הבניין בדורנאך – 01

הבניין בדורנאך

רודולף שטיינר

דורנאך, 23 בינואר 1920

מקור: אתר האינטרנט האמריקאי

Rudolf Steiner Archive & e.Lib – The Building at Dornach

GA289, Schmidt Number: S-3974

https://wn.rsarchive.org/Lectures/GA/GA0289/19200123p01.html

הערה: השקופיות המלוות את ההרצאה הזאת אינן זמינות.

בסוף ההרצאה צורפו מספר צילומים רלוונטים

תרגום מאנגלית לעברית: בן ציון פורת, 2020-2019

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל

לספר ראו כאן

הרצאה ראשונה: הגתאנום

כמעין פרק אשר הוחדר בין ההרצאות אשר ניתנות כעת, ברצוני להגיד היום כמה דברים על הבניין שלנו, כך שחברינו יוכלו למצוא במה שייאמר, מעין בסיס לעבודה שלהם. בעתיד הקרוב נצטרך לנקוט צעדים נחושים בכיוונים שונים לטובת המטרה, כך שהבניין בדורנאך, ה'גתאנום', יהפוך להיות מרכז התנועה של מדע הרוח מנקודת המבט של אנתרופוסופיה אשר למענה אנו מתכוונים לעבוד. זה יהיה בעל חשיבות רבה אם הגתאנום יהיה מוכר גם לעולם החיצוני, כך שאלו אשר עד כה לא הייתה להם הזדמנות לראות אותו, יוכלו להתוודע אליו. אופן הצגתו של הבניין הזה בפני התרבות הרוחנית של ימינו יכול, אם יובא לתודעת בני דורנו בצורה הנכונה, לפעול בכיוון אשר נחשב בעינינו הכיוון ההכרחי לעידן שלנו. כך שהיום, כפי שכבר אמרתי, אני שואף לספק בסיס למה שאחרים יישאו לתוך העולם, אתן לכם פעם נוספת מעט ממה שכבר הסברתי כאן בהקשרים אחרים, כך שממה שכלול בהרצאות האקראיות האלה, יכולה להיווצר תפיסה שלמה של הכול.

ראשית, יש לציין שהבניין בדורנאך צמח מתוך התפיסה האנתרופוסופית של העולם. הבניין הצליח להתפתח ממנה בדיוק מהסיבה שכאשר התפיסה הזאת מובנת כראוי, היא בעצמה תהיה בעלת הכוח הפנימי שבעזרתו תיצור צורות ודמויות אמנותיות משלה. ברצוני לחזור פעם נוספת על הדברים שאמרתי בעבר בהקשרים אחרים, שאם אחת מהנטיות הרוחניות של ההווה, שמגיעות עם התוכניות השונות שלהן לפני העולם כיום, הייתה צריכה בזמן כלשהו לבנות לעצמה בניין, היא הייתה פונה לאדריכל זה או אחר ולאומן זה או אחר, שהיו בונים בית בסגנון כזה וכזה, אשר בו התנועה שעבורה הבית היה נבנה הייתה יכולה להתקדם. היה יכול להיות קשר חיצוני בין מה שהתרחש בתוכו לבין הבניין עצמו, אשר היה עשוי להיות בסגנון הרנסנס או בסגנון גותי קדום.

אסור שיהיה רק קשר חיצוני כזה בין תפיסת העולם אשר תינתן בדורנאך לבין מה שתוחם את פעילותה. היחס ביניהם חייב להיות פנימי. כל פרט אשר קשור לדיור בפעילויותינו, כל פרט של צורה או דמות היה צריך להתקדם מהדחפים של תפיסת העולם הזאת. אם תזכרו זאת תראו שזה קשור לעמדה שמדע הרוח או האנתרופוסופיה טוען ביחס לכל ההתפתחות של האנושות. חיי האנושות המודרנית נהיו פשוט אינטלקטואליים; זה נעשה כך מכיוון שבמשך מאות שנים האנושות המודרנית כמעט ולא קיבלה חינוך אחר מאשר חשיבה. כאשר צורות צריכות להיווצר, אנשים פונים לאלו שכבר קיימות, לסגנון זה או אחר מהסגנונות הישנים של האדריכלות; ממש כשם שכאשר הם רוצים לעשות משהו אמנותי או כגון זה, הם לא מפנים את תשומת ליבם לתפיסה של העולם, אלא למשהו שהחליף אותה ותפס את מקומה. מה לאמיתו של דבר גרם למצב הדברים הזה? הינכם רואים, בכל דבר הראוי לציון בתרבות האנושית היו תמיד שני זרמים אשר זרמו ביחד. ניתן לעקוב אחר נוכחותם של שני הזרמים הללו כבר לפני זמן רב בהתפתחותה ההיסטורית של האנושות. אחד מהם, שהשיג את התפתחותו האינטלקטואלית הגדולה ביותר במאות השנים האחרונות, ניתן לעקוב אחריו בחזרה למה שאנו יכולים לכנות השקפת הברית הישנה על העולם. אנחנו חייבים תמיד לשים לב לעובדה שאחד מעיקרי האמונה המהותיים אשר קשורים לזה היה הציווי: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ". הייצוג הציורי של זה שהינו בעל אופי רוחני, היה חסר בזרם האחד של ההתפתחות האנושית. וזה עדיין בתוקף עד ימינו בהתפתחות המודרנית של הזרם הזה.

אסכולות רבות של חשיבה ופילוסופיה, הרבה מדעים שונים ותפיסות מקובלות של העולם נבנו, אבל אף אחד מהם לא הצליח, מעצמו, ליצור צורות אמנותיות. כל מה שהושג הוא הקמת הקשר עם היסוד הבלתי-אמנותי של תפיסת העולם של ימינו. העידן המודרני שלנו אינו מעוניין ביצירת צורות חדשות, או במתן צורה למה שמסוגל להיות מייצג.

אבל למעשה יש שתי כניסות לעולם הרוח; ניתן להיכנס אליו בדרך האינטלקטואלית אשר מובנת על-ידי הדתות המאמינות באל אחד, כאשר במקרה הזה מפותח בעיקר יסוד החשיבה. עם האמצעי הזה יכולה להתבצע התקדמות גדולה בכיוון שנהוג כעת. או, לעומת זאת, יכול להיות מטופח היסוד המצוי בדרך האימגינטיבית, יסוד הראייה, של חיים במהלך היווצרותם. לאנושות המודרנית אין קשר חי רב עם היסוד האחרון הזה. היא מקימה לתחייה סגנונות מן העבר שחלפו, שיטות ישנות של ייצוג אמנותי, אבל לעולם לא מזדהה איתם. אכן, הדברים הרחיקו לכת עד כדי כך שמצד אחד אלו שרצו ליצור באופן אמנותי חששו בפועל מכל סוג של פילוסופיה, שכן זה הגיוני בהחלט לסבול מפחד מסוג כלשהו מתפיסת העולם המודרנית, שהיא דמיונית ואינטלקטואלית. אבל מהצד השני זה היה חסרון גדול במובן אחר להתפתחות האנושות המודרנית. המגרעת הזאת עצמה היא הסימן של השקיעה וההתנוונות של התקופה האחרונה.

לפני זמן מה ממש במקום הזה, הפניתי את תשומת הלב לעובדה שבכל המאבקים האנושיים הנוכחיים יש משהו מהשאיפה ליהוה של הברית הישנה, שבמובן מסוים נעשה מאמץ להפוך כל עם יחיד למה שההנהגה הישנה רצתה לעשות ממנו והכריסטיאניות, כשלעצמה, לא נכנסה לחלוטין ללב האנושות המודרנית. וכך חשיבה אינטלקטואלית מסוימת, תחושה אינטלקטואלית הנוגעת לאנושות כולה, צמחה באופן חד-צדדי סביב חיי החברה שלנו. אבל לעולם לא ניתן להבין אדם כאדם, או אדם כקהילה, אך ורק מנקודת מבט אינטלקטואלית.

את מה שבתוך האדם אשר נותן לו אפשרות לתפוס את מקומו בחיי החברה, ניתן להבין רק אם אנו עולים לתפיסה אימגינטיבית. כל מי שמכיר את החוק שחל על דברים כאלה, מודע לכך שאפילו סיפורי האגדות, המעשיות והמיתולוגיות השונות מכילים יותר חוכמה ביחס לטבע האמיתי של האדם מאשר יש למדע המודרני, אשר אין לו אפילו את האמצעים לתת לאדם הסבר ביחס לעצמו. אנשים מפחדים מזרימה פנימה של הרוחני, שיכול להתבטא בתרבות האנושית שלנו רק בצורת תמונות; הם חרדים מזה. אבל חיי התרבות שלנו לא יתעוררו לעולם עד שלבם של האנשים יתמלא שוב עם תפיסת עולם שלא רק מסוגלת ליצור מעצמה מחשבות, אלא גם יוצרת צורות וחודרת את כלל החיים. אנחנו רוצים ליצור התחלה, אשר בדרכה שלה מיועדת להראות את כל מה שניתן להשיג על-ידי תפיסה יצירתית באמת של העולם בעת הנוכחית, ובמיוחד את מה שהיא חייבת לעשות בעתיד. במובן מסוים אתם יכולים לראות לפניכם, בתמונה, את כל מה שמאפיין את תפיסת העולם אשר נלמדת כאן, כאשר אתם מתעמתים עם מה שמיועד להיות נציג שלה, כאשר אתם רואים את הגתאנום על הגבעה שלו, בדורנאך.

אם ברצוננו לתאר במילים ספורות את המאפיין המיוחד של תפיסת העולם הזו, זה כך: ההכרה שבעידן הזה חייבים להתגלות לאדם חיים רוחניים חדשים. וכאשר אנחנו מתקרבים לבניין אשר צריך לעמוד למען הפצת החיים הרוחניים החדשים האלה, איננו יכולים אלא לחוש שתופיע התגלות חדשה. כל מי שמתקרב אליו לא יכול שלא לחוש שמשהו ייעשה כאן, משהו חדש בהתפתחות האנושות. עצם צורת הבניין מרשימה אתכם עם תחושה של משהו חדש אשר עושה את דרכו להתפתחות האדם. שני גלילים בעלי צורה עגולה, שאף אחד מהם איננו עיגול שלם, מכוסים על-ידי חצאי כדורים אשר אינם שלמים באותה המידה, מבטא את הכפילות של מה שנחשף ושל זה שבא לפגוש אותו. עצם העליונות של שתי הכיפות מעבירה רושם למתבונן, כאשר הוא מתקרב, שמשהו כאן מוקף, משהו סגור אבל מתכוון לעשות את עצמו ידוע.

אל תתפסו את מה שאני אומר עכשיו במובן סמלי; קחו את דברי במובן אמנותי ואז תפתחו את ההבנה הנכונה לזה. אצטרך לדבר בהרחבה על הדברים האלה, אבל הערב נתחיל בסקירה של ההשפעות השונות שמייצרים קווי המתאר של הבניין, אשר נראים מבחוץ. נתחיל מההנחה שמישהו מתקרב אם מצפון-מזרח או מכל נקודה מסביב לגבעה שעליה מוקם הגתאנום. הוא:

1. יראה אז בניין (התמונה הראשונה) אשר לא יכול להיות בשום צורה אחרת. זאת התחושה שחייבים לחוות, כאשר מתמודדים ישירות עם מה שניצב כמייצג תפיסת עולם חדשה.

2. התמונה הבאה (השנייה). מצד אחר, הבניין מציג את ההיבט הזה.

מראה מרוחק יותר שנראה מהסביבה.

ראשית כל יש ללמוד את הצורות השונות.

זה היה בשנת 1908 כאשר עלתה בי לראשונה המחשבה להקים מבנה עם כיפות-גג תאומות. אבל חלק ניכר מהתכנית המקורית היה צריך להשתנות, שכן מלכתחילה הבניין נועד להיות מוצב בעיר במינכן והיה אמור להיות מוקף שם על-ידי בתים, היכן שלא היה צורך להתייחס כל כך הרבה לאדריכלות החיצונית. כאשר הבניין היה צריך להיות מעוצב מחדש כדי לקום על הגבעה שעליה הוא נמצא כעת, כמובן שהיה צורך להצמיח את האדריכלות החיצונית כך שהיא תוכל ליצור את ההשפעה הנכונה מנקודות המבט השונות בסביבה. כעת נתחיל בהבחנה שהבניין עומד על מעין משטח ולא לגמרי על הקרקע.

4 . התמונה הבאה (4.)

התמונה הבאה (A4) וזו שאחריה (B4). כעת אנחנו מתקרבים יותר לבניין וזאת תמונה של הכניסה הראשית. אנא שימו לב לכך שאתם מתחילים על-ידי כניסה לתת-המבנה וזה, כפי שנראה, גרם המדרגות שבאמצעותו אנחנו עולים לאולם אשר שייך לתת-המבנה של הבניין. לאחר שעלינו דרכו, אנחנו נכנסים דרך הדלת הראשית לאולם הפנימי האמיתי. הבניין עומד קצת מעל פני השטח. זה יהיה גלוי לעין לכל מי שמתקרב לבניין, במיוחד כאשר הוא מוצא את עצמו מול הדלת הראשית, שנעשה כאן ניסיון לצאת מהצורות המבניות הרגילות שהן לגמרי מתמטיות-גיאומטריות-מכניות ולגלות את הצורות האורגניות. כמובן שלאנשים אשר מורגלים אך ורק לתפיסה הישנה, ​​ומאמינים שרק השינוי הגיאומטרי ראוי לתפוס מקום באומנות הבנייה ובאדריכלות, יהיו הרבה התנגדויות נגד פתיחת הצורות האדריכליות לצורות אורגניות. כל ההתנגדויות הללו ידועות. אבל כאן בעצם העזנו לעשות ניסיון. עם זאת, היינו צריכים לחשוב את כל הרעיון של הבניין כאורגניזם חי. אף אחד לא יבין למה אני מתכוון בזה, אלא אם כן הוא עצמו באמת עושה את המאמץ – שמעט מאוד אנשים יעשו בינתיים – להפנות את רגשותיו מכל מה שסמלי ואינטלקטואלי, מכל דבר מכני ומתמטי בלבד, וירשה לעצמו להינשא לחשיבה אורגנית-אמנותית באמת, דרך חשיבה מלאה רגש. אין פירוש הדבר שצורת ישות אורגנית באה לידי ביטוי באופן סמלי בצורות המבניות, המשמעות של זה היא שכדי להבין ישות אורגנית עלינו לתפוס שיש צורך בסוג מיוחד לגמרי של צורת-מחשבה אינטואיטיבית. נצטרך להתרגל לצורות המחשבה האינטואיטיביות הללו. ואז עלינו להיות מסוגלים למצוא את הצורות האדריכליות הללו אפילו באות מעצמן באופן מקורי לגמרי ובפשטות, מתוך החשיבה האינטואיטיבית.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם למשהו שרוב האנשים בימינו אינם חושדים בו. ניתן לומר שבטבע יש צורות אורגניות. צורות מבניות מיוצרות, מעוצבות פחות או יותר לפי כמה צורות אורגניות כאלה בטבע, צורות מבניות שבמובן מסוים הן ביטוי סמלי של הצורות האורגניות של הטבע. אבל לא נעשה פה דבר מהסוג הזה, אין בטבע אבטיפוס ישיר של צורות מבניות שנמצאות כאן. ואם אדם מחפש כאלה בטבע, זה רק מראה שהוא נכשל בהבנה של כל הרעיון הבסיסי של מה שנדון כאן.

להיות מסוגל להבין אורגניזם זה דבר שונה מאוד. מכיוון שכאשר אדם באמת מבין אורגניזם טבעי, אז הוא בעל סוג של חשיבה המסוגלת למצוא צורות מבניות אורגניות באופן עצמאי לגמרי מהטבע. אלא שצורות כאלה צריכות להיות מובחנות באופן עצמאי לחלוטין, הן חייבות להיווצר מתוך מהות-הצורה של עצמן. אם הן נובעות ממחשבה מִבְנִית חיה אמיתית הן יישאו את הטבע של האורגני. מהו אם כן טבעו של האורגני? ובכן, קחו כדוגמה את האורגניזם המסובך ביותר, האדם, ואז קחו רק את תנוך האוזן שלו; אם יש לכם את החשיבה והתחושה האינטואיטיביות הנכונות, תגידו שתנוך האוזן, מוצב במקום שהוא נמצא, לא יכול להיות אחרת מכפי שהוא; במקום שלו הוא חייב להיות בדיוק כמו שהוא. זהו הרוחב הנכון שלו, הגובה הנכון והוא מוגמר כהלכה וכן הלאה. וזה חייב להיות כך בכל צורה יחידה בבניין הזה שנוצר מתוך ההבנה האורגנית. כל פרט, בכך שהוא מייצג חלק מן השלם, חייב להבהיר בצורה משלו שהוא חיוני. התוספת הקטנה ביותר בחלקים השונים של הבניין חייבת להיות הכרחית בצורה גלויה לעין כפי שתנוך האוזן, או זרוע או יד הם לאורגניזם האנושי.

שום דבר לא הועתק כאן מהטבע. ואם הצורות הללו מזכירות למישהו את זה, את ההוא או את האחר, זה רק מראה שהוא לא שופט את הבניין מנקודת הראות של האמנות, אלא שדעותיו אינן אמנותיות. אם הצורות בבניין מזכירות למישהו דבר מה – ומה כבר לא הזכיר לאנשים מה שנמצא שם – גבות ועיניים אנושיות וכן הלאה – זה רק מוכיח שהוא שופט כל דבר לפי ערכו, באופן מיוחד; בעוד שלכל פרט בבניין יש משמעות רק בקשר שלו עם השלם וכך הוא חייב להיות מובן.

5. התמונה הבאה מציגה את אותו הדבר, קצת יותר מקרוב. למטה אנחנו רואים את הכניסה; מולנו נמצאות המלתחות; ומימין ומשמאל, היכן שתת-המבנה משתרע בכיוון מעגלי, ישנו פיר גרם המדרגות. לאחר מכן אנחנו עולים דרך המדרגות והדלת הראשית, שדרכה אנו נכנסים לפנים הבניין. המוטיב[1] שאנחנו פוגשים בכניסה הראשית הוא אחד מאותם מוטיבים אורגניים שאליהם כבר התייחסנו. אם אתם לוקחים את המוטיבים השונים שנמצאים בצדדיו השונים של הבניין, תגלו שהם נוצרים תמיד בהתאם לעקרונות האורגניים של המטמורפוזה, כך שהאחד תמיד צומח כהתפתחות של האחר. לדוגמה, התבוננו במוטיב שנמצא כאן, מעל הכניסה הראשית. אם אתם יכולים לחוש את זה בצורותיו, תרגישו שוב את אותה הצורה במוטיבים של חלון המרפסת הצדדית, שאתם יכולים לראות אותה באופן ברור כאן לכיוון דרום. המוטיבים של החלונות נראים שונים למדי. אבל עם התבוננות בהם תוכלו לראות שהם מתפתחים מתוך מה שמעל הכניסה הראשית באותו האופן, אשר לפי עיקרון המטמורפוזה של גתה, האיברים השונים של הפריחה מתפתחים מן העלה. זאת שוב מטמורפוזה של אותו מוטיב. אנו יכולים לפתח רק מחשבה חיה של הבניין, אם אנחנו תופסים באמת באופן פנימי ואינטואיטיבי את עיקרון המטמורפוזה.

6. התמונה הבאה. מבט נוסף על הכניסה הראשית.

.7 התמונה הבאה. הכניסה הראשית עם מרפסת צדדית.

במה שמחובר מימין ומשמאל לכניסה הראשית ניתן לראות שנעשה הניסיון, בדיוק כפי שזה בטבע עצמו, לגרום למניע אחד להתקדם מתוך אחר; למרות שלא הייתה העתקה של מה שהוא אורגני. בכל קו ופאה אפשר לראות שכולם ממשיכים מאותו עיקרון – כמו אותו העיקרון שגורם ללחי להמשיך מן הרקה למצח בפנים אנושיות. התפתחות הלחי מרקת המצח עשויה להילקח באמת כנושא של מחקר פנימי. אבל כאשר אנחנו עושים זאת עלינו להיות חופשיים מהרעיונות האינטלקטואליים לגמרי של העולם. אנחנו חייבים להיות מסוגלים לראות את העולם בצורות, בלי להתחיל לעסוק בסמלים. לאחר מכן נוכל לראות כיצד משטח אחד, צורה אחת, מתקדמים מתוך האחרים באופן שהם היו יכולים לצמוח באמת; ומעבר לזה הם באמת שייכים למקום שהם נמצאים בו. בכל הבניין הזה אין דבר אחד שהוא סמל בלבד. בתקופה שבתנועה שלנו היו עדיין הרבה אנשים מלאי קנאות כיתתית ומיסטיקה כוזבת – נטיות שהייתי צריך להילחם בהן שוב ושוב – כאשר הנטיות האלה היו אצל האנשים השונים שהגיעו לתנועה שלנו מכיוונים רבים ושונים כל כך, אנשים בעלי טבע אמנותי שהגיעו להיות בקרבנו נחרדו לעתים קרובות מהנטייה הזו לייצג בסמלים. החברים האלה העריכו את צלב הוורדים, צלב עם שבעה ורדים, הרבה יותר גבוה מאשר מוטיב אמנותי אמיתי. כעת בבניין הזה אנחנו יכולים לומר שהתגברנו על זה לחלוטין ומה שהוא באמת יצירתי בתפיסת העולם בא לידי ביטוי בצורות ללא שום מעבר בכל זאת לסמליות.

8. התמונה הבאה.

9. התמונה הבאה.

אני רוצה שתשימו לב שבצורות, (למרות שכל זה כמובן הוא רק התחלה) נעשה ניסיון לעצב את פני-השטח כך שהם נוטים לעבר מרכזי התמיכה התואמים .(Kräfte-Lagen) לדוגמה, אם תיכנסו דרך הכניסה הראשית של תת-המבנה, תראו את הקשתות. אם אתם לומדים את הצורות של הקשתות האלה תמצאו אותן בנויות כך שהקווים שלהן עוקבים אחר חלוקת המשקל של הבניין. לעבר הדלת, היכן שהמשקל מועט יותר, הקשת רחבה יותר; במקום אשר הקשת מתעקלת לכיוון הבניין היא כפופה פנימה, העקומה נעצרת. כך צורות הקשתות תואמות את חלוקת המשקל. אם אתם יכולים לחוש את הצורות בדרך הזאת, כבר תפסתם מחשבה מבנית.

כאן יש לכם מראה מן הצד של המרפסת הצדדית. במוטיב של החלונות האלה תוכלו ללמוד כיצד נוצרות צורות אורגניות. המוטיב אשר משלים את החלונות שלמעלה זהה בדיוק לזה שראיתם זה עתה מעל החלונות והמוטיב מעל הכניסה הראשית, אלא שבצמיחה אורגנית העניין הוא שמטמורפוזה מתרחשת באמצעות מה שבמבנה אחד הוא רחב יותר ורב-עצמה, נהיה מצומצם ומרוכז באחר; מה שבמצבו הקודם נמצא בצורה פרימיטיבית יותר, גדל להסתעפויות נוספות. בדיוק מזה מטמורפוזה מתקיימת, וכאן אתם יכולים לראות אותה מתבצעת. ואני רוצה להפנות את תשומת ליבכם כאן לעובדה שבבניין כולו נעשה המאמץ לפתח אמת מבנית, אמת אדריכלית. למעשה זה מובן מעט מאוד בעולם כיום. תוכלו לראות כאן את ההתגברות על הרעיון של הרנסאנס ותו-לא. סביבת החלונות איננה סתם קישוטית, אלא כפי שאתם רואים היא מופיעה מלמטה. בכל הבניין לא יכול להימצא משהו שאינו מעביר את מטרתו האמיתית.

שום דבר בבניין זה לא משקר, בעוד שבתפיסת האדריכלות בימינו יש כמות עצומה של אי-אמת והולכת-שולל. בתרבות שלנו יש כל כך הרבה חוסר-אמת בצורות שלנו עד שבקושי אפשר להתפלא על כך שכל כך הרבה ממה שאנשים אומרים גם כן אינו אמיתי. נעשה כאן המאמץ שכל דבר יבטא באופן מוחלט ובמלוא האמת את מה שהוא לאמיתו של דבר. זה לעולם לא יכול לקרות בסימבוליזם, אשר מכיל תמיד משהו שרירותי. אני רוצה שתשימו לב לזה.

12. התמונה הבאה

כאן יש לנו את חזית הבניין של המרפסת הצדדית. אתם רואים במטמורפוזה את מה שנמצא מעל הכניסה הראשית. כמובן שעליכם לזכור שכל מה שרואים כאן אינו אלא התחלה חדשה. אני תמיד אומר שוב ושוב, לכל מי שיקשיב, שאם הייתי צריך לבנות את הבניין שוב, הוא היה שונה מאוד. זהו רק ניסיון. אבל בחלקים השונים שלו תוכלו לראות את מה שבאמת התכוונו אליו, כיצד החשיבה המבנית האורגנית התבצעה, וכיצד, לדוגמה, עיצוב העמוד המתמטי-גיאומטרי-דינמי בלבד התפתח לאורגני, כך שבשום מקום לא נראה לעין העיקרון של תמיכה או עומס ותו לא, אבל בכל מקום ניתן לראות את עיקרון הצמיחה, את יציאתו של האחד מן האחר. וכפי שתראו מחר, יש מאמץ ניכר לבצע את הרעיון הזה באדריכלות הפנימית.

13. התמונה הבאה

זאת מייצגת את החלק העליון של אותו הדבר.

14. התמונה הבאה.

זהו החיבור כפי שהוא נראה מהצד, במבט מן הפינה.

15. התמונה הבאה.

הדגם של הבניין. כאן יש לכם תמונה של הדגם המקורי שלי. רציתי קודם כל לתת לכם תפיסה של הרעיון שאתם מקבלים מהתקרבות לבניין. רציתי להראות לכם את ההשפעה שהוא אמור לִיצוֹר כשאתם מסתובבים סביבו. עכשיו אראה לכם את החלק הפנימי, בדגם המקורי שלי, שבוצע בעץ ושעווה. הדגם הזה היה הבסיס לכל הבניין. אתם רואים את זה כאן חתוך לשניים דרך המרכז. כך אתם יכולים להתבונן בשבעת העמודים שמתחת לכיפת-הצריח הגדולה, אשר ברצף, מקיפים את האולם וסוגרים עליו. כאן באמצע זהו המקום של המסך המצויר העולה ויורד, וכאן מתחת לכיפה הקטנה יותר אתם יכולים לראות ששה מתוך שניים-עשר העמודים המקיפים את החלל הזה. כפי שניתן לראות כאן, הבניין מחולק ממערב למזרח. במזרח תעמוד הקבוצה העיקרית: נציג האנושות, בתוך היסודות הלוציפריים והאהרימניים. ביחס לעיקרון אשר לפיו נבנו העמודים האלה עם כותרותיהם והקורות הראשיות (אַרְכִיטְרָב) שלהם, אני אדבר מחר.

16. התמונה הבאה.

כאן יש לנו את תכנית הבנייה של הבניין, הכניסה הראשית עם גרמי המדרגות משני צדדיו, האולם, והמרחב שמתחת לכיפה קטנה, המקום אשר יוצגו בו מחזות המסתורין, הצגות האוריתמיה וכן הלאה. שני החללים הללו יחולקו על-ידי המסך. על הקו המחלק את השניים יהיה שולחן הדובר, משני צדדי הקו המפריד הזה נמצאות שתי הסמטאות הצדדיות, לשימושם של העוסקים בהצגות, וחדרי ההלבשה שלהם וכן הלאה.

תכנית הבנייה הזאת תראה לכם שדברים מסוימים היו הכרחיים לבניין. בכל פעם שאני מתייחס לתכנית הבנייה הזאת אני חרד שמא היא תובן בצורה לא נכונה. נתתי פעם הרצאה בדורנאך על תכנית הבנייה הזו וצורתה, תוך כדי השוואה בינה לבין הצורה האנושית. חלק מהמאזינים שלי קפצו למסקנה שהבניין הוא דימוי סמלי של הצורה האנושית. זהו לחלוטין לא המצב; אבל אם אדם מסוגל להבין באמת את הצורה האנושית וכיצד מצד אחד היא כלי לחשיבה ומצד שני לרצון וכיצד שניהם מוחזקים ביחד על-ידי כוח הרגש; אם הוא מבין את כל המבנה האנושי, את היווצרות הראש, הגפיים והגוף, עם מערכת הלב כמרכז, הוא גם יוכל לבנות צורות אורגניות אחרות. וזאת היא אחת הצורות האורגניות האחרות הללו. מהסיבה הזאת כאשר רואים אותה ואת הצורה האורגנית של האדם ביחד, ניתן למצוא קשר מסוים ביניהן. אבל לחלוטין אין שאלה שאחת עוצבה על-פי השנייה, שכן הבניין כאן בצורה האדריכלית האורגנית שלו נבנה מתוך מה שהוא יצירתי באופן אורגני בטבע ומהפעילות הקוסמית עצמה.

תוכלו לראות את אותו הדבר בתרשים המציג את מבנהו הפנימי הרוחבי של הבניין אשר אציג בפניכם כעת.

17. התמונה הבאה

כיפת הצריח הקטנה, כפי שהיא קשורה לכיפת הצריח הגדולה. זהו חתך דרך המרכז ממזרח למערב. לכל הבניין יש רק ציר סימטריה אחד והכל מסודר בהתאמה אליו. זה מחייב שהמחשבה המבנית תהיה חיה, כי אורגניזם מפותח יותר מתפתח לאורך ציר מסוים. רק צורות אורגניות נמוכות מסוימות מתפתחות מהמרכז; ואנחנו יכולים לקחת את זה, שכתוצאה מהניסיון שנעשה כאן, יתפתחו צורות בנייה מסוימות מושלמות יותר מאלו שנבנו מהמרכז (Zentralbauten), כיוון שנעשתה כבר ההתחלה הראשונה לנהוג לפי עיקרון הצמיחה האורגנית לאורך ציר.

17 A. התמונה הבאה

כאן יש לכם את הפרוזדור אשר נכנסים אליו דרך הדלת של תת-המבנה; וזהו גרם המדרגות שדרכו עולים למרפסת. אתם רואים שמה שמהווה חלק ממנו ומחובר למעקה המדרגות הוא מבנה יוצא דופן. את מה שהוא מהווה למעשה יכול אולי לתפוס בשלמותו רק מי שמסוגל להסיט את מבטו מכל דבר רק באופן אינטלקטואלי, כדי לראות רק את האמנותי. כאשר הצורה הזאת עמדה להיווצר אמרתי לעצמי: כל מי שעולה במדרגות האלה צריך שיהיה לו מקום עצירה כלשהו, ​​כדי לחולל בו את הלך-הנפש הנכון. עכשיו רק התבוננו בשלושת כיווני המרחב האלה. אבל זה לא יהיה מספיק להביט בהם, עליכם לשים לב כיצד הם מתכופפים למטה בכבדות ובולטים החוצה, כמה שהם כבדי משקל, מתכופפים עם משקלם העצמי. אם אתם לוקחים את כל הצורה לתחושה שלכם, הם יהיו עבורכם, הביטוי של הלך הרוח שרצוי שיהיה לכם כאשר תעלו במדרגות האלה. לכל מי שיעלה בהן תהיה תחושה מוקדמת שכאן, בבניין הגתאנום הזה, הוא ימצא משהו שייתן איתנות, ביטחון וחוזק לחייו, אשר ייתנו לו משהו לאיזון שלו. חייבת להיות כאן ההרגשה הזאת, כי פשוט הצורה נבעה מהתחושה הזאת. אני יכול לומר שמלבד זאת, יש לחוש שהצורה חייבת להיות כפי שהיא, שכן למרות שהיא לא מועתקת מהן בהכנעה, היא דומה לשלוש התעלות העגולות למחצה המהוות את עצם השמיעה הקטנה של האוזן האנושית. אם האיבר הזה של האוזן האנושית נפגע האדם נופל, הוא מאבד את שיווי המשקל שלו. זהו איבר של איזון באורגניזם האנושי, איבר איזון זעיר.

כעת אי אפשר שלא לחוש שחייב להיות כאן משהו שיעזור לנו להיכנס לאולם עם הלך-נפש מאוזן. זה לא רעיון מבולבל, זה הורגש באמת. אם מישהו לוקח את זה כדבר שהוחלט לאחר מחשבה, זה יהיה הכישלון שלו, שכן זה מראה שהוא התחיל להרהר ולהעמיק ולהעלות השערות. לא צריכה להיות שאלה של השערות או פיענוח, אלא של תחושת הלחץ הכבד של המשקל התלוי ממעל, של תחושת הצורה, ובפעולה כך, של התעוררות הלך הרוח אשר יכול לבוא למישהו בזמן עלייה במדרגות הללו.

הנה אחת מאותן קשתות קמורות שניתן להבין רק באמצעות חשיבה מבנית אורגנית. אם אתם עומדים כאן בבניין ומרגישים את הבניין, כלומר מרגישים איך אתם נכנסים או יוצאים משם, ואיך אתם עולים במדרגות, פוגשים את כל הלחץ המכביד של כל הבניין, אז תרגישו שהעקומה הזאת מבוטאת בדיוק כפי שהיא צריכה להיות כאשר באותו הזמן תרגישו מהי משמעותו של כל המבנה. נעשה כאן הניסיון למסור לאורגני את העבודה שבדרך כלל נעשית על-ידי עמודים או תמיכות. אין בזה שום דבר מלבד התחושה לצורה שמגיעה כאשר האדם מרגיש באופן אינטואיטיבי את הכוח התומך, שהצורה המסוימת הזאת חייבת להעביר. אם זה מזכיר למישהו טלפיים של פיל או סוס זה יכול להיות כך, אבל הדבר רק מראה שהוא אינו מתייחס לזה מנקודת מבט אמנותית, אלא רק מנקודת מבט של חיקוי. מה שחשוב כאן זה היכולת לחוש שמשקל צריך לקבל תמיכה, בעוד שמה שתומך בו צומח לצורה הזאת, מתפתח לתוכה, והקשת הזאת יכולה להתעקם לכל כיוון אחר מלבד זאת. זאת לא שאלה של העתקה של דבר כלשהו, אלא של ניסיון לחוש את הכוחות הנושאים את המשקל, תומכים במשקל, ושל עיצוב כוחות כאלה כמסוגלים לשאת משקל.

בתפיסה-המבנית-הרגילה התמיכה במשקל ונשיאתו הגיאומטרית-מכנית-הפעילה, היא התחושה היחידה אשר יש למישהו. אבל כאן בכל משטח ובכל קו צריכה לבוא לידי ביטוי במבנים, ההתחלה של התחושה לחיים. אם הדברים שציינתי יעלימו את כל מה שהוא רק השערות, תבינו את הנושא בצורה הנכונה.

מחר בבוקר נמשיך ונעבור מן האדריכלות החיצונית לפנימית. אני מאמין שכאשר כל מה שעומד בבסיס תפיסת הבניין שלנו נהיה ידוע לעולם, וזה מוצג שמשהו חדש באמת בדרך של צורות אמנותיות צומח כאן מתוך התפיסה האנתרופוסופית, נוכל לעורר תחושה לכל מה שנעשה לא רק בקו הזה, אלא גם ביחס לשאלה החברתית.

D:\My Documents\דניאל\ספר\ספרים דניאל\פסל נציג האנושות\2015-01-31\003.BMP D:\My Documents\דניאל\ספר\ספרים דניאל\פסל נציג האנושות\2015-02-12\001.BMP

D:\Pictures\צילומים אנתרופוסופיה\IMG_0617.JPG http://c1038.r38.cf3.rackcdn.com/group1/building8812/media/qzdl_goetheanum.jpg

D:\Pictures\צילומים אנתרופוסופיה\2015-01-31\005.BMP

Rudolf Steiner's First Goetheanum Exterior0011 Rudolf Steiner's First Goetheanum Exterior0007 Rudolf Steiner's First Goetheanum Exterior0023

Rudolf Steiner's First Goetheanum Exterior0014Rudolf Steiner's First Goetheanum Exterior0005Rudolf Steiner's First Goetheanum Exterior0013 

D:\Pictures\צילומים אנתרופוסופיה\First-Goetheanum_w (1).jpg

D:\Pictures\צילומים אנתרופוסופיה\first-goetheanum.jpg

D:\Pictures\צילומים אנתרופוסופיה\102 (1).jpg

https://rileybrad.files.wordpress.com/2012/09/1st-goetheanum-saturn-moment-rudolf-steiner.jpg

C:\Users\דניאל\AppData\Local\Microsoft\Windows\Temporary Internet Files\Content.Word\031.bmpD:\My Documents\דניאל\ספר\ספרים שטיינר\אדריכלות\156.jpgD:\My Documents\דניאל\ספר\ספרים שטיינר\אדריכלות\152.jpg

\\Dror\d\מסמכי משרד הרדוף\הארכיטקטורה כסינטזה ...תרגום\ספר\תמונות חדשות\רזולוציה נמוכה\לא הוחלפו\99.jpg

D:\Pictures\צילומים אנתרופוסופיה\Steiner.jpg

לצילומים נוספים ראו:

https://www.rudolfsteinerweb.com/galleries/First_Goetheanum/Interior/index.html

https://www.rudolfsteinerweb.com/galleries/First_Goetheanum/Exterior/index.html

  1. motive – הסיבה, המניע ולא motif, רעיון מרכזי, נושא מרכזי – המתר'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *