הישות החיה של האנתרופוסופיה וטיפוחה

הישות החיה של האנתרופוסופיה וטיפוחה

רודולף שטיינר

תרגם מאנגלית: עלי אלון

18 מכתבים אל החברים 10.8.1924 – 20.1.1924

בסדרת מכתבים אלו פונה רודולף שטיינר לקוראיו לבנות דרך של לימוד האנתרופוסופיה כך שתעשיר את הנפש ותגרום לשינוי הפנימי. במכתבים נבנים הצורה והתוכן של מפגשי לימוד וקריאה של החומר האנתרופוסופי ושל הדבר החשוב ביותר – המפגש האנושי.

"על מנת שתוכל להתקיים בזמננו חייבת האנתרופוסופיה להשתמש באמצעים שאותם מספקת הציביליזציה הנוכחית. עליה לסלול דרכה אל בני האדם באמצעות ספרים והרצאות. אך מטבעה אינה משתייכת אל מדפי הספרייה. עליה להיוולד מחדש בלבב אנוש עם כל פניה של הישות האנושית אל הספר הכתוב כדי ללמוד ממנו. בקשת הידע, שבחברה האנתרופוסופית היא מלאת חיים, חייבת להיות מלווה בהשתדלות בלתי פוסקת לרומם ולטהר את חיי הרגש. בקשת ידע מתעצמת והולכת מעמיקה את חיי הנפש ומגיעה למטה אל אותם אזורים שבהם אורבים גאווה, יהירות, חוסר אהדה לזולת ותכונות שליליות רבות אחרות…

הדבר תלוי אך בפרט אם חושב הוא אנתרופוסופיה, או עושה אותה לחווייתו החיה. הדבר תלוי בחברים הצועדים באקטיביות…

לבוז לטבע, לפנות עורף לאמת הזורמת אל האדם מתופעות החיים והעולם, מן היופי השורר בהן ומן התפקידים שהן מציעות לרצייתו של האדם יביא להלך רוח כזה שעשוי לכל היותר לעצב קריקטורה מן האמת הרוחית. השגת הרוח דרך השגה אוהבת של הטבע מעלה לחיים את עושרה האמיתי של הנפש. חלימה רוחנית המטופחת בסתירה לידע אמיתי של הטבע אינה יכולה בלתי אם לרושש את הלב האנושי…

הנקודה היא שאת האנתרופוסופיה אין אך לקרוא ולהאזין לה סתם כך אלא עליה להיקלט אל הנפש החיה כשנקודת ראות זו מהווה אולי את הדבר החשוב ביותר."

80 עמודים       38 ₪      הוצאת חירות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *