ההיסטוריה של העולם – 09

ההיסטוריה של העולם

לאור האנתרופוסופיה וכיסוד להבנת הרוח האנושית

רודולף שטיינר

תשע הרצאות שניתנו בדורנאך 24 בדצמבר 1923 עד ה-1 בינואר 1924

במהלך כנס ייסוד החברה האנתרופוסופית הכללית

GA233

תרגום מגרמנית: תומר רוזן-גרייס

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

ההרצאה מופיעה בספר שיצא בהוצאת חירות – ראו כאן.

הרצאה תשיעית, 1 בינואר 1924

הכניסה הנכונה לעולם הרוח – האחריות המוטלת עלינו

כיוון שאנו מתכנסים כאן בפעם האחרונה במפגש חג-מולד זה, שצריך להוות מקור כוחות בעל חשיבות עליונה לתנועה האנתרופוסופית, הרשו לי לתת הרצאה זו כתוספת לנופים הנרחבים שנפתחו לנו דרך סדרת ההרצאות שסיימנו זה עתה, תוך מתן הנחיות זהירוֹת לגבי עתידן של השאיפות האנתרופוסופיות.

כשאנו מביטים בעולם כיום – וזהו המצב מזה שנים – אזי בכל אשר נפנה מתגלים לעינינו יסודות הרסניים בקנה מידה עצום. כוחות פעילים מאפשרים לנו לחוש תחושות מוקדמות לגבי התהומות שאליהן תמשיך התרבות המערבית לנווט את עצמה. כשאנו חושבים על אותם אינדיבידואלים שמבחינה חיצונית הם המנהיגים הרוחניים בתחומי חיים שונים, נראה כי אנשים אלה נמצאים בתרדמה אוניברסלית איומה. הם חושבים, או לפחות רובם עדיין חשבו כך עד לא מזמן, כי עד למאה התשע-עשרה, המין האנושי היה ילדותי ופרימיטיבי מבחינת הבנתו ותפיסת העולם שלו. ואז הופיע המדע המודרני על ענפיו הרבים וכעת – כך הם חושבים – קיים משהו שיש לטפחו לנצח בתור האמת המוחלטת.

האנשים החושבים כך באמת נכנעים ליהירות קיצונית, אף שאינם מודעים לכך. מצד שני מופיעה לעיתים אצל אנשים, אפילו בתקופתנו, תחושה מוקדמת כי אחרי ככלות הכל, הדברים אינם כפי שתיארתי.

לפני זמן קצר עדיין יכולתי לתת בגרמניה הרצאות שאורגנו על ידי משרדי ווֹלף. הם משכו קהל שומעים רחב במיוחד, כך שלאנשים רבים התברר שקיימת כמיהה עמוקה לאנתרופוסופיה בקרב הבריות. בין הדברים השטותיים הרבים של המתנגדים לאנתרופוסופיה, היה דבר אחד שבלי ספק לא היה הרבה יותר חכם מן האחרים מבחינת התוכן שלו, אולם אף על פי כן הוא הצביע על קיומה של תחושה חזקה שהדברים אינם כפי שהם. הייתה זו מודעה בעיתון על אחת ההרצאות שנתתי בברלין ושנוסחה היה בערך כך: "כשמאזינים למשהו מסוג זה, שמים לב לעובדה, שמשהו מתרחש לא רק עלי אדמות – אני מצטט בערך את המודעה – אלא שבקוסמוס כולו מתרחש משהו הקורא לבני האדם לאמץ רוחניות שונה מזו שהייתה קיימת קודם לכן. כעת, לא רק כוחותיהם של אימפולסים ארציים, אלא גם כוחות הקוסמוס תובעים משהו מבני האדם. בקוסמוס מתרחשת מעין מהפכה, שהתוצאה שלה צריכה להיות השאיפה לרוחניות חדשה."

התבטאויות כאלה הושמעו שוב ושוב והיו מאד ראויות לתשומת לב. שכן עובדות העניין הן כדלקמן: האימפולס שצריך לפעול בתוך מה שצריך כעת לזרום מדורנאך כלפי חוץ – אימפולס זה, כפי שהדגשתי מכל היבט אפשרי במהלך המפגש עצמו, צריך להיות אימפולס שמקורו בעולם הרוח ולא באדמה. שאיפתנו כאן היא לפתח את הכוח ללכת אחר אימפולסים מעולם הרוח. זוהי הסיבה שבגללה, בהרצאות הערב במהלך מפגש חג-מולד זה, דיברתי על האימפולסים הרבים הפועלים במהלך האבולוציה ההיסטורית, על מנת שהלבבות ייפתחו לקבל את האימפולסים הרוחניים שעדיין צריכים לזרום לעולם הארצי, ושמקורם אינו בעולם זה עצמו. כל מה שזרם בעולם הארצי עד כה, הגיע מעולם הרוח. על כן, אם ברצוננו להשיג פירות כלשהם עבור העולם הארצי, אזי האימפולסים לכך צריכים להגיע מעולם הרוח.

מכך נובעת הקביעה, כי האימפולסים שאותם עלינו לקחת עימנו ממפגש זה עבור פעילותנו בעתיד, צריכים להיות מעוגנים בתוכנו בתחושת אחריות גדולה.

הבה נקדיש כמה רגעים להרהר באחריות המוטלת עלינו בעקבות מפגש זה. כל אדם המרגיש את מציאוּת העולם הרוחי, היה יכול לפגוש אישים רבים במשך העשורים האחרונים ומתוך התבוננות רוחנית בהם, לחוות רגשות מרירות נוכח גורלה העתידי של האנושות עלי אדמות. ראייה רוחית מאפשרת לפגוש בני אדם אחרים על האדמה ולהתבונן בהם במהלך שנתם, כאשר האגו והגוף האסטרלי שלהם מצויים בעולם הרוח, לאחר שעזבו את גופיהם הפיזי והאתרי. במהלך העשורים האחרונים, מחקרים הקשורים בגורלם של האגו והגוף האסטרלי במהלך שנתם של אנשים, הובילו לידע הקורא לאחריות עצומה מצידם של אלה שהידע הזה נמצא ברשותם. תכופות ניתן לראות נפשות שעזבו את גופיהן הפיזי והאתרי במהלך השינה, כשהן מתקרבות ומגיעות לשומר הסף.

במהלך האבולוציה, שומר הסף הובא לתודעתם של בני האדם בדרכים רבות ושונות. אגדות וסאגות רבות – שכן האגדה, ולא המסורת ההיסטורית, היא הצורה שבה משתמרים הדברים החשובים ביותר – אגדות רבות מספרות כיצד בימי קדם פגשה אישיות זו או אחרת את שומר הסף וקיבלה ממנו הנחיה כיצד להיכנס לעולם הרוח ולאחר מכן לשוב לעולם הפיזי. כל כניסה לגיטימית לתוך עולם הרוח צריכה לכלול את האפשרות להיות מסוגל בכל רגע ורגע לחזור לעולם הפיזי ולחיות שם כאדם מעשי וחושב, לא כבעל חזון או כמיסטיקן אקסטטי.

באופן עקרוני, זה מה שנדרש על ידי שומר הסף לכל אורך התקופות של מאמצי האדם להיכנס לעולם הרוח. אולם במיוחד בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה כמעט ולא נמצאו אנשים שהצליחו להגיע לשומר הסף בתודעה ערה. בתקופתנו הנוכחית, תקופה שבה מבחינה היסטורית מוטל על כל המין האנושי לפגוש את שומר הסף באופן כלשהו, אנו מוצאים כי נפשות מתקרבות לשומר הסף בזמן השינה, באמצעות האגו והגוף האסטרלי בלבד, והתמונות המתגלות דרך כך רוויות במשמעות עמוקה. שומר הסף הרציני מוקף בקבוצות של נפשות אנושיות במצב של שינה – נפשות שבתודעה ערה אין להן הכוח לפגוש את שומר הסף הזה, ולכן הן מתקרבות אליו בזמן השינה.

כשמתבוננים בסצנה המתוארת כאן, עולה מחשבה הקשורה במה שכיניתי "הזרע של אחריות גדולה ומהותית". הנפשות המתקרבות לשומר הסף במשך מצב השינה מתחננות – באמצעות התודעה השוררת אצלן אז – שכן במצב של ערות הכל נשאר בלתי מודע או תת-מודע – מתחננות לקבל רשות להיכנס לעולם הרוח, לקבל רשות לחצות את הסף; ובמקרים רבים מספור שומעים אז את קולו של שומר הסף הקשוח, באומרו: "לטובתכן, אין לכן רשות להיכנס לעולם הרוח. עליכן לחזור!" – כי אם שומר הסף היה מרשה לנפשות כאלה להיכנס לעולם הרוח, אזי הן היו חוצות את הסף ונכנסות לעולם הזה כשהן מצוידות באותם מושגים שנתנו להם בתי הספר, החינוך והתרבות של היום, באותם מושגים ואידיאות שאיתם מוכרח האדם לגדול מגיל שש בערך ועד לסוף ימי חייו עלי אדמות, למעשה.

אופיים המהותי של מושגים ואידיאות אלה הוא כזה, שהתוצאה של מה שקרה לאדם בעטיים של מושגים ואידיאות אלה במהלך חינוכו וצמיחתו בתרבות המודרנית – ובכן, תוצאת הדבר היא, שהוא נכנס לעולם הרוח כשנפשו משותקת. יתרה מזאת, הוא היה חוזר לעולם הפיזי כשראשו מרוקן מכל מחשבות ואידיאות. אם שומר הסף לא היה דוחה נפשות אנוש רבות מן העידן המודרני, אלא מאפשר להן להיכנס לעולם הרוח, אזי הן היו חשות בהתעוררן: "אני לא מסוגל לחשוב, מחשבותיי לא מתחברות עם המוח שלי, אני מוכרח ללכת בעולם כשאני מרוקן ממחשבות. כי זוהי ההשפעה של האידיאות המופשטות שהאדם מחיל על כל דבר כיום. הוא יכול להיכנס לעולם הרוח עם האידיאות האלה, אבל לא לצאת ממנו איתן. וכאשר אנו עדים לסצנה זו, שנפשות במספר רב ממה שאנו נוטים לתאר לעצמנו חוות במהלך שנתן, אזי מתעוררת בנו ההרגשה: "הו, אילו רק היה זה אפשרי להגן על הנפשות הללו מן הכורח לחוות גם במוות את מה שהן חוות במהלך השינה!" שכן, אם המצב הנחווה בנוכחותו של שומר הסף היה ממשיך לזמן ארוך מספיק – אם האנושות הייתה נשארת זמן רב דיו תחת ההשפעה של מה שמעניק החינוך של היום – אזי נפשות בני האדם היו עוברות אל עולם הרוח דרך שערי המוות, מבלי שתהיינה מסוגלות להביא כל חיוניות מנטלית אל-תוך החיים הארציים הבאים. אדם יכול להיכנס לעולם הרוח עם המחשבות הרווחות כיום, אולם לשוב ולצאת משם הוא יכול רק כשהוא משותק בנפשו.

אתם רואים, התרבות המודרנית מאמצת את החיים הרוחניים בצורה שטופחה זמן רב כל כך, אולם החיים האמיתיים לא מרשים זאת. התרבות כפי שהיא כיום עשויה להמשיך להתקדם במשך זמן מה. כשהן ערוֹת, לנפשות לא יהיה כל מושג אודות קיומו של שומר הסף, ובמהלך שנתן הוא ידחה אותן על מנת להצילן משיתוק מנטלי. תוצאת הדבר תהיה, שבעתיד ייווצר גזע בני אדם שייוולדו ללא כל הבנה, ללא כל אפשרות ליישם אידיאות בחייהם הארציים העתידיים; וכל החשיבה, כל תהליך יצירת האידיאות, יגוז וייעלם מעל פני האדמה. כדור הארץ יאוכלס על ידי גזע חולה של בני אדם, גזע המבוסס רק על אינסטינקטים. רגשות רעים ואמוציות בלתי מרוסנות, משוללות כל עוצמה מדריכה ומכוונת של אידיאות, ישתלט על האבולוציה של האנושות. הרואה הרוחי אכן חוזה בתמונה עגומה מאד – ואין זה רק דרך ההתבוננות בנפשות הפונות לשומר הסף בלא שתהיינה מסוגלות לקבל רשות להיכנס לעולם הרוח, אלא דרך דבר המהווה גורם נוסף, בהקשר אחר שיתואר להלן:

אם במסע שאותו תיארתי לפניכם, שבו ניתן לחזות בנפשותיהם של בני אדם כשהן מתקרבות בזמן השינה לשומר הסף, הייתי מלווה על ידי אדם השייך לא לתרבות המערבית אלא לתרבות המזרחית, אזי הייתי שומע ממנו דברי תוכחה איומים ביחס לכל התרבות המערבית, בנוסח הבא: "אם הדברים ימשיכו כפי שהם, אזי כשבני האדם החיים כיום יופיעו שוב על האדמה באינקרנציות חדשות, האדמה תהפוך לברברית. אתם המערביים גרמתם למצב הזה בגלל שנטשתם את הרוחניות העתיקה של המזרח."

הצצה לעולם הרוחני באופן שתיארתי לכם עשוי בהחלט ליצור תחושת אחריות עצומה; וכאן בדורנאך מוכרח להיות מקום שבו ניתן ואפשרי לתאר התנסויות ישירות ומשמעותיות בעולם הרוחי עבור אותם אנשים הרוצים לשמוע על התנסויות כאלה. כאן חייב להיות מקום שבו נוצר ונבנה כוח מספיק לא רק על מנת לציין במונחים של המנטליות הדיאלקטית-אמפירית של היום, שקיימים פה ושם עקבות קטנים של מציאות רוחנית. על מנת שדורנאך תגשים את משימתה, יש לדבר באופן פתוח וגלוי על אירועים ממשיים בעולם הרוח. אנשים צריכים להיות מסוגלים לשמוע על האימפולסים המגיעים מעולם הרוח, זורמים אל תוך העולם הטבעי ולתוך הטבע עצמו ושולטים בהם. בדורנאך, צריך שאנשים יוכלו לשמוע על התנסויות ממשיות, על כוחות ממשיים, על ישויות ממשיות של עולם הרוח. כאן חייב להיות בית הספר הגבוה של מדע הרוח האמיתי. מכאן ואילך, אל לנו לסגת כשאנו פוגשים ברדידות המחשבות המדעיות של היום, אשר כפי שתיארתי, מובילות בזמן השינה לשומר הסף הקפדן וחמור הסבר. בדורנאך צריך להירכש הכוח לפגוש את עולם הרוח ולחוות אותו כמציאות חיה.

אסור שתתנהלנה מכאן מתקפות דיאלקטיות על עניין נחיתותה של התיאוריה המדעית המודרנית. עם זאת, הייתי מוכרח להסב את תשומת לבכם למצב שבו מוצאים עצמם בני אדם כאשר הם מגיעים אל שומר הסף, בעטיין של תיאוריות מדעיות אלה ושל נגזרותיהן באסכולות האורתודוכסיות של ימינו. אם מה שנאמר בכנס חג-מולד זה ייושם באופן כן בחיי הנפש, אזי כנס זה יהווה אימפולס רב-עוצמה שהנפש תוכל ליישם בפעילות הנחוצה בעידן זה, כך שבאינקרנציות הבאות שלהם יהיו אנשים מסוגלים לפגוש את שומר הסף בצורה הנכונה. זה יבטיח שהציוויליזציה עצמה תוכל לאפשר לאנשים לפגוש את שומר הסף ולא לאבד את עצמם במפגש הזה.

השוו את הציוויליזציה של היום עם זו של זמנים עברו, שבמהלכה מחשבותיהם ומושגיהם של בני האדם היו מכוונים בראש ובראשונה לעולם העל-חושי, לאֵלים, לעולם של כוחות פרודוקטיביים, פוריים ויצירתיים. כשהם מצוידים במושגים שעסקו בראש ובראשונה באֵלים, בני האדם היו מסוגלים לבחון את העולם הארצי וגם להבין אותו לאורם של מושגים ואידיאות אלה. אילו היה אדם מגיע אל שומר הסף ומתייצב לפניו כשהוא מצויד במושגים אלה – שהיו ראויים בעיני האֵלים – אזי שומר הסף היה אומר לו: מותר לך לעבור, כי אתה מביא מעבר לסף, לתוך עולם הרוח מחשבות שכבר היו מכוונות לעולם העל-חושי במהלך חייך הארציים בגוף פיזי. לפיכך, כשתחזור לעולם החושים הפיזי יהיה לך מספיק כוח להגן על עצמך מלהפוך למשותק עקב החיזיון של העולם העל-חושי.

היום האדם מפתח מושגים ואידיאות, שבהתאם לרוח הזמן הוא רוצה ליישם רק ביחס לעולם החומרי. מושגים ואידיאות אלה עוסקים בכל היבט אפשרי של משקל, מידה וכדומה, אולם אין להם ולא כלום עם האלים ואין הם ראויים להם. לפיכך, כאשר בפני שומר הסף עוברות בזמן השינה נפשות שנכנעו לחלוטין לרעיונות חומרניים שאינם הולמים את האלים ואינם ראויים להם, מתרֶה בהן קולו הרועם: "אל תעברו את הסף! אתן בזבזתן את האידיאות שלכן על עולם החושים. אם אינכן רוצות להפוך משותקות בחיי הנפש שלכן, אסור לכן להיכנס לעולמם של האלים כל עוד אתן מחזיקות באידיאות שכאלה."

הדברים הללו צריכים להאמר לא כדי להפוך לנושא לוויכוח, אלא מפני שעל כל אדם להניח לרוחו ונפשו להיחדר על-ידם ודרך כך לפתח את הגישה הפנימית שהייתה צריכה להתפתח אצלו מתוך כנס חג-מולד חגיגי זה של החברה האנתרופוסופית. שכן, יותר מכל דבר אחר שניקח עימנו מכנס זה, הדבר החשוב ביותר הוא ההכרה בעולם הרוח – הכרה הנותנת ודאות בכך שבדורנאך ייווצר מרכז חי לידע רוחני.

על כן היה זה צליל נפלא שהושמע הבוקר בדבריו של ד"ר זיילמאנס על תחום הרפואה, כשהוא אמר כי כיום אין זה אפשרי יותר לבנות גשרים מן המדע האורתודוכסי למה שאנו רוצים לייסד בדורנאך. אילו היינו מדברים על מה שאנו מקווים לפתח כאן בתחום הרפואה על ידי כך שהיינו מתרברבים בכך שמוצרינו יכולים לעמוד במבחן כל הדרישות הקליניות המודרניות, אזי לעולם לא היינו מגיעים למטרה מוגדרת כלשהי, כיוון שאנשים אחרים פשוט יאמרו אז: "זו סתם עוד תרופה חדשה, וגם אנחנו ייצרנו המון תרופות חדשות!"

יש חשיבות עליונה לכך שענף של החיים המעשיים, כמו הרפואה, ייטמע בחיים האנתרופוסופיים בצורה אמיתית. בלי ספק, כך הבנתי את משאלתו של ד"ר זיילמאנס כשהוא אמר הבוקר, שאדם שנעשה כיום רופא, כמֵה באמת למשהו שנותן אימפולסים מזווית אחרת של העולם. זה בדיוק מה שייעשה כאן בעתיד בתחום הרפואה, כמו גם בענפים רבים אחרים של פעילות אנתרופוסופית אמיתית. בסיועה של ד"ר ווגמן, אנו נעבוד על זה וניצור מערכת רפואית המבוססת על האנתרופוסופיה. זהו צורך דחוף של האנושות ובקרוב זה יהיה זמין וקיים. בכוונתי גם לכונן מוקדם ככל האפשר יחסים קרובים בין הגיתאנום לקליניקה בארלסהיים, שפעילותה מתגלה כאפקטיבית כל כך. העבודה כאן תהיה לגמרי מכוונת לפי האנתרופוסופיה. זוהי גם כוונתה של ד"ר ווגמן.

במהלך דבריו הסביר ד"ר זיילמאנס גם את הגישה שיאמץ הפורשטאנד[1] בדורנאך בכל התחומים של הפעילות האנתרופוסופית. בעתיד אנו נדע בדיוק מהם פני הדברים. אנו לא נאמר: "הבה נביא את האוריתמיה לעיר זו או אחרת", כי אם אנשים יראו אוריתמיה בלי לשמוע קודם כל שום דבר על האנתרופוסופיה, אז הם יאהבו את האוריתמיה. אבל אחר כך, אולי, הם יבואו אלינו, ובגלל שהם אהבו את האוריתמיה ושמעו שהאנתרופוסופיה עומדת מאחוריה, גם האנתרופוסופיה תמצא חן בעיניהם! או (מקרה אחר), יתכן שייאמר: "בעיסוק ברפואה, צריך להראות לאנשים שהתרופות שלנו הן התרופות הנכונות ואז הם יקנו אותן. מאוחר יותר הם עשויים לגלות שהאנתרופוסופיה עומדת מאחוריהם, ואז הם יגיעו לאנתרופוסופיה!"

צריך שיהיה לנו האומץ להבין, שהתנהלות כזו לוקה בחוסר כנות ואל לנו לנהוג כך. חתירתנו לאמת כאן בדורנאך תהיה בעתיד משוללת פנאטיות ותפורסם בצורה כנה וגלויה. אולי בדרך זו נוכל לעשות תיקון לעקרונות שחטאנו כנגדם פעמים רבות בשנים האחרונות.

עלינו לצאת מפגישה זו, שהובילה לייסודה של החברה האנתרופוסופית הכללית, כאשר מחשבות רציניות ועמוקות ממלאות אותנו ולא מחשבות שטחיות. אולם אני סבור, כי איש לא צריך לחוש פסימיות כלשהי עקב מה שהתרחש כאן בחג המולד. אמת נכון הדבר, שהיה עלינו לעבור מדי יום ביומו על פני חורבותיו הטראגיות של הגיתאנום, אולם אני חושב שכל מי שטיפס במעלה הגבעה וחלף על פני ההריסות במהלך הכנס, הפך מודע למה שהבינו חברינו בליבם, ולכך שהמחשבה הבאה הפכה למציאות עבורם: "להבות אש רוחניות תפרוצנה מן הגיתאנום החדש. להבות אלה תתהווינה בעתיד, למען רווחתו של המין האנושי, והן תיווצרנה דרך האקטיביות וההתמסרות שלנו. ככל שניקח עימנו מכנס זה יותר אומץ לגשת לניהול ענייני האנתרופוסופיה, כך נבין בצורה אפקטיבית יותר את אימפולס התקווה הרוחני שפיעם בכנס.

התמונה שתיארתי לכם – תמונה שכה תכופות ניתן לראות בה את האדם המודרני, על תוצאות התרבות שלו וחינוכו, ניגש ומתקרב לשומר הסף – תמונה זו לא מתרחשת למעשה בין אנתרופוסופים בעלי יכולת הבחנה דקה. אבל קורה לפעמים, שהאזהרה הזו היא הכרחית: "עליכם לפתח את האומץ הנחוש להפוך מודעים לצייתנותכם לקול זה המגיע מעולם הרוח ולהישבע צייתנות לו, שכן התחלתם להתעורר. אומץ ישמור עליכם כי תישארו ערים. רק העדר אומץ יגרום לכם להרדם."

הקול הקורא לפתח אומץ לב וערנות – זוהי האלטרנטיבה עבור האנתרופוסופים בחיי התרבות המודרנית. לא-אנתרופוסופים שומעים את הקול האומר: "הישארו מחוץ לעולם הרוח, כי השתמשתם לרעה באידיאות אשר נוצרו עבור אובייקטים ארציים בלבד; אתם לא צברתם כל אידיאות הראויות לאלים; מכאן כי תהיו משותקים כשתחזרו לעולם החושים הפיזי." אולם לנפשות שהן באמת אנתרופוסופיות, נאמר: "עכשיו ייבחן האומץ שלכן, להישבע אמונים לקול, אשר הודות לנטיית ליבכם ונפשותיכם, אין ספק כי אתם יכולים לשמוע אותו ולהבינו."

אתמול לפני שנה חזינו בלהבות שהרסו את הגיתאנום הישן; אולם בדיוק כפי שלא הרשינו אז כי יפריעו לנו בדרך להמשך עבודתנו, כך יש היום הצדקה לתקוותנו, שכאשר יעמוד שוב על תילו גיתאנום פיזי, הוא יהווה רק סמלו של הגיתאנום הרוחני שלנו, שאותו נמשיך לשאת בתוכנו כאידיאה עם יציאתנו כעת אל העולם.

מעל אבן היסוד המונחת כאן יוקם המבנה שבו האבנים הבודדות תסמלנה את העבודה שהושגה בכל אחת מן הקבוצות שלנו ברחבי העולם כולו. נפנה כעת את מחשבותינו לעבודה הזו ונהפוך מודעים לאחריות שבה נושאים בני האדם כיום כשהם עומדים בפני שומר הסף, המחויב לאסור עליהן את הכניסה לעולם הרוח.

בלי ספק, לא יעלה בדעתנו להרגיש דבר מלבד כאב ויגון עמוקים על מה שקרה לנו לפני שנה. אולם בדבר אחד אנו יכולים להיות בטוחים – כל דבר בעולם שניחן במידה מסוימת של גדוּלה, נולד מתוך כאב. ידידיי היקרים, מי ייתן ונוכל ליישם את כאבֵנו באופן כזה, שעבודתכם תביא להיווצרותה של חברה אנתרופוסופית חיונית ומלאת אור.

לשם כך נהרהר עמוקות במילים שבהן פתחתי את כנס חג המולד, ושבהן אני רוצה לסיימו. לו יהא זה עבורנו פסטיבל שבו נקדש לא רק של תחילתה של שנה, אלא גם של תחילתה של תפנית עולמית, שלמענה נקדיש את עצמנו תוך טיפוח חסר פניות של החיים הרוחניים.

נפש האדם !

את חיה בגפיים

הנושאות אותך דרך מרחבי העולם

לתוך הוויית ים הרוח.

תַרגְלי היזכרות-ברוח

במעמקי הנפש,

שם בהוויית בורא-עולם

האני שלָך עצמֵך

נוצר ומתהווה

בתוך האני האלוהי.

אז, בישות-אדם-עולם,

את באמת תחיי.

כי רוח-האב מן הגבהים מוֹלֶכֶת

ומולידה הווייה במעמקי העולם.

שרפים, כרובים, כתרים,

תנו לדברים הללו המהדהדים במעמקים

לצלצל מן הגבהים

לאמוֹר:

מן האֵל קיבל המין האנושי את ההוויה.

ישויות האלמנטים שומעות זאת

במזרח, במערב, בצפון ובדרום;

מי ייתן וישמעו זאת בני האדם !

נפש האדם !

את חיה בפעימת הלב והריאות

המובילה אותך דרך ריתמוס הזמן

אל-תוך תחושת ישותך הנפשית.

תַרגְלי ערנות-ברוח

מתוך איזון הנפש,

שָם המעשים המתנחשלים

של התהוות העולם

מאחדים את האני שלָך

עם האני של העולם.

אז, במארגי נפש האדם

את באמת תרגישי.

כי רצונו של אל-עליון סביבנו מוֹלֵך

ומברך את הנפש במקצבי העולמות.

קיריוטטס, דינאמיס, אקסוזיאיי,

תנו למה שמתעצב במערב

להיות מוצת באש המזרח,

לֵאמוֹר:

באל-עליון, המוות הופך לחיים.

ישויות האלמנטים שומעות זאת

במזרח, במערב, בצפון ובדרום;

מי ייתן וישמעו זאת בני האדם !

נפש האדם!

את חיה בראש הַנָח

אשר ממעמקי הנֶצַח

פותח בפנייך את מחשבות העולם.

תַרגְלי ראִייה-ברוח

בְּשֶקֶט של מחשבה,

שָם מטרותיהם הנצחיות של האֵלים

מעניקות את אור ישות-העולם

לאני שלך

למען חירות רצונֵך.

אז, ממעמקי רוח-האדם,

את באמת תחשבי.

כי מחשבות הרוח הקוסמיות, הכמֵהות לָאור

מוֹשלות בישות העולם.

ארכאיי, ארכי-מלאכים, מלאכים,

הו, תנו למה שנשמע מן הגבהים

לעלות כתפילה מן המעמקים

לֵאמור:

במחשבות-הרוח הקוסמיות מתעוררת הנפש.

ישויות האלמנטים שומעות זאת

במזרח, במערב, בצפון ובדרום;

מי ייתן וישמעו זאת בני האדם!

בנקודת המפנה של הזמנים

אור הרוח של העולם

נכנס לזרם ההוויה הארצית.

אופל הלַיל

סיים שלטונו;

אור יום זוהֵר

זרם אל תוך נפשות בני האדם;

אור המעניק חום

ללבבות רועים פשוטים,

אור המאיר

ראשי-מלכים חכמים.

הו, אור אלוהי,

שמש עמנואל!

חממי את ליבותינו

האירי את ראשינו

כדי שמה שנייסד מתוך ליבנו

ונכוון מראשינו

אל מטרה אחת

טוב יהיה.

אם כן, ידידיי היקרים, שאו החוצה את ליבותיכם החמים, שבהם הנחתם היום את אבן היסוד לחברה האנתרופוסופית. שאו לבבות חמים אלה לפעולה מרפאת רבת עוצמה בעולם. ואתם תקבלו עזרה מכך שעל ראשיכם יאיר מה שאתם יכולים כעת לבצע מתוך רצון תכליתי. זהו הדבר שאנו רוצים היום להציב לנו כמטרה בכל העוצמה. שכן אנו עתידים עוד לראות,  כאשר נוכיח עצמנו כראויים,  שכוכב טוב יזרח מעל מה שזורם מכאן ככוונות של רצון. ידידיי היקרים, לכו בעקבות כוכב מאיר זה. אנו רוצים לראות לאן יובילונו האלים באמצעות אורו של כוכב זה.

אור אלוהי

שמש עמנואל

חממי

את ליבותינו

האירי

את ראשינו !

———————————————

  1. Vorstand, הגוף המנהל של הגיתאנום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *