האדם ועולם הכוכבים – 03

האדם ועולם הכוכבים

רודולף שטיינר

שבע הרצאות שניתנו בדורנאך 1922

26.11.1922 – 22.12.1922

GA219

תרגם מאנגלית: עלי אלון

הקלדה ועריכה: דניאל זהבי

תיקונים: דליה דיימל

לספר שיצא בעברית בהוצאת חירות: ראו כאן

הרצאה שלישית: דורנאך 3.12.1922

זיקת האדם לעולם הכוכבים

בנתיב לימודינו הנוכחיים ברצוני שהדבר ייעשה ברור במידה הולכת וגדלה שהאדם אינו משתייך אל האדמה לבדה, אל הוויית הקיום הארצית הבלעדית, כי אם גם אל הקוסמוס, אל עולם הכוכבים. הרבה ממה שיש לומר בהקשר זה כבר אמרתי כפי שאתם יודעים. ברצוני להתחיל עתה בהערה קצרה על מנת למנוע אי הבנות. כל מי שמדבר אודות הקשר של האדם לעולם הכוכבים, מועמד תכופות להיות מואשם בהיסמכות על הדגם השטחי של האסטרולוגיה שכה נפוץ בימינו. אולם כאשר מה שנאמר בנושא זה מובן כהלכה, יהא ברור מיד ההבדל העצום בין הכוונה שכאן לבין הפירושים החובבניים למסורות אסטרולוגיות עתיקות אשר כה מקובלים בימינו.

כשאומרים אנו שהאדם, בין הלידה לבין המוות, מהווה ישות הקשורה לאדמה ולהתרחשויות ארציות – מה כוונתנו בזה? – כוונתנו שהאדם חב את התנסותו בין הלידה לבין המוות לעובדה שראשית כל, הוא נוטל את חומרי היסוד של האדמה אל מערכת חילוף החומרים שבגופו כמזון ומעכל אותם; נוסף על כך דרך נשימתו ודרך התהליכים הפנימיים הקשורים לנשימתו, קשור הוא באורח נוסף אל האדמה, כלומר, אל האטמוספירה הסובבת את האדמה. וכן אומרים אנו שהאדם חש את העצמים החיצונים של האדמה באמצעות חושיו, חש אומנם השתקפויות של מה שהוא חוץ-ארצי – השתקפויות שהן בעלות אופי ארצי מובהק יותר מאשר משוער בדרך כלל. עד כדי כך שניתן לומר באורח כללי: האדם נוטל חלקו בהוויית הקיום הארצית באמצעות חושיו, באמצעות המערכת הריתמית שלו ובאמצעות מערכת חילוף החומרים שלו; בפנימיותו מתנהלת ההמשכיות של התהליכים המתחוללים דרך הוויית קיום ארצית זאת עצמה. בעת ובעונה אחת נוטלת את מקומה באדם המשכיות של תהליכים קוסמיים, שמחוץ לאדמה. כשנאמר שהשפעה המוסבת על ידי הירח, על ידי וונוס, או על ידי מאדים פועלת על האדם – יש להבין זאת אך ורק כאילו נשלחות קרני אור מטה ממאדים, מוונוס, ומהירח וחודרות בו. כאשר נאמר, למשל, שהאדם נתון להשפעתו של הירח יש לתפוס זאת כהיסק, כהשוואת מה שנאמר בהקשר לזה שהאדם נתון להשפעת חומרי היסוד של האדמה. כשמישהו עובר ליד, נאמר, עץ תפוח, נוטל תפוח ואוכל אותו – ניתן לומר שלעץ התפוח השפעה עליו. אולם, אין אנו רשאים לפרש זאת מילה במילה ולומר שעץ התפוח שלח לעומתו קרני אור. או, ברצונכם, כשעובר אדם ליד כר דשא ובו מצוי שור, ושבוע לאחר מכן אוכל האדם את בשרו, לא ניצור מיד רעיון שהשור מתרגל עליו את השפעתו. וכך אין עלינו לדמות לעצמנו בפשטות את מה שנאמר אודות השפעתו של עולם הכוכבים על האדם. הזיקה בין עולם הכוכבים לבין האדם וזיקתו של האדם לעולם הכוכבים מהווה ממשות כמו הקשר של האדם אל השור שלידו הוא עובר באחו לבין הבשר שהוא אוכל לאחר מכן.

היום עלי לדבר אודות קשרים מסוימים הקיימים בין האדם לבין העולמות – הן של הוויית הקיום הארצית והן של הוויית הקיום החוץ-ארצית. אם ניתן את הדעת שוב לכך כיצד חי האדם לסירוגין בין מצבי הקיום של יקיצה ושל שינה, עלינו, ראשית כל, להתוות בבירור שבמצב היקיצה נוצרת ומכוננת מערכת היחסים ההדדיים בין האדם לבין חומרי היסוד הארציים והכוחות הארציים – במשך חיי היקיצה הוא חש באמצעות חושיו; לא כן במשך השינה. יתרה מזאת, הוא אוכל ושותה אך ורק כשהוא ער, על אף שייתכן ומספר בני אדם היו רוצים לעשות זאת גם במשך השינה. תהליך הנשימה והתהליך הקשור בנשימה, כלומר, מחזור הדם וכן תהליכים ריתמיים אחרים, הם לבדם מתנהלים באדם במצב העירנות ובמצב השינה, אולם באורח שונה בשני המצבים. אדבר לאחר מכן על השינוי הקיים בין נשימה במשך זמן היקיצה לבין נשימה במשך השינה. ראשית דבר נגביל עצמנו לעובדה שהאדם קשור לעולם החיצון במשך מצב היקיצה דרך חושיו ודרך מערכת חילוף החומרים שלו. נראה זאת בראשונה אך ורק בהקשר לעניינים הידועים לכל. הבה ונתחיל מן העובדה שבמשך מצב היקיצה נוטל האדם חומרי מזון מהעולם החיצון כשהפעולה הפנימית נתמכת על ידי תהליך העיכול. אולם, אין לשכוח שבעת ובעונה אחת, במצב היקיצה, לאחר שהמזון הובא פנימה ומתנהלות פעילויות פנימיות פיסיות ואתריות בהשפעת חומרי המזון – מוחדר אורגניזם פיסי ואתרי זה של האדם על ידי מנגנון האגו והגוף האסטרלי שלו.

כך המצב שבמשך היקיצה, האגו של האדם והווייתו האסטרלית נוטלים פיקוד על מה שמתחולל בגופים הפיסי והאתרי בהקשר לתזונה. אולם מה שמתנהל כך בהשפעתם של האגו ושל ההוויה האסטרלית אינו נמשך בשינה. במשך השינה מופעלים גופי האדם הפיסי והאתרי על ידי כוחות הנובעים מסביבתה הקוסמית של האדמה, כלומר, מעולם הכוכבים, ולא מהאדמה.

ניתן לומר, לא באופן ציורי, כי לדבר זה משמעות של ממש – שביום אוכל האדם את חומרי היסוד של האדמה, ובלילה נוטל אל עצמו מה שהכוכבים ופעילויותיהם נותנים לו. ועל כן, במשמעות מסוימת, צמוד האדם לאדמה בעת שהוא עֵר ומורחק מהאדמה בשנתו; תהליכים שמיימיים סוללים נתיבים בגופיו הפיסי והאתרי משך השינה.

המדע המטריאליסטי סבור, שכשאדם ישן פשוט מפעילים החומרים שאותם הוא אוכל או שותה, את כוחותיהם בו, בה בשעה שבמציאות, כל חומר יסוד שהאדם אוכל פועל בו במשך שנתו על ידי הכוחות הקוסמיים שבסביבת האדמה. למשל, נשער שאנו אוכלים חלבון של ביצה, חלבון זה נפרד ליסודותיו מעצם העובדה שאנו חדורים משך מצב היקיצה בנפשנו וברוחנו על ידי גופנו האסטרלי והאגו. במשך השינה מופעל חלבון זה על ידי המערכת הפלנטרית כולה, מן הירח ועד שבתאי, וכן על ידי עולם כוכבי-השבת.

כימאי, אשר ברצונו ללמוד את התהליכים הפנימיים המתהווים באדם במשך השינה, יהא עליו להתנסות לא רק בכימיה ארצית, אלא גם בכימיה רוחית, כי תהליכים אלו שונים מאלה המתנהלים במשך חיי העירות. כפי שאתם יודעים, האגו וגופו האסטרלי של האדם נפרדים מהגופים הפיסי והאתרי במשך השינה, ואינם קשורים במישרין לעולם הכוכבים; אך הם קשורים במישרין עם הישויות העילאיות, עבורן השמש, הירח והכוכבים מהווים בבואות פיסיות – כלומר, עם הישויות העילאיות של ההיררכיות. אדם ישן מהווה דו-הוויה: האגו והגוף האסטרלי ובאורח זהה אוכל לומר רוחו ונפשו, נהיים כפופים לישויות הרוחיות העילאיות של הממלכות הרמות של היקום.

גופיו הפיסי והאתרי כפופים להשתקפויות פיסיות, לבבואות הקוסמו-פיסיות של ישויות עילאיות אלה.

כשהאדם נעשה מודע לעצמו כישות ארצית הוא נעשה מטריאליסטי יותר ויותר בהשפעת האינטלקטואליות. כמעט בד בבד עם כינוי התקופה המודרנית עידן הקידמה האינטלקטואלית והמדעית – יכולים לכנותה עידן הבערות המטריאליסטית, כי האדם אינו מודע לכך שקיימת בו תלות בלעדית ברשמי חושים המגיעים אלינו מהאדמה.

התהליכים הריתמיים פועלים בו על ידי התהליכים הארציים. גם תהליכי חילוף החומרים מתרחשים אצלו על ידי תנאים ארציים. הוא אינו יודע את מהות מקומו האמיתי ביקום. הגורמים הפועלים כאן, הם בעלי מורכבות עצומה; ברגע שמסולק לצדדים המסך הפרוש לפני האדם כדי שיהא עשוי לראות את עולם החושים בלבד, ולא את העולם הרוחי שמאחריו – נהיים החיים למורכבות יוצאת מגדר הרגיל.

ראוי להתחיל בכך שהאדם מושפע לא רק על ידי אותן ישויות עילאיות ועל ידי השתקפויותיהן הפיסיות, הכוכבים, הניתנים להתבוננות ישירה, כי נוסף על כך בפנים הוויית הקיום הארצית עצמה קיימות ישויות עילאיות על-חושיות, הקרובות לאלה של עולם הכוכבים, שקבעו את משכנן בספירה הארצית.

אתם יודעים שבני האדם סגדו ליהוה, המהווה ישות עילאית ממשית הקשורה לאשר מתגלה בעולם הפיסי בתור ירח. יהא זה פחות או יותר אורח דיבור ציורי לומר שהישות העילאית יהוה, שוכנת בירח, אולם בעת ובעונה אחת יש ממשות בדרך התבטאות זו.

כל המשתייך לישות עילאית זו, ליהוה, קשור בירח. והנה קיימות ישויות עילאיות, שראו זאת כפחיתות כבוד לעצמן – אם רשאי אני להתבטא כך – להתנתק מהאדמה ולצאת עם יהוה, כאשר נפרד הירח מן האדמה, ואשר נשארו בתחומי האדמה. ועל כן, יכולים אנו, באורח מסוים, באמת ובתמים, לעלות לאלוהות את הוויית הקיום של ישויות יהוה כשמסתכלים אנו בירח. יכולים אנו לומר: זוהי הבבואה הפיסית החיצונית של כל דבר הנוטל חלק באורח סדיר במערך העולם בהקשר עם הישות העילאית הידועה כיהוה. אך, כשלומדים אנו לדעת מה מתחולל מתחת לפני השטח של האדמה – אם במצב המוצק ואם במצב הנוזלי – מוצאים אנו ישויות שהיה זה למטה מכבודן להתיישב על הירח, ובאורח בלתי סדיר נטלו את האדמה כמקום משכנן.

והנה לישויות הירח, כפי שאכנה אותן, יש עוזרים. העוזרים הללו שייכים למרקורי ולוונוס, כשם שישויות הירח שייכות לירח. ישויות וונוס, מרקורי וישויות הירח מהוות מעין שילוש. אלה הקרויות ישויות סדירות מן הסוג הזה ביקום משתייכות לכוכבים אלה. אולם הן במרכיבים המוצקים של האדמה והן במרכיבים הנוזלים שלה, מוצאים אנו ישויות המשתייכות, אכן כך הדבר, לאותה קטגוריה, אך ניתן לומר – לעידן שונה. הן ישויות שאינן נוטלות חלק באבולוציה הקוסמית של האדמה.

לישויות אלה השפעה על האדם הישן, כשם שיש כזאת לישויות הקוסמיות הסדירות, אולם השפעתן מזיקה. עלי למסור את אופי הדברים באומרי: כשהולך האדם לישון, בתנאים בין ההירדמות והיקיצה – מתקרבות אליו ישויות בלתי סדירות אלה מן הירח, וונוס ומרקורי, ונערכות לשכנעו כי רע הוא טוב וטוב הוא רע. כל זה מתרחש במצב קיום שללא תודעה, בין ההירדמות ליקיצה. זוהי התנסות מזעזעת, הקשורה בהתקדשות, שמעבר לסף של התודעה הרגילה, נפגשים בדברים שיש בהם סכנה לאנושות.

לבני אדם המחזיקים בהשקפת עולם מטריאליסטית אודות החיים, אין שום מושג לְמה חשוף האדם בין הירדמו לבין יקיצתו. הוא חשוף, למעשה, לישויות אלו המנסות לשכנעו, בשינה, כי טוב הוא רע ורע הוא טוב. מערך המוסר על האדמה צמוד לגורל האחר המוחשי, וכאשר האדם ישן, מותיר הוא את פעילותיו המוסריות מאחוריו על המיטה. אין הוא עובר למצב של שינה כשהוא מצויד.

הטבע בימינו נוגע בכל השטחים באפס קצה הדברים הזקוקים להסברו של המדע הרוחי. לאחרונה תוכלו לראות בעיתונים סטטיסטיקה מעניינת ומבוססת היטב. נאמר שם שהתגלה שלפושעים בבית הסוהר יש שינה עמוקה ביותר. פושעים קשים ממש, לעולם אינם מתענים בשנתם על ידי סיוטים וביעותים. זה קורה רק כשהם צוללים מטה לגופיהם האתריים היות ובהם שוכנות המידות המוסריות. דבר זה עשוי לקרות ביתר קלות לאדם השואף להיות מוסרי. ודרך המרכיב של גופו האתרי הוא נושא ומעביר משהו אל גופו האסטרלי ואז הוא מתענה בחלומות כתוצאה מההידרדרויות המוסריות הפעוטות באופן יחסי. אך בדברנו באורח כללי, עובדה היא שהאדם אינו נושא ומעביר כלל (כמדובר לעיל) או רק במידה מועטה, את המערך המוסרי אותו הוא רוכש במשך הוויית הקיום הארצית, אלא הוא חשוף במשך השינה לישויות שדובר בהן זה עתה.

ישויות אלה זהות עם הללו שהגדרתי תכופות כאהרימניות. הן נטלו עליהן את המשימה להחזיק את האדם על האדמה בכל האמצעים האפשריים. אתם יודעים מהספר: מדע הנסתר בקוויו העיקריים שהאדמה תעבור ביום מן הימים, למצב הקיום יופיטר; את הדבר הזה רוצות ישויות אלה למנוע. הן רוצות למנוע מהאדם התפתחות סדירה עם האדמה, ואז לעבור אל מצב קיום יופיטר באופן נורמלי.

הן רוצות לשמר את האדמה כאדמה. ואת האנושות – עבור האדמה. ועל כן פועלות ישויות אלה ללא הרף ובעוצמה רבה כדי להוציא אל הפועל את הבא להלן: עליכם לזכור, שאלה הם דברים המתחוללים מאחרי הקלעים של הוויית הקיום; תהליכים של ממש הנמשכים מאז קיים גזע האדם על האדמה. האדם עובר אל מצב של שינה בהוויית האגו שלו ובהוויה האסטרלית. ישויות ירח, וונוס, ומרקורי אלה החיות על אדמה באורח בלתי חוקי משתדלות למסור לאדם בעת שנתו גוף אתרי, המורכב מן האתר הארצי. כמעט שאין הדבר עולה בידן, במקרים נדירים אודותיהם אדבר בפעם אחרת אכן עלה בידן, אולם דבר זה כמעט ואינו קורה. ועדיין אין הן חדלות מלנסות. כי שוב ושוב נראה להן שמאמציהן יוכתרו בהצלחה. שהן תוכלנה לסגור על האדם מכל הצדדים ולהחדיר בו בעת שנתו – כשמשאיר הוא את גופו האתרי מאחריו – גוף אתרי נוסף המורכב מן האתר הארצי. לדבר זה משתוקקות ישויות אלה.

אילו היה עולה בידה של ישות אהרימנית מן הקטגוריה הזאת להחדיר, למעשה, גוף אתרי שלם – שלב אחרי שלב, אל האדם לעת שנתו – היה יכול אדם כזה לאחר מותו, בהיותו חי בגופו האתרי, להחזיק עצמו בגוף זה. שאם לא כן, כפי שאתם יודעים, מתפוגג הגוף האתרי תוך ימים אחדים. ברם, אדם שדבר כזה היה קורה לו, היה יכול להתקיים בגופו האתרי. לאחר זמן, היה קם גזע של אנושות אתרית. זהו אשר נחפץ מצד זה של העולם הרוחי, ובאמצעים כאלה יתאפשר לשמר את האדמה.

בתוך המרכיבים את המוצק והנוזלי של האדמה, קיימת באמת ובתמים קבוצה של ישויות כאלה, בחפצן לעשות מן האנושות צלליות, גרידא – צלליות אתריות, עד תום האבולוציה של האדמה, על מנת שלא יושג הייעוד של אבולוציית האדמה. ובבוא הלילה כלל וכלל לא פוחת אומץ ליבן של ישויות אלה; שוב ושוב מאמינות הן שמאמציהן יוכתרו בהצלחה.

והנה – לאדם כיום אינטלקט די טוב המתפתח – בהתחשב בזמן הנוכחי בו הבערות בעליה. לבטח יכול האדם להתגאות בעצמו על שברשותו אינטלקט. אולם אינטלקט זה הוא כאין וכאפס לעומת האינטלקט של ישויות עליונות אלה שברצונן להוציא אל הפועל את מה שאני מתאר לכם עתה.

אף אחד שלא יאמר: "ישויות אלה בוודאי טיפשות נורא." לבטח אין הן טיפשות. בראיה שפועלות הן אך ורק על ישויות אנוש בשנתן, לא קיים שום דבר שיעצור בעדן להאמין שהן תוכלנה להצליח, לפני תום האבולוציה של האדמה, למנוע חלק מירבי מן הגזע האנושי להגיע לייעודו של העתיד לבוא – ייעוד הקשור בהתגשמות האדמה ביופיטר.

אולם מי שעשוי לראות מאחורי הקלעים של הוויית הקיום הפיסית, יכול לראות שישויות אלה מאבדות לעתים מאומץ ליבן ומתאכזבות. ואכזבות אלה בהן מתנסות הן אינן קורות להן לעת לילה אלא ביום. ניתן לראות, למשל, כיצד נוחלות ישויות אהרימניות אלה אכזבות כשנתקלים בהן בבתי חולים.

כמובן, שלמחלות הפוקדות את בני האדם אספקט הקורא לנו בכל הנסיבות לעשות כל מה שביכולתנו על מנת לרפא את החולה מהן, אולם מצד שני עלינו לשאול: כיצד בקעו ועלו המחלות שבני האדם סובלים מהן, מן המקורות האפלים של הוויית הקיום הטבעית?

המחלות הללו – שאינן נובעות מהשפעות חיצוניות, אלא בוקעות ועולות מן המבנה הפנימי של האדם – קשורות לעובדה שכאשר הישויות האהרימניות הצליחו כמעט לכפות על האדם ליטול גוף אתרי אשר אינו גופו הנורמלי, או אז, במקום להחדיר את פעילותן החוקית של הכוחות האתריים לגופו הפיסי, ולתוך גופו האתרי כרגיל ביקיצה – מביא אדם כזה מחלה על עצמו. באמצעות גורמי-מחלה אלה מגינות על עצמן הישויות האמיתיות של וונוס, מרקורי והירח בפני ההשפעות המזיקות של הישויות הבלתי סדירות.

ואכן – אם לא היתה פוקדת את האדם, מזמן לזמן, מחלה זו או אחרת, כי אז היה מועמד לסכנה אודותיה דיברתי. בכל מחלה שהיא מתדרדר גופו של האדם, מתמוטט על מנת שיגיחו ממנו כל מיני תהליכים אתריים בלתי סדירים, שהחדיר לעצמו דרך ההשפעות האהרימניות. תגובה נוספת שמזמן לזמן נקראת על מנת למנוע אדם מליפול קורבן להשפעה אהרימנית היא האפשרות לטעות ודבר שלישי הוא האגואיזם. האדם ביסודו אינו נוטה לחלות, להוות טרף לטעות, או להיות אנוכי במידה מופרזת. אגואיזם כזה מהווה אמצעי המחזיק את האדם באבולוציה הבלעדית של האדמה במקום להינתק ממנה על ידי הישויות האהרימניות. ובכן זהו המסדר הראשון של ישויות שניתן לגלותן מאחורי הקלעים של הוויית הקיום החושית הרגילה.

ניתן ליצור מושג אודות מסדר נוסף של ישויות כשאנו יודעים שלא רק לירח, למרקורי ולוונוס השפעה על האדם, אלא גם שמעבר לשמש פועלת השפעה ממאדים, צדק ושבתאי. אתם יודעים מההרצאות שנתתי במה שקרוי: הקורס הצרפתי[2] שהירח מהווה את השתקפותן הפיסית של ישויות אלה המביאות את האדם אל העולם הגשמי. שבתאי מהווה את ההשתקפות הפיסית של ישויות אלה הנושאות אותו שוב מתוך העולם הפיסי. הירח מושך את האדם מטה אל האדמה. שבתאי מושך אותו חזרה אל היקום, ואז אל העולם הרוחי. כשם שלאל – יהוה-ירח – ישויות וונוס ומרקורי לסייע לו, כך לשבתאי ישויות צדק ומאדים לסייע לו לשאת את האדם אל הקוסמוס ואל העולמות הרוחיים. ההשפעות הללו וההשפעות הקשורות לישויות הירח, פועלות על האדם בקטבים מנוגדים בדיוק. השפעות הירח, ונוס ומרקורי שוררות עלינו עד גיל 18-17. לאחר מכן, בעוברנו את גיל 20, 21 שנה, נעשית פעילה במיוחד השפעתם של מאדים, צדק ושבתאי. רק בשנים מאוחרות יותר מגיע הדבר לנקודה בה אנו מונחים מהוויית הקיום הארצית לעולם הרוחי.

מבנהו הפנימי של האדם תלוי למעשה, במעבר זה מכוכבי הלכת הפנימיים, אל כוכבי הלכת החיצוניים. עד שנתנו ה-17 או ה-18 תלויים אנו, למשל במחזור הדם הגדול, המשפיע על כל הגוף. מאוחר יותר בחיים, תלויים אנו במחזור הדם הקטן – אולם על עניינים אלה לשהות בצד להרצאות עתידיות. כרגע עלינו לתת את הדעת לעובדה שכשם שלישויות הבלתי סדירות של הירח, וונוס ומרקורי משכן במרכיבים המוצק והנוזלי של האדמה, כך לישויות הבלתי סדירות של מאדים, צדק ושבתאי תנאי הקיום, או אם לדבר באורח ציורי, משכנן בחמימות ובאוויר הסובב את האדמה.

לישויות אלה השפעה עצומה על האדם משך שנתו. אולם השפעתן פועלת באורח מנוגד. מגמת ישויות אלה היא להפוך את האדם לרובוט מוסרי, אם רשאי אני להתבטא כך; לרובוט מוסרי בעל טבע כזה שלא יאזין, בהיותו ער, לאינסטינקטים ולתשוקות שלו או לקול דמו, כי אם יבוז לכל אלה ויקשיב אך ורק להשראתן של ישויות בלתי סדירות אלה של מאדים, צדק ושבתאי. הוא ייהפך לרובוט מוסרי, ללא סיכוי כל שהוא למצב של חירות בעתיד.

לכך משתוקקות ישויות אלה והשפעתן היא עזה, עזה מאוד מאוד. אלה הן אשר מדי לילה רוצות לפתוח את האדם ולהחדיר אליו את השפעתו של עולם הכוכבים ולא עוד את ההשפעה של האדמה. הן היו רוצות לשאת את האדם מיד אל מחוץ להוויית הקיום הארצית. הן משתוקקות – והשתוקקו לכך מאז הופיע האדם, גזע האדם, על האדמה – שהאדם יבוז לאדמה, ושלא יתעורר לחירות על האדמה, שעליה בלבד דבר זה אפשרי. הן משתוקקות שהוא יישאר רובוט מוסרי כשם שהיה במטמורפוזה הקודמת של האדמה, על הירח הקדום.

ובתווך, בין שתי קבוצות אלה, שאחת מהן נוטה את המחנה שלה ביסודות החום והאוויר, והשניה ביסודות האדמה והמים – ניצב האדם, ובהיותו בגופו הפיסי, נסתרת ממנו העובדה שניטש קרב אכזרי בקוסמוס לרכישת ישותו.

על האדם למצוא את דרכו באורח מודע אל מידע כזה היות ודבר זה נוגע לו בכל עומקו ועיקרו. עצם הוויית קיומו כישות אנושית, מושפעת בכללותה על ידי העובדה שכוחות מן העולם הרוחי פעילים סביבו בכל אתר ואתר. חשוב עבור האדם כיום לרכוש מידע אודות עמדתו הנאותה ביקום.

בוא תבוא העת בה יוצדקו בני אדם המחזיקים בדעה שהידע המטריאליסטי החשוך של תקופתנו, הוא דל בהשוואה למה שיהיה ידוע לעתיד לבוא אודות המציאות הרוחית שמעבר לפיסית – יותר מאשר נצדק אנו באומרנו שהידע המדעי שהיה קניינם של היוונים היה ילדותי, שהם היו כילדים, בה בשעה שאנו התקדמנו באורח נפלא! ותהיה לנו זכות מלאה יותר למתוח ביקורת כשנוכל לדבר במלוא הידע אודות קרב זה שניטש על האדמה לרכישת ישותו של האדם.

ישנם סימנים לכך שמידע אודות דברים אלה אכן יתחיל להתפשט בימינו. אמת הדבר שמה שסיפרתי לכם היום אודות הקרב בין הישויות האהרימניות לבין הישויות הלוציפריות בקוסמוס על ישותו של האדם עדיין חבוי מפני רוב בני האדם בנבכים החשוכים של טבעם הפנימי, אולם קרבות אלה מתחילים עתה לשלוח את גליהם אל מישור מסוים בהוויית הקיום אודותיו מודעים בני האדם.

והיום, אם לא ננהג בהוויית קיום רדומה בתרבותנו, עלינו יהיה לדעת כיצד לזהות את הגלים הראשונים שינחתו עלינו מאותם אזורים של העולם הרוחי שאותם אפיינתי זה עתה. שתי קבוצות אלה – הלוציפרית, שביסודות החום והאוויר של האדמה; והאהרימניות שבמוצק ובנוזלי, שתי קבוצות אלה שולחות את גליהן לפנים חיי התרבות שלנו כיום. הקבוצות הלוציפריות נותנות אותותיהן, המוחשיות יותר מכל בתיאולוגיה הרעועה. בחיי התרבות שלנו, כנביעה מכוח לוציפרי זה, פוגשים אנו בגילויי דעת המשתדלים להפוך את כריסטוס למיתוס. כריסטוס ירד לאדמה דרך המיסטריה של גולגותא כישות עילאית אמיתית, וזוהי האמת לאמיתה אשר פוגעת במישרין בכוונותיהן של ישויות אלה שברצונן להפוך את האדם לרובוט מוסרי, ללא חירות.

ועל כן; סלקו את אמיתותו של כריסטוס! כריסטוס הוא מיתוס! – אתם יכולים למצוא בספרות של המאה ה-19 עד כמה פקחיות וערוכות בחכמה הן הנחות היסוד של התיאולוגים כמו דוד פרדריק שטראוס, קאלטוף, ואחרים שהלכו אחריהם או מוטב לומר, המדברים שטויות בחיקוי ילדותי כמו ארתור דרוס! בכל מקום מתפתחת השקפת עולם שכריסטוס מהווה דמות מיתולוגית, תמונה בלבד אשר חקקה עצמה בדמיונו של האדם. עוד תהיינה התקפות רבות יותר מקבוצות אלו, ברם זוהי הראשונה.

הגלים הראשונים שבאים מן הכנופיה האהרימנית, שביסודות המוצק והנוזלי של האדמה, מנסים לכפות עלינו את ההשקפה המנוגדת. כאן כופרים בקיומו של כריסטוס, ומסגרת חוקית ניתנת ל"איש הפשוט מנצרת", לישוע, בתור אישיות גשמית. כאן לפנינו המטעמים המוגשים על ידי התיאולוגיה!

להפוך את כריסטוס למיתוס – פעילות לוציפרית בלעדית. לעשות מן האחד, שעבר דרך המיסטריה של גולגותא, אדם ותו לא, אף אם מחונן בכל המידות האפשריות – היא פעילות אהרימנית בלעדית.

דבר זה אינו עולה בידן בנקל, כי יש לבטל את כל כתבי העדות והמסורות לפני בריאת: "האיש הפשוט מנצרת" הזה. אך מטעמי התיאולוגיה הללו מהווים עדות לפלישת המשברים האהרימניים אל התרבות האנושית. אם יעריכו נכונה דברים אלו – נוכל גם נוכל לעקוב אחריהם אל מאחורי הקלעים של הוויית הקיום הרגילה שעל האדמה – שאם לא כן, אם לא ירצו בני האדם להפנות את תשומת לבם אל מה שניתן להיאמר כיום מהעולם הרוחי – כי אז יהיו פחות ופחות מסוגלים לשפוט תופעות כאלה בדרך הנאותה.

לתופעות אלה תהיה אז השפעה בתת-מודע. זהו צורך הולך וגדל של האנושות בהתבוננות בהירה, במלוא החשיבה ותחושת מציאות של הקיים למעשה.

נוכל לעקוב ביתר תשומת לב היכן יש ליישם חשיבה בהירה זו, תחושת מציאות זו, כשנתבונן בהתפשטותה של תופעה יוצאת מגדר הרגיל זו כמו זו של התיאולוגיה, אשר מצד אחד – כופרת בכריסטוס, ומצד שני עושה ממנו מיתוס. עוד ועוד תופעות כאלה תשרורנה, ועל מנת שלא תולכנה לשחיתויות, על האנושות לרכוש תחושה בהירה וללא פניות של ההשפעות הרוחיות הפועלות על העולם הגשמי, ובמיוחד על האדם עצמו.

סיפרתי לכם לפני כן אודות שני אנשים שמצאו חתיכת ברזל מכופפת בצורה מסוימת. האחד אמר: "פרסת סוס טובה היא זו"! "אפרזל בה את סוסי". השני אמר: "כלל וכלל לא נכון, זהו מגנט וניתן להשתמש בו למטרות שונות מאשר לפרזול סוסים!" "איני רואה שום דבר מגנטי בזה" – אמר האיש הראשון: "נטרפה דעתם לומר שיש בזה כמות מגנטים בלתי נראית. זוהי פרסת סוס ובזה השימוש שלה!"

זוהי המשלה לבני אדם כיום שאין ברצונם לקבל את המידע המגיע מן העולם הרוחי. ברצונם ל"פרזל סוסים" מכל הנמצא בעולם, אם רשאי אני להתבטא כך, היות ואינם רוצים להתוודע אל מציאותם של כוחות על-חושיים. ברצונם לפרזל סוסים ולא לעשות דבר בו משתמשים בכוחות מגנטיים.

היה זמן, ואין הוא מצוי הרחק מאחורינו, בו היו משתמשים בחתיכת ברזל כזאת לפירזול סוסים, אולם כיום אין הדבר אפשרי עוד.

בו תבוא העת שגם בחיי החברה הרגילים יזדקקו בני האדם לזיקה שהופנתה אליהם מן העולם הרוחי. עלינו לתת את מלוא דעתנו לכך. ואז האנתרופוסופיה תחדור לא רק לשכל, דבר זה הוא בעל חשיבות פחותה במעלה, כי אם, יותר מכל, לרצון, ודבר זה הוא בעל חשיבות עצומה ובזה נעמיק יותר ויותר במחשבתנו.

—————————————

  1. נדפס תחת הכותרת 'פילוסופיה, קוסמולוגיה ודת' – סידרה מקוצרת של 10 הרצאות שניתנו על ידי ד"ר שטיינר בדורנאך בין השישה לחמישה עשר בספטמבר 1922. יצא בעברית בהוצאת חירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *