הרצאות לרופאים וסטודנטים לרפואה – מחזור פסחא – 04

הרצאות לרופאים וסטודנטים לרפואה

עיונים והנחיות מדיטטיביים להעמקת אמנות הרפואה

רודולף שטיינר

מגרמנית: אלישע אבשלום

www.Tiltanbooks.com

תודה לאלישע אבשלום ולהוצאת תלתן על תרומת ההרצאה לארכיב!

סדרת ההרצאות יצאה לאור גם בתרגום מאנגלית בהוצאת כחותם – ראו כאן

מחזור ההרצאות של הפסחא

הרצאה רביעית

דורנאך, 24 באפריל 1924

תקציר

היווצרותה של דרך ההשקפה הרפואית של המאה ה-19 והמאה ה-20 בהקשרים הקארמתיים. הכריסטיאניות והערביות. הנחיה למדיטציה רפואית: השילוש הקוסמי, סטורן, שמש, ירח, באדם הבריא והחולה. הנחיות לאבחנה ביחסים הקארמתיים במחלות: רצונו של המרפא, כריסטיאניזציה של הרפואה, מודעות לאלמנט הקוסמי באדם. חשיבה של הלב: מטה מרקורי. הרופא אמור לדאוג שהקארמה תהיה פעילה בתרבות הזמן.

********

ידידי היקרים!

חשבתי תחילה שנמשיך את אשר התחלנו, בכך שנשלים מה שנגענו בו אמש מכיוון אחר, ואולי נוכל לנסח כך בדרך המתאימה את השאלות שהצגתם ושעליהן דיברה הגב' ד"ר וגמן.

רואים אתם, באמצעות גורלכם האנושי הכללי הוצבתם במקצוע הרפואה. אתם עומדים מול זרם מסוים בו נמצא כיום מקצוע הרפואה, ואליו אתם גדלים למעשה, זרם שאליו אתם חשים, ובצדק מלא, התנגדות רגשית פנימית. עליכם לחשוב על כך שיש לו סיבה אובייקטיבית, ותקבלו אותה אם תבינו יותר ויותר שזרם הרפואה הנוכחי נמצא למעשה במובן מסוים כגוף זר בדברים רבים שחיים בציוויליזציה האירופית והמערבית בכלל. ניתן להבין עניין זה עד תומו רק אם יודעים שמדעי הטבע שלנו, וגם הרבה מן השאיפות בהתפתחות הרוח שלנו, נוצרו הודות לכך שהאישים המכריעים ביותר לגבי התקדמות חיי הרוח שלנו במובן של מדעי הטבע הרפואיים, היו אינדיבידואלים שהתגשמו מחדש מן התרבות הערבית-מוסלמית. בדברים הללו עסקנו רבות כאן בגיתאנום בזמן האחרון, וגם באופן הרגיל הם נוספים לנושאים העוברים בתנועה האנתרופוסופית כעת, אך משמעותם רבה גם בעבור הרפואה. אמרתי כבר במקומות שונים שעלינו להפנות את המבט אל אותו אתר רוחי שפרח בתקופה בה שלטו בדרך פרימיטיבית חיי רוח תחת שלטונו של קארל הגדול. אז פרחה במזרח התרבות הרוחית שהוחזקה בידי| הרון אל ראשיד. בחצרו היו רבים מהחכמים דאז, ביניהם גם רופאים רבים של אותו זמן.

אתם שמים לב שכאשר אנו מסבירים עובדה מעין זו, אנו נוגעים בזמן בו פעלה כבר הנצרות לאורך מאות שנים. הנצרות עצמה הופיעה בעולם כדבר שניתן להבינו רק לאט ובהדרגה, ובעבור ראיה חיצונית, לא ראיה פנימית, מעניין מאד כיצד בני האדם לא חדרו עדיין עד היום אל הצדדים העמוקים של הנצרות. הנצרות הגיעה לעולם כעובדה אובייקטיבית, ויכולות הקליטה האנושיות לא היו חזקות מספיק כדי לפתח את התוכן המהותי של הנצרות על כל צדדיה. לכן המהלך האובייקטיבי הוא כזה שהנצרות חיה בתת-מודע, אך מזה שלושת או ארבעת אלפי שנים הרס האדם לגמרי את הנצרות הזו. בני האדם הרסו את הנצרות באמצעות הידע שלהם, הקיים אצלם באינטלקט, בתודעה. מחוץ לכך יש לנו כיום מוסדות שטחיים להחריד, המנוהלים בזמן האחרון יחד עם האוניברסיטאות. מקודם היו ארבע פקולטות: פילוסופיה, תיאולוגיה, חוק-ומשפט ורפואה. כל אשר קרה לאחר מכן נבע רק על בסיס אי-הבנה חשוכה קיצונית ביותר. שכן הפקולטות הרשמיות למדע, פקולטות לכלכלה לאומית, נבעו ממחשבה שאין לה כל מושג על מה מדובר בכלל. מה שלא מובן, אשר הבנתו מוחשכת לגמרי כיום, היא העובדה שבאמצעות כריסטוס נשלחו ארבעה כדי לבשר את הנצרות בעולם: התיאולוג מתָי, המשפטן מרקוס, הרופא לוקאס והפילוסוף יוחנן. בהקשר זה, המהווה דבר-מה עמוק ביותר, מושרש היסוד שהיה חייב פעם להופיע. הדברים נמצאים עדיין רק בנבט הראשוני שלהם, ועליהם עוד לפרוח ולשאת פירות. הגורם המושרש עמוק בחיי הרוח הוא שהאוונגליונים אינם יכולים להתאים בינם לבין עצמם מבחינה מילולית, משום שהראשון נכתב מנקודת המבט של התיאולוגים, השני מנקודת המבט של הפילוסופים, השלישי מנקודת המבט של המשפטנים והרביעי מנקודת המבט של הרופאים. דבר זה חייבים להבין. ומאחר שהאוונגליון על פי לוקאס לא מתקבל עדיין במציאות כהוראות פנימיות לאלה החפצים לרפא – דבר זה אינו מובן – לכן קרה שלמעשה בדרך החשיבה הנוכחית שלנו לא חי רצון ריפוי נוצרי, אלא אותו רצון ריפוי ששקע אל תרבות הרוח באמצעות הערביות, שתפסה את הנצרות כמו בצבת.

מעניין מאד, האין זאת? הנצרות, שנולדה באסיה, עשתה את דרכה לאירופה והתפשטה בה. אך הסתכלו כעת על חצרו של הרון אל ראשיד, בה חיה הרפואה הקדומה, בה חיה למעשה בתפיסת הידע האנושי ישות המסתריות הקדומה; זו התקיימה עדיין במסורת. שם חיו שני אנשים: הרון אל ראשיד עצמו, שייסד את האקדמיה הרוחנית הענקית הזו אשר צמחה תחת השפעתו, ועוד אדם, אשר בזמנים קדומים היה מתקדש. בתקופה שבה מדובר לא באה התקדשותו לידי ביטוי. הרון אל ראשיד הופיע שוב בתור לורד בייקון, באקו מוורולאם. הוא חידש את חשיבת מדעי הטבע מתוך המערב עם דרך חשיבה שהיתה נטועה לגמרי בערביות. במשך הזמן שבין המוות ללידה מחדש נטלה הנפש שלו דרך זו (אדום באיור). אם תלמדו על בייקון, תדהמו להיווכח כמה הרבה נכנס אל הרפואה דרכו. מצד שני התגשם השני, המתקדש, בנפש של| ארנוס קומניוס. אנו רואים שבקומניוס היו חיים ששאפו אל הרוח, אך הוא הפעיל שאיפה זו על פי השקפות אינטלקטואליות. כך אנו רואים גם כיצד חזרה הערביות באישיות אחרת, שלא חיה בדיוק בתקופתו של הרון אל ראשיד, אך נטלה חלק בקרב של יאֶרס דה לה פרונטרה, בתור| דרווין.

וכך ההשפעות הפעילות במדעי הטבע ובמיוחד ברפואה, הן התגשמות חוזרת של קונספציות קדומות שמהן הוּצאה הנצרות – לא קונספציות שהביאו לקידום הנצרות, אלא שהנצרות סולקה מהן – שהגיעו לאירופה כאשר הערביות תפסה את הנצרות באחיזת חנק. כך דווקא הרפואה הגיעה לרוב בדרך זו, בעוד שאת האימפולסים שמכיל אוונגליון לוקאס בעבור הרפואה חייבים עדיין לקלוט. לשם כך עליכם לקחת ברצינות הגדולה ביותר דברים כמו אלה שאמרתי אמש, על ההבנה הקוסמית של האדם, על הבנת האדם מתוך הקוסמוס, ואז תרגישו עצמכם בדרך הנכונה במשימה שהוצבה לפניכם כיום בידי הקארמה שלכם.

שהרי העניין הוא כזה: נבחן בקווים גסים את אותו אלמנט רפואי שפרח בחצרו של הרון אל ראשיד. היה בו מצד אחד בהחלט הטוב שבדרכי החשיבה של היפוקרטס. אלה שקראו את הקורס הראשון לרופאים שנתתי כאן, יזכרו שהצהרתי שם שהיפוקרטס היה האחרון שריפא על בסיס רפואת המסתריות העתיקה. כאשר נשתלה הרפואה של היפוקרטס באסיה, היא נכנסה לזרם חזק של דרך רפואה מונגולית, שהגיעה מצפון-מזרח אסיה. זרמו אליה דברים רבים, שאירופה חייבת להתנגד לא רק לדרך החשיבה שלהם אלא גם לדרך התיאור שלהם את המערך הפנימי של האדם עצמו, שכן המערך הפנימי של האדם לא התאים להשפעה המונגולית-טטארית שנכנסה לדרך החשיבה הרפואית. זו עשויה להיות התוצאה כאשר אפשר להגיע לדרך חשיבה קוסמית ראשונית-קדומה על האדם.

כעת תוכלו להיזכר מצד אחד בהתבוננות ההתפתחות שתוכלו למצוא בקווים כלליים בספר "מדע הנסתר", בו מפורט זרם ההתפתחות דרך סטורן, שמש וירח קדומים, ואז באה התפתחות האדמה. האדם עבר למעשה את כל שלבי ההתפתחות הללו; ומתוך הדברים שנאמרו ביומיים אלה תוכלו להסיק שהאדם מכיל בתוכו קודם כל את זרם התורשה, הפועל במודל, ואת הזרם האינדיבידואלי, המגיע מחיים ארציים קודמים. הגורם שפועל בתורשה מקורו בזמנים קדומים, אך הוא נשאר אהרימני, הוא התייבש. זהו איפוא מה שנעוץ בתורשה. באלמנט זה, ובו בלבד, עובדת למעשה הרפואה הרשמית בת-זמננו, ואינה מביאה בחשבון בשום מקרה את הצד השני, הפועל בתקופת החיים השניה של האדם בין התחלפות השיניים לבשלות המינית, אותה תקופה בחיי האדם שכבר מבחינה סטטיסטית ניתן לתפסה כתקופה הבריאה ביותר, מאחר שהאדם נמצא בה ביכולת הפחותה ביותר ללקות במחלה; היכולת לחלות נמחקת בה. ניתן לומר שהרפואה בת-זמננו מנסה כמה שפחות לקשור עצמה עם הבריאוּת, ומעדיפה לחפור במחלה. הדברים נאמרים בקיצוניות, אך הם נכונים. כדי לקשור עצמה עם הבריאות נחוץ שתפיסה זו של הקוסמוס כולו באדם תובא עד לידי כך שיראו באדם גם את הקוסמוס. לשם כך נדרשים הפרטים שמסוגלת לספק קליטה זו של ההתפתחות הקוסמית באדם. באדם מוּבְנות עדיין התפתחות סטורן הקדום, התפתחות השמש הקדומה והתפתחות הירח הקדום. ורק כשאנו תופסים את שלוש ההתפתחויות המוקדמות הללו בחיבור להתפתחות האדמה, אנו מבינים מה עומד לפנינו הלכה למעשה באדם האדמה. יש לנו כיום כה הרבה מדעים – אך אין לנו מדע-סטורן, מדע-שמש ומדע-ירח אמיתיים, משום שבחיי הטבע הכלליים איננו מסוגלים להיזכר במה שהתקיים בחכמה הראשונית האינסטינקטיבית. איננו יכולים איפוא להתקרב אל מה שחי אצל היפוקרטס בדרך אינטנסיבית ביותר, משום שגורם זה הפך לפראזה ריקה. דבר זה חייב לקבל שוב חיים. כך מהדהדים לכם מילים חשובות מזמנים קדומים, אך אינכם מבחינים כלל במילים הללו באופן כללי, ובמידה הפחותה ביותר תוכלו להבחין באופן האוריינטציה המופלא שלהן המסוגל לפעול ברפואה. הדבר הוא כדלקמן.

הכוחות הקוסמיים האלוהיים סידרו את החיים על-פי מאסה, מספר ומשקל. תמצאו זאת כתוב בתנ"ך. אך מי מתייחס כיום למילים הללו בלי לקבל אותן כפראזות כלליות, כאילו היה פעם בנאי קוסמי קדום שסידר הכל על-פי מאסה, מספר ומשקל. אולם בעבור הרופא מדובר באמת במציאת המאסה, המספר והמשקל באדם. נסתכל על ישות סטורן. רואים אתם, האדם נושא את התפתחות סטורן בתוכו, אך איננו מוצאים התפתחות סטורן זו כמובן באדם הקיים הלכה למעשה כיום, שהרי בו התאחדו באופן סינתטי כל שלבי ההתפתחות, הם מחוברים, כך שכל אחד מהם נעלם בחיבור, בהרמוניה. אולם המחלה מעוררת תופעה זו או אחרת בעיצובה המיוחד. חייבים לתפוס את הדברים שהבאתי ב"מדע הנסתר" לא עם החשיבה השכלית בלבד, אלא באופן בו הם מתוארים שם: לחוש בהם כיצד במשך התפתחות סטורן היה חום קוסמי שהקיף הכל. אם לומדים את התפתחות סטורן חייבים לחזור לאלמנט החום, חייבים לכוון לאלמנט החום.

סטורן פועל באדם, ומה שמתואר מהתפתחות סטורן פועל באדם – אלא שאינו מופיע באדם האדמה כל עוד הוא מחזיק בתוכו את האלמנטים הללו בהרמוניה. אך הוא פועל כאשר אדם חולה. אז נפרדים הדברים אשר באופן הרגיל מחוברים יחדיו בהרמוניה; אז פועל אלמנט סטורן בפני עצמו, והוא פועל בחום-הקודח (Fieber). יש לנו ידע על חום-קודח רק כאשר אנו הופכים את ידע-החום הזה לקוסמי, כשאנו נכנסים לאופן בו פועל סטורן הקדום באדם, כך שחייבים להבין באופן עובדתי כיצד בתופעת החום הקודח פועל היסוד הקוסמי דרך כוחות סטורן, אותם אנו מוצאים ככאלה שנספגו רוחית באדמה. כשאנו מוצאים את כוחות סטורן על משטח האדמה – הם נפוצים במידה החזקה ביותר בכוחות העופרת ובכלל בסביבה – אנו רוכשים הבנה פנימית לחום הקודח, ועלינו לראות בו את הגורם שבאמצעותו סידרה הנהגת העולם האלוהית-רוחית את העולם על-פי מאסה. במאסה של החום הקודח מתבטאת אותה מאסה החיה בסדר העולם, כאשר החום זורם בכל אל סדר העולם, אותה מאסה העולה ביסוד המאורגן בהרמוניה. אך עלינו לראות את המאסה קודם כל בתופעת החום הקודח. לכן עלינו לתת למנטרה הבאה לפעול עלינו בעוצמה:

הרגש במאסת החום

את מתנת הרוח של סטורן

Fühle in des Fiebers Maß Des Saturn Geistesgabe

זוהי למעשה רוח האדם המופיעה בחום-הקודח, שבאופן הרגיל רק שוקעת אל האלמנטים האחרים. כשמופיע החום מתבטאת בו רוח האדם שהפכה להיות חד-צדדית. המרכיב הקדום ביותר של טבע האדם מופיע בחום-הקודח אל פני השטח של הקיום.

לאחר התפתחות סטורן באה התפתחות השמש. שם מתעבה מצד אחד אלמנט החום לאויר, אך מצד שני הוא מזדקק לאור. אור ואויר פועלים זה בזה, מאוחדים יחדיו. את ריתמוס האויר אנו מקבלים בנשימה, את האור אנו קולטים, ואור הינו במובן האוקולטי לא רק אור הפועל על העין; אור מהווה בּכֹּל ביטוי ליסוד הפועל מן השמש. העין היא רק המייצג הבולט ליסוד שפועל באמצעות השמש. בימי הביניים צוין האלמנט הפועל באור כתמיסה רוחית. כעת אנו מגיעים להתפתחות השמש, וגם התפתחות השמש נמצאת באדם בן זמננו, ואנו אף מרגישים בה מיד כדבר-מה שאינו פועל עכשיו על האדמה, אלא מהווה השפעה שלאחר-מעשה של פעילות השמש, כשאנו מניחים את אצבענו בהרגשה הנכונה על הדופק של האדם. המספר של פעימת הדופק מבטא את התפתחות השמש הקדומה בתוכנו. ולכן הדבר השני הוא:

הרגש במספר הדופק

את כוח-הנפש של השמש

Fühle in des Pulses Zahl Der Sonne Seelenkraft

אין זה היינו הך, ידידי היקרים, אם אנו הולכים או איננו הולכים בכיוון זה. ניתן לקבל דברים אלה ברצינות או לא לקבלם ברצינות, אך כאשר אתם מתמסרים לקריאת המדחום זהו הבדל עצום אם אתם מהרהרים באמת – הדבר חייב רק להיות מותאם בפרקטיקה פנימית – איזו תמונה נותנת האבולוציה בתקופת סטורן: שם, מאחר שהכל עומד תחת זרם החום, נראה לכם העולם כולו כמעין מתת-רוחי, שבו באמצעות החום זורמת האהבה אל כל יחיד. ואם תכירו בהלך-נפש זה של התמסרות רליגיוזית כיצד באמצעות אלמנט סטורן, בעזרת החום זורמת האהבה לעולם, בהתמסרות זו של הודיה לבריאת העולם החמה, האוהבת, תכירו ברגע בו תמדדו את חום החולה, מתוך הלך-הנפש הזה, את אשר עומד לפניכם, אז תפציע בכם אינטואיציה על מה שעליכם לעשות.

כך גם אמורים אתם לבדוק את הדופק לא בדרך המכנית הגסה, כפי שנעשה באופן הרגיל, אלא תוכלו למעשה לצלול בדופק אל האלמנט היוצא מן היסוד השמשי כריתמוס הקוסמי. עליכם להיות מסוגלים לחוש באמצעות הרגשת הדופק את עמידתו של האדם בבהירות המפיצה אור ואויר, הקורנת וחודרת את העולם. אז נגיע שוב לכך שנטמיע את האדם כולו ברצון לרפא. לרצון לרפא לא מגיעים באמצעות ציוויים פנימיים; ניתן להגיע אליו רק בהתנהלות מתמסרת של הנפש בעולם.

ואם נמשיך, אנו מגיעים לבדיקת הסימפטום הנוסף, המבוססת על כך שאתם רואים בכל עד כמה היסוד הפועל באדם אינו נוטל צורה אנושית, אלא את צורתו-שלו. הבה ניקח, נאמר, את רמת הסוכר, את המצב הסוכרתי. מהיכן הוא נובע? מכך שבאדם שנמצא בהרמוניה חודר האלמנט האנושי את הסוכר, והסוכר אינו פועל בכוחותיו העצמיים; הטיפוס הסוכרתי חלש מדי עד לאטומים האינטימיים ביותר שלו, מכדי לחדור לגמרי את הסוכר. הוא נגרר במערך-האני שלו אחר כוחות הסוכר, הכוחות החוץ-אנושיים.

הסתכלו על כל הכוחות המתבטאים באדם בסוכרת, המופיעים במשקע השתן, המצטברים בגוף במיגרנות ובמצבים אחרים. הסתכלו על כל המופיע בגוף כחומרים המתנהגים בהתאם לחוקים שלהם עצמם ולא בהתאם לחוקי האדם, ואז תוכלו להעלות שתי שאלות.

ראשית, מדוע אפשרי בכלל בטבע האדם שתוכל להיווצר הנטיה להביא את החומר לפעילות שלו-עצמו באדם? משום שלולא היה הדבר כך, לא יכלה לעולם להיאחז באדם התפתחות הירח. היא נאחזת בו דווקא כאשר הגורם הנמצא באדם כחומר שואף ללכת בדרכו שלו. אז נאחזים כוחות הירח בכוחות החומר הללו ומחוללים באדם – בדיוק ככוחות ירח – את צורתו. כל המופיע באדם באמצעות הצורה, חדור בכוחות ירח. כפי שסטורן חדור בחום והשמש ביסוד המביא לריתמוס, כך מעצב הירח את צורת האדם. כך הדבר באדם כולו. חישבו רק על התופעה שאני מדגיש תמיד: משקל מוחנו איננו המשקל האמיתי שלו. אם נוציא אותו החוצה יהיה משקלו בסביבות 1,500 גרם; בתוך הגוף משקלו רק 20 גרם בערך, משום שעל-פי עקרון ארכימדס מאבד כל גוף ממשקלו כמשקל המים בנפח שהוא דוחה. המוח, מאחר שהוא צף בנוזל המוח, לוחץ על חלק מנוזל המוח ומקבל כוח עילוי ולכן מפעיל על בסיסו רק לחץ של 20 גרם בערך. כך הדבר עם הכל. חייבים להתקיים הכוחות בקוסמוס שייטלו מהאדם את המשקל עד לדרגה הנחוצה בעבור החומרים שהוא נושא בתוכו. המשקל חייב להיות מווּסת – והמנטרה השלישית עוסקת במשקל החומרים והוויסות שלהם באמצעות הקוסמוס. אם כן, אם אתם חוקרים מה פועל בחילוף החומרים, האם דבר חומרי כלשהו מופיע בהשפעת משקלו העצמי או שמשקלו מוסדר במשקל הקוסמוס, אתם חוקרים את סדר העולם האלוהי-רוחי לפי המשקל, וכך לפניכם המנטרה השלישית:

הרגש במשקל החומר

את עצמת העיצוב של הירח

Fühle in des Stoffs Gewicht Des Mondes Formenmacht

זהו הלך-הנפש שבו אנו אמורים להיות חדורים. כשאנו מדברים על ראומטיזם, שגרון, עצירות וסוכרת, על מיגרנה, כל המצבים הקשורים באופן כלשהו עם הצטברויות המאפשרות למשקל העצמי של החומר להופיע, עלינו להיות מסוגלים להרגיש כיצד נכנס לתחושותינו דבר-מה שניתן לבטאו במילים: כובד האדמה נאחז באדם. הרבה מאד טמון במילים אלו. החדירו את המחקרים שלכם בתחושות מעין אלו. חישבו רק באיזו צורה מופשטת, באיזו גסות נעשים כיום המחקרים בדברים הללו, באיזה חוסר מחשבה! אז תקבלו את מה שחסר היום, אשר למרות כל השימור המופלא של החכמה הקדומה, של הסגולות הקדומות והיכולות הקדומות בערביוּת, הומת כיום, כאשר השילוש שהתקיים שם – ירח, שמש, סטורן – הופיע כמוסווה, כמחופש לשילוש של האב, הבן והרוח, ושילוש זה נעלם כשהערביות דחתה אותו באסלאם של מוחמד במילים – כוונתי במשפט שמוחמד לא ביטא, אך ביטא אותו בהחלט המלאך שאת השראתו הוא קיבל, שלא היה דווקא מלאך בעל חשיבות עיקרית, למרות שהיה חכם מאד: "מה לכם כל השילוש הזה! קיים רק אל אחד שאותו אמור מוחמד לבשר."[1] בזאת נרמז לנו על היעלמותן של כל הדיפרנציאציות בעולם. בזאת הוחשכו הדברים שחייבים לדעת, והרפואה שלנו הפכה הלכה למעשה לערבית-מוסלמית. האנושות האירופאית נעשתה חלשה מכדי למצוא את הכיוון. כיום חייבים לדעת את הדברים הללו, שאלמלא כן תתנוון אנושות האדמה. כך עליכם לומר לעצמכם:

הרגש במאסת החום

את מתנת הרוח של סטורן

הרגש במספר הדופק

את כוח-הנפש של השמש

הרגש במשקל החומר

את עצמת העיצוב של הירח:

אז תראה ברצון-הריפוי שלך

גם את צורך-הריפוי באדם האדמה

 

Fühle in des Fiebers Maß

Des Saturn Geistesgabe

Fühle in des Pulses Zahl

Der Sonne Seelenkraft

Fühle in des Stoffs Gewicht

Des Mondes Formenmacht:

Dann schauest du in deinem Heilerwillen

Auch des Erdenmenschen Heilbedarf.

אם מסתכלים באופן זה על העולם חייבים לתפוס את הדברים הללו במלוא הרגש. אז מקבלים חוש לעובדה שבמהלך חייו של האדם כאן על האדמה מופיעה הנטייה של האינדיבידואליות המגיעה מחיים ארציים קודמים לתפוס את כל הקיים מתוך זרם התורשה כמודל. דיברתי איתכם על המאבק הנוצר בין מה שנוצר על-פי המודל כגוף אנושי שני בניגוד לגוף הראשון שנוצר כמודל. אם אנו יודעים שעומד לפנינו אדם שהשתנה בפני השטח שלו, אנו יודעים שעבד על אדם זה הגורם שהגיע מהתגשמויות קודמות. ובאמת כך הדבר: מי שחדר לדברים הללו עם לבו ונפשו, יש לו במידה הגדולה ביותר הזדמנות לחוש באדם החולה, או לפחות להרגיש בתחושת-לב, את היסוד שהגיע מהתגשמויות קודמות. שהרי מהיכן נובע הגורם להופעת מחלה? באדם הבריא הדבר הוא למעשה כך: כאן נמצא מערך הראש, אשר מבחינה חיצונית הוא נפרד כבר מיתר האורגניזם בעיצובו. הראש הוא מבנה של עצמות שבו סגור המוח. הוא קיים בפני עצמו, ואז מספח את שאר החלקים השייכים לאדם. אך במערך העדין יותר של האדם קיים דבר-מה היוצר גבול בין שני החלקים הללו ומפריד ביניהם. לא קל להוכיח זאת בעזרת האנטומיה והפיסיולוגיה החיצוניות, אך יש הרבה מה ללמוד מהתבוננות במה שנוצר בהתמרה של חומרי המזון למשל, בעובדה שחומרי המזון הללו במבנה הפנימי שלהם אינם כפי שהם כאשר הם עוברים למערך הראש או למערך העצבים. ישנו גבול המקובע בחדות, שלא ניתן לעבור אותו. מהיכן אסור לעבור אותו? רואים אתם, במערך הראש פועל מתחילת ההתפתחות האנושית הארצית והלאה בצורה החזקה ביותר, הכוח שנשמר מחיים ארציים קודמים לאורך הזמן שבין המוות ללידה מחדש. מן הראש יוצא האלמנט הפועל ככוח האינדיבידואליות של הילד. אולם אסור לו לרדת אל יתר המערך הגופני כשהוא בלתי מסונן. חייבת להתקיים מסננת, שכבת ביניים. אין היא נראית באופן חיצוני, אך היא נמצאת במערך. שום דבר לא יורד מטה כשהוא בלתי מסונן. אסור שהיסוד שהגיע ככוחות מהתגשמויות קודמות ייאחז ברֵיאות כאיבר אורגני או בכבד כאיבר אורגני; הם לא יוכלו לשאת זאת. אם אדם יוכל לומר לעצמו שהכוח מחיים ארציים קודמים הגיע בצורה בלתי מסוננת אל הכבד שלו, ייווצר בו דבר נורא. האינדיבידואליות האנושית משנה בזמן שבין מוות ללידה את הכוחות הנמצאים בריאה ובכבד, במערכת הגפיים וחילוף החומרים, ובחלקה אף במערכת הריתמית, ומתמירה אותם למערך הראש. מערך הגפיים וחילוף החומרים רק התחבר אליו שוב מבחוץ. האינדיבידואליות האנושית, שהינה נצחית, רשאית להיכנס אליו שוב רק משעבר האדם את סף המוות, כשהפיסי-חומרי נושר ממנו ורק |ה|כ|ו|ח|ו|ת| של הריאות והכבד עוברים דרך סף המוות. כך איפוא נגרם נזק באדם במשך החיים הארציים, אם האינדיבידואליות נכנסת לאיברים מסוימים שאליהם אין היא אמורה להיכנס.

לכן אנו אומרים לנוכח מצבי מחלה מסוימים מתוך התמסרות פנימית כזו: אכן, זה קורה משום שאין הפרדה נכונה בין האינדיבידואליות מחיים ארציים קודמים לבין האיברים האמורים להיות מושפעים כעת רק מהחיים הארציים הנוכחיים. לפיכך אתם רואים באדם החולה את פעולתה של האינדיבידואליות מחיים ארציים קודמים שהגיעה לכאן. אינדיבידואליות זו, האמורה לבטא את עצמה רק ברובד המוסרי, בעניינים שבגורל, האמורה להישאר בדברים שעושה וחווה האדם ואסור לה שתיגע בחלק הארצי בעיקרו של מערך האדם, פועלת – מאחר שהגבול ניזוק – בחלקה במערכת חילוף החומרים והגפיים שלו, בחלקה במערכת הריתמית ובחלקה במערכת החושים והעצבים שלו. כאן אנו יוצרים גישה לאדם הודות לכך שאנו יודעים כי ברֵיאה החולה פועלת האינדיבידואליות של האדם. כשאני רואה שחפת ריאות (pulmonary tuberculosis) אני מגיע לרגשי רחמים מוחשיים על כך שתקופתנו כה מטריאליסטית, שהיא מסיטה את האנשים בעולם החיצוני מן האופן בו אמורה הקארמה להתבטא בדרך של הגורל, והודפת אותה עם החיים הבלתי רוחיים שלנו אל תוך הגופניות. במקום שתעבור לרובד המוסרי נדחפת האינדיבידואליות בידי תקופתנו אל הגוף; היא הופכת לאורגנית, נאחזת באיברים, וקודם כל ברֵיאות. הריאות הן אותו חלק ממערכת חילוף החומרים והגפיים הפונה פנימה, בעוד שמערכת זו כשלעצמה פונה החוצה. האינדיבידואליות הפועלת כאן מהתגשמויות קודמות נאחזת ישירות בגופניות. חשיבותם של דברים אלה אינה בכך שיוצרים עליהם תיאוריות, אלא בכך שאנו מציבים עצמנו בהן בכל הלך-הנפש שלנו, ואז נוצר הרצון לרפא והגורם שמתחבר בדרך הנכונה עם צרכי הריפוי של החולה. על-פי התרבות המטריאליסטית בת-זמננו האדם המרפא מופרד בחדות מן האדם המבקש מרפא. הוא אינו מגיע אליו, משום שכדי להגיע אליו יש צורך ביותר מכך, משום שחייבים לרכוש הרגשה ליסוד הנצחי שחי באדם. ומתוך הרגשה זו מתפתח היחס הנכון בין המרַפא למתרפא, ואז מקבלים את החוש, כיצד יש באמת ליצור אינדיבידואציה; שכן לכל אדם יש הקארמה שלו. בניהול הריפוי יש לבצע אינדיבידואציה.

לדבר זה עלינו לתת לפעול רגשית. הדברים ייעשו אזוטריים בכך שניתן להם לפעול עלינו רגשית. דוקומנט כמו אוונגליון לוקאס מכיל את כל הלך-הנפש לו אנו זקוקים כדי להתקדם בהרגשה זו. לכן נוצרו ארבע פקולטות באופן אובייקטיבי: פקולטת לוקאס, פקולטת מתָי, פקולטת מרקוס ופקולטת יוחנן – אך כיום אין מרגישים מאומה מכך, משום שהערביוּת חיה במיוחד ברפואה. תתקיים בה כריסטיאניזציה כאשר נחזור שוב בתפיסתנו ליסוד הקוסמי.

כאן עלינו גם להיות מודעים לעמדתנו הקוסמית כרופאים. מכל הנאמר אתם מבינים כמה חזק נוטלים הכוחות השולטים בירח חלק בצורה האנושית. כשהכוחות השולטים בירח פועלים על הצורה האנושית יותר מדי בחוסר סדירות, חייבים לכוון את החוש לכך שיהיה ברור לנו כי החולה יירפא בכך שנסלק את פיסת חוסר-הסדירות המתקיימת בצורתו; דבר זה יתרחש אם נטפל בחולה באופן זה שהתודעה הקוסמית תדבר יחד איתנו. אולם אז חייב להיות מובן מאליו גם הדבר הנוסף. יש לרכוש נקודת מבט; עליכם לראות דבר-מה מבחוץ. אינכם מסוגלים לראות את עינכם מבחוץ. מה שניתן לנו לראיה מבחוץ, מה שפועל, הוא המעניק לנו מצד שני מושגים בהירים על הכל, אך אל המושגים הבהירים הללו לא נכנסת מיד המופשטות, אלא הם מאפשרים לליבנו לחשוב יחד איתם. אסור לנו להתבלבל במושגינו, אך איננו רשאים גם להוציא את הלב מחשיבתנו המופשטת. עלינו להיות בני אדם בכך שאנו מהווים אדם שלם, בכך שהלב חושב תמיד יחד איתנו. לפיכך עלינו לשאוף לא רק לחשוב אל תוך העולם במופשטות – זאת עושה כיום למעשה כל חשיבה; חייב להיות ברור לנו שעלינו לצלול עם חשיבתנו מטה, עלינו להכניס את הלב אל כל דבר. עלינו להכיר גם את הגורם המרחף סביב המחשבות, ללמוד להשתמש שוב באבק מרקורי, ונעשה זאת לא אחרת מאשר כשנעבור מהירח אל מרקורי. לכך התכוונתי פעם בעבור חיי התרבות הכלליים בהרצאות שעסקו גם ברפאל, משום שרפאל הוא בדיוק מרקורי הכריסטיאני. כשאתם מחדירים עצמכם במודעות זו, תקבלו הרגשות נכונים לדבר שלמענו עליכם לפעול למעשה כאשר נכנסתם כאנשים צעירים לרפואה.

בעולם בכללותו מפעפע ההפך ממה שאמור לקרות, ודווקא בנוגע לרפואה מופיעים בזמן האחרון הדברים הנוראים ביותר. אלו הן – וסילחו לי שאני יורד לעניין טריביאלי, אך הוא מדגים כיצד פועל הדבר ההפוך – אלו הן קופות החולים. שם הרופא סגור בפני כל דבר. בגרמניה יש לכך ביטוי הממחיש את הוצאתו של הגורם האנושי אצל הרופא, הממחיש שכאן פועלים הדברים המופשטים ולא האדם. במציאות מי שמרפא הוא הרופא ולא מדע הרפואה. אך הדעה הכללית היא שמדע הרפואה מרחף סביב ללא האדם. האדם אינו מובא בחשבון; הקארמה מקבלת סטירה בפרצוף. שכן הקארמה פועלת באופן זה שאינה מציבה בעיוורון אדם מול אדם, אלא שכאשר ניתנת האפשרות מופיע לעין האלמנט הקארמתי בבחירה החופשית של אדם מי יהיה רופאו. אך באופי האהרימני המזוקק של רופאי קופות החולים נהדפת הקארמה הצידה לגמרי, והאדם נחשף לכוחות האהרימניים הנלחמים בקארמה. אם ניפגש שוב, אספר לכם כיצד ערוכים הכוחות האהרימניים להמית את הקארמה של בני האדם כדי להגיע למטרתם. אך זה מה שנמצא ישירות בקופות החולים ובמוסדות שבהם אין בחירה חופשית של הרופאים, וזה רק ממחיש מה מתבטא במונח "תעשיית הרפואה". חושבני שמונח זה כתוב אפילו בחוק קופות החולים. כל הלך-הנפש של קופות החולים, של תפיסת ישות הרופא, הוא התפיסה של "תעשיית הרפואה". זוהי מחלה סימפטומטית של תקופתנו, אותה מחלה תרבותית המופיעה כיום בכל כך הרבה תחומים אחרים, והמוכיחה באיזו דחיפות חייב דווקא הרופא לעזור בריפוי מחלות תרבותיות אלו. אך אם הוא עצמו נמצא במצב בו הוא חשוף במידה הגדולה ביותר למחלה תרבותית זו, משותק הרופא לחלוטין.

קיים גורם איום במוסדות של קופות החולים. יש להן גם הצד הטוב, כפי שכל גורם שמופיע בעולם ומבקש לפתות ולהטעות את בני האדם מופיע בצורה מבריקה, לאו דווקא בצורה שבה יכשיל אותם. השטן בהופעתו נוטל תמיד צורת מלאך. מי שרואה את השטן בדמות שטן בחיזיון, יכול להיות בטוח שאין זה השטן, שכן הלה מופיע בדמות מלאך. אם הרופא עצמו נחשף לאימפולס החריף ביותר של מחלה תרבותית, חייבת למעשה התרבות שלנו ליפול למחלה. לכן הכרחי שתשימו לב היכן מציבה אתכם הקארמה שלכם, כדי שלא תעבדו רק עם הרפואה כמקצוע אלא עם הישות החולה של האורגניזם החברתי.

בכיוון זה נסחו את שאלותיכם. מחר ניפגש שוב. שמעתי גם שיש לכם צורך מסוים בהסבר כיצד תוכלו להצטרף לתנועת הנוער הכללית. נוכל מחר להשלים כמה דברים מאלה שאמרתי היום. אך את הדברים שהבאתי היום רציתי להביא משום שחשבתי שנחוץ לכם לדעת אותם ולעבד אותם.

הרגש במאסת החום

את מתנת הרוח של סטורן

הרגש במספר הדופק

את כוח-הנפש של השמש

הרגש במשקל החומר

את עצמת העיצוב של הירח:

אז תראה ברצון-הריפוי שלך

גם את צורך-הריפוי באדם האדמה

 

 

Fühle in des Fiebers Maß

Des Saturn Geistesgabe

Fühle in des Pulses Zahl

Der Sonne Seelenkraft

Fühle in des Stoffs Gewicht

Des Mondes Formenmacht:

Dann schauest du in deinem Heilerwillen

Auch des Erdenmenschen Heilbedarf.

  1. קוראן 4:131, 5:72-75, 5:116-118 ועוד. (הערת המתרגם)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *