הקארמה של השקריות – כרך א – 00

הקארמה של שקריות

הקדמות ועיקרי התוכן

רודולף שטיינר

25 ההרצאות שניתנו בדורנאך, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, לציבור הפעילים בני מגוון לאומים שעסקו בהקמת הגיתהאנום הראשון, בעת שארצותיהם נלחמו זאת בזאת לא הרחק משם. ההרצאות יצאו לאור בשני כרכים: GA 174 ,GA173.

תרגום מאנגלית לעברית: בן-ציון פורת, בעזרת עציון בקר, מוטי גולדנר, מוריס איטח ודניאל זהבי. 

כרך ראשון – GA 173

13 הרצאות שניתנו בדורנאך, בין התאריכים 04 – 31 בדצמבר, 1916

מבוא לכרך הראשון המתורגם לאנגלית באתר האינטרנט האמריקאי Rudolf Steiner Archive:

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA173/English/RSP1988/KarUn1_index.html?rfr=elib

בעיצומן של המהומות והתהפוכות של מלחמת העולם הראשונה, מדבר שטיינר בפני המעגל הנאמן של חברי החברה האנתרופוסופית נגד ההשתוללות התעמולתית מלאת השנאה של אותה העת. מתוך התבוננותו לתוך הדחפים הרוחיים של האבולוציה האנושית, הוא מוביל את שומעיו בהדרגה להבנה של עולם חדש ומבנה חברתי חדש השרויים בחבלי לידה. הוא מסיר את המסווה מזרמי האשמות והאשמות שכנגד, של התקפות והתקפות נגד, כאשליה המכסה על המאבק הרוחי האמיתי המתחולל מעבר לאירועים החיצוניים.

בוהקות באורו הבהיר של אומץ ליבו של הדובר, להרצאות האלה יש הרבה מה ללמדנו אודות הבנה רוחית של עימותים פוליטיים עולמיים שאנו מתמודדים עמם בתקופתנו. תורגמו ע"י יוהנה קוליס, נערכו ע"י ג'ואן מ. תומפסון ועם עיצוב הכריכה ע"י בריאן גולד, אנו מציגים אותן כאן בפניכם ברשות האדיבה של Rudolf Steiner Nachlassverwaltung, Dornach, Switzerland. זכויות היוצרים 1988 של מהדורת טקסט אלקטרונית זאת הוענקו באמצעות העבודה הנפלאה של: .Steiner Publishing Co. London and The Anthroposophic Press, New York

הקדמה לכרך הראשון מאת רוברט פריידנטל – Robert Friedenthal.

http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA173/English/RSP1988/KarUn1_foreword.html

בשנת 1948, בהקדמתה למהדורה הראשונה, המשוכפלת, של הרצאות אלו, מארי שטיינר תיארה את הנסיבות שבהן הן ניתנו ע"י רודולף שטיינר בדצמבר 1916 ובינואר 1917:

"לאחר פרוץ מלחמת העולם בשנת 1914, רבים מאד מהעובדים על הגיתהאנום הוכרחו לעזוב את דורנאך. למרות זאת, נותרו במידה מספקת אזרחים ממדינות ניטראליות, עם מטרה איתנה של השלמת העבודה על הבניין בשיתוף פעולה עם האמנים, אשר חשו שנקראו להכפיל את מאמציהם. כולם התכוונו בכנות, בהתנהגותם האישית, להתנגד לפיתוי להיסחף על-ידי סימפטיות או אנטיפטיות בדעות על אומות שונות. עדיין בחיים היום-יומיים היו מספיק סיבות למחלוקות והתפרצויות רגשיות, וד"ר שטיינר התבקש לעתים תכופות לתת את דעתו ביחס לנקודה זאת או אחרת השנויה במחלוקת. אך אלו ששאלו לא היו חופשיים ממשאלות לב כאשר הקשיבו לתשובותיו. הם קיוו לתשובות ניתנות להסכמה שיוכלו להעביר לידידיהם, שיתכן והיו שקועים עוד יותר במשאלותיהם והאנטיפטיות שלהם. לכן חלק נכבד ממה שנאמר עוות, סולף וקבל הטיה במידה כזאת שכאשר מצא את דרכו בחזרה לדורנאך נהיה לגמרי בלתי ניתן לזיהוי. לכן נראה לד"ר שטיינר שהוא יצטרך לדבר במפגשים פרטיים אל מעגל רחב למדי של אנתרופוסופים, להזהירם להישאר אובייקטיביים בחיפושם אחר אמת, למעשה לחנכם בזה….. אהבה חסרת פניות של ארצם ומידה מסוימת של תמימות עושות אנשים יחידים חסרי הגנה במידה מסוימת נגד השפעות מוטות ורמיזות עקיפות; הללו הינן כלי תעמולה רבי עצמה. באמצעותם, החברה האנתרופוסופית, אשר הורכבה מנציגים של אומות רבות, ניצבה בפני קושי נוסף….."

זה היה אז המצב שהוביל להרצאות שיצאו לאור בשני הכרכים האלה. הן ניתנו ע"י רודולף שטיינר מ – 4 לדצמבר 1916 עד 30 בינואר 1917, בעיקר בדורנאך, לקהל המורכב מחברי החברה האנתרופוסופית: גברים ונשים בני אומות שונות, אחדות מהן היו במלחמה זאת עם זאת. מארי שטיינר ממשיכה:

"התברר שקשה במיוחד לתעתק את רשומות הקצרנות שנעשו של מילותיו המדוברות בגלל טון השיחה החי שאימץ. הוא היה יכול בקלות רבה לקרוא את הרגשות בנפשותיהם של מאזיניו וכך הובל לחרוג מהנושא המרכזי ולקחת קו מנחה אחר אשר ננטש שוב במהרה. הקצרנית מאבדת לרגע את המעקב אחר קו המחשבה, ויש צורך לקשור קצוות פתוחים כדי לגשר על הפערים שנוצרו. זה אפשרי עם בדיקה סבלנית, אף-על-פי שהתוצאה אינה משביעת רצון תמיד. אך התוכן המהותי נשמר. ההליך מגיע לשיאו בתמונה השלמה, כפי שהיא מופיעה, יכול להביל לייסוד מדע היסטוריה חדש כמו גם אימון לנפש הנחוץ באופן נואש כיום: אימון בכנות."

בהרצאות האלה, רודולף שטיינר מדבר לא רק כמי שמנהל מחקר רוחי אלא גם כאדם הסובל עקב המאורעות של תקופתו. המלחמה העולמית הראשונה הגיעה לנקודת מפנה: שנת 1917 הגורלית, שהייתה עתידה להביא עמה את התמוטטות רוסיה, המהפכה הרוסית וכניסתה של אמריקה למלחמה, עמדה בפתח. מעצמות המרכז הלכו ושקעו לקראת התהום על כפות מאזני הגורל. ההתנגשות של מזרח ומערב על חורבות מרכז אירופה, שהושלמה לבסוף בשנת 1945 אך ראה אותה מתקרבת, הייתה בעיניו הרת אסון לאין שיעור לעתיד האנושות.

רודולף שטיינר דיבר בהרצאות רבות אודות נפשות-לאום והקשרים הרוחיים בין העמים באירופה, ואודות הניגוד הגדול בין עמים מערביים ומזרחיים. ראויים לציון במיוחד מחזור ההרצאות משימתן של נפשות-הלאום האינדיבידואליות שניתנו בשנת [1]1910 וגם הרצאות רבות שניתנו בשנים 1914 ו – 1915 שכבר יצאו לאור במהדורה השלמה בגרמנית, כמו גם אלו העוסקות בבעיית המזרח-מערב שניתנו בשנותיו המאוחרות. תמיד הוא השתדל לעורר הבנה אודות זכותה של מרכז אירופה להתקיים. למעשה הוא העריך אותה כחיונית לאבולוציה הרצויה של תרבות האנושות והציביליזציה, והוא היה במיוחד ער לכך בשבועות הגורליים במפנה השנים משנת 1916 לשנת 1917. מובן מאליו שכל סוג של לאומנות היה זר לו אך בכול זאת בחוגים מסוימים הוא הואשם כנוטה לצד מעצמות המרכז. כבר בשנת 1915 המאמר Gedanken während der Zeit des Krieges (מחשבות בעת מלחמה) גרם לסופר הצרפתי אדוארד שקור (Edouard Schuré), אשר היה ידיד קרוב גם של רודולף שטיינר וגם של מארי שטיינר עד למלחמת העולם הראשונה, להוקיע אותו בציבור כשוביניסט גרמני. מאוחר יותר, לאחר המלחמה, מחמת איומים על חייו, הסתה לאלימות באולם ההרצאות, וכן הלאה, השוביניסטים הגרמניים האמיתיים עשו זאת לבלתי אפשרי עבורו להרצות בפני הציבור בגרמניה.

בדצמבר 1916 התברר שלא היה זה מציאותי יותר לשער שהעימות יוגבל לסיום מוקדם של המלחמה. סערת הרגשות הלכה והתפתחה לאלימות קשה יותר. משני הצדדים תעמולת המלחמה הסעירה את יצירתם של סיסמאות נבובות ושקרים לרמות שטרם נודעו עד כה. בהרצאה מתאריך 1 בינואר 1917 רודולף שטיינר מדבר אודות 'קארמה של שקריות'. הוא רוצה להסיר את המסווה מהאשליה הצומחת משיטת מדינות הלאום שהפכה לעבר ומשליכה לתוך ההווה, והוא רצה להראות שאירועי המלחמה עצמם הם כמסך שמאחוריו עולם חדש ממתין לצעוד לעבר קיום במציאות, המלחמה היא מהפכה במבנה החברתי של האנושות.

כך שכאשר אנו קוראים את ההרצאות האלה עלינו לקחת בחשבון את הדחף החברתי החדש שאודותיו רודולף שטיינר דיבר לראשונה בקיץ שנת 1917 כאשר התווה את הגוף החברתי המשולש ב'תזכיר'. זה פותח בשלמות רבה יותר בשנת 1919 בקריאה לעם הגרמני ולעולם המתורבת (Aufruf an das deutsche Volk und die Kulturwelt) וב'הסדר החברתי המשולש'. [ראה[2] Renewal of the Social Organism – e.Ed] תלת-איבריות בהיבטיה השונים – פעילה באינדיבידואל ובחברתי לאנושות כולה – הפכה לאחד מהנושאים המרכזיים בהרצאותיו בשנים הבאות. בין פירותיה היה בית הספר החופשי וולדורף בשטוטגרט, המוסד הראשון השייך לספירה הרוחית ה'חופשית' של חיים חברתיים ונקודת ההתחלה לאומנות חינוך חדשה.

מתוך הבנתו הרוחית את הדחפים הנסתרים של האבולוציה האנושית התאמץ רודולף שטיינר בהרצאותיו האלה להפנות תשומת לב לגורמים מהותיים באירועי האומות והעמים שהתעלמו מהם כלל הצדדים הנוגעים בדבר. ניתן לפרשם כ'ראיה סימפטומטית (מבשרת) של היסטוריה' (ראה מסימפטום למציאות בהיסטוריה המודרנית[3]).

ההרצאות נרשמו ע"י הלן פינק (Helene Finckh), קצרנית מקצועית שזומנה לדורנאך ע"י רודולף שטיינר ומארי שטיינר, שרשמה כמעט את כל הרצאותיו של רודולף שטיינר מינואר 1916 ואילך. התזכורות החוזרות ונשנות של המרצה במהלך ההרצאות האלה לא לרשום אותן כוונו לקהל השומעים ולא, כמובן,לקצרנית המוסמכת. רשומות הקצרנות לא שוחררו ע"י רודולף שטיינר לפרסום או לקריאה, ועד 1948 לא ניתנה להן גישה, אפילו בארכיב בדורנאך. מארי שטיינר החליטה בשנת 1948 לפרסם מהדורת קצרנות משוכפלת מוגבלת,שהופצה רק על בסיס אישי. המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בשנת 1966. המהדורה השנייה, בשנת 1978 (כרך 1, GA 173) ובשנת 1983 (כרך 2, GA 174), מכילה בעיקר תיקוני טעויות דפוס וציטטות וכמו-כן מספר תיקונים לרשומות. (התרגום הזה נעשה מהמהדורה הגרמנית השנייה – המתר' לאנגלית).

הקארמה של שקריות

כרך ראשון – GA 173

עיקרי התוכן של 13 הרצאות שניתנו בדורנאך, בין התאריכים 4 – 31 בדצמבר, 1916

הרצאה 1, 04 בדצמבר 1916 – הבסיס היסודי לעיצוב שיפוטים: חוש לעובדות. רודולף קיילן, רוזה מיירדר (Rudolf Kjellén, Rosa Mayreder). המצב הפוליטי באירופה מאז השליש האחרון של המאה התשע-עשרה. על פרוץ המלחמה בשנת 1914: העלון של ג'ייקוב רוכטי (Jakob Rüchti); גאורג ברנדס (Georg Brandes). אלכסנדר פון גלייכן-רוסוורם (Alexander von Gleichen-Russwurm) על כבוד האדם.

הרצאה 2, 09 דצמבר 1916 – חוסר-תשומת לב ותשומת לב. תפקידן של האחוות הסודיות. אלכסנדר השלישי (Alexander III) מרוסיה. ה.פ. בלבצקי (H. P. Blavatsky). מוריץ בנדיקט (Moriz Benedikt). העם הבריטי והעמים הסלאביים. הצוואה כביכול של פטר הגדול. הקבלות בין בריטניה ורומא העתיקה. פאן-סלאביזם. נפילתה הצפויה של אוסטריה.

הרצאה 3, 10 בדצמבר 1916 – האירועים הנוכחיים ועולם הרוח. הנובלה הימלפאהרט (Himmelfahrt) מאת הרמן באהר (Hermann Bahr). ארכידוכס פראנץ פרדיננד (Franz Ferdinand). החיסול בסראייבו. ארכידוכס רודולף (Rudolf). "ההגנה הלאומית" הסרבית (Narodna Odbrana). סתירות בחיים אמיתיים. הבגידה על-ידי יהודה איש קריות כתנאי מוקדם לאירוע גולגלתא.

הרצאה 4, 11 בדצמבר 1916 – "ההגנה הלאומית" הסרבית. מיכאל אוברנוביץ' (Michael Obrenovich). השפעה רוסית בסרביה. "האחווה של עשר". רצח כנשק פוליטי. יריבות בין משפחות אוברנוביץ' לקאראגאורגביץ' (Karageorgevich). דראגה מאסין (Draga Masin). אימפריאליזם אנגלי וצרפתי. פרוץ המלחמה.

הרצאה 5, 16 בדצמבר 1916 – שאלת ההכרחיות באירועי העולם. ברוקס אדמס (Brooks Adams) על התפתחות האומות. האוטופיה של תומס מור (Thomas More). קארל הגדול, דאנטה, ונציה, קונטרה-רפורמציה. איחוד איטליה ויחסיה עם מרכז אירופה וצרפת. הברית המשולשת. סיפוח בוסניה על-די אוסטריה, החיסול בסראייבו. שנת 1888 ושנת 1914.

הרצאה 6, 17 דצמבר 1916 – טבעה של התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית. אוטופיה ותומס מור. המסתורין של אבולוציה. ידע התפתחות האומות של האחוות המערביות. שקיעת המרכיב הלטיני ועליונות העולם דובר-האנגלית כתת-גזע החמישי. השפה הגרמנית וחוק גרים (Grimm) של מעתק ההגאים (sound shifts).

הרצאה 7, 18 בדצמבר 1918 – סלידה מגרמניה. מרכז אירופה כמאגר של אומות וזירת מלחמה, במיוחד במשך מלחמת שלושים השנים. חלופות "הגרמני הגדול" ו"הגרמני הקטן"; ייסוד הרייך בשנת 1871. סר אדוארד גריי, ג'ארוס, דלאקז, קלמנסו (Sir Edward Grey, Jaurès, Delcassé, Clemenceau). הבריתות האירופאיות. פרוץ המלחמה. מילה ומחשבה בשפות הצרפתית, אנגלית, גרמנית ורוסית. משימת האומה הגרמנית. ויברציות אתריות ומכונות. הכוחות הרוחיים לעתיד באומות שונות: הכוחות הנוצרים בהוויה ונמוגים, השבחת הגזע, רפואה המבוססת על ידע רוחי. לורד אקטון, מיכאל פאראדיי (Lord Acton, Michael Faraday).

הרצאה 8, 21 בדצמבר 1916 – חג המולד בזמן של גורל טראגי. ישוע וכריסטוס. מושג כריסטוס של גנוסיס ועקרונות האמונה הדוגמטיים. אובדן מושג כריסטוס בדרום נובע מעקירתו ומותו של גנוסיס. עובדי האלילים המתנצרים החדשים בצפון כשלו תחילה בהבנת ישוע. המיסטריות הצפוניות של האינגבונים (Ingaevones). וניר ואסיר (Vanir & Aesir). פולחן הרטה או נטרוס (Hertha, Nerthus). שיר מילות הקסם האנגלו-סקסוני. “ההתגלות מלמעלה ושלום על האדמה". השתקת כמיהת המין האנושי לשלום.

הרצאה 9, 24 בדצמבר 1916 – חג המולד בעת מלחמה. גנוסיס. חוכמת המיסטריות של האינגבונים. באלדור, לוקי והודר (Baldur, Loki, Hödr). מסתורין חג המולד והפסחא. הפעלת השפעה על ציבור באמצעות שימוש לרעה בכוחות קדמונים. הכרה "הזויה". כולה די ריינצי וד'אנוציו (Cola di Rienzi & d'Annunzio), חג השבועות הנוצרי שנת 1347 ושנת 1915.

הרצאה 10, 25 בדצמבר 1916 – בריחה מהאמת. הקשר החי בין מילה לממשות. כריסטוס וישוע. השנה כסקרמנט. צירוף אידיאת-כריסטוס ורגש-ישוע. חשיבותן של קבוצות הכוכבים לקשרים בין אדמה וקוסמוס. המלאך האישי נחשב כעת בטעות כ'אלוהים'. סיפורו של גרהרד (Gerhard) הטוב.

הרצאה 11, 26 בדצמבר 1916 – ידע רוחי בהיסטוריה האחרונה. ספיריטואליזם כניסיון להוכיח את קיומו של עולם רוחי. יעודה של ה.פ.בלבצקי. כריסטוס והישות האנושית האינדיבידואלית. גרהרד הטוב בקשר להתפתחות המסחר. הרפורמציה, מלחמת שלושים השנים. פרדריק (Frederick), רוזן פאלאטין (Elector Palatine), חתנו של ג'יימס הראשון (James I) מאנגליה. מלחמת שבע השנים והקרב על הודו ואמריקה. ארנסט אוגוסט (Ernst August) מהנובר. על פרוץ המלחמה: רקוניג'י ((Racconigi) 1909, ארנסטו נתן (Ernesto Nathan). ביסמארק ואוסדום (Usedom). אוסטריה ואיטליה. פרזוליני (Prezzolini) על איטליה המודרנית והרווחים של מלחמה. השתקת רעיון השלום.

הרצאה 12, 30 בדצמבר 1916 – אלו אינן תצפיות פוליטיות ואין העדפת צד מסוים. הכוונה היא ידע בלבד. על פרוץ המלחמה. הפרת הניטרליות הבלגית. פעולותיהן של מדינות אינן יכולות להישפט מוסרית. אנגליה והודו, אנגליה וסין. מלחמת האופיום.

הרצאה 13, 31 בדצמבר 1916 – רעלים בספירה החברתית. אין שיפוט מוסרי של הכרחיות היסטורית. השיפוטים של ההיסטוריה משתנים עם הזמן. כיצד יכול להיות מובן הגידול הנראה באוכלוסיית העולם ביחס להתגשמות מחדש? הרקע הרוחי והתוצאות של מלחמת האופיום. ה"התמרה לסין" של אירופה. ה"סרטן החברתי". התופעות וחשיבותם של רעלים. הנושא את האגו: רעלים מותמרים של הירח הקדום. הכרה צומחת באמצעות כוחות הניוון. כוחות הריפוי של רעלים: כוחות לוציפריים מאוזנים על-ידי כוחות אהרימניים. מיתוס באלדור (Baldur) כביטוי של אופן פעולת רעלים. ג.ס. פולרטון (G. S. Fullerton) על גרמניה.

————————————————————————————–

  1. The Mission of Folk-Souls, Rudolf Steiner, GA 121 – המשימה של נפשות-הלאום האינדיבידואליות. 
  2. The Renewal of the Social Organism, By Rudolf Steiner, GA 24 http://wn.rsarchive.org/Books/GA024/English/AP1985/GA024_index.html יצא בעברית בשם: עיקרי הבעיה החברתית ופתרונה – ראו כאן
  3. From Symptom to Reality in Modern History, By Rudolf Steiner, GA 185 http://wn.rsarchive.org/Lectures/GA185/English/RSP1976/SymRea_index.html

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *