הישות החיה של האנתרופוסופיה – 18

הישות החיה של האנתרופוסופיה וטיפוחה

רודולף שטיינר

18 מכתבים ומחשבות מנחות אל החברים

20.01.1924 – 10.08.1924

GA26 דורנאך

תרגום מאנגלית: עלי אלון

עריכה ותיקונים: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

הספר יצא בהוצאת חירות – ראו כאן

מכתב 18       10.8.1924

כיצד יש להשתמש במחשבות המנחות

אלו שרוצים להשתתף בתנועה באורח פעיל עשויים למצוא במחשבות שמקורן בגיתהאנום, אימפולס וכוח מדרבן, שעל פי הצורך יאפשר להם להחדיר אחדות ושלמות לתוך הפעילות האנתרופוסופית. בקבלם את ההנחיות שבוע אחר שבוע הם ימצאו בהן הנחיות להעמקת הבנתם לגבי החומר המצוי בסדרות ההרצאות ובהגשתם אותו בפגישות החוגים בסדר ובהרמוניה מסוימים.

היה זה ללא ספק רצוי הרבה יותר אם ההרצאות הניתנות בדורנאך ייצאו מיד לכל הכיוונים אל החוגים השונים. אולם צריך לזכור אילו סידורים טכניים מסובכים ידרוש הסדר זה. אנשי הוועד הפועל שבגיתהאנום עושים כל מאמץ אפשרי בכיוון זה ויותר מזה ייעשה בעתיד. אך עלינו להתחשב בתנאים הקיימים. המטרות שמצאו ביטוי בכנס חג המולד יבואו למימושן, אלא שזקוקים אנו לזמן.

היתרון נמצא אצל אותם חוגים שבהם נמצאים חברים המבקרים בגיתהאנום, מקשיבים להרצאות שם ויכולים להביא לפגישות החוג את אשר מיצו מהן. על החוגים להכיר בדבר ששליחת חברים לגיתהאנום בדרך זו, הוא דבר טוב לעשות. מצד שני אין להפחית מערכה של העבודה המתבצעת בקרב החברה האנתרופוסופית שכלולה בסדרת ההרצאות המודפסות ובהרצאות השונות. כאשר אתם נוטלים סדרת הרצאות אלה ומעלים בדעתכם מה כלול בסדרה זו או אחרת לפי הכותרות, ולאחר מכן אתם פונים אל המחשבות המנחות, תגלו שאתם נפגשים בסדרת הרצאות מסוימת בדבר אחד ובסדרת הרצאות שנייה בדבר שני ושהם מסבירים את המחשבות המנחות באורח מלא יותר. על ידי קריאה בזה אחר זה בקטעים המצויים בנפרד בסדרת הרצאות שונות, תגלו את נקודות המבט הנאותות כדי להסביר ולפתח את המחשבות המנחות.

אנו בחברה האנתרופוסופית כל הזמן מחמיצים הזדמנויות אם אנו משאירים את סדרת ההרצאות בצד ולא נוגעים בהן ורק רוצים לשמוע תמיד את 'המילה האחרונה' ביותר מן הגיתהאנום. וכמובן שיש להבין שכל אפשרות להדפסת סדרת הרצאות תיפסק בהדרגה אם לא ישתמשו בהן בהרחבה.

נקודת ראות נוספת חייבת להילקח בחשבון. בהפצת תכני האנתרופוסופיה בראש ובראשונה נחוץ חוש אחריות עצום. מה שנאמר אודות העולם הרוחי חייב להיות מעוצב כך שהתיאורים שנמסרים לגבי העובדות והישויות הרוחיות לא ייחשפו לאי הבנה. כל מי ששומע הרצאה בגיתהאנום יקלוט רושם מידי ומישיר. אם חוזר הוא על תוכן מה ששמע, יוכל לפעום ממנו רושם זה ויהיה לאל ידו לנסח את הדברים כך שהם יובנו כהלכה. אך אם חוזרים עליהם מיד שנייה או שלישית, כי אז הולכת וגדלה האפשרות לאי דיוקים שחודרים פנימה. לכל הדברים הללו יש לתת את הדעת.

הנקודה היא שאת האנתרופוסופיה אין אך לקרוא ולהאזין לה סתם כך, אלא עליה להיקלט אל הנפש החיה כשנקודת ראות זו מהווה אולי את החשוב ביותר. חשוב מאד שעל מה שנקלט תפעל המחשבה ושהוא יינשא לתוך הרגשות. המחשבות המנחות נועדו אכן להצביע על כך בהקשר לסדרות ההרצאות שכבר בדפוס ובמחזור פעילות. אם אין נותנים את הדעת כראוי לנקודת ראות זו כי אז תיעצר ללא הרף מהותה של האנתרופוסופיה מלגלות עצמה דרך החברה האנתרופוסופית. אנשים אומרים והצדק כביכול עמם: "מה יש לי משמיעת כל הדברים הללו אודות העולמות הרוחיים אם אינני יכול להביט בעצמי בעולמות אלה?" המדבר באופן זה אינו מודע לכך שחיזוי כזה מתאפשר כאשר חושבים על נביעת האידיאות האנתרופוסופיות באורח שצוין לעיל. ההרצאות בגיתהאנום ניתנות כך שתכולתן עשויה להמשיך להתקיים ולפעול בחירות בנפשותיהם של המאזינים. אותו הדבר מתייחס אף לתוכן סדרות ההרצאות. הללו אינן כוללות בהן חומר מת שיועד להימסר באורח חיצוני, אלא חומר כזה שכאשר הוא נראה מאספקטים שונים הוא מדרבן את הראיה בעולמות רוחיים.

אל לאדם לחשוב שהאזנה לתוכן ההרצאות מצד אחד בלבד ושהידע על העולם הרוחי נרכש בנפרד באמצעות מדיטציה. באורח כזה אדם לעולם לא יתקדם באורח של ממש. שניהם גם יחד חייבים לפעול בנפש. בחינתן המדוקדקת של המחשבות האנתרופוסופיות ונתינת האפשרות עבורן להמשיך לחיות ברגשות, מהווה אף היא אימון של הנפש. אדם מתקדם בעיניים פקוחות אל העולם הרוחי אם הוא משתמש באנתרופוסופיה באורח שאנו מתארים.

מוקדשת תשומת לב מועטה מידי בחברה האנתרופוסופית לעובדה שאל לה לאנתרופוסופיה להוות תיאוריה אבסטרקטית אלא חיים של ממש. החיים הממשיים הם טבעה, ואם היא הופכת לתיאוריה מופשטת היא לעיתים קרובות מהווה תיאוריה שהיא לא טובה יותר, אלא גרועה יותר משאר התיאוריות. אך היא הופכת לתיאוריה אך ורק כשעושים ממנה תיאוריה כלומר כשקוטלים אותה. עדיין אין מכירים די הצורך בכך שהאנתרופוסופיה אינה מהווה תפיסת עולם השונה מתפיסות אחרות בלבד, אלא שיש אפילו לקבלה באורח שונה. טבעה נעשה מוכר וניתן לחוות אותו אך ורק כשהאדם מקבל אותו באורח שונה זה.

את הגיתהאנום יש לראות כמרכז נחוץ של עבודה ופעילות אנתרופוסופית, אך אין להתעלם מן העובדה שבחומר המתוכנן יש להשתמש אף בחוגים. את המתוכנן בגיתהאנום ניתן לקלוט בהדרגה על ידי החברה האנתרופוסופית כולה, במשמעות מלאה וחיה, בהגעתם של חברים רבים ככל האפשר מן החוגים אל הגיתהאנום עצמו ובהשתתפותם במידה רבה ככל האפשר בפעילויותיו.

כל זה חייב להתבצע בלב ובנפש. מסירה של תוכן ההרצאות מדי שבוע בשבוע בלבד היא חסרת ערך. הוועד הפועל בגיתהאנום יזדקק לזמן ויהיה עליו לפגוש בהבנה ואהדה מצד החברים. או אז יהיה לאל ידו לפעול בתיאום עם כוונותיו של כנס היסוד של חג המולד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *