ההשפעות האוקולטיות על גופי האדם – 01

ההשפעות האוקולטיות על גופי האדם

רודולף שטיינר

הרצאה 1 האג 20.3.1913 GA145

תרגום מאנגלית: עלי אלון

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

הרצאה זו מופיעה גם בתרגום מגרמנית בספר – תזונה ותודעה, לקט הרצאות: ראו כאן

השפעות החיים האנתרופוסופיים על גופי האדם

אני מציע לדבר אליכם בנושא שעשוי להיות רב ערך לרבים בעת הנוכחית, רב ערך לכל אלה המשתדלים בדרך זו או אחרת להימנע מגישה תיאורטית גרידא לגבי המדע הרוחי ולכל אלה המתאמצים לפקוח לבובותיהם ונפשותיהם למדע הרוחי כך שייעשה למרכיב עיקרי של חייהם, לדבר שיחדור לכל חייהם. חשוב הדבר לא רק למתקדש אלא אף לאלה שברצונם להחדיר מחשבות אנתרופוסופיות לחיי נפשם, ללמוד משהו אודות השינויים שעובר בהם האדם כולו בהתאמנו בתרגילים שניתנו בספרי: כיצד קונים דעת העולמות העליונים? או נרשמו בקיצור יותר בחלקו השני של ספרי: מדע הנסתר בקוויו העיקריים. או אפילו כשאדם מאמץ לעצמו בכל מאודו מחשבות אנתרופוסופיות.

כשהאנתרופוסופיה מטופחת ברצינות הן באורח אזוטרי והן באורח אקזוטרי היא יוצרת שינויים מסוימים בכל האורגניזם של האדם. הדבר מאושר ומוסמך שאדם משתנה דרך האנתרופוסופיה. כל מבנה ישותו של האדם עובר טרנספורמציה. הגוף הפיזי, הגוף האתרי, הגוף האסטרלי והאני עצמו עוברים טרנספורמציה באורח מסוים בקליטת האנתרופוסופיה.

אני מציע לדון לפי תור בשינויים שעוברות עטיפותיו (גופיו) של האדם בהשפעת האזוטריות או דרך הלימוד של אנתרופוסופיה כשזה ניטל בכובד ראש.

קשה במיוחד לדבר על השינויים של הגוף הפיזי מהסיבה הפשוטה שעל אף ששינויים אלה של הגוף הפיזי בתחילת החיים האזוטריים הם רבי חשיבות וערך, הם לעיתים קרובות אינם ברורים ואינם ניכרים. שינויים חשובים וראויים לציון מתחוללים בגוף הפיזי אך אין הם נתפסים חיצונית דרך כל סוג שהוא של ידע חיצוני וזאת מהסיבה הפשוטה שהגוף הפיזי הוא הגוף שבפנימו הוא במידה פחותה ביותר מצוי תחת שליטתו של האדם והואיל ותתהווינה סכנות מידיות אם יגרמו לכך שהשינויים של הגוף הפיזי ירחיבו את התחומים שהתלמיד מסוגל לשלוט בהם באורח מלא. השינויים של הגוף הפיזי נשמרים בגבולות מסוימים אולם חשוב שהתלמיד ידע משהו לגבי שינויים אלה על מנת שתהיה לו הבנה צלולה לגביהם.

אם ברצוננו לאפיין בקצרה את השינויים שעובר הגוף הפיזי במצבים שזה עתה הוזכרו עלינו לומר: גוף פיזי זה נעשה קודם כל בר תנועה יותר ופעיל יותר בפנימו. למה אנו מתכוונים באומרנו: "בר תנועה יותר?" ובכן, בחיים הרגילים של האדם קשורים זה לזה באורח מסוים האיברים השונים של הגוף הפיזי. הפעילויות של איברים אינדיבידואלים אלה קשורות הדדית. כשנוטל התלמיד על עצמו אזוטריות או אנתרופוסופיה ברצינות נעשים האיברים השונים בלתי תלויים יותר זה בזה. כלל החיים של הגוף הפיזי משתנה במידת מה והחיים האינדיבידואלים של האיברים רוכשים עוצמה. על אף שמידת השינוי של כלל החיים של הגוף והתעצמות החיים האינדיבידואלים של האיברים היא מועטת ביותר אנו חייבים לומר שבהשפעת אזוטריות ואנתרופוסופיה נעשים הלב, המוח וחוט השדרה במיוחד ולמעשה כל האיברים – אוטונומיים יותר, פעילים יותר ובלתי תלויים יותר זה בזה. הם נעשים ברי תנועה יותר בפנימם. בלשון טכנית נאמר שהאיברים עוברים ממצב של איזון קבוע למצב של איזון בלתי קבוע יותר. ראוי להיות מודע לעובדה זו הואיל וכשרואה התלמיד שמץ ממצב אי איזון זה באיבריו הוא נוטה לשייך זאת לחולי קל או כבד יותר. אין הוא מורגל לחוש ביכולת התנועה, באי תלות של איבריו. הוא מודע לגביהם, חש הוא בהם אך ורק כשאין הם מתפקדים נורמלית. כעת הוא חש על אף שבאורח בלתי ניכר בהתחלה – שהאיברים בלתי תלויים זה בזה והוא עלול לראות בזאת חולי קל או כבד יותר. אתם רואים, אם כן, שעלינו להיות זהירים בדיון בגוף הפיזי. ברור שמה שיכול להיות במקרה האחד תחילת חולי עשוי להיות במקרה השני פשוט תופעת לוואי לחיי אנתרופוסופיה פנימיים. יש לשפוט כל מקרה ומקרה בנפרד. אך מה שמוּצא אל הפועל בנסיבות אלה דרך התאמנות באנתרופוסופיה, תואם בהחלט למהלך התקין של אבולוציית אנוש. בתקופות אבולוציה קודמות יותר היו האיברים השונים תלויים יותר זה בזה מאשר הנם היום בחיים החיצוניים, ובעתיד יהיו אוטונומיים יותר. כשם שעל תלמיד האנתרופוסופיה להקדים בספירות השונות של החיים ושל הידע ולהגיע לשלבי התפתחות שיהיו לקניינה של כל האנושות בעתיד בלבד, כך עליו לתפוס זאת בחפיפה לשלב התפתחות זה, שהאיברים נעשים בלתי תלויים יותר אחד בשני. שינוי זה כמעט ואיננו ניכר באיברים השונים ובמערכות השונות של האיברים.

אתן לכם דוגמא אופיינית. התופעה הבאה מוכרת לכולכם: כשאדם מכה שורשים, כשמקצועו מאפשר לו הזדמנות מועטת בלבד למסעות נעשה הוא קשור במידה מסוימת, לאדמת מולדתו. אם תצאו לכפר תיווכחו לדעת שהאיכר קשור הרבה יותר לאדמתו שלו ולאקלים מאשר העירוני המבלה תכופות את חופשותיו בכפר. ואם מסיבה זו או אחרת הוא מועבר לאיזור אחר או לאקלים שונה קשה לו להסתגל לכך. כמיהתו לאדמת מולדתו לא מתכלה לעולם. הוא חש בנוסטלגיה שתכופות אין לאל ידו להתגבר עליה. דבר זה מזכיר לנו שהאדם – ואת הדבר הזה יכולים אנו לראות תדיר – בעוברו לאיזור אחר, חייב לסגל את מערך גופו כולו לאיזור זה ולאקלים חדש זה. בדרך כלל מתנהלת הסתגלות זו במערך הגוף כולו. הכל מושפע, לכל זיקה אם עוזבים אנו את המישור אל ההרים או בעוברנו אל ארץ חדשה, רחוקה. אצל המתקדש, אצל התלמיד הרציני של האנתרופוסופיה, ניכר שאין האורגניזם כולו מעורב בזה. מערכת הדם מתבדלת ומחזור הדם כמו מבודד משאר האורגניזם, וכשעובר התלמיד מאיזור אחד למשנהו, נפגע מחזור הדם באורח רציני יותר. אדם המפתח רגישות מסוימת לדברים אלה עשוי להתחקות, למעשה, אחר שינוי בפעימת הדם באורח שבו פועל הדופק בעוברו ממקום אחד למשנהו. בה בשעה שאצל האדם הרגיל דורשת ההסתגלות הנחוצה תשלום כבד ממערכת העצבים, תיפגע אך במעט מערכת העצבים אצל המתקדש ואצל התלמיד הרציני של האנתרופוסופיה. הודות לחיים הפנימיים האנתרופוסופיים מבודדת מערכת העצבים ממערך הדם שנעשה רגיש יותר להשפעות האקלים והקרקע. מערכת העצבים מצד שני נעשית עצמאית יותר.

אם ברצונכם הוכחות לעובדה זו עליכם לבקשן במקום שבו ניתן למוצאן בקלות יותר, כלומר, כשאתם מוצאים את עצמכם במצב דומה, כשאתם בעצמכם עוברים למקום אחר. נסו לבחון עצמכם בזהירות ואתם תמצאו אישור לעובדה אוקולטית זו. חשוב ביותר לנצור עובדה זו במחשבה פשוט מפני שעובדה זו עוברת בהדרגה בטרנספורמציה לכושר מחישה מוגדר מאוד. אדם הקולט לפנימו לימודים אנתרופוסופיים מכיר באופייה של עיר זרה לו מפעימת דמו. אין צורך במחקר נוסף. הוא מסוגל לומר מפעימת דמו שאיזורי האדמה שונים זה מזה. מערכת העצבים מצד שני, מבודדת מהאורגניזם כולו באורח שונה. מי שלומד אנתרופוסופיה באורח שציינתי יתפוס בהדרגה שהוא מודע לגבי השוני שבין קיץ לחורף באורח שונה בתכלית מהאדם הרגיל של ימינו. כי על פי רוב חש האדם הרגיל בגופו הפיזי בלבד את שינויי הטמפרטורה. מי שקולט בו אנתרופוסופיה באורח שצוין חש בעליל לא רק את ההבדל בטמפרטורה. נוסף על כך יש לו חוויה מיוחדת במינה במערכת העצבים שלו, כך שקל לו יותר לטפח, למשל, מחשבות מסוימות הקשורות למוח הפיזי בקיץ מאשר בחורף, הן זורמות ביתר קלות בקיץ. אנו יכולים לראות שבחורף נעשות המחשבות מופשטות ביתר קלות. בה בשעה שבקיץ הן נעשות על נקלה צלולות ושוקקות חיים. הסיבה לכך היא שמערכת העצבים, המכשיר המיועד למישור הפיזי, רוטט בעדינות, בהרמוניה, עם שינוי העונות, רוטט כלפי פנים ללא תלות באורגניזם כולו, באורח עצמאי יותר מאשר קורה בדרך כלל.

שינוי יסודי מתחולל בגוף הפיזי. אנו מתחילים, ודבר זה עשוי לקבל ממדים מדאיגים ביותר – להיות מודעים יותר מאשר לפני כן לגבי גופנו הפיזי. חיי הנפש מרגישים יותר את הגוף ונעשה קשה יותר לסובלו. קשה ביותר להסביר זאת בבהירות. דמו לעצמכם כוס מים שבהם נמס מלח והם נהיים לנוזל עכור. נשער שבמצבו הרגיל של האדם מהווים גופו האתרי, גופו האסטרלי והאני שלו את הנוזל הזה ושגופו הפיזי מתמוסס כמלח. ועתה הניחו לנוזל להתקרר. המלח יתגבש בהדרגה וייעשה כבד יותר הואיל ונעשה לחסר תלות. באותו אופן 'מתגבש' הגוף הפיזי מהמערך כולו של ארבעת גופי הישות האנושית. הוא מצטמצם אם כי במידה מועטת בלבד. את הדבר הזה יש ליטול פשוטו כמשמעו. הוא מצטמצם במידה מסוימת, אך אל תפריזו במידת ההתכווצות. אין צורך לחשוש שעל ידי התפתחות אנתרופוסופית ייעשה אדם מקומט ביותר. הצטמקות זו מהווה תהליך של התקשות פנימית. כתוצאה מכך קשה יותר מלפני כן לסבול את הגוף. הוא מוחש כפחות בר תנועה. ושאר הגופים נעשים גמישים יותר. הגוף שהאדם היה בלתי מודע לו בהיותו בריא בתכלית ושאליו פונה היה בטבעיות גמורה כאל ה'אני' שלו – מוחש עתה כדבר מה שבפנימו מרגישים כבדים יותר, מתחילים להרגישו כולו. ובמיוחד מתחילים להיות מודעים לגבי כל אותם האיברים בגוף הפיזי שמההתחלה מנהלים קיום עצמאי מסוים. כאן אנו נוגעים בשאלה שניתן להבינה במלואה בהקשר זה בלבד, שאלת תזונת בשר. אין ברצוני כמובן להדיחכם לצמחונות, ברצוני אך להציג את העובדות.

הואיל ואנו עוסקים בגוף הפיזי עלינו להגדיר תחילה את טבעם של מזונות מבעלי חיים, מזון צמחי ומזון בכלל. כל זה נועד להוות קטע ביניים בדיון על ההשפעות של החיים האנתרופוסופיים על עטיפותיו (גופיו) של האדם. אנו יכולים להגדיר זאת כשיקום, כתפעולו החוזר ונשנה של הגוף הפיזי דרך איכול הסובסטנציות שהוא קולט מבחוץ.

זיקת האדם למזונו תובן כיאות רק כשניתן דעתנו לזיקת האדם ליתר ממלכות הטבע. ממלכת הצומח, בתור ממלכת החיים מביאה את הסובסטנציות האנאורגאניות, את הסובסטנציות המינרליות, לשלב מסוים של עיבוד אורגני. על מנת שהצמח יהיה עשוי להתפתח מובן מאליו שהסובסטנציות מהדומם עוברות עיבוד כבמעבדה חיה ומובאות לשלב מסוים של מערך אורגני. בצמח יש לנו אורגניזם חי, שמביא את המוצרים המינרלים של הטבע לשלב מסוים של התפתחות. והנה, האדם ערוך פיזית כך שמצבו מאפשר לו להמשיך תהליך התפתחות זה מהנקודה שבה מפסיק הצמח, כך שבוקע ועולה האורגניזם האנושי העליון כשהאדם ממשיך לפתח את מה שהצמח הביא כבר לשלב מסוים. הדברים מתוכננים בחישוב שכזה שכאשר קוטף אדם עלה או תפוח עץ ואוכל אותם אנו מודעים להמשכיות מושלמת. זוהי דוגמא להמשכיות מושלמת ביותר. הדברים מתוכננים כך שיהיו מתקדמים בנתיבם הטבעי ביותר ואנו יכולים לומר: הנתיב הטבעי ביותר לאדם יהיה להמשיך את תהליך ההתפתחות מהנקודה שבה מפסיק הצמח, כלומר, ליטול את איברי הצמח במוצאו אותם בחוץ ומנקודה זו להמשיך ולפתחם בקרבו – זה מהווה קו התפתחות ישיר שאינו מופרע בשום מקום מהסובסטנציה המינרלית עד שלב התפתחות מסוים בצמח ומשם אל האורגניזם האנושי.

הבה וניטול כעת את מקרהו הקיצוני של אדם האוכל בשר בעל חיים. בבעל החיים יש לנו ישות חיה הממשיכה את תהליך עיבוד החומרים שעבר הצמח לשלב שמעבר לו, כך שנוכל לומר כעת על בעל החיים שממשיך הוא את תהליך עיבוד החומרים של הצמח. נשער עתה שאדם אוכל בשר בעל חיים. יקרה הבא להלן: לא עוד יזדקק להשתמש בכוחות הפנימיים שהיו נחוצים לו על מנת לעכל מזון צמחי. כשהוא צריך לעבד את חומרי המזון מהנקודה שבה מפסיק הצמח – עליו להשתמש בכוחות מסוימים. הללו נשארים ללא שימוש באוכלו בשר חיה, כי החיה מביאה את העיבוד של הצמח לשלב גבוה יותר והאדם צריך אך להתחיל את עיבודו משלב זה. אנו יכולים, אם כן, לומר שהאדם איננו ממשיך את פעילות העיבוד מהנקודה שבה נכון היה לעשות זאת. הוא מותיר ללא שימוש כוחות המצויים בקרבו וממשיך את פעילות העיבוד מאוחר יותר. הוא מניח לבעל החיים ליטול חלק מהעבודה שהוא עושה באוכלו מזון צמחי. והנה, בריאותו של איבר איננה בכך שיעבוד מעט ככל האפשר אלא בתפעול כל כוחותיו. כשאדם אוכל מזון צמחי בלבד הוא מעורר את הכוחות המפתחים פעילויות אורגניות. כשהוא אוכל בשר בעלי חיים אין לאל ידו להשתמש בכוחות אלה והריהו מתנהג כאותו אדם האומר: אסתדר בלעדי זרועי השמאלית. אקשור אותה כדי שתהיה ללא שימוש. וכך, באוכלו בשר חיה הוא כולא את הכוחות שהיה מפעיל אותם אילו אכל מזון צמחי. הוא דן, אם כן, לחוסר פעילות סך כוחות מסוימים במערך גופו והתוצאה היא שמערכי גופו הנדונים, שאלמלא כן היו פעילים, נחים ללא מעש, כשהם נכים ומתקשים. כשאדם אוכל בשר חיה הוא קוטל או לפחות משתק חלק מהאורגניזם שלו. ואת החלק הזה של האורגניזם שלו שמתקשה כך הוא נושא עמו במשך חייו כגוף זר. בחייו הרגילים אין הוא מודע לגוף זר זה, אך בהיעשות מערך גופו בר תנועה יותר בפנימו ואבריו נעשים חסרי תלות יותר זה מזה כפי שקורה בהתאמנות האנתרופוסופית, מתחיל גופו הפיזי שכבר חש באי-נוחות להרגיש יותר ויותר אי-נוחות כי עתה מצוי בפנימו גוף זר.

כבר אמרתי שאין ברצוני להדיחכם לצמחונות. ברצוני פשוט לומר את האמת. אנו נלמד על השפעות אחרות של מזון בשרי, ובהזדמנות זו נצטרך לדון בנושא זה ביתר פירוט. אם כן, התקדמות בחיים האנתרופוסופיים יוצרת בהדרגה מעין סלידה ממזון בשרי. לא זאת שנדרש לאסור מזון בשרי על האנתרופוסופיים אולם דרך פיתוח חיים אינסטינקטיביים בריאים האדם דוחה ממנו והלאה מזון מבעלי חיים. הוא מאבד את השתוקקותו אליו. ומוטב כך מאשר להיעשות לצמחוני בשמו של עיקרון מופשט כלשהוא. מוטב מכל יהיה שאצל האנתרופוסופים יתפתח מעין סלידה ותיעוב ממזון בשרי. להימנע ממזון בשרי מנימוקים אחרים, ערך מועט לו ביחס לקרוי התפתחותו העליונה של האדם.

אם כן, אנו יכולים לומר שמזון בשרי יוצר אצל האדם משהו שבו חש הגוף הפיזי כמשא. כאלה הן העובדות בעניין זה מנקודת ראות אוקולטית.

הבה ונתבונן עתה בשאלה זו מנקודת ראות שונה.

הבה וניטול את עניין האלכוהול. יחס האדם לאלכוהול משתנה אף הוא בנוטלו על עצמו אנתרופוסופיה, ובעשותו את מדע הרוח לחלק בלתי נפרד מחייו. האלכוהול מהווה משהו מיוחד מאוד בממלכת הטבע. מסתבר שהוא לא רק חסר ערך לאורגניזם האנושי, הוא פועל ככוח נגדי על האורגניזם. כשמתבוננים אנו בצמח אנו נוכחים לדעת שהוא מפתח את מערך גופו עד לנקודה מסוימת בה בשעה שהגפן מתפתחת מעבר לנקודה זו. את מה שצמחים אחרים נוצְרים בשביל הזרע לבדו כלומר כל כוח ההנבטה הצמחי הנשמר בדרך כלל עבור הזרע לבדו ואינו נכנס לשאר הצמח, הכוח הווגטטיבי הזה שבעינב מגיע באורח מסוים אף אל ציפת הפרי, כך שדרך הפעילות הידועה כתסיסה, דרך הטרנספורמציה של מה שנכנס לתוך העינב, של מה שהובא לידי פעילות מקסימלית בעינב עצמו, מתהווה משהו הצובר כוח בפנימו של הצמח שמבחינה אוקולטית ניתן להשוותו לכוח שברשותו של האגו של האדם על הדם. וכך בעשיית היין וביצירת אלכוהול נוצָר בממלכת-טֶבע אַחרת מה שהאדם חייב ליצור כשפועל הוא על דמו שלו מתוך האגו שלו.

אנו יודעים שקיימת זיקה קרובה בין האגו לדם. דבר זה מתבטא חיצונית על ידי העובדה שכאשר חש האגו בושה מציף סומק את הפנים. כשהאגו ירא או חושש – נעשה האדם חיוור. את הפעילות השגרתית הזאת של האגו על הדם ניתן להשוות באורח אוקולטי להשפעה הנוצרת כשהתהליך הצמחי נעשה רטרואקטיבית כך שמה שכלול בציפת פרי העינב, מיץ הענבים, נהפך בטרנספורמציה לאלכוהול. כפי שאמרנו, בדברנו באורח אוקולטי ולא כימי, על האגו לייצר בדם תהליך דומה לתהליך המתהווה בעינב על ידי היפוך תהליך העיבוד, על ידי פעילות כימית גרידא של תהליך זה כשנוצר אלכוהול. כתוצאה מכך מכניס האלכוהול משהו לאורגניזם הפועל מבחוץ על הדם כאגו. פירושו של דבר שכאשר שותים אנו אלכוהול אנו מכניסים פנימה אגו-קוטבי, אגו המתנגד במישרין למעשיו של האגו הרוחי שלנו.

כך פועל אלכוהול על הדם באותו אופן שבו פועל האני על הדם. וכך פורץ מאבק פנימי. כשאנו שותים אלכוהול שהוא יריבו של האגו – אנו דנים לאימפוטנטיות את כל הנובע מהאגו. זוהי הסיטואציה מנקודת ראות אוקולטית. מי שנמנע מאלכוהול מבטיח לעצמו את האפשרות לפעול בחירות על דמו, מתוך האגו שלו, מי ששותה אלכוהול מתנהג כאדם הרוצה להרוס קיר והולם בצידו האחד ובו בזמן מציב אנשים בצידו השני ההולמים כנגדו. באותו אופן מבטלת שתיית האלכוהול את פעילות האגו על הדם.

ומכאן, שאדם הרואה באנתרופוסופיה אבן היסוד של חייו חש את פעולות האלכוהול בדמו כהתקפה ישירה על האגו שלו, ועל כן טבעי הדבר לגמרי שתתהווה על נקלה התפתחות רוחית אמיתית אם נמנע האדם מקונפליקט זה. מדוגמא זו אנו רואים כיצד המצוי תדיר נעשה מוחשי לאנתרופוסוף כשהוא מודע לכך שחל שינוי באיזון הנורמלי של גופו הפיזי.

מבחינות רבות אחרות נעשים עצמאיים האיברים השונים והמערכות האורגניות של הגוף הפיזי. עמוד השדרה והמוח במיוחד נעשים חסרי תלות זה בזה הרבה יותר. מחר נוסיף ונדבר בנושא התזונה ועל הפיזיולוגיה האוקולטית של התזונה. היום אני מציע להיצמד יותר לנושא עצמאות האיברים! חוסר תלות זה של עמוד השדרה במוח ניכר כשנפש האדם חדורה באנתרופוסופיה והוא מסוגל לחוש בהדרגה שמערך גופו מגיע לעצמאות רבה יותר. דבר זה מצידו עלול להסב לסיטואציות בלתי נעימות מאוד. ועל כן נחוץ על אחת כמה וכמה להיות מודעים לכך. עלול לקרות למשל שבה בשעה שבדרך כלל שולט האדם על מעשיו, ימצא עצמו התלמיד המתקדם שהוא אומר יותר דברים שמעולם לא התכוון לאומרם. הולך הוא בדרך ולפתע שם הוא לב לכך שהנה פלט מילה, ביטוי אהוב עליו, שהיה נמנע מלומר אותו אלמלא חווה ניתוק זה של חוט השדרה מהמוח. מה שנחשב בדרך כלל כאסור נעשה פשוט לפעולה מותנית (רפלקסיבית) כתוצאה מניתוק זה. חלקים מסוימים במוח נעשים בלתי תלויים בחלקים אחרים. החלקים הפנימיים של המוח, למשל, נעשים חסרי תלות יותר מהחלקים החיצוניים המקיפים אותם בה בשעה שבחיים הרגילים פועלים החלקים הפנימיים והחיצוניים בהרמוניה יותר. דבר זה מוכח בעובדה שלאזוטריסט או לאנתרופוסוף האמיתיים נעשה קשה יותר לחשוב בחשיבה מופשטת מאשר היה לפני כן ובהדרגה הם נפגשים בהתנגדות מצידו של המוח. האנתרופוסוף המתחיל התפתחותו נוכח לדעת שקל לו יותר לחשוב באורח אימגינטיבי מאשר לחשוב באורח אבסטרקטי.

דבר זה ניכר עד מהרה אצל אנתרופוסופים נלהבים רבים. הם מראים העדפה לפעילות אנתרופוסופית בלעדית. הם אוהבים לקרוא אנתרופוסופיה, להגות בנושאים אנתרופוסופים, לא רק מהיותם אנתרופוסופים נלהבים אלא היות וקל להם יותר להרגיש כבביתם ברעיונות ובהשקפות רוחיות יותר. רעיונות רוחיים יותר אלה, באשר נוגע הדבר למישור הפיזי, ממקדים בהם את פעילות החלקים המרכזיים של המוח, בה בשעה שחשיבה מופשטת ממקדת את פעילות שאר החלקים. ומכאן סלידתם העזה של הרבה אנתרופוסופים קנאים-מדי מחשיבה מופשטת ומידע אבסטרקטי. זוהי הסיבה שאנתרופוסופים מסוימים נוכחים בצער-מה לדעת שבה בשעה שלפני כן היו יכולים לחשוב במונחים מופשטים – עתה קשה להם יותר.

כך נעשים האיברים השונים פעילים יותר ועצמאיים יותר יחסית, ואף חלקים מסוימים מאיברים אלה נעשים פעילים יותר ועצמאיים יותר. מזה יכולים הנכם לראות שמשהו חדש חייב להתהוות אצל רבים המתנסים בטרנספורמציה זו. לפני כן היה זה טבע רב חסד אשר, ללא שיתוף פעולה מצד האדם, היה מביא את איבריו לזיקה הרמונית נאותה ביניהם. ועתה נעשים איברים אלה עצמאיים יותר, קשורים הם זה לזה בצורה רופפת יותר ועל האדם לרכוש כוח פנימי על מנת לייסד מחדש הרמוניה ביניהם. הרמוניה זו של האיברים השונים מושגת על ידי לימוד נאות של אנתרופוסופיה, כי לימוד כזה מדגיש באורח מתמשך והולך כל דבר המרבה את שליטתו של האדם על איבריו שנעשו עצמאיים. היזכרו בזאת: באיזו תכיפות מכריזות הבריות, ועל פי רוב לגבי הספרות האנתרופוסופית שלנו – שהאנתרופוסופיה קשה נורא! כאשר למדתי לדעת שספרי: גוף נפש רוח, קשה מדי למתחילים, תכופות היה עלי להשיב באורח דומה: אין עליו להיות קל יותר, כי אילו נערך להיותו קל יותר כי אז האנשים היו מקבלים כדבר מובן מאליו אמיתות אנתרופוסופיות מסוימות שהיו משפיעות על עצמאותם של החלקים השונים במוח. אולם ספר זה בנוי על מבנה חשיבה לוגי כדי שחלקו האחר של המוח ייאלץ להיות פעיל ללא הרף כשהוא כמו-משובץ במשחק.

אופייני במיוחד לתנועה המיוסדת על בסיס אוקולטי לתת את הדעת לא רק למה שנכון מבחינה מופשטת ולהעבירו באורח הטוב ביותר לפי דעתו של מעביר החומר, נדרש למסור זאת באורח נכון ובכנות ככל האפשר. לדאוג לכך שעניינים אלה לא יינתנו לשם פופולאריות באורח כזה שעלולים יהיו לגרום לנזק. באנתרופוסופיה אין זו סתם שאלה של מסירת אמיתות ראויות בספרים ובהרצאות. זוהי שאלה של כיצד נכתבות הן וכיצד מועברות הן. ומוטב יהיה אם הללו שברצונם להנחות בתנועה כזאת יסרבו להניח לעצמם להיגרר למסירת דבר זה או אחר לתכלית הפופולריות. באנתרופוסופיה, יותר מכל שטח אחר, חשוב לדבוק באמת הפשוטה כמו שהיא ללא התייפייפות. ובגעת מי בשאלות כאלה בטרנספורמציה של גופי אנוש על ידי התאמנות באנתרופוסופיה, נוכח הוא לדעת מיד מה נחוץ הדבר להגיש אנתרופוסופיה לעולם בדרך הנאותה.

ברצוני להצביע על כך שאת ההרצאות שאני מציע לתת יש ליטול כחטיבה אחת ושספקות מסוימים שעלולים לצוץ בדעת מספר אנשים בקהל לשמיעת הרצאה ראשונה זו ייעלמו מאוחר יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *