האתגרים החברתיים הבסיסיים של תקופתנו – 01

האתגרים החברתיים הבסיסיים של תקופתנו

רודולף שטיינר

תרגום מאנגלית ומגרמנית: מרים פטרי

תיקונים: דניאל זהבי, דליה דיימל, יהלי תורן

לספר בהוצאת חירות ראו כאן

הרצאה 1          GA186

מזרח ומערב מנקודת מבט רוחנית

דורנאך     29.11.1918 

בהרצאתי האחרונה שעסקה באירועים העכשוויים, הפניתי את תשומת לבכם לצורך להגיע לסדר חברתי הנובע מאימפולסי העידן הנוכחי. אני מדגיש שלא מדובר בתוכנית כלשהי שאני רוצה לפתח, כי כולכם יודעים שאינני מייחס חשיבות לתוכניות. הן אינן אלא רעיונות מופשטים. מה שתיארתי בפניכם איננו רעיון מופשט, אלא מציאות. בשיחות שלי עם אנשים שונים במהלך השנים האחרונות דיברתי על כך שאימפולסים חברתיים אלה הם צורך בלתי נמנע. אמרתי שהדבר שאנו מתכוונים אליו, ושאיננו בשום אופן תוכנית מופשטת, יתממש בעשרים או שלושים השנים הבאות דרך האימפולסים ההיסטוריים בעולם. "יש לכם את הבחירה" – אז הייתה לי האפשרות להתבטא כך, מפני שלאנשים עדיין הייתה הבחירה, שכבר אינה זמינה להם בימינו – "יש לכם את הבחירה אם להשתמש בתבונה ולהכיר בדברים האלה או לחוות מאוחר יותר שהדברים יתממשו ויתרחשו באופן כאוטי, באסונות ומהפכות." אין אלטרנטיבה אחרת לדברים אלו במהלך ההיסטוריה של העולם. וכיום אנו ניצבים מול דרישה להבין מצבים אלו כנובעים מאימפולסים הפועלים בעולם באופן ממשי. כפי שאמרתי פעמים רבות, היום אין זה הזמן בו כל אחד יכול לומר: "אני מאמין שיקרה כך או צריך לקרות אחרת", אלא זה הזמן שבו האדם היחיד המסוגל לומר משהו מועיל על צרכי התקופה הוא זה שנמצא במקום בו יש לו יכולת לראות את מה שהולך להתממש במהלך הזמן.

כמובן, חשוב להבין כי יכולתי לתת לכם רק קווים כלליים לגבי מה שיש לראות בו צורך ההולך להתממש. כדי לקשור את הדברים למה שכבר נאמר, אחזור היום בקצרה על מה שאמרתי אז, על כך שיש להשתחרר מהבלבול במבנה החברתי, שהוביל בהדרגה לאירועים הטרגיים של השנים האחרונות ברחבי העולם, ושבמקום בלבול זה חובתנו היא להגיע למשולש במבנה החברתי שדיברתי עליו בפגישתנו האחרונה. הבנתם שהתוצאה של המבנה המשולש תהיה חלוקה לתחומים מופרדים של אותם נושאים שעד כה היוו, באופן מבולבל, בסיס למה שנראה כארגון אחדותי של המדינה.

הארגון יחולק בין שלושה תחומים: לתחום הראשון קראתי הסדר הפוליטי או הביטחוני; השני הוא התחום של הארגון החברתי והארגון הכלכלי; השלישי הוא התחום של היצירה הרוחנית החופשית. שלושת תחומים אלו ייבנו באופן עצמאי זה מזה, כל אחד בדרכו, כבר במהלך העשורים הבאים, ויוכלו להיות עדים לכך אפילו אלה שאינם מוכנים להבין זאת כיום. אנו נצליח להינצל מהסכנות הגדולות שהעולם עדיין ממשיך לנוע לקראתן רק אם נשתדל להבין דברים אלו. אך לא נוכל להבין אותם אלא אם נלמד אותם באמת ביסודיות ולעומק. כדי שלא תבינו לא נכון את הדברים שאומר בהמשך, עלי להדגיש שוב: איננו צריכים ליצור את השאלה החברתית או לדון בה באופן תיאורטי כלשהו. לאור מה שכבר נאמר, כבר הבנתם שהשאלה החברתית קיימת כעובדה, שיש לזהות אותה כגורם, כממשות, ושיש להבין אותה כמו שיש להבין תופעה בטבע.

כבר ראיתם כי האופי של כול מה שהצגתי כאן ביום ראשון שעבר[1] כאימפולסים הכרחיים המובילים לעתיד הוא כזה שיש ביכולתו להחליף, בצורה נכונה ולגיטימית, את האלמנטים שנשארו במבנה החברתי שלנו מזמנים קדומים, אלמנטים שחודרים ומתפשטים בו בכל מקום באופן הרסני. אם תתבוננו בצורה מעמיקה בתוצאות המעשיות של הארגון החברתי אותו תיארתי ביום ראשון שעבר, תיווכחו לדעת כי הן בעלות אופי כזה שהן יכולות להחליף באופן נכון את מה שרוצים להשיג באופן לא נכון אלה הקוראים לעצמם סוציאליסטים, אולם למעשה חיים באשליות במקום במציאות. מה שיש להחליף – כפי שזה יתבהר לכם כאשר תחשבו יותר לעומק על מה שנאמר ביום ראשון שעבר – הוא החלוקה של המבנה החברתי על פי מעמדות. מה שיש להשיג בהתאם לתקופת התודעה שבה אנו חיים, התקופה הפוסט-אטלנטית החמישית, הוא שבן האדם עצמו יבוא במקום ההבדלים הישנים בין המעמדות. מסיבה זו יהיה זה אסון אם ייווצר בלבול בין מה שהצגתי בפניכם כאן ביום ראשון שעבר לבין מה שנשאר מעידנים קדומים ועבר לתחומים רבים בארגון החברתי של ימינו. בארגון החברתי הנוכחי נשאר, מהתקופה היוונית, דבר-מה שיש להחליפו על פי עקרונות השולטים באירועי העולם: יש להחליף את החלוקה של האנושות לעובדי אדמה, חיילים ומורים. את החלוקה הזו יש להחליף במה שתיארתי ביום ראשון שעבר. החלוקה למעמדות היא זו המביאה כאוס למבנה החברתי הנוכחי שלנו. בארגון החברתי שאותו הצגתי ביום ראשון שעבר, בני האדם לא יהיו מחולקים על פי מעמדות. באופן טבעי, מעמדות אלו ייעלמו לגמרי. זה הכיוון שאליו מוביל הצורך ההיסטורי.

האדם, כישות חיה ולא כמשהו מופשט, יִצוֹר את הקשרים בין שלושת תחומי החברה. איננו מתכוונים לחלוקה למעמד עובדי אדמה, מעמד חיילים ומעמד מורים כאשר אנחנו אומרים כי עלינו להתקדם לצדק מדיני, ארגון כלכלי, ויצירה רוחנית חופשית. משמעות הדבר היא שהקשרים בין תחומים אלה יהיו בנויים כך שכאשר תיווצר אִינְטֶגְרַצְיָה אמיתית כזאת, לא יהיה זה אפשרי שבני האדם ישתייכו למעמד אחד. תהיה באמת אִינְטֶגְרַצְיָה כזו במערכות היחסים. האדם יעמוד כאדם בתוך המבנה החברתי, והוא עצמו יִצוֹר את החוליה המחברת בין האלמנטים השונים שמשולבים במערכות יחסים אלה. לא יהיה קיים מעמד כלכלי מופרד ומעמד מובדל של יצרנים, אלא מבנה של קשרים כלכליים. באותו אופן, לא יהיה קיים מעמד מופרד של "מורים", אלא הקשרים יהיו כאלה שהיצירה הרוחנית תהיה חופשית מטבעה. באופן דומה, לא יהיה קיים מעמד מופרד של חיילים, אלא יֵעָשֶׂה מאמץ כדי להשיג בהדרגה באופן ליברלי-דמוקרטי עבור התחום הראשון של הסדר החברתי את מה שכעת רוצים להשיג עבור כל שלושת התחומים דרך מאבק מבולבל.

המעבר מהעידנים הקדומים לעידן המודרני דורש באופן הכרחי שהאדם יתפוס את מקומו בעולם. אין כל אפשרות אחרת להגיע להבנה של צורכי העידן שלנו מאשר דרך פיתוח היכולת להבין את בני האדם כבני אדם. כמובן, את זאת ניתן להשיג רק על בסיס התפיסות שאותן מביא לעולם מדע הרוח.

כפי שהדגשתי לא מזמן, את מה שתיארתי בפניכם יש לראות מול התמונה הרחבה של ההיסטוריה של העולם. הצגתי כאן היבטים מסוימים מתוכן תמונה היסטורית גדולה זו. כדי שנוכל כעת להמשיך לתאר את התנאים שהתחלתי להסביר ביום ראשון שעבר, הייתי רוצה היום לבנות שוב את היסודות, הפעם יותר ממקורות אוקולטיים, כדי להבהיר שכדי להתמודד עם דברים אלה, יש להתייחס אליהם בהתאם לתנועה האמיתית של האירועים. כנקודת מוצא עלי להדגיש לפני כל דבר אחר, כי המבנה החברתי חייב להתבסס על הבנה חברתית. זה בדיוק מה שחסר כבר עשרות שנים. זה התחום שנעשו בו טעויות רבות ביותר. לרוב הגדול של האנשים בעמדת המנהיגות חסרה לחלוטין כל הבנה חברתית. לכן אין זה פלא כי לאנשים נדמה שתנועות מהפכניות כמו אלו שמופיעות כעת במרכז אירופה צומחות כאילו פתאום מתוך האדמה, כמו משהו מפתיע שלקראתו לא הייתה להם שום הכנה. הן לא נראות כמשהו בלתי צפוי לאנשים שיש להם הבנה חברתית. אך אני חושש שאנשים עוד ימשיכו לחיות באותה גישה שהייתה להם לפני שנת 1914. כשם שמלחמת העולם הפתיעה אותם, למרות שהיא הייתה תלויה מעל ראש כולם באותה עת, אנשים עדיין ימשיכו להתנהג בדיוק באותו אופן ביחס לעניינים עוד יותר מכריעים. הם ימשיכו לישון כאשר יפרוץ מה שמתפשט כעת בעולם כתנועה חברתית. בגלל הרגלי החשיבה הפלגמטיים שמאפיינים את אנושות ימינו, יהיה בלתי אפשרי למנוע זאת, בדיוק כפי שהיה בלתי אפשרי לגרום לאנושות לא לתת לקטסטרופה הנוכחית להשתלט עליה במפתיע.

הדבר החשוב ביותר הוא ללמוד להכיר את האמת כי בני האדם אינם מתנהגים באופן זה או אחר באזורים השונים על פני האדמה בהתאם למושגים מופשטים. כאשר התנהגותם יכולה להוביל להשלכות חברתיות, הם מתנהגים בהתאם לאופן בו הם נדחפים לפעולה על ידי אימפולסים הטמונים באירועי העולם, שהאדם עצמו הוא חלק בלתי נפרד מהם. גם היום אנשים מתעלמים מעובדה בסיסית זו. אני אומר זאת מניסיון, כי בשנים האחרונות נאלצתי לדבר על עניינים אלה עם אנשים השייכים למקצועות ומעמדות שונים, ואני מכיר את התגובה שאנו פוגשים – אנשים נשארים אדישים לגמרי – כאשר מדברים על דברים אלה. אני מתכוון לעובדה שהאנשים מהמזרח ומהמערב – וכולם ייקחו חלק בעיצוב העתידי של הדברים – שונים לגמרי זה מזה באימפולסים שלהם, שונים לגמרי מבחינת רצונותיהם. אם אנו שמים לב רק לסביבה החברתית הקרובה אלינו, לא נוכל לשפוט באופן ברור את מה שמתפתח באופן הכרחי בעולם. נוכל לשפוט את הדברים ברור רק כאשר – ועלי שוב להשתמש בביטוי הזה – אנו באמת מגבשים את הדעה שלנו על פי האימפולסים הקיימים באירועי העולם. אנשי המערב, אנשי המדינות של מערב אירופה, והנספח האמריקני שלהן, יאמרו את דברם, ואנשי מזרח אירופה, עם אסיה מאחוריהם, יאמרו את דברם בעשרים או שלושים השנים הבאות; אך אופן הדיבור שלהם יהיה מאוד שונה זה מזה, כי לבני האדם באזורים שונים של העולם יש באופן הכרחי תפיסות שונות לגבי מה האדם מרגיש, וחייב להרגיש, כצורך הכרחי לכבודו כאדם ולמהותו כאדם.

איננו יכולים לדון בדברים אלה אם איננו רואים באופן ברור שבעתיד חייבים להתרחש באופן הכרחי אירועים שאנשים היו מעדיפים שלא יקרו. אמרתי לכם ביום ראשון שעבר שפשוט לא ניתן לגבש רעיונות חברתיים שיהיו מועילים ויישאו פרי בכל דרך אחרת מאשר זו המובילה בחיפוש אחר האמת אל מעבר לסף התודעה הפיזית הרגילה. בגבולות התודעה הפיזית הרגילה אין רעיונות חברתיים יעילים. מסיבה זו, כפי שהסברתי ביום ראשון שעבר, חייבים להביא לאנשים רעיונות חברתיים אלוה שיש ביכולתם לשאת פרי. בו זמנית זה אומר גם שאנשים לא יוכלו להירתע ולהימנע מלהכיר, עד כמה שזה יתאפשר לכל אחד, את מהותו האמיתית של הסף לעולם הרוח. בתחומי החיים היומיומיים, בתחומי המדע הרגיל, האנושות אולי תמשיך להתקדם בדרך המוכרת עוד זמן רב, מבלי להגיע להכרה של סף העולם הרוחי. בתחומים אלו עוד יהיה ניתן להסתדר, אם יהיה צורך בכך. אך מבחינת החיים החברתיים, אי אפשר להסתדר מבלי לשים לב למה שאנו קוראים סף עולם הרוח. בתוך בני האדם של העידן הנוכחי קיים – אם כי הוא נמצא עדיין בלא מודע, אך יותר ויותר שואף לצאת למודעות – האימפולס ליצור מבנה חברתי המאפשר לכל אחד, באופן המתאים לטבעו, להיות אדם על פני האדמה.

בצורה לא ברורה, אך באופן אינסטינקטיבי, אנשים מכל האזורים שעל פני האדמה מרגישים מה היא המשמעות של כבוד האדם, של קיום ראוי לכבוד האדם וכן הלאה. האידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית המופשטת של זמננו מאמינה שקל מאוד לתת ביטוי בינלאומי למשמעות כבוד האדם, זכויות האדם וכו'. אך אי אפשר לעשות זאת, מפני שכדי לתת ביטוי לדברים אלה, עלינו לזכור כי מקורו האמיתי של האדם נמצא מְעֵבֶר לסף עולם הרוח, כי האדם שייך לעולם הרוחי-נפשי. במילים אחרות, הבנה אמיתית ומקיפה של מהות האדם יכולה להגיע אלינו רק ממֵעֵבֶר לסף עולם הרוח.

ההבנה באמת באה משם. גם אם האמריקאי, הבריטי, הצרפתי, הגרמני, הסיני, היפני או הרוסי ידברו על האדם ויביעו רעיונות ותפיסות לא מספקות, יש בתת-מודע שלהם משהו הרבה יותר נרחב ומקיף, אך הוא משהו שעדיין צריך לתפוס אותו. הדבר הנרחב והמקיף הזה ששוכן שם נאבק לעלות למודעות. במילים אחרות, אפשר לומר שהאבולוציה ההיסטורית של העולם הגיעה לשלב שבו בלבבות בני האדם חיה תמונת-אדם. ומבלי לשים לב לתמונת-אדם זו, אין זה אפשרי לפתח כל הבנה חברתית. תמונה זו חיה; אך היא חיה בתת-מודע. כאשר היא נאבקת לעלות למודע, ואכן מצליחה להיכנס למודע, אפשר לתפוס אותה רק בעזרת יכולות – לפחות יכולות הבנה ההולכות ומתעוררות – שנרכשו דרך חשיבה בריאה בתודעה שהיא על-חושית בטבעה. בבני האדם שעסוקים בימינו במאבק החברתי, חיה תמונת-אדם שיכולה להישאר בלא-מודע, יכולה להישאר אינסטינקטיבית, כל עוד אינו מתעורר הדחף להגיע לבהירות בדבר. אולם כאשר רוצים אנו להגיע לבהירות, ניתן לעשות זאת רק אם רואים את הדבר באור שבא מן הצד השני של הסף. אזי מתגלה למתבונן הרוחי-האובייקטיבי כי תמונת-האדם, המסתתרת באופן אינסטינקטיבי בנפש, שונה לחלוטין אצל אנשי המערב לעומת אנשי המזרח. וזאת הולכת להיות שאלה חשובה ביותר בעתיד. יש לה תפקיד בכל התנאים הקיימים במציאות. יש לה תפקיד בכאוס הרוסי, יש לה תפקיד במהפכה במרכז אירופה, יש לה תפקיד במהומה המתהווה במערב, עד לאמריקה. במילים אחרות: אם רוצים להבין את מה שמתהווה, יש לראות אותו באור התודעה העל-חושית. יש להבין אותו באמצעות היכולות הנובעות מהתודעה העל-חושית. כי בתודעה החושית אין כל דרך שתאפשר לנו להבין את מה שנוכח באופן אינסטינקטיבי כתמונת-האדם הן אצל אנשי המערב והן אצל אנשי המזרח.

אך כדי לרכוש הבנה זו, חייבים אנו ללמוד להכיר את שתי הצורות השונות, הייחודיות, שבהן בא לידי ביטוי ליד שומר הסף, זה אשר מעסיק את הרובד האינסטינקטיבי באדם. כי הדבר קיים באופן אובססיבי הן אצל האדם המערבי והן אצל האדם מהמזרח. כול עוד הוא אינסטינקטיבי, הוא מטריד אותנו באופן אובססיבי, וכאשר הוא עולה למודעות בהירה, הוא מפסיק להטריד אותנו. חשוב להכיר את האופן הייחודי שבו מתגלה בתודעה האמיתית, בתודעה העל-חושית, זה אשר כעת מטריד את האדם באופן לא מודע. האדם יכול לחוות בשתי צורות שונות דרך שומר הסף כיצד מופיע לפניו דבר-מה שפועל בצורה כאוטית באינסטינקטים שלו, משהו שאינו הוא עצמו – כי רק מה שהאדם תופס במודע הינו הוא עצמו. הדברים המעסיקים אדם באובססיביות באופן אינסטינקטיבי מופיעים מול שומר הסף בשתי צורות. כלומר, כאשר מגיעים לסף, מתגלה שזה אשר מטריד את האדם באופן אינסטינקטיבי לובש אחת משתי צורות. אחת יכולה להופיע כדמות של רוח רפאים. זה אשר מעסיק את האדם באופן אינסטינקטיבי מופיע בפני שומר הסף במקרה אחד כמו קליטה חושית חיצונית. זאת הזיה, אך היא קליטה חושית חיצונית, שמופיעה כממשות בפני האדם, כמשהו שהוא קולט מחוצה לו. זוהי תמונה בעלת אופי של רוח רפאים. כאשר דבר-מה משפיע באופן אינסטינקטיבי וכאוטי על האדם הופך להיות ברור ומודע בנוכחות שומר הסף, במקום בו כל האינסטינקטים מפסיקים לפעול, במקום בו הכול עולה למודעות מלאה ותופס את מקומו בחיים הרוחניים החופשיים, אלמנט חי אינסטינקטיבי מסוג זה יכול להופיע כרוח רפאים. אז האדם נִפְטַר ממנו כאינסטינקט. איננו צריכים לפחד ממה שמופיע בפנינו כרוח רפאים, כי הדרך היחידה שבה אנו יכולים להשתחרר ממנו היא שנראה אותו באובייקטיביות חיצונית, ומה שפעל בנו קודם באופן כאוטי יופיע כעת בפנינו באופן ממשי, בצורת רוח רפאים. זאת צורה אחת.

הצורה השנייה שבה יכול להופיע דבר אינסטינקטיבי מסוג זה היא הסיוט. כאן לא מדובר בקליטה חיצונית, אלא ברגש מעיק או בתופעת לוואי בצורת חיזיון של משהו שמעיק על האדם, חוויה אימגינטיבית, שאותה האדם חווה בו-זמנית כסיוט. מה שחי בנו באופן אינסטינקטיבי חייב לצאת לאור או כסיוט או כרוח רפאים כאשר אנו רוצים להעלות אותו למודעות.

כשם שכל אינסטינקט שחי באדם חייב לעלות בהדרגה או כרוח רפאים או כסיוט כדי שהאדם יהפוך להיות אדם במלוא מובן המילה, כי רק אז הוא יהיה חופשי מהרובד האינסטינקטיבי, כך חייב להופיע בפניו באחת משתי הצורות גם מה שחי בו באופן אינסטינקטיבי ולא מודע במערב ובמזרח כרגש של כבוד-האדם, כתמונת-האדם. והוא חייב להבין את מה שמופיע לפניו, אך הוא חייב להבין אותו קודם כול באמצעות השכל הישר, ההבנה האנושית הבריאה. כך מתאפשר למדען הרוח, למדען הרוח הפעיל, להראות, באופן שמתקבל על הדעת, שדבר מסוים מופיע כסיוט ודבר אחר כרוח רפאים. את מה שמדען הרוח חווה כחוויה, עליו להביע במילים שמתאימות להשקפות היסטוריות או אחרות של תקופתו, כדי לאפשר לאחרים, שעדיין לא פיתחו את היכולות האוקולטיות הנדרשות כדי לראות דברים אלו, להבין אותם בעזרת השכל הישר והבריא. העובדה שהאדם בעצמו אינו רואה דברים אלו אינה יכולה לשמש אף פעם כתירוץ לכך שהוא לא ירצה לקבל אותם, מאחר שכול מה שמדען הרוח רואה מתואר במושגים שניתן להבין אותם באמצעות הבנה אנושית בריאה. האֵמוּן שנותנים במי שרואה את הדברים לא צריך לכלול יותר מאשר האמונה שהוא יכול להציע הצעות, אך אין צורך להאמין למה שהוא אומר, מפני שכול מה שמתואר יכול להיות תמיד מובן בעזרת מאמץ של חשיבה אנושית בריאה וחופשית מדעות קדומות.

האינסטינקטים שחיים במערב ופועלים בתמונת-האדם ובשאיפה למבנה חברתי מסוים מופיעים בפני שומר הסף כרוחות רפאים. תמונת-האדם החיה בקרב העמים של מזרח אירופה ואסיה ברקע, מופיעה כסיוט. העובדה האוקולטית היא פשוט זאת: אם תבקש מאמריקאי – והדבר באמת בולט שם במיוחד – לתאר מה היא באמת התמונה של כבוד-האדם על פי הרגשתו, כאשר תעבד תמונה זו באופן אוקולטי ותישא אותה לשומר הסף, ואז תתבונן במה שאתה חווה ביחס לתמונה זו בנוכחותו, היא תופיע בפניך כרוח רפאים. אם תיתן לאדם מאסיה או לאדם משכיל מרוסיה לתאר לך את תמונת-האדם שלו, אם תוכל לשאת אותה עד לשומר הסף, היא תפעל עליך כסיוט.

אך מה שאני מציג כאן הוא רק תיאור של חוויה אוקולטית. בסיס חוויה אוקולטית זו טמון באימפולסים היסטוריים, באירועים היסטוריים. כי מה שלובש צורה באופן אינסטינקטיבי בלבבות ובנפשות בני האדם צומח גם מתוך תשתית היסטורית. העמים מהמערב – הבריטים, הצרפתים, האיטלקים, הספרדים, האמריקאים – עקב אימפולסים היסטוריים מסוימים, במהלך התפתחותם מהזמנים הקדומים ועד למצבם הנוכחי, אִפְשְׁרוּ שתשתרש בליבם, אם כי באופן אינסטינקטיבי ולא במודעות מלאה, תמונת-אדם כזו הניתנת לתיאור כאשר אנו חוקרים לעומק את האימפולסים ההיסטוריים.

את תמונות-אדם אלו, הן את תמונת-האדם המזרחית והן את תמונת-האדם המערבית, יש להחליף במה שניתן לגלות באמצעות מחקר מדעי רוחי. רק כך יהיה ניתן לבנות בסיס איתן לסדר חברתי אמיתי, שלא ישלטו בו רוחות רפאים ולא ישלטו בו סיוטים. אם נחקור נכון את השאלה מדוע תמונת-האדם המערבית היא רוח רפאים, וניקח בחשבון את כל התשתיות ההיסטוריות, אנו נגלה שבבסיס האינסטינקטים שהובילו לתמונת האדם באזורים המערביים של העולם יושבת רוח הרפאים של האימפריה הרומית. הם האינסטינקטים שהובילו, למשל, למה שמכונה תוכנית-וילסון עבור העולם, שאנשים מרעיפים עליה שבחים כה רבים. כול מה שהתפתח בהדרגה במהלך ההיסטוריה ויש לו אופי מיושן לגמרי, כלומר יש לו אופי לוציפרי-אהרימני, ואינו מתאים לזמנים הנוכחיים, אלא נשאר כרוח רפאים מתקופות קודמות, הוא למעשה רוח הרפאים של התרבות הרומית, של הרומניזם (Romanism). כמובן שבאזורים בהם מדברים אנגלית, תמצאו דברים רבים שאינם קשורים לכך. גם בארצות הלטיניות האמיתיות יש הרבה דברים לא קשורים לרומניזם. אולם אין זו הנקודה החשובה. העובדה החשובה היא תמונת-האדם כפי שהיא אמורה להיכנס למבנה החברתי. בכל האזורים האלה, תמונה זו מושפעת ונבנית באופן אינסטינקטיבי ממה שנבנה כתרבות הרומית. היא ממשיכה להיות התוצר של אופן החשיבה הלטיני, ושייכת לתרבות התקופה הפוסט-אטלנטית הרביעית. זה לא משהו שיש בו באמת חיים, אלא משהו הפוקד את התקופה הנוכחית כמו רוח רפאים של אדם מת. הוא רוח הרפאים אשר מופיעה לרואה הרוחי האובייקטיבי כאשר הוא יוצר לעצמו תמונה של מה שאמור לשלוט בעולם מנקודת המבט של המערב.

חסר תועלת לחלוטין להביע דעות לגבי דברים אלה בלי הידע הנדרש, כי זה כבר לא מתאים למצב האנושות בתקופה הנוכחית. חשוב לרכוש הבנה ברורה לגבי דברים אלה. רוח הרפאים של התרבות הרומית פוקדת את המערב. כשדיברתי לפני זמן קצר על הגורל העתידי של העמים השונים במערב, ובמיוחד של הצרפתים, זה קשור לעובדה שהם נאמנים יותר מכולם לרוח הרפאים הרומית. כל הטמפרמנט האינסטינקטיבי שלהם ואופיים הבסיסי אינם מאפשרים להם להשתחרר מרוח הרפאים הרומית. אם כן, זהו היבט אחד של העניין, ההיבט הקשור למערב.

ההיבט השני הוא שגם במזרח שולטת תמונת-אדם מסוימת לגבי האופן בו האדם אמור להשתלב במבנה החברתי. לתמונה זו יש אופי כזה, שכבר עכשיו הולך להתרחש שם, כצורך הנובע ממהות הדברים, דבר מסוים שתמיד דיברתי עליו: במזרח אירופה נמצאת בשלבי הכנה תקופת התרבות השישית. אך אם נתבונן בדבר מנקודת מבטו של העידן הנוכחי, בו תמונת-האדם החיה כיום במזרח אירופה, וגם באסיה, עדיין אינה התמונה שתתפתח בעתיד באופן טבעי, ושהאנושות חייבת לפתח כבר היום דרך ידע, אלא להיפך, היא תמונה המופיעה כמו סיוט כאשר אנו לוקחים אותה לשומר הסף כדי להתבונן בה שם.

תמונה זו מופיעה כסיוט, מפני שהאינסטינקטים שאותם מטפחים העמים במזרח ושמשפיעים על אופייה של תמונה זו ניזונים מכוח שעדיין איננו מושלם. כוח זה יגיע לרמת התפתחותו הגבוהה ביותר רק בעתיד, בתקופה הפוסט-אטלנטית השישית. למעשה, כוח זה זקוק לאימפולס שיתמוך בו. לפני שתתעורר המודעות – ומודעות זו חייבת להתעורר קודם במזרח – כוח זה זקוק לבסיס אינסטינקטיבי. בסיס אינסטינקטיבי זה, שעדיין חי בקרב אנשי המזרח כשהם יוצרים את תמונת-האדם שלהם, הוא זה שפועל כמו סיוט. כשם שכל האימפולסים שנותרו מהתרבות הרומית משפיעים כאימפולסים קדומים בבניית תמונת-האדם במערב, כך במזרח, בסיס אינסטינקטיבי זה פועל כמו סיוט. אך סיוט זה הפועל במזרח אמור לפעול באופן תומך. באופן מסתורי, הוא אמור לגרום לכך שאנשי המזרח ישתחררו ממנו – בדומה לחלום בלהות, כאשר אנו מצליחים להתגבר עליו אחרי שהתעוררנו וראינו באופן ברור מה בדיוק קרה. הכוח הזה, שחייב לפעול שם במזרח, איננו משהו ששרד מן העבר, אלא משהו שפועל לראשונה בתקופה שלנו. הוא מורכב מהכוחות הנובעים מהאימפריה הבריטית. במערב, תמונת-האדם הפכה לרוח רפאים דרך האימפולס של התרבות הרומית עתיקה. בנפשם של עמי המזרח, טבועה תמונת-אדם שדרכה הופך לסיוט זה אשר ימשיך לפעול לאורך זמן רב בעתיד, מתוך השאיפות של האימפריה הבריטית.

התוצאה של שני הדברים האלה היא שמצד אחד, במערב, מה שהיה מודע באימפריה הרומית ממשיך לחיות בלא מודע כמו רוח רפאים. מצד שני, האימפולס הבריטי-אמריקאי לבניית אימפריה עולמית, שנמצא בשלבי הכנה ופעיל בתקופה הנוכחית, מופיע כסיוט, ככוח נגדי של סיוט, כדי להביא את אנשי המזרח ללידה מודעת של תמונת-אדם נכונה.

לא נעים לומר את הדברים האלה בימינו, ולאנשים לא נעים גם להקשיב להם. אך האמת הפשוטה היא שהגענו לתקופה באבולוציה של ההיסטוריה של העולם, שבה אפשר להשיג משהו רק אם אנשים ילמדו את הדברים בעולם על בסיס ידע ומודעות מלאה, ויתחילו להכיר באופן אובייקטיבי את מה שקיים בעולם. אי אפשר להתקדם בשום דרך אחרת. ומה שקורה בתקופתנו בסופו של דבר נועד לאלץ את האנשים להפוך באופן מסוים את כיוון האירועים הללו. הדברים לא יוכלו להמשיך עוד באותו האופן, כך שאם במשך תקופה ארוכה אנשים נתנו לעצמם לחשוב בצורה מסוימת מתוך כפייה, כעת הם ייתנו לעצמם לחשוב מחשבות שונות לחלוטין, אבל שוב מתוך כפייה, רק מפני שבאזור מסוים של האדמה הכול התהפך מהקצה אל הקצה. אפשר לפגוש היום אנשים שתוך מספר שבועות הפכו ממוֹנַרְכִיסְטים "נאמנים" לרפובליקנים קיצוניים, או לכל דבר אחר שרק ניתן לעלות על הדעת. אנשים אלה נשארו אותם האנשים! כשם שאלה שהיו מונרכיסטים מתוך כפייה לא הצליחו להשיג שום דבר מועיל למען האנושות, כך לא יכול להיווצר שום דבר מועיל גם בזכות הסוציאליסטים מתוך כפייה, או בזכות אלה שנהיו בּוֹלְשֶׁבִיקים אחרי שהיו מונרכיסטים אמיתיים, כי יש גם כאלה.

מה שנדרש הוא לא זה ולא זה. מה שנדרש הוא שנתחיל לראות שיכול להיות נכון ומועיל רק מה שנובע מתוך החלטה חופשית של הנפש האנושית החופשית, כלומר מה שהאדם מחליט עבור עצמו דרך שימוש בכוחות החשיבה שלו, הלב שלו, ובעיקר ההבנה העמוקה שלו. זה העיקר. אחרת, אנו נראה שוב ושוב שהנסיבות יכתיבו את הדעות של האנשים. למשל, אדם שלפני שישה שבועות ראה בלודנדורף (Ludendorff) פִילְדְּמַרְשָׁל דגול והיום קורא לו פושע, אם אין לו סיבה טובה לאף אחת מדעות אלו, ואם אינו מסוגל לגבש דעות אלו מתוך החלטה חופשית של לב חופשי, אזי לא יוכל להיות מועיל באבולוציה של האנושות, ולא משנה איזה צד הוא ייקח. אין זה מספיק שאמירה מסוימת היא נכונה באופן מופשט – לרוב, אמירה אחת שקרית בדיוק כמו השנייה – אלא עלינו לפתח יכולת לגבש דעות אמיתיות. בתחום זה, מדע הרוח יכול באמת לשמש כמדריך מצוין.

אני תמיד ער לכך שאנשים חושבים שקשה להבין את מה שאני אומר כאן או במקומות אחרים במסגרת מדע הרוח. הסיבה הפשוטה לכך היא שאין לאנשים באמת את הרצון לעשות שימוש מלא בשכל הבריא שלהם כדי להבין את הדברים. הם נחשבים לקשים להבנה מפני שלא מספיק נוח לאנשים לתפוס אותם.

במהלך הרצאות אלה התייחסתי פעמים רבות לקטסטרופה של המלחמה של השנים האחרונות ולמקורותיה. אני מקווה שיהיה אפשר לראות שמה שקרה בשבועות האחרונים מאמת באופן מלא את מה שאני אומר לכם ולאחרים כבר שנים רבות לגבי עניינים אלה. כל מה שקורה עולה בקנה אחד עם מה שנאמר כאן. למעשה, אתם יכולים לראות איך המפה שאותה ציירתי על הלוח כאן לפני שנים מתממשת ממש בימים אלו.

אך אין להתייחס לנאמר כאן כאל דרשת יום ראשון, אלא יש להבין את הדברים כמשהו שנאמר מתוך האימפולסים הממשיים שכבר התממשו או עומדים להתממש. מסיבה זו לא אהסס להצביע שוב ושוב על דברים שקשורים לשיטה, גם אם הדבר כרוך בחזרה על מה שכבר נאמר. הדברים האלה שקשורים לשיטה חשובים ביותר בתחום הידע המדעי-רוחי, שכל כך חיוני בתקופתנו. מה שמדע רוח זה עושה לנפשות שלנו חשוב הרבה יותר מאשר היכרות מופשטת עם אמת זו או אחרת.

אנו רואים שוב ושוב שמבנה הנפש המתפתח דרך מדע הרוח יכול לעזור בייחוד בהבנת האירועים המתרחשים ממש בימינו. במהלך שנים אלו הדגשתי פעמים רבות מאוד כמה נורא הדבר כאשר אנשים חוזרים כל הזמן על אותן השאלות הנוחות: "מי אשם בקטסטרופה העולמית של המלחמה הזאת? האם אשמים מעצמות המרכז או מדינות ההסכמה, או אלוהים יודע מי?" אי אפשר לענות לשאלות אלה הקשורות במי אשם בשום צורה מעמיקה. מה שבאמת חשוב הוא הניסוח המדויק והנכון של השאלה. רק כך נוכל להגיע לתובנה נכונה, מעמיקה, ממשית, אך במקרה של אנשים רבים בני זמננו אין כל טעם לנסות לפנות לתובנה שכזו. למשל, חלק גדול מהדיווחים המגיעים מפריז מזכירים לי דברים אחרים הקשורים למצב אומלל זה, דברים שקרו מוקדם יותר בברלין או במקומות אחרים. אין כל ערך בכך שאנשים יגבשו דעות לפי מה מותר ומה אסור – במיוחד דעות הקשורות בעובדות – אלא מה שחשוב הוא שדעות אלו יִבָּנוּ על בסיס שיקול חופשי, יִיוָּוצְרוּ מתוך נפש חופשית. זה מה שחשוב באמת.

אם תיזכרו בדברים השונים שאמרתי כאן בשבועות האחרונים, תראו שהאירועים שהתרחשו בינתיים אימתו רבים מהם. למשל, הסברתי שאין זה נכון לדון בדברים האלה כדי להגיע בכוונה למסקנה, שכל כך נוחה לאנשים רבים, שמעצמות המרכז "אשמות" בפרוץ מלחמת העולם. אבל אמרתי לכם גם שלממשלות של מעצמות המרכז יש חלק משמעותי במלחמת העולם בגלל שיטות הממשל האוויליות שלהן. מה שהסברתי גם בהרצאות האחרונות קיבל בשבוע זה אישור מוחלט דרך הגילויים של ממשלת בוואריה. פרסום ההתכתבות בין ממשלת בוואריה לבין שליח בוואריה בברלין, הרוזן לרכנפלד-קופרינג (Graf Lerchenfeld-Köfering), מאמת לגמרי את ההסברים שלי. דרך אירועים כאלה, תתבהר יותר ויותר התמונה שאותה אני מציג בפניכם כבר שנים, כאשר כל הזמן היה עליי להחזיר את הדגש לדרך הנכונה לשאול את השאלות. קורט אייזנר (Kurt Eisner), אדם שבאופן מיוחד מאוד הפך לראש ממשלה מיד אחרי שחרורו מהכלא, ראוי להערכה על פרסום הדברים האלה – וכעת ניתן לדבר באופן גלוי גם על דברים מסוג זה. בזמננו, כאשר מדברים כל כך הרבה על אנשים שהפכו ללא ראויים למעמדם הציבורי, בוודאי מותר לדבר גם על אדם כמו ראש הממשלה הנוכחי של בוואריה, למרות שאין צורך שנרעיף עליו שבחים על כך.

כמובן, בהתאם לקרמה של כל אדם ולאופן בו הוא ניצב בעולם עקב הקרמה שלו, הוא יוכל להביע דעה זו או אחרת במקום זה או אחר בעולם. אם אנו רוצים להגיע להבנה חברתית, כפי שאמרתי בהקשרים רבים, הדבר החשוב ביותר הוא שנרכוש הבנה של האדם, שיהיה לנו עניין בבני אדם, עניין מיוחד בבני אדם מסוימים, רצון להכיר את בני האדם. זו צריכה להיות המשימה החשובה ביותר של העתיד. אך עלינו לרכוש אינסטינקט מסוים, אם תרשו לי להשתמש במילה זו, שיאפשר לנו לגבש דעות על בסיס הסימפטומים. מסיבה זו נתתי את ההרצאה על ההיסטוריה כסִימְפְּטוֹמָטוֹלוֹגְיָה. אדם כזה כמו ראש ממשלת בוואריה, קורט אייזנר, נוכח בתודעתנו, למשל, כאשר אנו שוקלים את העובדות הבאות. אני אומר זאת עכשיו לא כדי לתאר משהו ממשי, אלא כדי להמחיש היבט פסיכולוגי מסוים, היבט מסוים ממדע הנפש האנושית.

עוד לפני שהייתה כל הכרזת מלחמה, מצד שמאל או ימין, בימים האחרונים של חודש יולי 1914, קורט אייזנר אמר במינכן: "אם באמת תפרוץ מלחמת עולם, לא רק שהאומות יקרעו זו את זו לגזרים, אלא יתמוטטו גם כל בתי המלוכה במרכז אירופה. זאת תהיה השלכה בלתי נמנעת!" הוא נשאר נאמן לעמדותיו. לאורך השנים הוא המשיך לאסוף קבוצה קטנה של אנשים במינכן ולדבר איתם, כל הזמן תחת מעקב משטרתי בלתי פוסק. כאשר פרצה שביתה ברגע משמעותי במיוחד בהתפתחויות השנים האחרונות בגרמניה, הוא נאסר ונדון לכלא, ומהכלא עלה כעת לראשות ממשלת בוואריה. אייזנר הוא אדם יציב. אינני רוצה לשבח אותו, מאחר שהתנאים עכשיו הם כאלה שאפילו אדם כזה יכול לעשות טעות אחרי טעות. אבל אני מנסה להמחיש את מה שעלינו להביא בחשבון. מה שנדרש תמיד הוא שנעריך באופן נכון את האירועים שאנו פוגשים בעולם ונראה בהם סימפטומים, ושמתוך הסימפטומים נסיק את המסקנות הנכונות לגבי מה שמסתתר מאחוריהם, אם אין לנו את היכולת לראות דרך הסימפטומים את הרוח הפועלת בהם. עלינו לפחות להשתדל להגיע דרך הסימפטומים לתמונה של הרוח העומדת מאחוריהם. בייחוד בעתיד יהיה צורך להגיע להבנה הדדית בין בני האדם. השאלה החברתית לא תיפתר דרך קלישאות, תוכניות או משפטים מהאידיאולוגיה של לנין, אלא אך ורק דרך הבנה בין אדם לאדם. אך הבנה כזו ניתן להשיג רק כאשר נוכל להכיר בכך שהאדם הוא התגלות חיצונית של משהו נצחי.

אם תיקחו בחשבון את מה שאמרתי, שבמערב האדם יוצר אפקט של רוח רפאים בנוכחותו של שומר הסף, ובמזרח אפקט של סיוט, תקבלו באופן מסוים את האימפולס הנדרש כדי להגיע למבט אמיתי לגבי תנאי התקופה הנוכחית. במערב, קיימת תמונת-אדם הנמצאת במסלול יורד, ולכן מופיעה כרוח רפאים. במזרח, קיימת תמונת-אדם במסלול של עלייה, אך אין לקבל אותה בצורתה הנוכחית היות שהיא עדיין רק אימגינציה של סיוט מבהיל, ותופיע בצורתה האמיתית רק לאחר שהאנושות תתגבר על סיוט זה. אם כן, התנאים הם כאלה שעלינו להגיע להבנה עמוקה יותר אם אנו רוצים להשתתף בדיונים העוסקים בבעיה החברתית. אחד התחומים שלגביו האדם חייב לרכוש הבנה עמוקה יותר קשור לאופי החשיבה שלו, ולאופן בו חשיבה זו נובעת מתוך ישותו השלמה של האדם, בצורה שונה במקרה של כל אישיות אינדיבידואלית על פני האדמה כולה.

הסיבה לכך שרוח הרפאים הרומית הצליחה לצבור השפעה כה עמוקה היא, שבמהות של החשיבה האנושית האדם עדיין לא התעלה על השקפת העולם של הברית הישנה. למעשה, הכריסטיאניות נמצאת רק בשלביה הראשוניים. היא עדיין לא התקדמה מספיק כדי לחדור באמת ללב ולתודעת האדם. הכנסייה הקתולית הרומית עשתה את כל מה שנדרש כדי לחסום התקדמות זו. בתיאולוגיה שלה, הכנסייה הרומית נמצאת בעצמה לגמרי תחת ההשפעה של רוח הרפאים הרומית העתיקה. כפי שציינתי פעמים רבות, הכנסייה הרומית תרמה יותר לכך שדמותו של כריסטוס לא תחדור לליבם ולתודעתם של בני האדם, מאשר הפוך. הסיבה לכך היא שהמושגים שבהם נעשה שימוש בתוך הכנסייה הרומית כדי להבין את כריסטוס, לקוחים כולם מהמבנה החברתי והפוליטי של האימפריה הרומית העתיקה. גם אם בני האדם אינם יודעים זאת, הדבר פועל בתוך האינסטינקטים שלהם.

ההשקפות והרעיונות ששלטו בברית הישנה – שיש לראות בהם בעיקר השקפות של היהדות של הברית הישנה, ושלבשו צורה ארצית ברומניזם, שבסְפֶרָה הארצית מקבילה למה שהיהדות הייתה בסְפֶרָה הרוחנית, למרות שהוא היה בהתנגדות ליהדות – הגיעו לתקופתנו דרך הרומניזם. הם פוקדים את העידן שלנו כמו רוחות רפאים. את החשיבה הזו של הברית הישנה, שאינה חדורה בכריסטוס, יש למצוא במקורה האמיתי בתוך ישות האדם. עלינו לשאול את עצמנו את השאלה: באילו כוחות תלויה חשיבה כמו זו שבברית הישנה?

חשיבה זו תלויה במה שיכול לעבור בתורשה מדור לדור עם הדם. היכולת לחשוב בצורה האופיינית לברית הישנה מוּרשת עם הדם ברצף של הדורות. מה שאנו יורשים כיכולות מאבותינו דרך העובדה הפשוטה שאנו בני אדם שנולדו, שלפני הלידה שלנו היינו עוּברים – מה שאנו יורשים ככוח החשיבה, מה שחי בדמנו, הוא החשיבה של הברית הישנה. החשיבה שלנו מורכבת משני חלקים. חלק אחד מכיל את מה שיש לנו ככוחות חשיבה על בסיס ההתפתחות שלנו עד ללידה, כוחות חשיבה שאנו יורשים דרך האבות או האימהות שלנו. אנו מסוגלים לחשוב באופן זה של הברית הישנה מפני שהיינו עוּברים. מאפיין עיקרי של העם היהודי הקדום היה שבחיים בין הלידה למוות הם לא רצו ללמוד דבר נוסף מעבר למה שהאדם מביא איתו כיכולת עקב כך שהוא היה עוּבר עד לרגע היוולדותו. הדרך היחידה שבה תוכלו להבין באמת את החשיבה של הברית הישנה היא לומר לעצמכם: "זהו סוג החשיבה שאנו רוכשים עקב העובדה שהיינו עוּברים."

את החשיבה שאמורה להתווסף לחשיבה ראשונה זו עלינו לרכוש לעצמנו במהלך התפתחותנו מְעֵבֶר לתקופת העוּברות. כדי לספק צרכים חיצוניים מסוימים, האדם צובר מגוון התנסויות או חוויות, אבל הוא אינו עובר דרכן טרנספורמציה אמיתית של חשיבתו. לכן, אפילו היום, החשיבה של הברית הישנה ממשיכה להשפיע הרבה יותר ממה שאנשים מתארים לעצמם. האדם אינו מחדיר להתנסויות שהוא חווה כאן, על האדמה הפיזית בין הלידה למוות, את החשיבה שאמורה להתפתח כתוצאה מהתנסויות אלו. הוא עושה זאת רק במידה מוגבלת ביותר, ולכול היותר באופן אינסטינקטיבי. הוא אינו מלווה את ההתנסויות שהוא חווה עד לשלב בו יוכל להיוולד סוג חשיבה מיוחד. את זאת עושה רק האוקולטיסט האמיתי שהתפתחותו מתקדמת בהתאם לעידן הנוכחי. במקרה שלו, חייו מתנהלים כך שהוא מתעורר מחדש, כמו שילד מתעורר לאחר שהוא נולד. אדם שמתנהל בהתאם לספרי "כיצד קונים דעת העולמות העליונים" עובר דרך תהליך זה בפעם שנייה. הוא מתייחס לטבעו הרגיל כמו שהאדם הרגיל מתייחס לעוּבר. בחיים הרגילים, אנשים מתנהגים כך שלמרות שהם עוברים התנסויות וחוויות, הם משתמשים לגביהם בסוג החשיבה היחידי שאותו קיבלו בזכות זה שהם היו עוּברים. אנשים חווים את חוויותיהם, אבל אינם מוכנים להמשיך את התהליך הלאה. הם מביאים לחוויות אלו כתוכן מחשבתי, כאופי של חשיבה, כצורת חשיבה, את מה שקיבלו מהחיים כעוּברים. במילים אחרות, הם משתמשים במה שעובר כתורשה בדם מדור לדור.

עובדה אחת היא בעלת חשיבות מכרעת: את המיסטריה של גולגותא, במהותה הייחודית, לעולם לא ניתן להבין באמצעות סוג החשיבה שקיבלנו אותו רק עקב ההתפתחות העוּברית שלנו. מסיבה זו הסברתי לכם גם בהרצאות שנתתי במהלך שהותי הנוכחית כאן שהמיסטריה של גולגותא היא משהו שאי אפשר לתפוס באמצעות החשיבה הפיזית הרגילה. זאת עובדה שאנשים הגונים ימשיכו להכחיש לעולם, כול עוד הם נשארים במצב של חשיבה פיזית. את המיסטריה של גולגותא, וכל דבר שכריסטוס חדר אותו, יש להבין לא באמצעות מה שנובע מהירח, אלא דרך מה שנובע מהשמש; כלומר, מנקודת המבט שהאדם יכול לרכוש במהלך חייו הנוכחיים, לאחר לידתו. זה ההבדל הגדול בין מה שחדור על ידי כריסטוס לבין מה שלא חדור על ידי כריסטוס. בכול מה שאינו חדור על ידי כריסטוס שולט סוג החשיבה שאותו האדם ירש בזרם הדם. להבנת עולם חדורה על ידי ישות הכריסטוס ניתן להגיע באמצעות סוג החשיבה שהאדם האינדיבידואלי צריך לרכוש כאישיות בעולם זה, דרך החוויות בחייו, על ידי כך שהוא ממלא חוויות אלו ברוח, כפי שמתואר ב"כיצד קונים דעת העולמות העליונים".

זהו הדבר העיקרי. סוג החשיבה שקיבלנו אותו בגלל התפתחותנו כעוּברים מוביל להכרה באלוהות רק כ-אב. סוג החשיבה שנרכש בעולם הזה דרך חיים אינדיבידואליים לאחר שלב העוּברות, מוביל להכרה של האלוהות גם כ-בן.

השפעת השימוש אך ורק בסוג החשיבה שהייתה שייכת ליהווה המשיכה עד למאה ה-19. אך חשיבה זו מתאימה רק לתפיסה של אותו אלמנט באדם השייך לסדר הטבע. ומצב זה נוצר עקב העובדה שהאל יהווה – שכפי שידוע לכם היה אחד משבעת האלוהים – קיבל בהתחלה את השליטה על התודעה האנושית, ושאר האלוהים נאלצו לסגת לאחור. באופן זה, שאר האלוהים נדחקו לסְפרה של מה שנקרא אשליה, ונחשבו לישויות דִּמְיוֹנִיות. אך זה קרה מפני שהאל יהווה תפס זמנית את מקומם של ישויות רוחיות אלו וחדר את התודעה האנושית רק במה שניתן לפתח ככוח מהתקופה העוּברית.

הדבר נמשך אל תוך המאה ה-19. דרך העובדה שהאל יהווה הדיח במובן מסוים את האלוהים האחרים, על הטבע האנושי החלו להשפיע ישויות רוחיות אלמנטליות נמוכות, שפעלו נגד המאמצים של האלוהים. אך האלוהים האחרים החלו לפעול שוב דרך האישיות של כריסטוס, והם ימשיכו לפעול אחד אחרי השני באופנים המגוונים ביותר.

אם כן, האבולוציה של התודעה האנושית הייתה כזו מפני שהאל יהווה הציב את עצמו כשליט יחיד והדיח את האחרים. דרך העובדה שהאחרים הודחו, טבע האדם בא תחת השפעת ישויות נמוכות מהאלוהים. לכן, לא רק יהווה ממשיך את השפעתו אפילו במאה ה-19, אלא גם האלים הנמוכים יותר, במקום האלוהים. תמיד אמרתי לכם שהכריסטיאניות נמצאת עדיין בהתחלותיה, ואפילו לאחר שהיא התפשטה מאוד, האנושות עדיין לא הבינה אותה מפני שבני האדם לא היו מוכנים לקבל מיד את ההשפעה של האלוהים. הם המשיכו להיות צמודים לחשיבה של יהווה, לסוג החשיבה שמתעוררת דרך הכוח העוּברי, וכן מפני שהם נשארו נתונים להשפעת ישויות המתנגדות לאלוהים.

במהלך המאה ה-19 – או ליתר דיוק, בעשור החמישי של המאה ה-19, זמן שתיארתי לעיתים קרובות כנקודת מפנה חשובה – יהווה עצמו נאלץ לסגת ולוותר בהדרגה על השפעתו על התודעה האנושית, מול שליטה הולכת וגוברת של ישויות נמוכות אותן הוא עצמו עורר. התוצאה הייתה – מאחר שבאמצעות כוחות יהווה ניתן לתפוס רק את מה שקשור לסדר הטבעי באדם, כלומר רק מה שקשור לדם – שהחיפוש הקודם של האדם אחר אל אחד בטבע עבר טרנספורמציה דרך השפעת האלמנטים המתנגדים, והפך למדע טבע אתאיסטי טהור; כלומר לחשיבה מדעית אתאיסטית ולחשיבה תועלתנית הקשורה לחיים המעשיים.

ניתן להבין זאת היטב לגבי העשור החמישי, הנקודה בזמן שאותה צִייַּנּוּ. העובדה שיהווה לא הצליח להשתחרר מהישויות שהוא עורר הובילה לכך שהחשיבה של הברית הישנה הפכה למדע הטבע האתאיסטי של העידן המודרני, שבתחום החשיבה החברתית הפך למרקסיזם וכדומה, כך שבתחום החיים החברתיים שולטת חשיבה המושפעת ממדע הטבע.

זה קשור לדברים רבים המתרחשים בימינו. חשיבת הברית הישנה הופכת כיום לנטורליזם. כנגד סוג זה של חשיבה לא יכול לספק הגנה אמיתית לא מה שבא כתמונת-אדם מהמערב, ולא מה שבא מן המזרח, מפני שחשיבה זו מונעת מהאדם להגיע לתובנה אמיתית לגבי המציאות.

אין כל ספק היום שבני האדם מתנגדים להשגת תובנה. לפעמים, הדבר לובש צורה פתולוגית. כפי שאמרתי לא מזמן, היסטוריית המלחמה של השנתיים האחרונות תהיה היסטוריה פסיכיאטרית, פסיכיאטרית-חברתית. האירועים שהתרחשו הם כאלה שכאשר מתבוננים בהם בסדר הנכון, הם מספקים למי שמבין אותם סימפטומטולוגיה טובה ביותר עבור הפסיכיאטריה החברתית של השנים האחרונות, וגם של השנים הבאות. אך כמובן, יש להתייחס לפסיכיאטריה בצורה עדינה יותר, ובאופן שונה במידת מה, מהגישה של הרפואה המטריאליסטית. אחרת לעולם לא נצליח לראות באור נכון את הפסיכיאטריה שאותה עלינו לחקור, למשל, באישיותו של לודנדורף. אך עלינו ללמוד לראות חלק גדול מההיסטוריה של השנים האחרונות בדיוק באור הזה.

אתם בוודאי זוכרים שמתחילת הקטסטרופה אמרתי והדגשתי שוב ושוב, בהזדמנויות שונות כאשר נאמרו דברים חסרי אחריות כאלה ואחרים, שעקב קטסטרופת המלחמה לא יהיה אפשר עוד לכתוב את ההיסטוריה על בסיס מסמכים וממצאים ארכיוניים. יהיה ניתן להבין איך הייתה יכולה לקרות קטסטרופה זו רק כאשר יהיה ברור לנו שהאירועים המכריעים ביותר שחלו בסוף יולי ובתחילת אוגוסט 1914 התרחשו עקב מצב מְעֻמְעָם בתודעה האנושית. בכל רחבי העולם, בני האדם היו במצב של תודעה מעומעמת, וההתרחשויות נגרמו דרך ההשפעה של כוחות אהרימניים בתודעות מעומעמות אלו. במילים אחרות, הדברים יהיו חייבים להיחשף דרך ידע של עובדות רוחיות-מדעיות. עבר הזמן שבו היה ניתן לתת הסבר נכון לאירועים פשוט על בסיס מסמכים, באופן בו כתבו היסטוריה רנקה (Rancke), או אחרים בתחומים אחרים, כמו באקל (Buckle) וכדומה. זה חשוב! סימפתיות ואנטיפתיות אינן קובעות דבר כאשר נדרש שיפוט נכון. אך בשנים האחרונות הדעות נבנו בעיקר לפי סימפתיות ואנטיפתיות. כמובן, ניתן לגבש שיפוט נכון גם תחת השפעה של סימפטיה או אנטיפתיה, אך אין להן משמעות מבחינת התפיסה של האדם את העולם המציאותי דרך חשיבה. אפשר לחקור את האופן בו מתפשטת כמו מגפה דעה זו או אחרת, אם אנו בוחנים את התפתחות הדעות במהלך השנים האחרונות, מה האמינו מיליוני בני אדם במרכז אירופה, ומה הם יאמינו? ומה אנשים מאמינים בשאר העולם? המצב נמשך במרכז אירופה כל עוד זה היה אפשרי. מחוץ למרכז אירופה הוא יימשך עוד יותר זמן. אך מה שבאמת נדרש הוא שסוף סוף אנשים יתרגלו ללמוד מהאירועים עצמם, להתבונן באירועים כדי לגבש דעות ולשפוט את הדברים על בסיס אירועים אלו.

רצוי שלמשקל האירועים, ובייחוד לאופן בו אירועים מתפתחים בתקופה הנוכחית, תהיה השפעה על בני האדם. האופן בו מתרחשים אירועים היום שונה לחלוטין מאשר בעבר, ונפגשים דברים מנוגדים לחלוטין.

פעם שעברה הפניתי את תשומת לבכם לעובדה שכניסת הבולשביזם לרוסיה הייתה אימפולס שנבע בעיקר מלודנדורף. הדברים האלה, שכמובן לא היה צורך לומר אותם מחוץ לאזור של מעצמות המרכז, נאמרו לעיתים קרובות מספיק. אך האנשים לא רצו לשמוע. הייתה לי שוב ושוב החוויה הבאה, שכבר הזכרתי אותה פעם כאן. מאחר שהיא חוויה משמעותית מאוד, אני לא רוצה שהיא תישכח, ולכן אספר את הדברים האלה שוב כדי שהעולם ילמד במה באמת מדובר. מאמר מסוים שכתבתי היה מורכב משני חלקים. החלק השני הכיל, בצורה שהתאימה לאותה תקופה, את מה שתיארתי בפניכם בקווים עיקריים כקשרים חברתיים. בחלק הראשון כללתי את מה שבעיניי היה חשוב לדון בו ולהפיץ אותו כפי שתיארתי. פגשתי אנשים שקראו את מה שכתבתי, ובתגובה אמרו לי: "כן, הכול נכון, אבל הביצוע של הנקודה הראשונה שאתה מציג היה מוביל באופן בלתי נמנע להתפטרותו של הקיסר הגרמני." כמובן, התשובה היחידה שיכולתי לתת הייתה: "אם זה אכן יוביל לכך, אז יהיה זה הכרחי שהוא יוביל לכך." ההיסטוריה של העולם הוכיחה זאת. ההתפטרות של הקיסר הייתה צריכה להתרחש. אך היא לא הייתה אמורה להתרחש באופן שבו היא קרתה, אלא הייתה צריכה לבוא מתוך החלטה פנימית חופשית. ללא ספק, זו הייתה אמורה להיות התוצאה של הנקודה הראשונה שלי. כמובן, לא היה כתוב שם: "הקיסר הגרמני חייב להתפטר," אך הייתה בה דרישה מסוימת. אילו דרישה זו הייתה מתבצעת, ההתפטרות הייתה מתרחשת לפני זמן רב, בנסיבות שונות לחלוטין מאלו שנוצרו בפועל לאחר מכן.

אף פעם לא הצלחתי לגרום לאנשים להבין שמה שכתבתי שם נאמר מתוך המציאות. לגבי אותה נקודה, עדיין לא חלה שום התקדמות נוספת. כאשר דיברתי על כך עם שר לענייני חוץ, אמרתי לו גם: "יש לכם בחירה להיות חכמים ולגרום לדברים לקרות או לחוות מהפכות, שחייבות להתרחש במהלך העשורים הבאים ותחלנה בקרוב מאוד."

הדבר היה באמת הכרחי, והוא מצביע על פרספקטיבה רחבה יותר. באותה מידה היה זה הכרחי לגרום לקיסר הגרמני להתפטר, והועלתה הצעה בכיוון זה. אך כאשר זה נאמר, והוא נאמר מפרספקטיבה פחות רחבה, היה זה משהו שהיה אסור לדבר עליו כלל, היה אסור לקיים עליו כל דיון רציני.

לכן, לא היה צורך באירועים האחרונים כדי לחשוף בצורה ברורה את העובדה שנפשו של לודנדורף היא בלתי יציבה, אלא היה אפשר לדעת זאת הרבה קודם. יכולתי להצביע על כך לפני זמן רב. אך, כפי שאתם יודעים, אנשים נרתעים ממדע הרוח, כי הם פוחדים ממנו. הפחד הנפשי הוא משהו שמשחק תפקיד גדול מאוד בתודעת בני האדם בזמננו. הוא מופיע תחת מסכות מגוונות ביותר. החרדה בנפש, הרתיעה מלפגוש דבר-מה, מה שזה לא יהיה, משחקת תפקיד מיוחד בימינו. עלינו לזכור זאת כאשר אנו מתבוננים באירועים, ואז נזהה אותם כסימפטומים לדברים הטמונים הרבה יותר עמוק. ניקח למשל אירוע מהימים האחרונים.

כל אדם שמתבונן בתשומת לב במצב הקיים בגרמניה ובצבא הגרמני היה יכול לדעת מזמן שיקרה מה שקורה עכשיו. לודנדורף הבין לראשונה ב-8 באוגוסט 1919 שהוא לא יוכל לנצח. הוא היה מה שנקרא "האדם הפְּרַקְטִי." זיכרו את כל מה שאמרתי מפעם לפעם על אנשים פרקטיים, עד כמה אינם פרקטיים האנשים הפרקטיים! הוא היה אדם פרקטי, אך הסתבר שהוא טעה בכל הזדמנות, וסוף סוף הוא הבין, ב-8 באוגוסט, שהוא לא יצליח לנצח עם הצבא שהיה לרשותו. אנשים בעלי הבנה ידעו זאת כבר מ-14 בספטמבר 1914. אי אפשר היה לנצח עם הצבא הזה. אז מה לודנדורף עשה? הוא זימן אליו את באלין (Ballin) כדי שבאלין ייגש לקיסר ויתאר לו את המצב, מאחר שלבאלין היו קשרי ידידות עם הקיסר. בוודאי תשאלו: האם באותה תקופה לא היה קנצלר אימפריאלי? כן, היה קנצלר אימפריאלי, אך שמו היה הרטלינג (Hertling). האם לא היה שר לענייני חוץ? כן, היה, אך הוא היה מר פון הינצה (von Hintze), שצמח מתוך האווירה האטומה של החצר. היה גם פרלמנט (הרַייכְסְטַאג), וכדומה – לא שווה לבזבז את זמננו ולהזכיר את התוספות הללו לחיי האומה. אם כן, לודנדורף זימן את באלין ונתן לו את המשימה להסביר את המצב לקיסר, שר המלחמה העליון. באלין יצא למשכנו של הקיסר – שכמובן תמיד נמצא במרחק מה מהאירועים הממשיים, חוץ מהמקרים כאשר לודנדורף עצמו חשב שכדאי והולם להודיע בנוכחותו של הוד מלכותו, שר המלחמה העליון, על כך שננקטו צעדים אלה או אחרים. כל מי שהבין את המצב ידע איזו משמעות יש לייחס למילה "נוכחות". וכך באלין, שהיה איש חכם, יצא לדרך לארמון וילהלמסהוהה (Wilhelmshöhe), כדי לעדכן את הקיסר. כמובן, הדבר היה מתאפשר רק אם הוא היה מצליח לדבר עם הקיסר בארבע עיניים. את זה הוא היה יכול לעשות אילו, בהזדמנות קודמת, כאשר באלין רצה להסביר לו את תחילת המלחמה, הקיסר לא היה מכה אותו על הלחי במניפה של גברת, או משהו דומה. למרות זאת, מאחר והמצב היה כל כך קריטי, באלין הסכים ללכת לקיסר, ואף לקבל מכה במניפה של גברת, כדי להסביר את המצב לידידו הוותיק. אך הקיסר זימן גם את מר פון ברג (von Berg), שידע היטב איך לשנות את נושא השיחה – מן הסתם לפי רצונו של הקיסר, כי הקיסר לא רצה לשמוע את האמת. כך שהשיחה בכלל לא נגעה בדבר שהיו אמורים לדון בו.

אני מספר זאת כעניין פסיכולוגי. יש כאן אדם, שעומד במרכז האירועים החשובים ביותר, שפוחד מן האמת שאדם אחר מביא אותה אליו, ואינו מוכן להרשות לאמת זו להגיע אליו. רואים זאת בצורה ברורה. תופעה זו נפוצה מאוד בימינו. באלין לא הצליח לשכנע את "שר המלחמה העליון" מפני שהוא פשוט לא הצליח להציג את העניין בפניו. לודנדורף זימן את מר פון הינצה, והשניים החליטו שיש לבקש שביתת נשק ממדינות ההסכמה. זה קרה זמן קצר מאוד לאחר ה-8 באוגוסט 1918. מר פון הינצה הבטיח לפנות לווילסון. אך שום דבר לא קרה עד לאוקטובר 1918, למרות העובדה שהיה ברור שחייב לקרות מה שאכן קרה שבועות ארוכים מאוחר יותר, בתקופה האומללה שבה הנסיך מקס פון באדן (Prince Max von Baden) שימש כקַנְצְלֶר. הנסיך פון באדן רצה לנסוע לברלין ולעשות משהו שונה לחלוטין. אך לודנדורף הסביר שחייבים להציע שביתת נשק תוך עשרים וארבע שעות כדי למנוע קטסטרופה גדולה ביותר. הנסיך מאקס פון באדן עשה זאת כנגד החלטתו המוקדמת יותר. חמישה ימים לאחר מכן, לודנדורף הודה שהוא טעה, ושהדבר לא היה כלל הכרחי!

זו דוגמה המראה איך אנשים פרקטיים, אנשים פרקטיים אשר זוכים לכבוד רב – למרות שאין כל סיבה לכך – מתערבים באירועי העולם, מאלו נקודות מבט ובאיזה כוחות חשיבה הם עושים זאת! זאת גם הזדמנות ללמוד על האופן בו דעות מתפשטות כמו מגפה. הדעה שהינדנבורג ולודנדורף הם "אנשים דגולים" התפשטה בכל מקום בעוצמה של מגפה, כאשר הם לא היו אנשים דגולים בשום קנה מידה, אפילו לא מנקודת המבט של תחום המקצוע שלהם. אירועים קָטַסְטְרוֹפָלִיים אלו אופייניים במיוחד מבחינת האופן בו נוצרות דעות מוטעות. רק חוש הומור שנון פוגע לפעמים במטרה. אם תגיעו לברלין עכשיו – סביר להניח שרבים מכם לא היו בברלין בשנים האחרונות – תראו בקרבת עמוד הניצחון, ליד אותה "מִרְקָקָה" ענקית, בניין הרייכסטאג (שנראה באמת כמו מרקקה גדולה), תראו שם תמונה יוצאת דופן. עומדת שם ה"הינדנבורג", דמות עץ של אדם, פסל גדול מאוד, מָאסִיבִי, מכוער ביותר. כל "פַּטְרִיוֹט" חייב לתקוע מסמר בפסל, כך שבהדרגה הוא מתמלא בעוד ועוד מסמרים. התוכנית הייתה להציב את הפסל המכוער הזה במוזיאון של משרד המלחמה. רק השנינות של ברלין הצליחה להביע זאת מצוין: כאשר הפסל יהיה לגמרי מלא במסמרים, הוא ימוקם במשרד החוץ![2]

דברים אלה יש לבחון מנקודת מבט עליה דיברתי לעיתים קרובות – נקודת המבט של הסימפטומטולוגיה של האירועים, בעיקר כאשר הסימפטומים קשורים בבני האדם. העולם החיצוני חושף רק סימפטומים, ואנו מגיעים לאמת רק כאשר אנו לומדים להכיר את הסימפטומים האלה, בטבעם כסימפטומים.

———————————————————————————————————————

  1. סדרה של 8 הרצאות שניתנו בדורנאך בתאריכים: 9-24/11/1918 GA186 בשם:

    Historical Foundation for the Formation of Judgement on the Social Question

  2. הערת המתרגמת: משחק מילים בגרמנית. פירוש הביטוי ganz vernagelt הוא גם "מלא במסמרים" וגם "טיפש לחלוטין".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *