בריאות וחולי שאלות ותשובות לעובדי הגיתהאנום
רודולף שטיינר
דורנאך שוויץ, 1922-1923 GA348
תרגם מאנגלית: יוחנן מרגלית
הקלדה ועריכה: דניאל זהבי
תיקונים: דליה דמייל
לספר המלא הכולל הקדמה של מריה שטיינר: ראו כאן
הרצאה 18 10.2.1923
היחס שבין הפלנטות והמתכות וההשפעות המרפאות שלהן
ד”ר שטיינר: רבותי! האם יש למי מכם שאלה שהוא רוצה שנדון בה?
שאלה: אני רוצה לשאול כיצד נראה העולם בזמנים קדומים. האם הפלנטות וונוס, מרקורי, וכן הלאה השקיעו חומרים מתכתיים שונים?
ד”ר שטיינר: אם לתאר זאת בפשטות בדרך שבה זה תואר לעיתים קרובות בספרים ישנים – בספרים החדשים לא נאמר דבר על כך, מלבד בספרים האנתרופוסופיים שלנו – שלפלנטה וונוס יש קשר למשקעי נחושת על האדמה, לדוגמא, אז זהו רק עניין לאמונה. אנשים אינם משיגים דבר מלבד דימוי מנטלי כשנאמר להם שהקדמונים ידעו זאת, אבל למעשה דבר אינו ידוע על כך היום. כשדנים במשהו כזה, צריך באמת להיכנס לפרטים. אני רוצה להעיר את תשומת לבכם לעובדה שגם הרפואה המודרנית כבר אינה יודעת הרבה אודות דברים אלה. רק לפני כמה מאות שנים הרוב הגדול של התרופות עבור סימפטומים מיוחדים היו מבוססות על שימוש במתכות או בחומרים מן הצומח.
השריד היחידי לידע זה הוא שלסימפטומים מסוימים, המופיעים במיוחד בעגבת, יש להשתמש בכספית כתרופה. אם כן, משתמשים בכספית. שימו לב בבקשה לכך שאיש ברפואה של ימינו אינו יכול להסביר מדוע הכספית יעילה במקרה זה. משתמשים בה פשוט משום שהיא יעילה. בהתייחס להשפעה שיש לכספית על מחלת העגבת, צריך לציין גם שלאחרונה מספר תרופות אחרות מחליפות את הכספית. כבר הכירו בכך שתרופות חדשות אלו אינן כה יעילות ובמהרה תחזור הרפואה לתרופות כספית.
אפשר להוכיח בדרך ראויה לציון שאינסטינקט הריפוי – לא המדע של היום אלא אינסטינקט הריפוי – יכול להשתמש בכספית בדרך יעילה מאוד. יש אזורים מסוימים שבהם אנשים שאינם רופאים, אבל פועלים מתוך אינסטינקט ריפוי, מטפלים במחלות העגבת בדרך הבאה (היום זה קורה לעיתים רחוקות, אך לפני שלושה או ארבעה עשורים זה עדיין קרה). הם לקחו חיות שחיו חלקית מתחת לאדמה וניזונו לכן בקצת לכלוך ביחד עם המזון שלהן, חיות כמו סלמנדרות, קרפדות, ויצורים דומים. הם לקחו חיות אלו, יבשו אותן וטחנו אותן עד דק, ואז נתנו תכשיר זה לחולי עגבת. זו היתה סוג של תרופה.
כעת, על פניו, זה לחלוטין בלתי מובן. זה נהיה מובן רק כאשר יודעים שבאזורים מסוימים תרופות קרפדה אלו אינן עוזרות לחולי עגבת ואילו באזורים אחרים הן יעילות מאוד. ואז מוצאים שיש מכרות כספית באותם אזורים שהן יעילות. זה מוזר שבאזורים שבהם יש כספית, החיות סופגות אותה עם המזון, וזוהי הכספית שמשפיעה על הריפוי. זה לא הקרפדה אלא הכספית שהקרפדה עיכלה והטמיעה לתוך גופה שהביאה לריפוי.
זה יכול לומר לנו שני דברים: אחד, שאצל אנשים שעדיין לא קולקלו על ידי המדע הרגיל קיים עדיין אינסטינקט ריפוי יוצא דופן. והשני, שאם יצור חי סופג משהו – והקרפדה היא באמת יצור חי – זה חודר את כל גופו, מתפזר בכל הגוף. זה נכון אפילו במידה גדולה יותר אצל בני האדם. מכיוון שהשתמשנו בדוגמא של תרופות מבוססות על כספית, אני רוצה לציין את הדבר הבא.
רק בעשורים האחרונים הרפואה הידרדרה במידה כזו. המצב היה טוב יותר כשהייתי ילד קטן. בווינה, חי פרופסור נפלא לאנטומיה, ג’וזף היירטל, שעדיין ידע משהו – לא הרבה, אבל עדיין משהו – אודות רפואה עתיקה יותר. כאשר היו במרפאה שלו גוויות של אנשים שקיבלו מתישהו טיפול בכספית, הוא היה שובר את עצמותיהם ומראה לסטודנטים שלו שהצטברו בהן טיפות קטנות של כספית. כך מתפשט חומר שאדם סופג בכל גופו. זה דומה בכל היצורים החיים האחרים, וכך קרפדות שהטמיעו כספית בכל גופן ניתן לטחון עד דק ולהשתמש בהן כתרופה נגד עגבת.
כעת אספר לכם כיצד מצאו אנשים שניתן להשתמש בכספית לריפוי מחלות שכאלה בזמנים קדומים כאשר המדע נשא אופי שונה לחלוטין. כאשר אתם מתבוננים במערכת הפלנטרית כפי שאנו יודעים אותה מבית הספר, השמש כאן במרכז. קרוב לשמש הפלנטה מרקורי, פלנטה קטנה למדי, חגה סביב השמש. קצת רחוק יותר מקיפה וונוס את השמש. מרקורי הוא פלנטה קטנה, וההקפה שלו סביב השמש לוקחת זמן קצר, בערך 90 יום. ואז באה וונוס, המקיפה את השמש לאט יותר. הפלנטה הבאה שחגה סביב השמש היא האדמה. מעבר לאדמה נמצא מרס (מאדים). ואז מגיעים למספר גדול של פלנטות זעירות, מיניאטוריות, או אסטרואידים, שמסלולן נמצא מעבר למאדים. יש מאות על גבי מאות של פלנטות זעירות אלו. הן חגות במסלול. יהא עלי לשרטט פלנטות רבות, אבל הן אינן כה חשובות וחסרות את המשמעות הכבירה של הפלנטות הגדולות יותר. אחרי פלנטות זעירות אלו מגיע יופיטר, סובב את השמש, ועוד יותר רחוק, סטורן. ואז באים אורנוס ונפטון, אבל שתי פלנטות אלו נתגלו רק לאחרונה. איני צריך לצייר אותן, משום שמסלולן כה רחוק וכה בלתי סדיר שלמעשה אי אפשר לכלול אותן בקרב הפלנטות אפילו היום. כך סובבות הפלנטות את השמש, בדיוק כפי שהירח שלנו סובב את האדמה. הוא סובב את האדמה בדיוק כפי שהפלנטות האחרות סובבות את השמש. [ראה ציור 32]
כעת, האסטרונומים מביטים היום במערכת פלנטרית שכזו מבלי להקדיש הרבה תשומת לב להשפעות שיש לפלנטות אלו על הישויות החיות על האדמה. אפשר לחשב את המיקום של הפלנטה בזמן מסוים כדי לכוון טלסקופ לקראתה. את זה ניתן לחשב. אפשר גם למצוא את המהירות שבה הפלנטה נעה. אפשר לחשב את כל זה. בחישובים שכאלה אנשים עסוקים היום.
אתם רואים, באבולוציה של המערכת היקומית כולה, כמה אלפי שנים הן לא זמן רב, ורק לפני 25 או 35 מאות שנים אנשים הביטו בפלנטות בדרך מדעית שונה לחלוטין. בזמן ההוא עשו את הדברים הבאים. מחלות, לדוגמא, הופיעו כאשר, בגלל דם סמיך – אומר לכם ישירות מדוע – אנשים סבלו מבעיות במעיים. איני יכול עכשיו להיכנס לפרטים ביחס למחלות קריטיות אלו, כי כאשר נעשו הסתכלויות אלו בזמנים עתיקים הן לא היו נרחבות ומקיפות כפי שהן היום. אבל במחלות שנצפו בבבל, אשור, נינווה, וכן הלאה, אפילו במצרים, אנשים סבלו מאי סדרים במעיים בגלל דם סמיך, בגלל תהליכים לא נורמלים בדם. הדם היה נוכח בצואה.
ציור 32
מחלות כמו טיפוס המעיים היו הרבה יותר שכיחות בזמנים קדומים מאשר היום. הבה ונניח שהרופאים הקדומים, שהיו גם פילוסופים, למדו מחלות שכאלה. הם לא חיכו עד שהחולה ימות, משום שידעו שמרגע שאדם מת הריפוי כבר אינו יעיל ביותר! הם לא בדקו את אלה שמתו מטיפוס המעיים אלא נקטו דרך פעולה שונה. הם הבחינו בכך שחולים שסבלו מכולרה, טיפוס המעיים, דיזנטריה או מחלות דומות הרגישו טוב יותר בזמנים מסוימים, ובזמנים אחרים מצבם הורע. יש אנשים שכאשר הם חולים בטיפוס או כולרה, סובלים לפעמים מהתקפות נוראיות של סחרחורת לפעמים עד לחוסר הכרה. ואז מצבם נהיה קריטי. כמה חולים נשארים בהכרה, וראשם נותר צלול. לחולים אלה אפשר לעזור.
כעת, רופאים אלה טענו שאדם לא רק חי ותלוי באדמה אלא תלוי גם ביקום כולו. ולכן ערכו את ההתבוננות הבאה. אנו יכולים להשתמש כאן במערכת הפלנטרית שלמדנו בבית הספר. כאן זו האדמה שקרני השמש מאירות אותה. קרני השמש נופלות על האדמה. כידוע לכם, האדם תלוי מאוד באור השמש, ותמיד השתמשנו בזה כבסיס ללימודנו כאן. כעת, רופאים קדומים אלה לא שמו דגש כה חזק על השמש, משום שחשו שההשפעה שלה ברורה למדי, אבל הם התבוננו באנשים שסבלו משלשול חריף, לדוגמא, והבחינו שכמה מהם סבלו מהתקפות של סחרחורת בזמנים מסוימים. ראשם נהיה מעורפל. הראש של אחרים שסבלו משלשול חריף נותר צלול, והם נהיו רק מעט מסוחררים. רופאים אלה הבינו שהבדל זה היה קשור לזמן שבו התרחשה המחלה. בזמנים מסוימים, אי אפשר באמת לעשות משהו לטובת חולים אלה. תמיד הם מקבלים סחרחורת חזקה ומתים. בזמנים אחרים, מהלך השלשול קל יותר.
וכך החלו רופאים אלה להתבונן בכוכבים ומצאו שבזמנים שבהם החולים הבריאו ממחלות כמו טיפוס המעיים, תמיד נמצאת הפלנטה וונוס בעמדה כזו שהיא נחסמת על ידי האדמה. אם האדמה היא שם [ראה ציור 33, צד שמאל], אפשר למקם את וונוס כאן. אם אדם ממוקם שם בצד המרוחק של האדמה, הקרניים של וונוס אינן מגיעות אליו. משום שהאור של וונוס אינו יכול לחדור דרך האדמה, האדמה חוסמת את וונוס עבורו. הקדמונים, כמובן, ידעו זאת, משום שלא יכלו לראות את וונוס, משום שהאדמה הסתירה אותה. עכשיו, הם המשיכו בהסתכלויות שלהם וגילו שיש סיכוי טוב לחולה טיפוס בזמנים שבהם וונוס הוסתרה על ידי האדמה. כשוונוס לא נחסמה, חולה הטיפוס נחשף לאור של וונוס בתוספת לאור השמש [ראה ציור 33 צד ימין]. אז הסיכויים היו גרועים. הראש נהיה מסוחרר ולא ניתן היה לרפא את החולה.
ציור 33
משלמדו זאת, אמרו הרופאים שמשום שקרני האור של וונוס עוברות דרך האדמה, צריך להיות משהו בתוך האדמה שמשנה את הקרניים של וונוס. הם החלו לערוך ניסויים, לא עם אנשים מתים אלא עם חולים חיים. דבר לא קרה לחולי הטיפוס כשנתנו להם עופרת. ללא קשר למיקום של וונוס, גם תרופות ברזל לא שינו דבר. כשנתנו לחולי טיפוס נחושת, היתה לה השפעה ראויה לציון. היא איזנה את הסחרחורת, והחולה החל להבריא. אהה, אמרו רופאים קדמונים אלה, נחושת בוודאי כלולה בתוך האדמה היכן שהוא. נחושת זו פועלת בתוך האדמה ומשפיעה על מהלך טיפוס המעיים בדרך הפוכה להשפעה המזיקה של הקרניים של וונוס. כאשר קרניים אלו פוגעות ישירות בחולה טיפוס המעיים, הן מחמירות את המחלה, אבל כאשר ניתנת לו נחושת, היא מעכבת את התקדמות המחלה. הם הסיקו מכך שוונוס קשורה בדרך מסוימת לנחושת. הם לא ערכו סיאנס עם מדיום שאמר להם להשתמש בנחושת במקרה של טיפוס המעיים. במקום, הם התבוננו באופן שהיום כבר לא קיים, המיוסד על אינסטינקט קדמון ומתפקד באופן מדעי. וכך הם הסיקו שיש באדמה נחושת. נחושת זו קשורה לכוח הנובע מוונוס. את זה אפשר לראות מההשפעה המיוחדת שיש לה על מחלה זו.
הם ערכו גם התבוננויות אחרות. קחו לדוגמא את המקרה של חולה עם בעיות בכושר הראיה, הפרעה בעיניים. לאנשים יש מחלות בעיניים שבהן הראיה נהיית מטושטשת. האישון עשוי להתכווץ. יש הרבה מחלות עיניים. כעת, הקדמונים שוב עשו ניסויים וגילו שכאשר האדמה חוסמת את יופיטר, בעיות בעיניים משתפרות ומצב העיניים טוב יותר מכאשר יופיטר קורן ישירות על האדמה. הם המשיכו לחקור ושאלו מה יש באדמה שפועל כנגד יופיטר, והם מצאו שזהו בדיל, במיוחד כאשר בדיל ממוצה מצמחים.
בהדרגה, בהתבסס על ההשפעות על בני האדם, הם גילו את ההתאמה שבין הפלנטות והמתכות המצויות בתוך האדמה. הם מצאו שוונוס קשורה לנחושת, יופיטר לבדיל, וסטורן לעופרת. הם מצאו שלמקרים של מחלות בעצמות, שיכולות להופיע גם בהרעלת עופרת, יש קשר לקרינה מסטורן. כך, ביחס לסטורן, הם גילו את ההשפעה של העופרת.
ביחס למרס, שיש לו קשר למחלות של דם, היה קל למצוא את המתכת המתאימה, ברזל. מכאן, מרס = ברזל. עבור הירח, שנמצא ביחסים שונים לחלוטין משום שהוא מקיף את האדמה, הם גילו משהו דומה, כלומר כסף. כך הירח = כסף.
דרך זו של התבוננות בדברים נזנחה לחלוטין מאוחר יותר. אל תניחו שהיא נזנחה בעבר הרחוק. רק לפני שלוש או ארבע מאות שנים חדלו לערוך התבוננויות שכאלו. במאות ה-13 וה-14 עדיין נערכו התבוננויות שכאלו. ומה היו המסקנות? אנשים אמרו לעצמם שכל מה שעכשיו מפוזר בפלנטות השונות היה כלול פעם בסוג של מרק ראשוני, ערפל יקומי אחד. מושג זה מדויק למדי. זה רק מוטעה להניח שהכל יכול להתפתח מתוך ערפל יקומי שכזה ללא השפעה רוחית. אחרת צריך לדמיין מורה בית ספר יקומי השולט בכל, כפי שתיארתי לכם בעבר! לא, אבל היה ידוע שפעם הכל היה נמס בסוג של מרק קדמוני. לא היתה שמש, ירח, או אדמה. הם נמסו כולם במרק בראשיתי ונפרדו מאוחר יותר.
גם אם הנחושת מצויה בתוך האדמה, הפלנטה וונוס עדיין מפעילה השפעתה, כאשר וונוס עדיין נמסה ‘בדייסה’ הקדמונית, היתה לה זיקה מיוחדת לנחושת. אז נוצר הקשר ביניהן. כאשר הירח עדיין היה מומס בכל, נמצא הכסף ביחס מיוחד לירח. ידע זה לא בא מהתגלות אלוהית ולא היה מבוסס על צו שרירותי של סמכות כלשהיא. הוא התבסס על התבוננויות קדומות.
היה זה בזכות נסיבות מסוימות שמחלות של עגבת נתהוו. במאות של התקופה המודרנית, הללו הקרויים אנשים בני תרבות באו במגע עם אנשים פרימיטיביים, והיו שם הזדווגויות, הזדווגויות מיניות של בני התרבות עם האנשים הפרימיטיביים. מחלות עגבת אלו היו פחות נפוצות כאשר האנשים שעל האדמה היו יותר מבודדים בתוך הגזעים שלהם. הדרך שבה מחלות מופיעות, כמו מחלות של עגבת, היא שתחילה משהו גורם להן, אבל אז הן משחזרות עצמן ומתרבות. הן נהיות מדבקות. בהתחלה משהו צריך לגרום להן להופיע. מחלות של עגבת צצות באמצעות הזדווגות של אינדיבידואלים בני גזעים שונים. הידבקות בעגבת יכולה להתרחש, לדוגמא, רק דרך פצעים קטנים חבויים או רקמה שחוקה שדרכם החומר המדבק יכול להיכנס לזרם הדם. החומר המדבק של העגבת יכול להימרח על העור, אבל אם העור לגמרי בלתי חדיר הידבקות אינה יכולה להתרחש. הידבקות יכולה להתרחש רק כאשר העור כה שחוק או קרוע בנקודה מסוימת שהחומר המדבק יכול לחדור דרכו. אתם יכולים להבין שהחומר המדבק של עגבת צריך תחילה להיווצר כאשר שני סוגי דם זרים ומנוגדים מתערבבים. אחרי כן, הרעל מתרבה באופן טבעי, אבל הוא נוצר תחילה כאשר יותר ויותר הזדווגויות מתרחשות בין עמים שונים. זה בוודאי יהיה מעניין לחקור סטטיסטית את ההיסטוריה של מחלה זו בחלק מסוים של אירופה שמעסיק עובדים זרים מארצות אקזוטיות, משום שלא תמיד ניתן למנוע הפרזה בפעילות המינית.
אתם רואים, מקרים בודדים של עגבת התרחשו גם בעבר, אבל בימינו הם נפוצים הרבה יותר. הם התרחשו גם בתקופה שמשהו היה עדיין ידוע מהמדע העתיק. הסתכלויות הראו אז שמצבם של חולי עגבת משתפר כאשר מרקורי נחסם על ידי האדמה. וכך נתגלה שכספית קשורה לפלנטה מרקורי. בדרך זו נקבע הקשר בין המתכות לפלנטות:
מרקורי (כוכב) – כספית
וונוס (נוגה) – נחושת
יופיטר (צדק) – בדיל
סטורן (שבתאי) – עופרת
מרס (מאדים) – ברזל
ירח – כסף
אנשים אמרו לעצמם שכאשר הדברים כולם היו עדיין מומסים במרק הקדמוני, היה זה החומר של וונוס שגרם לנחושת לשקוע וליצור מרבצים באדמה, והיה זה הירח שגרם לכסף ליצור מרבצים באדמה.
אתם רואים, התבוננויות שכאלה ניתן להרחיב. ראוי לציון כיצד, בזמן מסוים, זה נהיה אופנתי בחוגים מסוימים לעשות סודות ממדע עתיק זה. עד היום הזה ישנם ספרים שאדם ללא ידע באנתרופוסופיה אינו יכול לקרוא, משום שלא יוכל לעשות דבר עימם. כל מיני דברים כתובים בהם, אבל אנשים כבר אינם יודעים כיצד לקרוא בהם. איש מדע שוודי, לדוגמא, רכש ספר כזה מאת בזילוס וולנטינוס, ספר ישן למדי, וכתב עליו מנקודת הראות של הכימיה בת ימינו. הוא קבע שמה שוולנטינוס כתב זה שטויות טהורות. הוא צדק באומרו זאת, כמובן, משום שהכימאים של ימינו משתמשים במונחים: כספית, ברזל וכן הלאה, מבלי להתייחס כלל לאדם. הכימאי, אם כן, גם אם הוא עשוי להיות גאון, אינו יכול לעשות דבר עם מה שכתוב בספר כמו ספרו של בזילוס וולנטינוס. הוא אינו יכול שלא לחשוב עצמו לצודק באומרו שאלו הן שטויות מוחלטות.
זה לא באמת כך משום שוולנטינוס עדיין כתב בתקופה שבה, לדוגמא, היה ידוע שמחזור של אישה מתרחש כל 28 ימים, כמו הירח המלא. הקדמונים לבטח היו די חכמים שלא לייחס את זרימת הדם של האישה להשפעת הירח. הם אמרו לעצמם שהריתמוס זהה, כך שצריך היה להיות קשר כל שהוא בזמנים קדומים יותר, אבל האדם עכשיו שחרר עצמו מקשר זה. הם הבינו שלאישה יש ריתמוס דומה לזה שיש ביקום בירח המתמלא והמתחסר.
הם גם ידעו שכאשר יש לאישה קושי בלידה וחבלי הלידה שלה נמשכים זמן רב ונותנים לה תרופה המכילה כסף, כאבי הלידה נהיים פחות חריפים. זה היה ידוע. היה ידוע גם שכאשר הירח נחסם או הוסתר על ידי האדמה לאישה שיש קשיים בלידה לא יהיו כאבים כה חזקים. ההשפעה של הכסף נראתה אם כן, קשורה לירח.
בספרים של בזילוס וולנטינוס נכתב לפעמים ‘ירח’ במקום ‘כסף’ ו’כסף’ במקום ‘ירח’. כאשר המדען השוודי קרא זאת, הוא כמובן לא יכל לעשות דבר עם זה, ללא קשר לידע הרב שלו אודות הכסף וכיצד הוא פועל בתהליכים כימיים. זהו עניין מסובך. אתם רואים, האדם שכתב את העבודות של בזילוס וולנטינוס היה נזיר בנדיקטי. סוג זה של מדע טופח במידה משמעותית במנזרים בנדיקטים בעבר, ונזירים בנדיקטים היו חכמים באופן יוצא מהכלל בעניינים שכאלה.
היום, האב מאגר, שגם הוא נזיר בנדיקטי, נודד מעיר גרמנית אחת לאחרת ונותן את אותה הרצאה כנגד אנתרופוסופיה. בערים בכל רחבי גרמניה נואם האב מאגר כנגד אנתרופוסופיה. רק לאחרונה הוא ביקר בקולון. האויבים של אנתרופוסופיה נבדלים מאוד זה מזה. כאשר הישועים מדברים נגד אנתרופוסופיה, זה שונה מדבריו של הנזיר הבנדיקטי כנגד אנתרופוסופיה.
כיום הכנסייה מדכאת מדע שמגיע מעבר לאדמה. רבותי, היודעים אתם מה החל בזמן מסוים? בנקודה מסוימת החלו רשויות הכנסייה להסתיר ולדכא בהדרגה מדע זה שפרח במנזרים. מדע שכזה דורש הרבה זמן, אבל לנזירים היה זמן. הם טיפחו מדע זה ובכך היטיבו מאוד עם האנושות בעבר. בהדרגה זה דוכא. דיכוי זה של מדע הרוח התרחש לעיתים קרובות בדרך זו.
כיום מגנים אנשי מדע חילונים את המדע העתיק מבלי להבין שקו ישר מוליך מנזירים אלו של הכנסייה אליהם. כאשר מוניסטים יוצאים כנגד אנתרופוסופיה, הם גם חשופים באופן טבעי לכנסייה, אבל אינם מבינים שהם תלמידים ראויים לכנסייה. אנשי המדע של היום הם, במובן מסוים, באמת תלמידים של הבנדיקטים או הישועים. הם מעולם לא השתתפו בסמינרים של הישועים, משום שחשיבה שכזו באמת אפשר לספוג מהעולם החיצון. זהו משהו שבאופן טבעי צריך לקחת בחשבון.
ממה שנאמר, אתם יכולים לראות שהאדמה שאנו חיים עליה ואשר מספקת לנו את המתכות השונות התגבשה מתוך המרק הקדמון. מה שאנו רואים באופן חיצוני כפלנטות, נותר מאחור כמתכות באדמה. מה שהאדמה עשתה פעם ביחד עם וונוס נשאר בנחושת. לרפא עם נחושת – זה מה שמוגשם במיוחד דרך וונוס.
מתכות שמוצו מצמחים היום הן אפקטיביות במיוחד בריפוי. מתכת ששקעה באדמה התקשתה ואיבדה משהו מכוחה, גם אם היא עדיין אפקטיבית כנגד מחלות ראש. אבל נחושת שמוצתה מעלי צמח מכילה די הרבה מזה – הכמות תמיד קטנה, אבל אפשר לומר ‘די הרבה’ – היא אפקטיבית במיוחד. יש צמחים כאלה, שבעליהם יש נחושת מומסת. מכינים תרופה מצמחים שכאלה, אשר מועילים במיוחד בהפרעות במעיים בגלל עיבוי הדם, אשר גורם לטיפוס המעיים, דיזנטריה, וכיוצא בזה.
כך קשור הריפוי למה שיכול להיות ידוע אודות הפלנטות. אתם יכולים לראות שהיום הדברים כבר אינם כשורה. שאפילו הספר העבה ביותר על בוטניקה, אשר כולל כל מיני אינפורמציות, חסר את ההדרכה הרפואית החשובה ביותר שאדם צריך. אין אזכור בספרים הללו למתכות המומסות בפרחים או בשורשים. אם הן מוזכרות בכלל הרי רק כלאחר יד. זוהי נקודה חשובה ביותר משום שהיא מראה לנו שצמח שעדיין מכיל נחושת היום, לדוגמא, קשור בתהליך הצמיחה שלו לפלנטה וונוס. הוא מתנגד למעשה לכוח של וונוס ומפתח כוח וונוס משלו על ידי ספיגת נחושת לתוכו.
אנו יכולים אם כן, לומר שפעם היה קשר בין האדמה וכל הפלנטות שסובבות היום את השמש, והשפעה זו נותרה מאחור במתכות. זה מה שאפשר לומר תחילה ביחס לשאלה זו.
מהדברים שנאמרו אתם יכולים לראות כמה חשוב לפנות לאחור להתבוננויות מסוג זה שהתקיימו בעבר. אנחנו כבר לא נמצאים באותה עמדה שהם עמדו בה אז, משום שאין לנו כבר את האינסטינקט הריפוי שהיה להם. רק שוורים, פרות, כבשים וחיות אחרות, לא בני אדם, משמרים באמת אינסטינקט רפואי נפלא, והם נמנעים מאכילת דברים מזיקים ומותירים כל דבר שאינו טוב עבורם. זה כבר לא אפשרי אצל האדם, משום שכבר אין לו אינסטינקט ריפוי. היום, בדרך העוקפת של מדע הרוח, אנו צריכים ללמוד שוב להכיר כיצד כל דבר במערכת הפלנטרית וביקום קשור עם המישור הארצי. כדי לעשות זאת צריך להתחיל מההתחלה, צריך באמת להתחיל לגמרי מההתחלה.
צריך להבין את הדבר הבא, לדוגמא, צריך להתחיל עם המחלות המשפיעות על הבטן האנושית. אם יש למישהו מחלת בטן כזו, הוא צריך לדעת שהחומרים הנמצאים בפריחה או בעלים העליונים ביותר של הצמח מועילים במיוחד. תרופות טובות עבור מחלות של איברי הבטן אפשר לייצר על ידי מיצוי חומרים מסוימים מפרחים או עלים של צמחים.
חומרים הנלקחים משורשי צמחים, מספקים תרופות טובות במיוחד עבור כל דבר הקשור עם הראש האנושי. צמחים מצויים ביחס הפוך לבני אדם. אצל הצמחים, השורשים למטה והפריחה למעלה. האדם הוא צמח הפוך. היסוד של השורש בצמח נמצא למעשה בראש של האדם, ויסוד הפריחה נמצא יותר באזור הבטן. אתם יכולים לראות זאת אפילו בצורתם החיצונית. לאדם יש ראש בחלק העליון שלו, ואיברי הרבייה שלו נמצאים למטה. לצמח יש שורשים למטה, בעוד שהפריחה, המכילה את איברי הרבייה, נמצאת למעלה. ציור זה יעזור לכם להבין זאת. [ציור 34]. כאן האדם. כאן בראש אני מצייר שורש של צמח גדול בהתאמה. כאן הגבעול והעלים. ואז, עם הפריחה, אני מגיע לאיברי הבטן. צמח שלם כלול בתוך האדם. ההבדל היחידי שהוא צומח בו מלמעלה למטה. במובן מסוים, האדם גם הוא צמח. האם אין זה ברור? זה באמת כה ברור שכל אחד צריך לראות זאת. החיה מצויה בין השניים. בחיה הצמח נמצא במצב אופקי.
ציור 34
זה באמת לא רק תמונה. הצמח באמת כלול בתוך האדם. כמובן, הוא מתפתח בהתאמה לצורה האנושית. אבל דמיינו שהייתי מצייר צמח זה בפירוט, מצייר ממש שורשים תפוחים ואת הענפים השונים – במילים אחרות, עץ של ממש. זה יהיה הפוך, כמובן. כאן יהיו הענפים והקצוות החיצוניים יקמלו פה ושם. שם יש לכם את מערכת העצבים! מערכת העצבים היא באמת צמח הפוך בתוך האדם שמתה קצת בהתמדה.
עכשיו, אנו יודעים שהצמחים צומחים מתוך האדמה. תחילה, יש חורף ואז באים האביב והקיץ שמושכים את הצמחים מהאדמה. בתוך האדמה נמצא כוח החורף. באמצעותו יוצר הצמח את שורשיו ופקעותיו ומקבל את כוח השורש שלו. ואז בא כוח הקיץ, והצמח נמשך מעלה. מתוך מה שסובב את האדמה הצמח צומח מעלה. בתוכה נמצאות המתכות – הבה נאמר נחושת. השמש אינה יכולה לעשות דבר אלא למשוך את הצמח מתוך האדמה. ואז, מרגע שהצמח פרץ, הוא מגן על עצמו בפני כוחות וונוס. הכוח של החורף מהאדמה וכוח הקיץ מהיקום גורמים יחדיו לצמח לצמוח.
ציור 35
האדם צריך כוח חורף זה בתוך ראשו כדי ששורש זה של מערכת העצבים יצמח מטה לאורך השנה. כדי שתינוק, לדוגמא, יוכל להיוולד בכל זמן במשך השנה, כוח זה צריך להיות נוכח בראש האדם בקיץ כמו בחורף. הוא כבר אינו יכול לקבל את כוח החורף בראשו מבחוץ בקיץ. מזה באמת משתמע שבזמנים קדומים, כאשר האדמה היתה עדיין אחת עם הפלנטות האחרות במרק הבראשיתי, האדם צריך היה לספוג כוח חורף זה, שנשמר ונמסר עד ימינו. האדם חייב כוח חורף זה בראשו לזמנים עתיקים ביותר אלה. הראש של האדם באמת נעשה בזמנים קדומים והיום נותר אותו הדבר. כך אנו מוצאים שוב שהראש של האדם צריך להיות קשור למה שצמח על האדמה בזמנים קדומים והיום הוא נהיה מוצק לחלוטין.
צאו החוצה אל ההרים של שוויץ המרכזית ותמצאו שגרניט וגניס[1] נפוצים במיוחד. החומר הפעיל ביותר בגרניט וגניס הוא חומצה צורנית, אשר נוכחת בקוורץ בצורה טהורה כחומצה צורנית, או צורן דו חמצני (סיליקה). זהו גם החומר העתיק ביותר על האדמה וצריך להיות קשור לכוחות הראש האנושי. לכן מחלות של הראש ניתנות לריפוי בקלות רבה ביותר עם תרופות העשויות מצורן דו חמצני. בעידן שבו הסיליקה עדיין מילאה תפקיד מיוחד על האדמה בתוך המרק הבראשיתי ולא היתה קשה כפי שהיא היום בגרניט ובגניס, אלא זרמה כנוזל, נוצר הכוח הקיים בראש האנושי – כוח החורף – והוא נשמר מאז ועד היום.
כך, אינפורמציה אודות האדם צריכה באמת לקחת בחשבון את היסטורית הטבע של האדמה כולה. זה עדיין קשור עם השאלה ששאלתם, רבותי, ועם מה שרציתי לומר לכם על כך. היו שלום.
————————————
- גניס – סלע מטאמורפי גס גרגר ↑