים וקרמה מנקודת המבט של מדעי הטבע כבר נאמר כל מה שאפשר לומר בנושא זה, וגם בפרק על התגשמות שניה וקרמה בספר גוף, נפש רוח. כך שכמעט אין מה להוסיף על מה שנכתב שם.

השאלה כיום היא לא כיצד השכל יכול לעזור, אלא כיצד יכולים בני האדם לרכוש ידע אודות חיים חוזרים וקרמה. כלומר, לקבל מושג בעל ערך רב יותר מאשר תיאוריה בלבד, מושג שמסוגל להביא לביטחון פנימי שהגרעין הרוחי-נפשי האמיתי של הווייתנו מגיע אלינו מחיים קודמים ועובר הלאה לחיים הבאים.

ישנם תרגילים שאינם קלים, כדי לקבל את המושג הברור הזה. הצעד הראשון הוא תרגול ההכרה העצמית הרגילה הכוללת מבט לאחור על חיינו, וזאת תוך כדי השאלה: איזה סוג של בן אדם הייתי? האם הייתי אדם עם נטייה חזקה למחשבות והתבוננות פנימית, או האם הייתי אדם שאהב את הריגושים של העולם החיצוני, שאהב או שנא דבר זה או אחר בחיים היומיומיים שלו? האם הייתי ילד שאהב לקרוא אך לא אהב חשבון, שאהב להרביץ לילדים אחרים אך לא אהב שירביצו לו? או האם הייתי ילד שתמיד היו מציקים לו ושלא היה בו די פיקחות כדי להציק לאחרים?

צורת מבט שכזו על חיינו היא טובה ובמיוחד אם נשאל את עצמנו: האם אני מתאים לבצע פעילויות של השכל או של הרצון? מה מהם היה קשה או קל? מבין האירועים שהתרחשו לי איזה הייתי מעדיף שלא יתרחשו? באלו מקרים אמרתי: "אני שמח שזה קרה לי" – וכך הלאה.

טוב הדבר אם נביט על חיינו אחורה בצורה מסוימת, ובעיקר אם נראה את הדברים השנואים עלינו. כך מובלים להכרה אינטימית יותר של הגרעין הפנימי של ישותנו. למשל, ילד שרצה להיות משורר בעוד אביו החליט שעליו להיות בעל מקצוע, ואכן, אותו ילד הפך לבעל מקצוע למרות העדפתו. רצוי שנדע בבירור מה באמת רצינו להיות ולמה הפכנו בניגוד לרצוננו. שנראה בעיני רוחנו מה היה יכול להתאים לנו כשהיינו צעירים אבל זה לא התרחש, ואחר כך, איזה אירועים היינו רוצים שלא יתרחשו.

כמובן, כל זה מתייחס לחיינו בעבר ולא בעתיד, אחרת זה יוביל לטעות. לכן, עלינו להבהיר ללא צל של ספק מה פירוש המבט-לאחור מהסוג הזה. הוא מראה לנו את האירועים שלא רצינו, את האירועים שעדיף היה לנו שלא היו מתרחשים. כשזה מתבהר אזי יש לנו תמונה של האירועים שהתרחשו בחיינו ולא מוצאים חן בעינינו. זו הנקודה החשובה.

כעת עלינו לנסות לחוות את הדבר הבא: אנו צריכים לחשוק ולרצות את כל הדברים שלא חשקנו ורצינו בהם. עלינו לדמיין: מה היה קורה לי באמת אם הייתי חושק מאוד בדברים שלא חשקתי בהם ושהיו מנוגדים לנטיות ליבי בחיים? במידה מסוימת עלינו להוציא מכלל חשבון את האירועים שעלינו הצלחנו להתגבר, כי החשוב כאן הוא שנרצה מאוד, או יותר נכון, נתאר לעצמנו שאנו רוצים מאוד את הדברים שלא רצינו ואת הדברים שלא הצלחנו להגשים, כך אנו יוצרים לעצמנו, בחשיבה וברגש, ישות שלא הכרנו עד כה. עלינו לדמיין בעוצמה שהישות הזו היא אנחנו. כשאנו מסוגלים לעשות זאת, אם אנו מזדהים עם הישות שבנינו בצורה כזו, הרי שעשינו צעד אמיתי לקראת ההיכרות עם גרעין הנפש הפנימי של ישותנו. בתמונה שניצור בצורה זו יופיע דבר שלא היה קיים בנו בהתגשמות הנוכחית, אבל אנו החדרנו אותו לתוכנו. ישותנו העמוקה יותר תצמח מבניית תמונה זו.

כדי לרכוש ידע אודות גרעין ישותם נדרש מבני האדם בעידן שלנו לרצות משהו שהם לא נוטים לעשות. וזאת מפני שבימינו אנשים שבעי רצון כשהם חושבים על אופיים. כשנביט לאחור, על עידנים קודמים שבהם האמונה היתה מושרשת בצורה עמוקה יותר, נגיע למסקנה שבני האדם צריכים להזדעזע מכך שהדמיון ביניהם ובין הארכיטיפ האלוהי כה מועט. כמובן שזה לא היה הרעיון עליו דיברנו היום, אבל זה הרעיון שהוביל את האדם מהדברים שגרמו לו בדרך כלל סיפוק, לעבר משהו אחר, לאותה הישות שממשיכה לחיות מעבר לאורגניזם שחי בין לידה ומוות, גם כשזה לא הוביל אותם לאמונה בגלגול נוסף.

אם נעלה בזיכרוננו את האדם המקביל הזה, תתגלה לאיטה המחשבה הבאה: ככל שקשה לדמיין את האדם המקביל הזה, בכל זאת הוא קשור אלינו ואנו לא יכולים להתכחש לו. ברגע שהוא יופיע הוא ילך בעקבותינו, ירחף לפני נפשנו ויתגבש בצורה כזו שאנו נבין שיש לו קשר כלשהו אלינו, אך בוודאי לא לחיים הנוכחיים. ואז מתפתחת ההכרה שהתמונה הזו לקוחה מחיים אחרים קודמים. אם נביא זאת בבירור לפני נפשנו, נבין די מהר עד כמה מוטעות הן רוב האמונות אודות חיים חוזרים וקרמה.

לעיתים שמענו את האנתרופוסופים שפגשו אדם שהוא טוב בחשבון, אומרים: "בגלגול הקודם אדם זה היה טוב בחשבון!" למרבה הצער, מספר רב של אנתרופוסופים לא מפותחים מחברים יחד חוליות של גלגולים בצורה כזאת שמאפשרת למצוא גלגול קודם "מכיוון שהתכונות הקיימות כיום ובוודאי שהיו קיימות גם בגלגול הקודם או ברבים אחרים." ספקולציה זו היא גרועה ביותר וכל הנובע ממנה הוא שגוי, בדרך כלל. המחקר הרוחי באמצעות מדע הרוח מגלה שההיפך הוא הנכון. למשל, אדם שבגלגול הקודם שלו היה טוב בחשבון, מתמטיקאי טוב, לרוב יתגשם שנית ללא כל כישרון למתמטיקה. (כאן עלי להזכיר לכם שאנו מדברים על הסתברות בלבד!). אם אנו רוצים לדעת את התכונות השכליות או האומנותיות שהיו לנו בגלגול קודם, רצוי לחשוב על התחומים שבהם אנו הכי פחות מוכשרים בחיים הנוכחיים.

אלה הם סימנים אמיתיים שלעיתים קרובות שזורים בעובדות אחרות. לדוגמא: אדם שהיה לו כישרון למתמטיקה בגלגול קודם אבל הוא מת בגיל צעיר, ולכן הכישרון לא בא לידי ביטוי מלא. במקרה זה אותו אדם ייוולד מחדש בגלגולו הבא עם כישרון למתמטיקה וזה מסמל את ההמשכיות של הגלגול הקודם. הוא בוודאי ייוולד עם כישרון גדול למתמטיקה. אבל כאשר מתמטיקאי חי את חייו עד לגיל מופלג, כישרונו למתמטיקה מוצה ולכן בגלגולו הבא הוא יהיה חסר כישרון בתחום זה.

הכרתי פעם אדם שהיה כה חסר כישרון במתמטיקה עד כי בבית הספר הוא שנא צורות. בנושאים אחרים הוא הצליח יפה ובדרך כלל עלה מכיתה לכיתה בגלל זה שהוא קיבל ציונים מצוינים במקצועות אחרים. הסיבה לחוסר כישרון זה היא שבגלגול קודם הוא היה מתמטיקאי מצטיין.

במחקר עמוק יותר מגיעים למסקנה שהקריירה החיצונית של אדם בגלגול אחד, כאשר היא גם שליחות פנימית, ייעוד פנימי ולא רק קריירה, עוברת הלאה בהתגשמות הבאה לתוך העיצוב הפנימי של איבריו הגשמיים. לכן אם מישהו היה מתמטיקאי טוב בצורה יוצאת דופן בגלגול אחד, השליטה במספרים ובצורות נשארת ועוברת להתפתחות מיוחדת של איברי החושים, למשל, של העיניים. אדם עם ראיה מצוינת חב זאת לעובדה שבגלגול הקודם שלו הוא חשב בצורות. הוא לקח איתו דרך-חשיבה זו בצורות ובתקופת החיים שבין מוות ללידה מחדש הוא עבד בעיקר על עיצוב עיניו. במקרה זה כישרון המתמטיקה עבר לעיניים ואינו קיים עוד בתור כישרון שכזה בגלגולו הנוכחי.

מקרה נוסף הידוע לחוקרי תורת הנסתר הוא כאשר בגלגול אחד אדם חי באינטנסיביות בצורות של אדריכלות. התנסויות אלה ככוחות נפש פנימיים, עבדו קשה על איבר השמיעה, כך שבגלגול הבא יהפוך אדם זה למוסיקאי גדול. אדם זה לא יופיע כאדריכל ידוע מפני שתפיסת הצורה הנחוצה באדריכלות הפכה לכוח בונה איברים, ולכן נותרה רק הרגישות הגבוהה למוסיקה.

כשמדובר על מאפיינים של הגלגול הבא יכולה הערכה חיצונית להטעות. כשם שעלינו לחשוב על כל הדברים שלא מצאו חן בעינינו ולחשוב על עצמנו כמי שהיה לנו רצון עז לכך, כך עלינו לחשוב גם על אותם הדברים שבהם אנו הכי פחות מוכשרים או שאיננו מבינים בהם כלום. אם נגלה כך את הצדדים החלשים באופיינו, קרוב לוודאי שהם יצביעו על התחומים שבהם הגענו למצוינות בגלגולנו הקודם. אם כן, אנו רואים עד כמה קל להתחיל מהצד הלא נכון כשמדובר בנושאים שכאלה. מעט מחשבה תשכנע אותנו שהגרעין הרוחי של ישותנו הוא שעובר מגלגול אחד למשנהו.

אפשר להדגים זאת בעזרת העובדה שלא קל לאדם ללמוד שפה, גם אם בגלגולו הקודם הוא חי במדינה עם שפה מסוימת. אחרת, ילדים בגיל בית ספר לא היו מתקשים ללמוד יוונית ולטינית, כי רבים מהם חיו בגלגוליהם הקודמים באזורים שבהם דיברו בשפות אלה. אנו רואים שהיכולות החיצוניות שאנו רוכשים קשורות לנסיבות הגשמיות כך שלא ניתן לומר שהן מופיעות מחדש באותה צורה בגלגול הבא. הן הופכות לכוחות ובצורה כזאת הן עוברות הלאה לגלגול הבא. למשל, אדם בעל כישרון מיוחד ללימוד שפות בגלגול אחד לא יהיה לו כישרון זה בגלגול הבא. במקום זאת הוא יהיה בעל יכולת שתאפשר לו לגבש דעה באופן הוגן יותר מאשר אלה שלא היו להם כישרון לשפות בגלגולם הקודם והם נוטים בגלגולם הנוכחי לגבש דעות חד-צדדיות.

נושאים אלה קשורים לסוד של הגלגולים וכאשר אנו חודרים לתוכם אנו מקבלים מושג ברור לגבי הדברים שבאמת שייכים לישותנו הפנימית ולדברים שעלינו להחשיב כחיצוניים. למשל, השפה כיום כבר לא שייכת לישותנו הפנימית. יכולה להיות לנו אהבה לשפה מסוימת בגלל מה שהיא מסוגלת להביע, בשל רוח העם שלה. אבל זהו דבר שעובר בצורות שונות מגלגול אחד למשנהו.

אם נמשיך לפי רעיונות אלה ונאמר לעצמנו: "אני מאוד ארצה להיות מה שהפכתי להיות בניגוד לרצוני, וגם מה שמתאים לי בצורה פחותה בהתחשב בכישורי" – אזי נוכל לדעת שהתפיסות שאנו רוכשים בצורה זו ייצרו תמונה של גלגול קודם. התמונה הזו תופיע בדיוק רב אם נתייחס ברצינות לדברים שעתה תוארו. ניתן לומר שמהאופן שבו מתמזגות התפיסות אנו נרגיש: "התמונה הזאת כמעט קרובה אלי", או: "התמונה הזאת רחוקה ממני מאוד". אם בתהליך זה עולה לפני נפשנו תמונה כזאת של גלגולנו הקודם, לרוב נראה עד כמה התמונה דהויה. אנו נרגיש: "אני כאן, אבל התמונה שלפני לא יכולה להיות של אבי או סבי או של סבא-רבא שלי." אולם, אם התלמיד יאפשר לתמונה זו להשפיע עליו, ההרגשה והתפיסה שלו תובילו למחשבה: "אנשים אחרים נמצאים ביני לבין התמונה." הבה ונניח שהרגשה זו קיימת. מתברר לי שביני לבין התמונה נמצאים 12 אנשים. אולי אחר ירגיש שנמצאים שם 7 אנשים. אבל ההרגשה קיימת ויש לה חשיבות גדולה מאוד. למשל, האדם שבינו לבין התמונה שעלתה נמצאים 12 אנשים, נחלק מספר זה ב-3 ונקבל 4, מספר שמסמל את מספר המאות שחלפו מאז הגלגול הקודם. ואז יאמר אותו אדם: "הגלגול הקודם שלי התרחש לפני ארבע מאות שנים". זאת דוגמא בלבד. במעט מהמקרים זה מה שיקרה, אבל זה נותן הסבר לרעיון. רוב בני האדם יגלו שבאופן כזה הם יכולים להעריך בצורה נכונה מתי היתה ההתגשמות הקודמת שלהם, אלא ששלבי ההכנה הם קשים.

נושאים אלה רחוקים מאוד מהתודעה של ימינו ואין להכחיש שאם אנו מדברים על נושאים אלה עם אנשים שלא הכינו עצמם לכך, אזי הם יתייחסו לכך כדמיון חסר אחריות. תמונת העולם האנתרופוסופית נועדה, יותר מכל מדע אחר שקדם לה, לסתור רעיונות מסורתיים מקובלים מפני שהם ספוגים במידה רבה בחומרנות גסה ועגומה ביותר. אותן תמונות עולם שנדמה שיש להן בסיס מדעי מוצק צמחו מתוך ההנחות המטריאליסטיות ההרסניות ביותר. ומכיוון שגורל האנתרופוסופיה להיות מזוהה עם אנשים שמתעניינים בגלגולם הקודם, ניתן להבין מדוע אנשים בימינו כה רחוקים מלהתייחס ברצינות לאנתרופוסופיה. החשיבה שלהם מאוד רחוקה מהאמיתות הרוחניות כי הם כה רחוקים מהנטייה לחשוק ולרצות את הדברים שהם מעולם לא חשקו או רצו.

כאן יש לשאול: מדוע האמת הרוחנית הופיעה בעולם רק כעת? מדוע אין היא משאירה לאנושות זמן להתבגר ולהתפתח? הסיבה לכך טמונה בשוני המאוד גדול בין שני העידנים הרצופים, זה הנוכחי לבין העידן שיגיע כאשר האנשים החיים כיום ייוולדו מחדש בגלגולם הבא. התפתחות יכולות רוחניות מסוימות אינה תלויה באנושות אלא במטרה ובמשמעות ובכל האופי של התפתחות האדמה.

אנשים בימינו לא יכולים להיות רחוקים מהאמונה בגלגולים וקרמה יותר מכפי שהם כיום. אמנם זה לא כולל את תלמידי האנתרופוסופיה, אך הם מעטים מאוד עדיין, וגם לא כולל אנשים שנאמנים לצורות דת עתיקות מסוימות. אולם זה כן כולל את האנשים שמאמינים בחיי תרבות חיצוניים. הם ניצבים רחוק מאוד מהאמונה בגלגולים ובקרמה. העובדה שאנשים בימינו אינם נוטים להאמין בגלגולים וקרמה קשורה בצורה מיוחדת למקצוע ולהשכלה שלהם ותגרום לתוצאה הפוכה בעתיד – במידה שזה קשור ליכולות השכליות שלהם.

בהתגשמותם הבאה לאנשים אלה, בין עם מקצועם בתחום הרוחני או החומרי, תהיה נטייה חזקה מלידה לקבל מושג כלשהו על גלגולם הקודם. ללא קשר למקצועם בעידן זה, הם ייוולדו מחדש עם נטייה חזקה מולדת, כמיהה חזקה, אל גלגולם האחרון, עם תשוקה גדולה לדעת ולחוות משהו על נושא זה. אנו נמצאים בנקודת מפנה בזמן. דבר זה יוביל את בני האדם מגלגול שבו אין להם תשוקה לדעת אודות חיים חוזרים וקרמה, לעבר גלגול שבו הרגש החזק ביותר יהיה: "כל החיים הנוכחיים שלי יהיו חסרי בסיס לגבי אם לא אדע דבר על התגשמותי הקודמת". בני אדם שכיום תוקפים בצורה הכי קשה את הנושא של חיים חוזרים וקרמה יתענו בגלגולם הבא מפני שהם לא יוכלו להסביר לעצמם כיצד הפכו חייהם למה שהפכו.

מטרתה של האנתרופוסופיה אינה לטפח כמיהה לידע על חיים קודמים, אלא לגרום לנו להבין מה תהיה מהות הקשר עם האנושות הקולקטיבית כאשר בני האדם שחיים כיום יחזרו שנית. גם לבני האדם שמאמינים כיום לאנתרופוסופיה יהיה רצון לזכור, אבל תהיה להם הבנה ולכן תהיה להם הרמוניה פנימית בחיי נפשם. אלה ששוללים את האנתרופוסופיה כיום ירצו לדעת עליה משהו בחייהם הבאים והם ירגישו משהו כמו עינוי פנימי בקשר לגלגולם הקודם אך הם לא יבינו מהו הדבר שכה מציק להם ומדכאם. מנת חלקם תהיה מבוכה וחוסר הרמוניה פנימית. בהתגשמותם הבאה יצטרכו לומר להם: "אתם תבינו את הסיבה לעינוי זה רק אם תתפסו שלמעשה אתם הבאתם זאת על עצמכם באמצעות רצונכם."

בוודאי שאיש לא ירצה בעינוי זה, אך אנשים שהם חומרניים כיום יתחילו להבין בגלגולם הבא את דרישותיהם הפנימיות ואת העצה של אלה בעלי הידע שיאמרו להם: "אתם יצרתם באמצעות רצונכם, את החיים האלה שברצונכם לברוח מהם." אם אותם אנשים שומעים לעצה זו אזי הם חושבים: "איך יכולנו לבחור בחיים שכאלה? כן, כנראה חיינו בגלגול שבו אמרנו שזה טיפשי ומגוחך לדבר על גלגולים נוספים ושהחיים האלה הם מלאים דיים ואינם שולחים כל כוחות לחיים עתידיים. ומכיוון שחשבנו שחיים עתידיים הם דבר דמיוני ושטותי, לכן חיינו העכשוויים ריקים ואומללים. אנו בעצם שתלנו בתוכנו את המחשבה שמהווה כיום את הכוח שהופך את חיינו הנוכחיים לעקרים וחסרי משמעות."

על פי הקרמה, מחשבה נכונה זו תאריך ימים יותר מהחומרניות. הגלגול הבא יהיה מלא משמעות עבור אלה שהגיעו להכרה שחייהם כיום, אינם רק שלמים דיים, אלא שהם מכילים גורמים עבור חייהם העתידיים. חייהם של אלו שסברו שגלגולים וקרמה הם דברים שטותיים יהיו אומללים וחסרי משמעות.

אם כן, אנו רואים שהמחשבות שאנו מוקירים לא עוברות אל החיים הבאים בצורה מוגברת במידת מה, אלא שהן מופיעות שם לאחר שעברו טרנספורמציה והפכו לכוחות. בעולם הרוח, למחשבות שאנו חושבים בין לידה למוות אין משמעות כל עוד הן לא עברו טרנספורמציה. למשל, אם יש לנו מחשבה נעלה, לא משנה כמה היא נעלה, המחשבה בתור מחשבה נעלמת ברגע שאנו עוברים דרך שער המוות. אך ההתלהבות, התפיסה וההרגשה שהתעוררו לחיים על ידי המחשבה – אלה עוברות דרך שער המוות איתנו. אנו אפילו לא לוקחים את המחשבות של האנתרופוסופיה, אלא את החוויות שחווינו בעזרתן – את החוויות עד לפרטי פרטים, ולא רק את התחושה הכללית – את זה אנו לוקחים עימנו.

זוהי הנקודה העיקרית שעלינו להבין. למחשבות יש משמעות עבור העולם הגשמי, אבל כשאנו מדברים על פעילות המחשבות בעולמות הרוח, עלינו לדבר על השינוי שחל בהן בהתאם לעולמות אלה. מחשבות שפוסלות חיים חוזרים הופכות בחיים הבאים לריקנות פנימית של החיים. הריקנות הפנימית הזו באה לידי ביטוי כחוסר הרמוניה וכעינוי. מושג על כך ניתן לקבל על ידי דימוי – אם נחשוב על דבר מה שאנו מאוד אוהבים ותמיד שמחים לראותו במקום מסוים, למשל, פרח שפורח במקום מסוים. אם הפרח ייקטף על ידי יד אכזרית, אנו נרגיש כאב מסוים. כך גם עם האורגניזם האנושי. מדוע אדם מרגיש כאב? כאשר הגורמים האתריים והאסטרליים של איבר מסוים נעוצים בצורה מסוימת בגוף הפיזי, ואיבר זה פגוע בצורה כלשהיא כך שהגופים האתרי והאסטרלי לא יכולים לחדור לתוכו כראוי, התוצאה תהיה כאב. כמו עקירה אכזרית של שושנה ממקומה הקבוע בגינה.

הגופים האתרי והאסטרלי אינם מוצאים את שמחפשים הם כאשר ישנו איבר פגוע. זה בא לידי ביטוי ככאב גופני. כך, גם מחשבותינו שפועלות לתוך העתיד. אם לא נשלח לגלגולנו הבא כוחות או אמונה וידע, אזי מחשבותינו יכשילונו וכאשר נחפש לא נמצא דבר. חוסר זה יבוא לידי ביטוי ככאב ועינוי.

נושאים אלה מהווים מצד אחד את המהלך הקרמתי של אירועים שברורים לנו. אך אנו עדיין צריכים להבהיר אותם מפני שמטרתנו היא לחדור יותר עמוק לתוך השבילים והאמצעים שיעזרו לנו להמשיך ולהכין את עצמנו למצב של הכרת גרעין ישותנו האמיתי, הגרעין הרוחני ונפשי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *