דברי הקדמה להרצאה 'המקדש – אדם הוא' מאת ר. שטיינר

דברי הקדמה מאת:

מארי שטיינר

להרצאה שניתנה על ידי רודולף שטיינר ב- 12.12.1911

המקדש – אדם הוא!

דברים שנאמרו בנסיבות הפגישה הכללית הראשונה של 'חֶבֶר בית יוהנס"

ההרצאה מופיעה בספר:

האדריכלות ומשימתן של האמנויות

תרגם מאנגלית: עלי אלון

תיקונים: דניאל זהבי

"והבית – יהא אדם". אלה הן המילים האחרונות המהדהדות באוזנינו כשהמקהלה המדברת מדורנאך קוראת את הקרוי "דיבור החלונות", כלומר, המוטיבים של החלונות בגיתהאנום כשהם מובעים כמחשבות. הרצאה זו מ-12.12.1911 מכילה דיווח מלא ומפורט ביותר ממה שאמר רודולף שטיינר בהזדמנויות מרובות כל כך על האבולוציה של אמנות הבנייה וסגנונותיה המשתנים. הוא נותן לנו תיאורי התרחשויות מהחיים הרוחיים של הקוסמוס ומחיי נפש אנוש המביעים עצמם בתבניות של בניינים קדושים והמסבים להתהוותן של תבניות חדשות כשהאנושות מתקדמת באבולוציה שלה. תבניות הארכיטקטורה התהוו על ידי הכוחות שקרנו מטה מהשמיים אל האדמה ופעלו בנפשותיהם השואפות של בני האדם. ואף בעתיד יטביע העל-חושי את חותמו לתוך החומר דרך תבניות חדשות שעל ידי מטמורפוזות מבפנים תגענה לידי ביטוי – בחפיפה לשלב התרבות שיושג אז.

הכוונה המקורית היתה לקרוא לגיתהאנום הראשון: "בית יוהנס". בנין העץ העצום ממדים הזה, שבו שוזרות דמויות חטובות ביד ורשמי-גוון מרחפים, הושמד כליל באש. הללו שהגו תכנית מרחיקת לכת זו בחרו בשם, הואיל והדמות המרכזית במחזות המיסטריה של רודולף שטיינר, זה השואף לידע הרוחי, נקרא: יוהנס תומזיוס. חוסר התפאורה והציוד הבלתי מספיק של התיאטרון במינכן שנשכר להופעות של מחזות מיסטריה אלה, גרם לצופים להביע משאלה דחופה להקמת בניין שיהא ראוי להודם הרוחי של המחזות וההרצאות וישמש מקום מרווח למספר המבקרים ההולך וגדל במהירות. אלה הן הנסיבות שבהן נבחר השם על ידי החברה שנוסדה למטרת ביצוע תוכנית זו ובפגישה הכללית הראשונה של "חֶבֶר בית יוהנס" בברלין, נתן רודולף שטיינר את ההרצאה הבאה הפוקחת לפנינו את הפנורמה של התשתית העל-חושית לאמנות הבנייה ורמזים לגבי אפשרויותיה בעתיד.

אודות מארי שטיינר

מארי פון סִיבֶרְס (Marie von Sivers) נולדה ב-14 במרץ 1867 במשפחה אריסטוקרטית בוולוצלאק, פולין, אז חלק מרוסיה. היא הייתה משכילה ודיברה שוטף ברוסית, גרמנית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית. למדה תיאטרון ודקלום אצל מספר מורים באירופה. מארי שטיינר-פון סיברס הייתה אשתו השנייה של רודולף שטיינר ואחת מעמיתיו הקרובים. היא תרמה תרומה רבה להתפתחות האנתרופוסופיה, בפרט בעבודתה על חידוש אומנויות הבמה (אוריתמיה, דיבור ודרמה), והעריכה והפרסום של העיזבון הספרותי של רודולף שטיינר. החל משנת 1912 פיתח רודולף שטיינר את אמנות האוריתמיה. תחת הדרכתה של מארי שטיינר פון סיברס היא התפתחה בשלושה כיוונים, כאמנות במה, כחלק בלתי נפרד מהפדגוגיה של חינוך ולדורף, וכשיטה טיפולית. תחת הדרכתה הוקמו שני בתי ספר לאוריתמיה, בברלין ובדורנאך שבשוויץ. מארי פון סיברס הוכשרה בדקלום ובהקראה וביצעה מחקר לגבי דיבור אמנותי טהור. היא העניקה רסיטלים לשירה כמבוא להרצאותיו של שטיינר וסייעה לו בפיתוח ארבע דרמות המיסתורין (1910-1913). בעזרתה ערך רודולף שטיינר מספר קורסי דיבור ודרמה במטרה להעלות צורות אלה לרמה של אמנות אמיתית. מרי שטיינר נפטרה ב-27 בדצמבר 1948.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *